פרשת בשלח • דף סא עמוד א • פסקה 2
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם. רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר, (תהלים מא) אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ ה'. פָּסוּק זֶה פֵּרְשׁוּהוּ, בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם שׁוֹכֵב בְּבֵית חָלְיוֹ, הֲרֵי נִתְפָּס בְּבֵית הַסֹּהַר שֶׁל הַמֶּלֶךְ - רֹאשׁוֹ בְּקוֹלָר, רַגְלָיו בַּאֲזִיקִים (בדפוס), כַּמָּה חֲיָלוֹת שׁוֹמְרִים אוֹתוֹ מִצַּד זֶה וּמִצַּד זֶה, כָּל אֵיבָרָיו בְּדחַק נִלְחָמִים אֵלֶּה בְּאֵלֶּה, הָאֹכֶל הָעֳבַר מִמֶּנּוּ.בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן מְמַנִּים עָלָיו אַפּוֹטְרוֹפּוֹס לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, שֶׁכָּתוּב אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל הָאִישׁ שֶׁנִּכְנָס אֵלָיו וּמְלַמֵּד אוֹתוֹ דֶּרֶךְ לְהִנָּצֵל מִן הַדִּין. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל.וְאֵיךָ יָכוֹל לְהַצִּיל אוֹתוֹ? לְלַמְּדוֹ דֶּרֶךְ הַחַיִּים לָשׁוּב לִפְנֵי אֲדוֹנוֹ, אָז נַעֲשֶׂה אַפּוֹטְרוֹפּוֹס עָלָיו לְמַעְלָה. וּמַה שְּׂכָרוֹ? בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ ה'. דָּבָר אַחֵר אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל - כַּמָּה חָזָק הַשָּׂכָר שֶׁל הֶעָנִי לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.אָמַר רַבִּי חִיָּיא, תָּמַהְתִּי עַל הַפָּסוּק הַזֶּה שֶׁכָּתוּב (שם סט) כִּי שּמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים ה', וְכִי אֶל אֶבְיוֹנִים שׁוֹמֵעַ וְלֹא לְאַחֵר? אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מִשּׁוּם שֶׁהֵם קְרוֹבִים יוֹתֵר לַמֶּלֶךְ, שֶׁכָּתוּב (שם נא) לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה, וְאֵין לְךְ בָּעוֹלָם שֶׁהוּא שְׁבוּר לֵב כְּמוֹ הֶעָנִי. עוֹד, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בֹּא רְאֵה, כָּל אוֹתָם בְּנֵי הָעוֹלָם נִרְאִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּגוּף וָנֶפֶשׁ, וְהֶעָנִי לֹא נִרְאֶה אֶלָּא בַּנֶּפֶשׁ לְבַדָּהּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָרוֹב לַנֶּפֶשׁ יוֹתֵר מִלַּגּוּף.

ארמית

"[פרשת המן] (שמות טז) וַיֹּאמֶר יְיָ' אֶל מֹשֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם. רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר, (תהלים מא) אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ יְיָ'. הַאי קְרָא אוֹקִימְנָא לֵיהּ, בְּשַׁעֲתָא דְּבַר נָשׁ שָׁכִיב בְּבֵי מַרְעֵיהּ, הָא אִתְּפַס בְּאַטְרוֹנְיָא דְּמַלְכָּא, רֵישֵׁיהּ בְּקוּלְרָא, רַגְלוֹי בְּכוּפְסִירִין, (ס''א בטפסרא) כַּמָּה חֵילִין נַטְרִין לֵיהּ, מֵהַאי גִּיסָא, וּמֵהַאי גִּיסָא. שַׁיְיפוֹי כֻּלְּהוּ בְּדוֹחֲקָא, מַגִּיחִין אִלֵּין בְּאִלֵּין. מֵיכְלָא אִתְעָדֵי מִנֵּיהּ. בְּהַהוּא זִמְנָא, פַּקְדִין עָלֵיהּ אַפּוֹטְרוֹפָא, לְמֵילַף עָלֵיהּ זְכוּת קָמֵי מַלְכָּא, דִּכְתִּיב, (איוב לג) אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף. בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּבַּר נָשׁ דְּעָאל עָלֵיהּ, וְאוֹלִיף לֵיהּ אָרְחָא, לְשֵׁיזָבוּתֵיהּ מִן דִּינָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל. וְהֵיךָ יָכִיל לְשֵׁזָבָא לֵיהּ, לְמֵילַף לֵיהּ אָרְחוֹי דְּחַיֵּי, לְאָתָבָא לְקָמֵי מָארֵיהּ, כְּדֵין אִתְעָבִיד אַפּוֹטְרוֹפוֹסָא עָלֵיהּ לְעֵילָּא. מַאי אַגְרֵיהּ. בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ יְיָ'. דָּבָר אַחֵר, אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל, כַּמָּה תַּקִּיפָא אַגְרָא דְּמִסְכְּנָא, קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אָמַר רִבִּי חִיָּיא, תָּוַוהְנָא עַל הַאי קְרָא דִּכְתִּיב, (תהלים סט) כִּי שׁוֹמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים יְיָ', וְכִי אֶל אֶבְיוֹנִים שׁוֹמֵעַ וְלֹא לְאַחֲרָא. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, בְּגִין דְּאִינּוּן קְרִיבִין יַתִּיר לְמַלְכָּא, דִּכְתִּיב, (תהלים נא) לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלהִים לא תִבְזֶה. וְלֵית לָךְ בְּעָלְמָא, דְּאִיהוּ תָּבִיר לִבָּא כְּמִסְכְּנָא. תּוּ אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, תָּא חֲזֵי, כָּל אִינּוּן בְּנִי עָלְמָא, אִתְחַזְיָין קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּגוּפָא וְנַפְשָׁא, וּמִסְכְּנָא לָא אִתְחָזֵי אֶלָּא בְּנַפְשָׁא בִּלְחוֹדוֹי, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָרִיב לְנַפְשָׁא יַתִּיר מִגּוּפָא. "