פרשת בשלח • דף נב עמוד ב • פסקה 2
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אָז, כְּשֶׁהַכֹּל מֵאִיר כְּאֶחָד, וְעָשָׂה הַיָּם מִנְהָגִים עֶלְיוֹנִים, וְנִמְסְרוּ בְיָדוֹ עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים. וְלָכֵן קָשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַכֹּל כְּמוֹ קְרִיעַת יַם סוּף. וְהַכֹּל כָּךְ פֵּרְשׁוּהָ. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁקְּרִיעַת יַם סוּף תְּלוּיָה בָּעַתִּיק. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, יֵשׁ אַיֶּלֶת אַחַת בָּרָקִיעַ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה הַרְבֵּה בִּשְׁבִילָהּ. בְּשָׁעָה שֶׁהִיא צוֹוַחַת, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ אֶת הַצָּרָה שֶׁלָּהּ וּמְקַבֵּל קוֹלָהּ, וּכְשֶׁהָעוֹלָם צָרִיךְ לְרַחֲמִים, הִיא נוֹתֶנֶת קוֹלוֹת, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלָהּ, וְאָז חָס עַל הָעוֹלָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים מב) כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם. וּכְשֶׁרוֹצָה לְהוֹלִיד, הִיא נִסְתֶּרֶת מִכָּל הַצְּדָדִים, וְאָז בָּאָה וְשָׂמָה רֹאשָׁהּ בֵּין בִּרְכֶּיהָ, וְצוֹוַחַת וּמְרִימָה קוֹלוֹת, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָס עָלֶיהָ, וּמְזַמֵּן כְּנֶגְדָּהּ אוֹתָהּ נָחָשׁ אֶחָד, וְנוֹשֵׁךְ בְּעֶרְוָתָהּ, וּפוֹתֵחַ אוֹתָהּ וְקוֹרֵעַ לָהּ אוֹתוֹ מָקוֹם, וּמוֹלִידָה מִיָּד. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בַּדָּבָר הַזֶּה אַל תִּשְׁאַל וְאַל תְּנַסֶּה אֶת ה', וְכָךְ דַּוְקָא. וַיּוֹשַׁע ה' בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל וְגוֹ', וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת. אוֹתוֹ שַׁלִּיט מְמֻנֶּה עַל הַמִּצְרִים הֶרְאָה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁמַּעֲבִיר אוֹתוֹ בִּנְהַר דִּינוּר, שֶׁהָיָה בִּשְׂפַת הַיָּם הַגָּדוֹל. מֵת, מָה הַטַּעַם מֵת? כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ, שֶׁהֶעֱבִירוּ אוֹתוֹ מִשִּׁלְטוֹנוֹ.

ארמית

אָמַר רִבִּי יִצְחָק, כְּדֵין, כַּד אִתְנְהִיר כֹּלָּא כַּחֲדָא, וְעָבִיד יַמָּא נִימּוּסִין עִלָּאִין, וְאִתְמְסָרוּ בִּידוֹי עִלָּאִין וְתַתָּאִין. וּבְגִינֵי כַּךְ, קַשְׁיָא קַמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כֹּלָּא, כִּקְרִיעַת יָם סוֹף, וְכֹלָּא הָכִי אוּקְמוּהָ. מַאי טַעֲמָא. בְּגִין דִּקְרִיעַת יָם (בראשית ר''ס ע''א) סוּף בְּעַתִּיקָא תַּלְיָיא. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, חַד אַיַּילְתָּא אִית בְּאַרְעָא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד סַגְיָא בְּגִינָהּ, בְּשַׁעֲתָא דְּהִיא צווַֹחַת, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שָׁמַע עָאקוּ דִּילָהּ, וְקָבִּיל קַלָהּ. וְכַד אִצְטְרִיךְ עָלְמָא לְרַחֲמֵי לְמַיָּיא, הִיא יָהָבַת קָלִין, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שָׁמַע קַלָהּ, וּכְדֵין חַיִּיס עַל עָלְמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים מב) כְּאַיָּל תַּעֲרוֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם. וְכַד בַּעְיָא לְאוֹלָדָא, הִיא סְתִימָא מִכָּל סִטְרִין, כְּדֵין אַתְיָיא וְשַׁוִּיאַת רֵישָׁא בֵּין בִּרְכָּהָא, וְצווַֹחַת וְרָמַת קַלִין, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חַיִּיס עָלָּה, (רי''ט ע''ב) וְזַמִּין לְקַבְּלָהּ חַד נָחָשׁ, וְנָשִׁיךְ בְּעַרְיָיתָא דִּילָהּ, וּפָתַח לָהּ, וְקָרַע לָהּ הַהוּא אֲתָר, וְאוֹלִידַת מִיָּד. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּהַאי מִלָּה, לָא תִּשְׁאַל וְלָא תְּנַסֶּה אֶת יְיָ', וְהָכִי דַּיְיקָא. (שמות יד) וַיּוֹשַע יְיָ' בְּיוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל וְגוֹ', וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת, הַהוּא שֻׁלְטָנָא מְמָנָא דְּמִצְרָאֵי, אַחְמֵי לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאַעְבַּר לֵיהּ, בִּנְהַר (ז' ע''א, רכ''ב ע''ב) דִּינוּר, דְּהֲוָה בִּשְׂפָתָא דְּיַמָּא רַבָּא. מֵת, מַאי טַעֲמָא מֵת. כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ, דְּאַעְבְּרוּ לֵיהּ, מֵהַהוּא שֻׁלְטָנוּתָא דִּילֵיהּ.