פרשת בשלח • דף מז עמוד ב • פסקה 1
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי יְהוּדָה הָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶרֶךְ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי יְהוּדָה, וַדַּאי שָׁנִינוּ, ה' בְּכָל מָקוֹם זֶה רַחֲמִים, וְאַף עַל גַּב שֶׁעוֹרֵךְ קְרָב וְעוֹשֶׂה דִין, אוֹתוֹ דִין הוּא בְּאַהֲבָה. וְכָךְ רָאִינוּ, שֶׁכָּתוּב ה' יִלָּחֵם לָכֶם, וְלֹא נִרְאָה בְּאוֹתוֹ דִין רַחֲמִים כְּלָל, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד. אָמַר לוֹ, דָּבָר זֶה שָׁמַעְתִּי מֵרַבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁאָמַר, שֶׁאֲפִלּוּ כָּאן הָיָה הַדִּין בְּרַחֲמִים, שֶׁהַיָּם כִּסָּה עֲלֵיהֶם וּמֵתוּ, וְאַחַר כָּךְ הוֹצִיא אוֹתָם הַיָּם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָצָה בִּכְבוֹדָם וְנִקְבְּרוּ בָּאָרֶץ, וְלֹא רָצְתָה הָאָרֶץ לְקַבֵּל אוֹתָם, עַד שֶׁהוֹשִׁיט לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יְמִינוֹ, וְקִבְּלָה אוֹתָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב נָטִיתָ יְמִינְךְ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ, וְלָכֵן [היה] זֶה הַדִּין בְּרַחֲמִים הָיָה. וְלָכֵן לֹא רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיְּעוֹרְרוּ יִשְׂרָאֵל דָּבָר בָּעוֹלָם, שֶׁאִם יְעוֹרְרוּ יִשְׂרָאֵל דָּבָר, לֹא יְעוֹרְרוּ אֶת שֵׁם הָרַחֲמִים, וְלֹא יַעֲשֶׂה דִּין בְּרַחֲמִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן, שֶׁלֹּא תְעוֹרְרוּ דָבָר. שֶׁהֲרֵי שֵׁם הָרַחֲמִים צָרִיךְ לְעוֹרֵר עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת דִּין בְּרַחֲמִים. וְעַל זֶה בִּקֵּשׁ שֶׁלֹּא תַעֲשׂוּ פְגָם וּתְעוֹרְרוּ דָבָר אַחֵר.

ארמית

רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי יְהוּדָה הֲווֹ אַזְלֵי בְּאָרְחָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לְרִבִּי יְהוּדָה, וַדַּאי תָּנִּינָא, יְיָ', בְּכָל אֲתָר רַחֲמֵי, וְאַף עַל גַּב דְּאַגָּח קְרָבָא, וְעָבִיד דִּינָא, הַהוּא דִּינָא בִּרְחִימוּתָא הוּא. וְהָכָא חֲמֵינָא, דִּכְתִּיב יְיָ' יִלָּחֵם לָכֶם, וְלָא אִתְחָזֵי בְּהַהוּא דִּינָא רַחֲמֵי כְּלָל, דְּהָא כְּתִיב לא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד. אָמַר לֵיהּ, מִלָּה דָּא שְׁמַעְנָא מֵרִבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר, דְּאֲפִילּוּ הָכָא דִּינָא בְּרַחֲמֵי הֲוָה, דְּחָפָא עָלֵיהוֹן יַמָּא וּמִיתוּ, וּלְבָתַר אַפִּיק לוֹן יַמָּא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעָא בִּיקָרֵיהוֹן, וְאִתְקְבָרוּ בְּאַרְעָא, וְלָא בָּעָאת אַרְעָא לְקַבְּלָא לוֹן, עַד דְּאוֹשִׁיט לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְמִינֵיהּ, וְקַבִּילַת לוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שמות טו) נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ. וּבְגִין דָּא, (הוה) הַאי דִּינָא בְּרַחֲמֵי הֲוָה. וְעַל דָּא, לָא בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּיִתְּעָרוּן יִשְׂרָאֵל מִלָּה בְּעָלְמָא, דְּאִי יִתְעָרוּן יִשְׂרָאֵל מִלָּה, לָא יִתְעָרוּן שְׁמָא דְּרַחֲמֵי, וְלָא יִתְעֲבִיד דִּינָא בְּרַחֲמֵי, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב יְיָ' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן, דְּלָא תִּתְעֲרוּן מִידִי. דְּהָא שְׁמָא דְּרַחֲמֵי בָּעֵי לְאִתְּעָרָא עָלַיְיהוּ, לְמֶעְבַּד דִּינָא בְּרַחֲמֵי. וְעַל דָּא בָּעֵי, דְּלָא תַּעַבְדוּן פְּגִימוּ, וְתִתְעֲרוּן מִלָּה אַחֲרָא.