פרשת בשלח • דף נ עמוד ב • פסקה 5
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

אָמַר רַבִּי אַבָּא, כַּמָּה אֲלָפִים וְכַמָּה רְבָבוֹת שֶׁל מַחֲנוֹת קְדוֹשִׁים יֵשׁ לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: בַּעֲלֵי פָּנִים עֶלְיוֹנִים, בַּעֲלֵי עֵינַיִם, בַּעֲלֵי כְּלֵי זַיִן, בַּעֲלֵי הַיְלָלָה, בַּעֲלֵי הַיְבָבָה, בַּעֲלֵי רַחֲמִים, בַּעֲלֵי דִין, וּמֵעַל כֻּלָּם הִפְקִיד אֶת הַגְּבִירָה לְשַׁמֵּשׁ בַּהֵיכָל שֶׁלְּפָנָיו. כְּנֶגֶד אֵלֶּה יֵשׁ לַגְּבִירָה מַחֲנוֹת מְזֻיָּנִים. בְּשִׁשִּׁים (בששה) פָּנִים נִמְצָאִים מַחֲנוֹת מְזֻיָּנִים, וְכֻלָּם חֲגוּרֵי חֶרֶב עוֹמְדִים סְבִיבָהּ. כַּמָּה יוֹצְאִים וְכַמָּה נִכְנָסִים. בְּשֵׁשׁ כְּנָפַיִם טָסִים אֶת כָּל הָעוֹלָם. לִפְנֵי כָּל אֶחָד וְאֶחָד גַּחֲלֵי אֵשׁ בּוֹעֵר. לְבוּשׁוֹ אֵשׁ לוֹהֵט. בְּגַבּוֹ חֶרֶב שְׁנוּנָה לוֹהֶטֶת בְּכָל הָעוֹלָם לִשְׁמֹר לְפָנֶיהָ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (בראשית ג) וְאֶת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים. מַה זֶּה דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים? זוֹהִי הַגְּבִירָה הַגְּדוֹלָה, שֶׁהִיא דֶרֶךְ לְאוֹתוֹ עֵץ גָּדוֹל חָזָק, עֵץ הַחַיִּים, שֶׁכָּתוּב (שיר ג) הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל. יִשְׂרָאֵל שֶׁלְּמַעְלָה, כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב.

ארמית

אָמַר רִבִּי אַבָּא, כַּמָּה אַלְפִין, כַּמָּה רִבְּבָן דְּמַשִּׁירְיָין קַדִּישִׁין, אִית לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מָארֵי דְּאַנְפִּין עִלָּאִין, מָארֵי דְּעַיְינִין, מָארֵי דְּזַיְינִין, מָארֵי דִּילָלָה, מָארֵי דִּיבָבָא, מָארֵי דְּרַחֲמֵי, מָארֵי דְּדִינָא, וְעֵילָּא מִנַּיְיהוּ אַפְקַד לְמַטְרוֹנִיתָא לְשַׁמְשָׁא בְּהֵיכְלָא קָמֵיהּ. לָקֳבֵיל אִלֵּין, אִית לָהּ לְמַטְרוֹנִיתָא, מַשִׁירְיָן מְזְיָּינִין. בְּשִׁתִּין (בשתא) אַנְפִּין מִשְׁתַּכְחוּ מַשְׁרְיָין מְזוּיָינִין. וְכֻלְּהוּ חֲגִירָן חֲרְבָּא, קַיְּימָאן בְּסַחֲרָנָהָא, כַּמָה נָפְקִין, כַּמָה עַיְילִין. בְּשִׁית גַּדְפִּין טָאסִין כָּל עָלְמָא. קַמֵי כָּל חַד וְחַד גּוּמָרִין דְּנוּר דָּלִיק. לְבוּשׁוֹי, מִתְלָהֲטָא אֶשָּׁא. בְּגַבּוֹי, שִׁנָּנָא דְּחַרְבָּא מִתְלָהֲטָא בְּכָל עָלְמָא, לְנַטְרָא (דף נ''א ע''א) קָמָהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית ג) וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמוֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים. מַאן דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים. דָּא הִיא מַטְרוֹנִיתָא רַבְּתָא, דְּהִיא אָרְחָא, לְהַהוּא אִילָנָא רַבְרְבָא תַּקִּיף, אִילָנָא דְּחַיֵּי. דִּכְתִּיב, (שיר השירים ג) הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל. יִשְׂרָאֵל דִּלְעֵילָּא, כֻּלָּם אֲחוּזֵי חֶרֶב.