פרשת בשלח • דף סד עמוד ב • פסקה 3
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם. רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח, (ישעיה לב) אַשְׁרֵיכֶם זרְעֵי עַל כָּל מָיִם מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר. אַשְׁרֵיכֶם זרְעֵי עַל כָּל מָיִם - שָׁם שָׁנִינוּ כַּמָּה מַיִם וְכַמָּה מַיִם נִמְצָאִים. אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין לָהֶם זֶרַע אֶלָּא עַל הַמַּיִם, שֶׁכָּתוּב וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם. אוֹתָם שֶׁהָיוּ תַּחַת עַנְפֵי הָאִילָן שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. שֶׁשָּׁנִינוּ, יֵשׁ לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אִילָן, וְהוּא אִילָן גָּדוֹל וְחָזָק, וּבוֹ נִמְצָא מָזוֹן לַכֹּל, וְהוּא נִתְחָם בִּשְׁנֵים עָשָׂר תְּחוּמִים, בְּמִשְׁקָל, וּמִתְחַזֵּק בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם. וְשִׁבְעִים עֲנָפִים אֲחוּזִים בּוֹ, וְיִשְׂרָאֵל נִמְצָאִים בַּגּוּף שֶׁל אוֹתוֹ הָאִילָן, וְאוֹתָם שִׁבְעִים עֲנָפִים מַקִּיפִים אוֹתָם. וְהַיְנוּ שֶׁכָּתוּב, וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, וְנִתְבָּאֵר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. מַה זֶּה וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם? אֶלָּא בְּאוֹתוֹ זְמַן שָׁלְטוּ עַל אוֹתָם הַמַּיִם, שֶׁהֵם תַּחַת הָעֲנָפִים שֶׁל הָאִילָן, שֶׁנִּקְרָאִים הַמַּיִם הַזֵּדוֹנִים. וְלָכֵן אַשְׁרֵיכֶם זרְעֵי עַל כָּל מָיִם. מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר - אוֹתָם שְׁנֵי כִּתְרֵי הַשְּׂמֹאל שֶׁהָעַמִּים עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אֲחוּזִים בָּהֶם, שֶׁנִּקְרָאִים שׁוֹר וַחֲמוֹר, וְהַיְנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר. מִשּׁוּם שֶׁלָּבָן הָיָה חָכָם בִּכְשָׁפִים וּבְאוֹתָם כְּתָרִים תַּחְתּוֹנִים, וּבָהֶם רָצָה לְהַאֲבִיד אֶת יַעֲקֹב, כַּכָּתוּב אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, וַהֲרֵי נֶאֱמַר. וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל צַדִּיקִים, מְשַׁלְּחִים אוֹתָם, וְלֹא יְכוֹלִים לִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר, שֶׁלֹּא שׁוֹלְטִים בָּהֶם. אָמַר רַבִּי אַבָּא, כְּשֶׁהֵם מִזְדַּוְּגִים כְּאֶחָד, לֹא יְכוֹלִים בְּנֵי הָעוֹלָם לַעֲמֹד בָּהֶם, וְלָכֵן כָּתוּב לֹא תַחֲרשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו. יַחְדָּו דַּוְקָא. וְשָׁנִינוּ, לֹא יִתֵּן אָדָם מָקוֹם לְמִינִים רָעִים, שֶׁהֲרֵי בְּמַעֲשֵׂה הָאָדָם [למטה] מִתְעוֹרֵר מַה שֶּׁלֹּא צָרִיךְ, וּכְשֶׁמִּזְדַּוְּגִים כְּאֶחָד, [לא יכולים לעמד בהם. מבין הצד שלהם יוצאת] מֵהַתַּקִּיפוּת שֶׁלָּהֶם קְלִפָּה שֶׁנִּקְרֵאת כֶּלֶב, וְזוֹ הַחֲצוּפָה מִכֻּלָּם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שמות יא) וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשׁוֹנוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתֶּם אֲמַרְתֶּם הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן - הֲרֵי אֲנִי מוֹסֵר אֶתְכֶם לַכֶּלֶב. מִיָּד - וַיָּבֹא עֲמָלֵק.

