פרשת בשלח • דף מז עמוד א • פסקה 1
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

וּפַרְעֹה הִקְרִיב, רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, הֲרֵי נִתְבָּאֵר שֶׁהִקְרִיב אוֹתָם לִתְשׁוּבָה. וּפַרְעֹה הִקְרִיב. כָּתוּב (ישעיה כו) ה' בַּצַּר פְּקָדוּךְ צָקוּן לַחַשׁ וְגוֹ'. בַּצַּר פְּקָדוּךְ - לֹא פוֹקְדִים יִשְׂרָאֵל אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁעַת מְנוּחָה, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁמְּצִיקִים לָהֶם, וְאָז כֻּלָּם פּוֹקְדִים אוֹתוֹ. צָקוּן לַחַשׁ - וְכֻלָּם מִתְפַּלְלִים בִּתְפִלּוֹת וּבְבַקָּשׁוֹת, וּמְרִיקִים לְפָנָיו תְּפִלּוֹת. אֵימָתַי? מוּסָרְךְ לָמוֹ. בְּשָׁעָה שֶׁפּוֹקֵד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּרְצוּעָתוֹ, וְאָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹמֵד עֲלֵיהֶם בְּרַחֲמִים, וְאוֹתוֹ הַקּוֹל שֶׁלָּהֶם נוֹחַ לְפָנָיו כְּדֵי לְהִפָּרַע מִשּׂוֹנְאֵיהֶם, וּמִתְמַלֵּא עֲלֵיהֶם בְּרַחֲמִים. כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, מָשָׁל לְיוֹנָה עִם הַנֵּץ וְכוּ', כָּךְ יִשְׂרָאֵל הָיוּ קְרֵבִים לַיָּם, וְהָיוּ רוֹאִים אֶת הַיָּם לִפְנֵיהֶם הוֹלֵךְ וְסוֹעֵר וְגַלָּיו עוֹלִים לְמַעְלָה, הָיוּ פּוֹחֲדִים. זָקְפוּ עֵינֵיהֶם וְרָאוּ אֶת פַּרְעֹה וּמַרְכְּבוֹתָיו, וַאֲבָנִים, חִצִּים וּבַלִּיסְטְרָאוֹת, וְאָז וַיִּירְאוּ מְאֹד. מֶה עָשׂוּ? וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל. מִי גָרַם אֶת זֶה שֶׁקָּרְבוּ יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁל מַעְלָה? פַּרְעֹה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וּפַרְעֹה הִקְרִיב, וַהֲרֵי זֶה נִתְבָּאֵר. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה'. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי רוֹעֶה כְּמוֹ מֹשֶׁה הָלַךְ בְּתוֹכָם. כָּתוּב (שם סג) וַיִּזְכֹּר יְמֵי עוֹלָם מֹשֶׁה עַמּוֹ. וַיִּזְכֹּר יְמֵי עוֹלָם - זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מֹשֶׁה עַמּוֹ - [מכאן למדנו] שֶׁמֹּשֶׁה הָיָה שָׁקוּל כְּכָל יִשְׂרָאֵל. וְלָמַדְנוּ מִזֶּה כִּי רוֹעֵה הָעָם הוּא מַמָּשׁ הָעָם כֻּלּוֹ. אִם הוּא זוֹכֶה - כָּל הָעָם זוֹכִים, וְאִם אֵינוֹ זוֹכֶה - כָּל הָעָם לֹא זוֹכִים וְנֶעֱנָשִׁים בִּגְלָלוֹ, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ.

ארמית

וּפַרְעֹה הִקְרִיב, וְהַאי קְרָא הָא אוּקְמוּהָ. דְּאַקְרִיב לְכָל חֵילוֹי וּרְתִיכוֹי, לְאַגָּחָא קְרָבָא. וְתוּ וּפַרְעֹה הִקְרִיב. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר, הָא אִתְּמַר דְּקָרִיב לוֹן לִתְשׁוּבָה. וּפַרְעֹה הִקְרִיב. כְּתִיב (ישעיה כו) יְיָ' בַּצַּר פְּקָדוּךָ צָקוּן לַחַשׁ וְגוֹ'. בַּצַּר פְּקָדוּךָ: לָא פַּקְדִין יִשְׂרָאֵל לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּשַׁעֲתָא דְּנַיְיחָא, אֶלָּא בְּשַׁעֲתָא דְּעָקִין לְהוּ, וּכְדֵין כֻּלְּהוּ פַּקְדִין לֵיהּ. צָקוּן לַחַשׁ: וְכֻלְּהוּ צַלָּאן בִּצְלוֹתִין וּבְבָעוּתִין, וְאָרִיקוּ קָמֵיהּ צְלוֹתִין. אֵימָתַי. (ישעיה כו) מוּסָרְךָ לָמוֹ, בְּשַׁעֲתָא דְּפָקִיד לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּרְצוּעוֹי. כְּדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָאִים עָלַיְיהוּ בְּרַחֲמֵי, וְנִיחָא קָמֵיהּ הַהוּא קָלָא דִּלְהוֹן, בְּגִין לְאִתְפָּרְעָא מִן שַׂנְאֵיהוֹן, וְאִתְמְלֵי עָלַיְיהוּ בְּרַחֲמֵי. כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא, מְתָל לְיוֹנָה עִם הַנִּץ וְכוּ', כַּךְ יִשְׂרָאֵל הֲווֹ קְרִיבִין לְיַמָּא, וַהֲווּ חָמָאן לְיַמָּא קָמַיְיהוּ, אָזִיל וְסָעִיר וְגַלְגַּלּוֹהִי זַקְפִין לְעֵילָּא, הֲווֹ דְּחִילִין. זָקְפוּ עֵינַיְיהוּ וְחָמוּ לְפַרְעֹה וּלְמַשִׁירְיָיתֵיהּ, וְאַבְנֵי גִּירִין וּבַלִּסְטְרָאִין, כְּדֵין וַיִּירְאוּ מְאֹד. מַה עָבְדוּ, וַיִּצְעֲקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מַאן גָּרִים הַאי דְּקָרִיבוּ יִשְׂרָאֵל לְגַבֵּי אֲבוּהוֹן דִּלְעֵילָּא, פַּרְעֹה. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב וּפַרְעֹה הִקְרִיב וְהָא אִתְּמַר. (שמות יד) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת יְיָ'. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דְּהָא רַעְיָא כְּמֹּשֶׁה אָזִיל בְּגַוַּויְיהוּ. כְּתִיב (ישעיה סג) וַיִּזְכּוֹר יְמֵי עוֹלָם מֹשֶׁה עַמּוֹ. וַיִּזְכּוֹר יְמֵי עוֹלָם: דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. מֹשֶׁה עַמּוֹ (מכאן שלי הוא) שָׁקִיל הֲוָה מֹשֶׁה כְּכָל יִשְׂרָאֵל. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָא, כִּי רַעְיָא דְּעַמָּא הוּא מַמָּשׁ עַמָּא כֻּלְּהוּ, אִי אִיהוּ זָכֵי, עַמָּא כֻּלְּהוּ זָכָאן. וְאִי אִיהוּ לָא זָכֵי, עַמָּא כֻּלְּהוּ לָא זָכָאן וְאִתְעֲנָשׁוּ בְּגִינֵיהּ, וְהָא אוּקְמוּהָ.