פרשת בשלח • דף סו עמוד א • פסקה 1
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

לָכֵן, כְּשֶׁרָאָה מֹשֶׁה אֶת סמא''ל יוֹרֵד לְסַיֵּעַ לַעֲמָלֵק, אָמַר מֹשֶׁה, וַדַּאי נַעַר זֶה יָקוּם כְּנֶגְדּוֹ וְיִשְׁלֹט עָלָיו לְנַצֵּחַ אוֹתוֹ. מִיָּד - וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק. שֶׁלְּךְ הַקְּרָב הַזֶּה שֶׁלְּמַטָּה, וַאֲנִי אֶזְדָּרֵז לַקְּרָב שֶׁלְּמַעְלָה. בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים - צַדִּיקִים בְּנֵי צַדִּיקִים, שֶׁרְאוּיִים לָלֶכֶת עִמְּךְ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּשָׁעָה שֶׁיָּצָא יְהוֹשֻׁעַ נַעַר, הִתְעוֹרֵר הַנַּעַר שֶׁלְּמַעְלָה וְהִתְתַּקֵּן בְּכַמָּה תִּקּוּנִים, בְּכַמָּה כְּלֵי זַיִן שֶׁהִתְקִינָה לוֹ אִמּוֹ לַקְּרָב הַזֶּה לִנְקֹם אֶת נִקְמַת הַבְּרִית, וְהַיְנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב (ויקרא כו) חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית. וְזֶהוּ סוֹד הַכָּתוּב וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ לְפִי חָרֶב. לְפִי חֶרֶב וַדַּאי, וְלֹא לְפִי רְמָחִים וּכְלֵי זַיִן, אֶלָּא בַּחֶרֶב וַדַּאי הִיא, זוֹ שֶׁנִּקְרֵאת חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית. וּמֹשֶׁה הִתְתַּקֵּן לַקְּרָב שֶׁלְּמַעְלָה. וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים, כְּבֵדִים מַמָּשׁ, נִכְבָּדִים, קְדוֹשִׁים, שֶׁלֹּא נִטְמְאוּ לְעוֹלָמִים. נִכְבָּדִים שֶׁרְאוּיִים לַעֲרֹךְ בָּהֶם קְרָב שֶׁלְּמַעְלָה. וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ, מִשּׁוּם שֶׁיִּשְׂרָאֵל שְׁרוּיִים בְּצַעַר, וִיהֵא עִמָּהֶם בְּצַעֲרָם. וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה וְגוֹ'. מַה זֶּה תָּמְכוּ בְיָדָיו? אֱמוּנָה. [אמונה, אמונה ודאי] וְכִי עַל שֶׁאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ אֶת יָדָיו, הָיוּ יָדָיו אֱמוּנָה? אֶלָּא מֹשֶׁה עָשָׂה הַכֹּל בְּחָכְמָה מַה שֶּׁעָשָׂה. אַהֲרֹן וְחוּר - זֶה מִצִּדּוֹ וְזֶה מִצִּדּוֹ, וְיָדָיו בָּאֶמְצַע, וְלָכֵן וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה, אֱמוּנָה. אַהֲרֹן כְּדֵי שֶׁיִּתְעוֹרֵר הַצַּד שֶׁלּוֹ, וְחוּר כְּדֵי שֶׁיִּתְעוֹרֵר הַצַּד שֶׁלּוֹ, וְהָיוּ אוֹחֲזִים בְּיָדָיו מִכָּאן וּמִכָּאן, שֶׁיִּמָּצֵא סִיּוּעַ שֶׁלְּמַעְלָה

ארמית

"בְּגִין כַּךְ, כַּד חָמָא מֹשֶׁה, לסמאל, נָחִית לְסַיְּיעָא לַעֲמָלֵק, אָמַר מֹשֶׁה, וַדַּאי הַאי נַעַר יְקוּם לָקֳבְלֵיהּ, וְיִשְּׁלוֹט עָלֵיהּ, לְנַצְּחָא לֵיהּ. מִיַּד וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בָּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק, דִּילָךְ הַאי קְרָבָא דִּלְתַתָּא, וַאֲנָא אִזְדָּרֵז לִקְרָבָא דִּלְעֵילָּא. בָּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים, זַכָּאִין בְּנֵי זַכָּאִין, דְּיִתְחֲזוּן לְמֵהַךְ עִמָּךְ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּשַׁעֲתָא דְּנָפִיק יְהוֹשֻׁעַ נַעַר. אִתְּעַר נַעַר דִּלְעֵילָּא, וְאִתְתָּקַּן בְּכַמָּה תִּיקּוּנִין בְּכַמָּה זַיְינִין, דְּאַתְקִינַת לֵיהּ אִמֵיהּ, לִקְרָבָא דָּא, לְנַקְמָא נוּקְמָא דִּבְרִית. וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב, (ויקרא כו) חֶרֶב נוֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית, וְדָא הוּא רָזָא דִּכְתִּיב, וַיַּחֲלשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ לְפִי חָרֶב. לְפִי חֶרֶב וַדַּאי, וְלָא לְפוּם רוּמְחִין וְזַיְינִין, אֶלָּא בַּחֶרֶב וַדַּאי הִיא, הַאי דְּאִקְרֵי חֶרֶב נוֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית. וּמֹשֶׁה אִתְתָּקַּן לִקְרָבָא דִּלְעֵילָּא, וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים: כְּבֵדִים מַמָּשׁ, יַקִּירִין, קַדִּישִׁין, לָא אִסְתַאְבָן לְעָלְמִין. יְקִרִין דְּאִתְחָזוּן לְאַגָּחָא בְּהוּ קְרָבָא דִּלְעֵילָּא. וַיִקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ, בְּגִין דְּיִשְׂרָאֵל שַׁרְיָין בְּצַעֲרָא, וִיהֵא עִמְּהוֹן בְּצַעֲרֵיהוֹן. וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה וְגוֹ', מַאי תָּמְכוּ בְיָדָיו. אֱמוּנָה. (אמונה, מהימנותא ודא) וְכִי עַל דְּאַהֲרֹן וְחוּר תְּמִיכוּ לִידוֹי, הֲווֹ יְדוֹי אֱמוּנָה. אֶלָּא, מֹשֶׁה כֹּלָּא בְּחָכְמְתָא עָבִיד מַה דְּעָבִיד. אַהֲרֹן וְחוּר, דָּא מִסִּטְרָא דִּילֵיהּ, וְדָא מִסִּטְרָא דִּילֵיהּ, וְיָדוֹי בְּאֶמְצָעִיתָא, וְעַל דָּא וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה, מְהֵימָנוּתָא. אַהֲרֹן בְּגִין דְּיִתְּעַר סִטְרָא דִּילֵיהּ, (חוקת קל''א ע''ב) וְחוּר בְּגִין דְּיִתְּעַר סִטְרָא דִּילֵיהּ, וַהֲווּ אֲחִידָן בִּידוֹי מִכָּאן וּמִכָּאן, דְּאִשְׁתַּכְחָא סִיוּעָא דִּלְעֵילָּא."