ארמית

"(שמות יז) וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִים. רִבִּי יוֹסֵי פָּתַח, (ישעיה לב) (ו' ע''א) אַשְׁרֵיכֶם זוֹרְעֵי עַל כָּל מָיִם מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר. אַשְׁרֵיכֶם זוֹרְעֵי עַל כָּל מָיִם, תַּמָּן תָּנִינָן, כַּמָּה מַיִם וְכַמָּה מַיִם מִשְׁתַּכְּחִין. זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְּלֵית זַרְעָא לְהוּ, אֶלָּא עַל הַמַּיִם, דִּכְתִּיב וְיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם, אִינּוּן דַּהֲווֹ תְּחוֹת עַנְפֵי אִילָנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. דְּתַנְיָא, אִילָנָא אִית לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְהוּא אִילָנָא רַבְרְבָא וְתַקִּיפָא, וּבֵיהּ אִשְׁתְּכַח מְזוֹנָא לְכֹלָּא. וְהוּא אִתְּחַם בִּתְרֵיסַר תְּחוּמִין, בְּמַתְקְלָא, וְאִתְתַּקַּף בְּאַרְבַּע רוּחֵי עָלְמָא. וְע' עַנְפִּין אֲחִידָן בֵּיהּ וְיִשְׂרָאֵל מִשְׁתַּכְּחֵי בְּגוּפָא דְּהַהוּא אִילָנָא. וְאִינּוּן שִׁבְעִין עַנְפִּין סַחֲרָנָא דִּלְהוֹן. וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב, וַיָּבֹאוּ אֵלִימָה וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינוֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים, וְהָא אוּקְמוּהָ, וְאִתְּמַר בְּכַמָּה אֲתָר. מַאי וְיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם. אֶלָּא בְּהַהוּא זִמְנָא, שָׁלִיטוּ עַל אִינּוּן מַיָּא, דְּאִינּוּן תְּחוֹת עַנְפִּין דְּאִילָנָא, דְּאִקְרוּן (תהלים קכד) הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים. וְעַל דָּא אַשְׁרֵיכֶם זוֹרְעֵי עַל כָּל מָיִם. מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר, אִינּוּן תְּרֵין כִּתְרֵי שְׂמָאלָא, דַּאֲחִידָן בְּהוּ עַמִּין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, דְּאִקְרוּן שׁוֹר וַחֲמוֹר. וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב, (בראשית לכ) וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר. בְּגִין דְּלָבָן חַכִּים הֲוָה בַּחֲרָשִׁין וּבְאִינּוּן כִּתְרִין תַּתָּאִין, וּבְאִינּוּן בָּעָא לְאוֹבָדָא לְיַעֲקֹב, כְּמָה דִּכְתִּיב, (דברים כו) אַרָמִי אוֹבֵד אָבִי, וְהָא אִתְּמַר. וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל זַכָּאִין, מְשַׁלְּחֵי לְהוּ, וְלָא יַכְלֵי לְשַׁלְּטָאָה עָלַיְיהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר דְּלָא שַׁלְטֵי בְּהוּ. אָמַר רִבִּי אַבָּא, כַּד מִזְדַּוְּוגֵי כַּחֲדָא, לָא יַכְלֵי בְּנֵי עָלְמָא לְמֵיקָם בְּהוּ, וְעַל דָּא (דף ס''ה ע''א) כְּתִיב (דברים כב) לא תַחֲרוֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר יַחְדָּיו. יַחְדָּיו דַּיְיקָא. וְתָנֵינָן, לָא יָהִיב אִינִישׁ דּוּכְתָּא לְזִינִין בִּישִׁין, דְּהָא בְּעוֹבָדָא דְּבַּר נָשׁ (לתתא), אִתְּעַר מַה דְּלָא אִצְטְרִיךְ. וְכַד מִזְדַּוְּוגֵי כַּחֲדָא, (לא יכלין למיקם בהו. מבין סטרא דלהון נפיק) מִתְּקִיפוּתָא דִּלְהוֹן דְּאִקְרֵי כֶּלֶב, וְדָא חֲצִיפָא מִכֻּלְּהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שמות יא) וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לא יֶחרַץ כֶּלֶב לְשׁוֹנוֹ. (נ''א מתקיפותא דלהון אפיק ההוא דאקרי כלב, ודא חציפא מכלהו) אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אַתּוּן אֲמַרְתּוּן, הֲיֵשׁ יְיָ' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן, הֲרֵי אֲנִי מוֹסֵר אֶתְכֶם לַכֶּלֶב. מִיָּד וַיָּבֹא עֲמָלֵק."