פרשת בא • דף מג עמוד ב • פסקה 2
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

פָּרָשָׁה שְׁנִיָּה - וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךְ וְגוֹ'. זוֹ בִּינָה. שֶׁהֲרֵי בַּפָּרָשָׁה הַזּוֹ הִיא יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיְתָה מִצַּד שֶׁל יוֹבֵל. וְלָכֵן הָרֵאשִׁית שֶׁלָּהּ וְהָיָ''ה, שֶׁהֲרֵי דָבָר זֶה הוּא בַּיּוֹבֵל, וְלָכֵן שְׁמָהּ וְהָיָ''ה (הויה), שֶׁאֵין וְהָיָה אֶלָּא בְּמָקוֹם זֶה, שֶׁהוּא עָתִיד לְהִמָּשֵׁךְ לְמַטָּה וּלְהָאִיר מְנוֹרוֹת וּלְהִמָּצֵא בְּדַרְגָּה תַּחְתּוֹנָה, (והיה, כמי שאומר על המלך שהוא קים (שיּהיה), עתיד להמשך למטה ולהאיר מנורות) וְהַכֹּל בְּסוֹד אֶחָד. וּמִשּׁוּם שֶׁהוּא בְּדֶרֶךְ טָמִיר, לֹא נִקְרָא בְגָלוּי בְּשֵׁם זֶה, אֶלָּא נִמְסַר לַחֲכָמִים לָדַעַת, וְעַל זֶה נִרְשַׁם בַּשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ בַּדָּבָר הַזֶּה.

ארמית

פָּרָשָׁה תִּנְיָינָא, וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ וְגוֹ', דָּא בִּינָה, דְּהָא בְּפַרְשְׁתָּא דָּא, אִיהִי יְצִיאַת מִצְרַיִם, דְּהֲוָה מִסִּטְרָא דְּיוֹבְלָא. וְעַל דָּא שֵׁירוּתָא דִּילָהּ וְהָיָ''ה, דְּהָא מִלָּה דָּא אִיהִי בְּיוֹבְלָא. וּבְגִין כַּךְ שְׁמָא דִּילָהּ וְהָיָ''ה, דְּלֵית וְהָיָה (נ''א הויה) אֶלָּא בַּאֲתָר דָּא, דְּאִיהוּ זַמִּין לְאִתְמַשְּׁכָא לְתַתָּא, וּלְאַנְהָרָא בּוּצִינִין, וּלְאִשְׁתַּכְּחָא בְּדַרְגָּא תַּתָּאָה, (נ''א והיה כמאן דאמר על מלכא דאיהי הוי) (נ''א דיהוי זמין לאתמשכא לתתא ולאנהרא בוצינין) וְכֹלָּא בְּרָזָא חֲדָא. וּבְגִין דְּאִיהוּ בְּאוֹרַח טָמִיר, לָא אִקְרֵי בְּאִתְגַּלְּיָיא בִּשְׁמָא דָּא, אֶלָּא אִתְמְסַר לְחַכִּימִין לְמִנְדַּע. וְעַל דָּא אִתְרְשִׁים בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, בְּמִלָּה דָּא.