פרשת בשלח • דף נח עמוד א • פסקה 2
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה, נָטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (ממשה) אֶלֶף חֲלָקִים מֵאוֹתוֹ זִיו. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה רָצוּ מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים, וְכָל אוֹתָם הֲמוֹנִים, לִשְׂרֹף אֶת מֹשֶׁה בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות לב) לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךְ. הִזְדַּעֲזַע מֹשֶׁה וְלֹא יָכֹל לְדַבֵּר, עַד שֶׁהִרְבָּה בִּתְפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מֹשֶׁה, הַחֲזֵק בְּכִסְאִי! עַד שֶׁגָּעַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל אוֹתָם הֲמוֹנִים וּבְכָל אוֹתָם חֲיָלוֹת, וְהֶחֱזִיק מֹשֶׁה בִּשְׁנֵי לוּחוֹת הָאֲבָנִים, וְהוֹרִיד אוֹתָם לְמַטָּה, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב (משלי כא) עִיר גִּבֹּרִים עָלָה חָכָם וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה. וּמֵאוֹתוֹ זִיו שֶׁנִּשְׁאַר בּוֹ, הָיוּ פְּנֵי מֹשֶׁה מַבְהִיקִים. וּמַה בְּאוֹתוֹ שֶׁנִּשְׁאַר בּוֹ לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְהִסְתַּכֵּל בְּפָנָיו - בְּאוֹתוֹ שֶׁהִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.רַבִּי חִיָּיא אָמַר, יְמִינְךְ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ - זוֹ הַתּוֹרָה. וְעַל זֶה יְמִינְךְ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב. שֶׁאֵין דָּבָר בָּעוֹלָם שֶׁיִּשְׁבֹּר כֹּחָם שֶׁל עַמִּים עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת פְּרָט לְשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְעַסְּקִים בַּתּוֹרָה. שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְעַסְּקִים בַּתּוֹרָה, הַיָּמִין מִתְחַזֵּק, וְנִשְׁבָּר כֹּחַ וְתֹקֶף שֶׁל עַמִּים עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וְלָכֵן הַתּוֹרָה נִקְרֵאת עֹז, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כט) ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן.וּבְשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל לֹא מִתְעַסְּקִים בַּתּוֹרָה - מִתְחַזֵּק הַשְּׂמֹאל, וּמִתְחַזֵּק כֹּחַ שֶׁל עַמִּים עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְשׁוֹלְטִים עֲלֵיהֶם, וְגוֹזְרִים עֲלֵיהֶם גְּזֵרוֹת שֶׁלֹּא יְכוֹלִים לַעֲמֹד בָּהֶם, וְעַל זֶה הֻגְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִתְפַּזְּרוּ בֵּין הָעַמִּים.זֶהוּ זֶה שֶׁכָּתוּב, עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ וְגוֹ', וַיֹּאמֶר ה' עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי. שֶׁהֲרֵי כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל יִשְׁתַּדְּלוּ בַּתּוֹרָה, נִשְׁבָּר כֹּחַ וְתָקְפָּם שֶׁל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב יְמִינְךְ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, וַדַּאי כָּךְ הוּא, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁקּוֹלָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל נִשְׁמָע בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ (בראשית כז) הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב. וְאִם לֹא, אָז הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ.

ארמית

כֵּיוָן דְּחָבוּ יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, נָטַל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (נ''א ממשה) אֶלֶ''ף חוּלָקִין מֵהַהוּא זִיוָא. בֵּיהּ שַׁעֲתָא, בָּעוּ מַלְאָכִין עִלָּאִין, וְכָל אִינּוּן אֹכְלוֹסִין, לְאוֹקְדָא לְמֹשֶׁה, בְּשַׁעֲתָא דְּאֲמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (שמות לב) לֵךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ. אִזְדַּעְזָע מֹשֶׁה, וְלָא יָכִיל לְמַלְּלָא, עַד דְּאַסְגֵּי בִּצְלוֹתִין וּבָעוּתִין קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אֲמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מֹשֶׁה, אַתְקִיף בְּכוּרְסְיָיא דִּילִי, עַד דְּגָעַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּכָל אִינּוּן אֹכְלוֹסִין, בְּכָל אִינּוּן חַיָּילִין, וְאַתְקִיף מֹשֶׁה בִּתְרֵין לוּחִין דְּאַבְנִין, וְאָחִית לוֹן לְתַתָּא. וְדָא הוּא דִּכְתִּיב, (משלי כא) עִיר גִּבּוֹרִים עָלָה חָכָם וַיוֹרֶד עֹז מִבְטֶחָה. וּמֵהַהוּא זִיוָא דְּאִשְׁתְּאַר בֵּיהּ, הֲווֹ מַבְהִיקִין אַנְפּוֹי דְּמֹשֶׁה. וּמַה בְּהַאי דְּאִשְׁתְּאַר בֵּיהּ לָא הֲוֵי יַכְלִין לְאִסְתַּכְּלָא בְּאַנְפּוֹי, בְּהַהוּא דְּאִסְתַּלָּק מִינֵּיהּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. ר' חִיָּיא אָמַר, יְמִינְךָ יְיָ' נְאְדָּרִי בַּכֹּחַ, דָּא אוֹרַיְיתָא. וְעַל דָּא, יְמִינְךָ יְיָ' תִּרְעַץ אוֹיֵב. דְּלֵית מִלָּה בְּעָלְמָא דְּיִתְבַּר חֵילֵיהוֹן דְּעַמִּין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, בַּר בְּשַׁעֲתָא דְּיִשְׂרָאֵל מִתְעַסְּקִין בְּאוֹרַיְיתָא. דְּכָל זְמָן דְּיִשְׂרָאֵל מִתְעַסְּקִין בְּאוֹרַיְיתָא, יְמִינָא אִתְתְּקַף, וְאִתְּבַּר חֵילָא וְתּוּקְפָּא דְּעוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וּבְגִינֵי כַּךְ אוֹרַיְיתָא אִקְרִית עֹז, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (תהלים כט) יְיָ' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן. וּבְשַׁעֲתָא דְּיִשְׂרָאֵל לָא מִתְעַסְּקִין בְּאוֹרַיְיתָא שְׂמָאלָא אִתְתָּקַף, וְאִתְתָּקַף חֵילֵיהוֹן דְעוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְשַׁלְטִין עָלַיְיהוּ, וְגַזְרִין עָלַיְיהוּ גִּזְרִין, דְּלָא יַכְלִין לְמֵיקָם בְּהוּ. וְעַל דָּא אִתְגְּלִיאוּ בְּנִי יִשְׂרָאֵל, וְאִתְבָּדָרוּ בֵּינִי עַמְמַיָּא. דף נ''ח ע''ב דְּהָא הוּא דִּכְתִּיב (דף נ''ח ע''ב) (ירמיה ט) עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ וְגוֹ', וַיֹּאמֶר יְיָ' עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי. דְּהָא כָּל זִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל יִשְׁתַּדְּלוּן בְּאוֹרַיְיתָא, אִתְּבַר חֵילָא וְתּוּקְפָּא דְּכָל עוֹבְדֵי עֲבוֹדַה זָרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב יְמִינְךָ יְיָ' תִּרְעַץ אוֹיֵב. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, וַדַּאי הָכִי הוּא, דְּכָל זִמְנָא דְּקָלֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, אִשְׁתְּמַע בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְכוּ', כְּמָה דְּתַנִּינָא (בראשית כז) הַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב, וְאִי לָאו הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו, וְהָא אוֹקִימְנָא.