פרשת בשלח • דף נה עמוד א • פסקה 3
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

זְהִ אֵלִי וְאַנְוֵהוּ - זֶה צַדִּיק, שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצְאוֹת בְּרָכוֹת בְּזִוּוּג. וְאַנְוֵהוּ - בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּמְצֵאת בּוֹ חֲבִיבוּת, וְזֶהוּ הַמִּקְדָּשׁ. אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמֲמֶנְהוּ - מֹשֶׁה אָמַר אֶת זֶה לַמָּקוֹם שֶׁהַלְוִיִּם בָּאִים מֵאוֹתוֹ צַד, וְעַל זֶה [היה] שְׁלֵמוּת הַכֹּל הוּא בְּאוֹתוֹ מָקוֹם (בזה הפסוק).רַבִּי יִצְחָק אָמַר, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה - זֶה הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, וְכָךְ הוּא. וּמִנַּיִן לָנוּ? מִקְרָא אַחֵר מָצָאנוּ לוֹ, שֶׁכָּתוּב כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ ה' וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה. מִמַּשְׁמָע שֶׁאָמַר ה' וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה - זֶה הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.

ארמית

"זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ. דָּא צַדִּיק, דְּמִנֵּיהּ נָפְקִין בִּרְכָּאן בְּזִוּוּג. וְאַנְוִהוּ: בְּהַהוּא אֲתָר דַּחֲבִיבוּתָא אִשְׁתְּכַח בֵּיהּ, וְדָא הוּא מַקְדְּשָׁא. אֱלהֵי אָבִי וַאֲרוֹמְמֶנְהוּ, מֹשֶׁה קָאָמַר דָּא, לְגַבֵּי אֲתָר דְּלֵוָאֵי אַתְיָין מֵהַהוּא סִטְרָא וְעַל דָּא (הוה) שְׁלֵימוּתָא דְּכֹלָּא הוּא בְּהַהוּא אֲתָר. (נ''א בהאי קרא) דף נ''ה ע''ב ר' יִצְחָק אָמַר, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה, דָּא מַלְכָּא קַדִּישָׁא, וְהָכִי הוּא. וּמְנָלָן. מִקְרָא אַחֲרִינָא אַשְׁכַּחְנָא לֵיהּ, דִּכְתִּיב, (ישעיה י''ב) כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְיָ' וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה, מִמַּשְׁמַע דְּקָאָמַר יְיָ' וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה, (דף נ''ה ע''ב) דָּא מַלְכָּא קַדִּישָׁא."