פרשת בשלח • דף ס עמוד ב • פסקה 2
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

אָמַר רַבִּי אַבָּא, אַחַר שֶׁהִתְגַּלָּה בָּהֶם רֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ, נִכְנְסוּ בִּשְׁנֵי חֲלָקִים קְדוֹשִׁים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, וְכֵיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ בִּשְׁנֵי אֵלֶּה, נִכְנְסוּ בִּשְׁנֵי הַחֲלָקִים הָאֲחֵרִים הַלָּלוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר יַעֲלוּ בִּשְׁנֵי הָאֲחֵרִים הַלָּלוּ, יִתְחַבְּרוּ בְּאֵלֶּה וְלֹא יִמָּנְעוּ הַבְּרָכוֹת, וְלָכֵן בְּאֵלֶּה מַגִּיעוֹת הַבְּרָכוֹת [ומשום כך באלה מגיעים] עַד הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.וּמִמְּקוֹמוֹ שֶׁל הַכָּתוּב נִשְׁמָע הַדָּבָר, שֶׁכָּתוּב וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע. וַיֹּאמֶר - זֶה הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. וּמָה אָמַר? אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱלֹהֶיךְ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי ה' אֱלֹהֶיךְ אֵשׁ אוֹכְלָה הוּא - זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה - זֶה צַדִּיק. וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְותָיו - זֶה נֶצַח. וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו - זֶה הוֹד. כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ בְאֵלֶּה, הֲרֵי הִגִּיעוּ לַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. אַחַר כָּךְ מַה כָּתוּב? כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךְ כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךְ. כִּי אֲנִי ה' - זֶה הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.נִשְׁמָע, שֶׁכָּל מִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת הָרֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, מִמֶּנּוּ עוֹלֶה עַד הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ הָעֶלְיוֹן. מַה מַּשְׁמָע? מַשְׁמָע אוֹתָם שְׁנַיִם שֶׁהִתְכַּנֵּס בָּהֶם הַזֶּרַע, וְשֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ, שֶׁשּׁוֹפְכִים אוֹתוֹ בְּפִי הָאָמָה, [ועל זה] נִקְשְׁרוּ כְאֶחָד, וְהַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן עֲלֵיהֶם, וְנִקְשְׁרוּ בוֹ. וְעַל כָּךְ, מִי שֶׁנִּכְנָס בִּשְׁנֵי אֵלֶּה וְשׁוֹמֵר אוֹתָם, נִקְשָׁר בִּשְׁנֵי הָאֲחֵרִים וְנִכְנָס בָּהֶם, וְאָז מַגִּיעַ לַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.אָמַר רַבִּי יִצְחָק, וַדַּאי מִי שֶׁזּוֹכֶה בְּצַדִּיק, זוֹכֶה בְּנֶצַח וְהוֹד וּשְׁלֹשֶׁת אֵלֶּה, שֶׁהִתְבָּרְכָה בָּהֶם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וּמִי שֶׁזּוֹכֶה בָּהֶם, זוֹכֶה בַּמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, וְנִכְנָס בְּכָל הָאַ רְבָּעָה.

ארמית

"אָמַר רִבִּי אַבָּא, בָּתַר דְּאִתְגַּלְיָא בְּהוּ רְשִׁימָא קַדִּישָׁא, עָאלוּ בִּתְרֵין חוּלָקִין קַדִּישִׁין, כְּמָה דְּאִתְּמַר, וְכֵיוָן דְּעָאלוּ בְּאִלֵּין תְּרֵין, עָאלוּ בְּאִלֵּין תְּרֵין חוּלָקִין אַחֲרָנִין, דְּכַד יִסְתַּלְּקוּן בְּאִלֵּין תְּרֵין אַחֲרָנִין, יִתְחַבְּרוּן בְּאִלֵּין, וְלָא מִמַּנְעֵי בִּרְכָּאן, וּבְּגִין כָּךְ, בְּאִלֵּין מָטוּ בִּרְכָּאן, (ובגיני כך באלין מטין) עַד מַלְכָּא קַדִּישָׁא. וּמֵאַתְרֵיהּ דִּקְרָא אִשְׁתְּמַע מִלָּה, דִּכְתִּיב, וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע. וַיֹּאמֶר: דָּא מַלְכָּא קַדִּישָׁא. וּמַאי קָאָמַר, אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְיָ' אֱלהֶיךָ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (דברים ד) כִּי יְיָ' אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אוֹכְלָה הוּא, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה: דָּא צַדִּיק. וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו: דָּא נְצַח. וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו: דָּא הוֹד. כֵּיוָן דְּעָאלוּ בְּאִלֵּין, הָא מָטוּ לְמַלְכָּא קַדִּישָׁא. לְבָתַר מַה כְּתִיב, כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּמִצְרַיִם לא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי יְיָ' רוֹפְאֶךָ. כִּי אֲנִי יְיָ': דָּא מַלְכָּא קַדִּישָׁא. אִשְׁתְּמַע, דְּכָל מַאן דְּנָטִיר לְהַאי רְשִׁימָא קַדִּישָׁא, מִנֵיהּ סָלִיק עַד מַלְכָּא קַדִּישָׁא עִלָּאָה. מַאי מַשְׁמַע. מַשְׁמַע אִינּוּן תְּרֵין, דְּאִתְכְּנַשׁ בְּהוּ זַרְעָא, וּמָשַׁח רְבוּת קוּדְשָׁא, דְּשַׁדְיָין לֵיהּ בְּפוּם אָמָה, (ועל דא) אִתְקַשָּׁרוּ כַּחֲדָא, וּמַלְכָּא עִלָּאָה עָלַיְיהוּ, וְאִתְקַשָּׁרוּ בֵּיהּ. וְעַל כַּךְ, מַאן דְּעָאל בְּאִלֵּין תְּרֵין, וְנָטִיר לוֹן, אִתְקָשָּׁר בִּתְרֵין אַחֲרָנִין, וְעָאל בְּהוּ, וּכְדֵין מָטֵי לְמַלְכָּא קַדִּישָׁא. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, וַדַּאי מַאן דְּזָכֵי בְּצַדִיק, זָכֵי בְּנֶצַח וְהוֹד, וְאִלֵּין אִינּוּן תְּלָתָא, דְּאִתְבָּרְכָא בְּהוּ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וּמַאן דְּזָכוּ בְּהוּ, זָכֵי בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, וְעָאל בְּכֻלְּהוּ אַרְבְּעָה."