פרשת בא • דף מג עמוד א • פסקה 2
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

וְכָל פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְגוֹ' (שמות יג). [מצוה להביא קרבן] מִצְוָה זוֹ לִפְדּוֹת פֶּטֶר חֲמוֹר, וְלַעֲרֹף פֶּטֶר חֲמוֹר אִם לֹא יִפְדֶּה אוֹתוֹ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ. וְסוֹד זֶה יֵצֶר הָרָע, שֶׁיָּכוֹל לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, (ואחר כך יצר הטוב) וְאַחַר כָּךְ יַחֲזֹר לִהְיוֹת יֵצֶר טוֹב, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ, אִם זָכָה - עֵזֶר, אִם לֹא זָכָה - כְּנֶגְדּוֹ. מִשּׁוּם שֶׁהֵם דְּיוֹקָן, אֶחָד שֶׁל שֶׂה, וְאֶחָד שֶׁל חֲמוֹר. וְאִם זָכָה לַחֲזר בִּתְשׁוּבָה, אַף עַל גַּב שֶׁהוּא חֲמוֹר עַם הָאָרֶץ, תִּפְדֶּה מִן הַגָּלוּת בְּשֶׂה, שֶׁהוּא (ירמיהנ) שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל. וְאִם לֹא חָזַר בִּתְשׁוּבָה - וַעֲרַפְתּוֹ. הִשְׁוָה אוֹתוֹ לְעַם קְשֵׁה עֹרֶף, שֶׁעֲתִידִים לְהִמָּחוֹת מִסֵּפֶר הַחַיִּים, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (שמות לב) מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי.

ארמית

וְכָל פֶּטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְגוֹ'. (פקודא להביא קרב וכו') פִּקּוּדָא דָּא לִפְדּוֹת פֶּטֶר חֲמוֹר, וְלַעֲרוֹף פֶּטֶר חֲמוֹר, אִם לֹא יִפְדֶּה לֵיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ. וְרָזָא דָּא יֵצֶר הָרָע, יָכוֹל לְאַחְזְרָא בְּתִיּוּבְתָּא, (ס''א ולבתר יצר הטוב וכו') וּלְבָתַר לְאַחְזְרָא יֵצֶר הַטּוֹב, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ, אִם זָכָה עֵזֶר, אִם לֹא זָכָה כְּנֶגְדּוֹ. בְּגִין דְּאִינּוּן דִּיּוּקְנָא, חַד דְּשֶׂה, וְחַד דַּחֲמוֹר, וְאִי זָכָה לְאַחְזְרָא בְּתִיּוּבְתָּא, אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ חֲמוֹר עַם הָאָרֶץ, תִּפְדֶּה מִן גָּלוּתָא בְשֶׂה, דְּאִיהוּ (ירמיה נ) שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל. וְאִי לָא הֲדַר בְּתִיּוּבְתָּא, וַעֲרַפְתּוֹ, שָׁוֵי לֵיהּ עַם קְשֵׁה קְדָל, דַּעֲתִידִין לְאִתְמָחֲאָה מִן סֵפֶר חַיִּים, דְּעָלַיְיהוּ אִתְּמַר, (שמות לב) מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי.