פרשת בא • דף מא עמוד א • פסקה 2
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

כֵּיוָן שֶׁהַמְקַטְרֵג רוֹאֶה אֶת זֶה, אֵין לוֹ עָלָיו פִּתְחוֹן פֶּה, וְאָז נִפְרָד מִמֶּנּוּ מִכֹּל וָכֹל. אִם שָׁב בִּתְשׁוּבָה - יָפֶה, וְאִם לֹא - הֲרֵי הַמְקַטְרֵג נִמְצָא עָלָיו וְאוֹמֵר: פְּלוֹנִי שֶׁבָּא לְפָנֶיךְ בְּעַזּוּת פָּנִים, בָּעַט בַּאֲדוֹנוֹ, חֲטָאָיו כָּךְ וְכָךְ. עַל זֶה יָפֶה שֶׁיִּזָּהֵר הָאָדָם בְּכָל אֵלֶּה, כְּדֵי שֶׁיִּמָּצֵא עֶבֶד נֶאֱמָן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כ''ז - מִצְוָה אַחַר זוֹ לֶאֱכֹל מַצָּה בְּפֶסַח, מִשּׁוּם שֶׁהוּא זִכָּרוֹן לְדוֹרֵי דוֹרוֹת עַל סוֹד הָאֱמוּנָה, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, שֶׁיִּשְׂרָאֵל יָצְאוּ בְּאוֹתוֹ זְמַן מִסּוֹד שֶׁל אֱלִילִים אֲחֵרִים, וְנִכְנְסוּ בְּסוֹד הָאֱמוּנָה, וַהֲרֵי בֵּאֲרוּ אֶת הַסּוֹד הַזֶּה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח וְגוֹ'. כ''ח - מִצְוָה זוֹ לִשְׁחֹט פֶּסַח בֵּין הָעַרְבַּיִם בְּי''ד בְּנִיסָן, זִכָּרוֹן לְאוֹתוֹ פֶּסַח מִצְרַיִם, וְזוֹהִי חוֹבָה עַל כֻּלָּם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם. פֶּסַח זֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת שָׁמוּר מֵעֲשָׂרָה יָמִים וָהָלְאָה, שֶׁכָּתוּב בֶּעָשּר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם וְגוֹ'. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי אָז מַתְחִילָה הַלְּבָנָה לְהָאִיר מֵעֲשָׂרָה יָמִים וָהָלְאָה, עַד שֶׁנִּשְׁלֶמֶת בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר, וּבְאַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁחָט בְּשָׁעָה שֶׁהַדִּין תָּלוּי עַל הָעוֹלָם. סוֹד זֶה לְהַעֲבִיר הַזֻּהֲמָה מִלִּפְנֵי הַבְּרִית הַקְּדוֹשָׁה, וְלֵהָנוֹת מֵאוֹתוֹ רֵיחַ שֶׁנּוֹדֵף מִצְּלִי הָאֵשׁ, וְעַל זֶה לֹא בָא אֶלָּא עַל הַשָּׂבָע, וְעַל זֶה וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ. מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בְּרִית קֹדֶשׁ, יֹאכַל בּוֹ. מִי שֶׁאֵין בּוֹ בְּרִית קֹדֶשׁ, לֹא יֹאכַל בּוֹ. שֶׁזֶּה מִבְּנֵי הַבְּרִית הוּא לִשְׁבֹּר כֹּחַ שֶׁל חַיִל אַחֵר, לְהַעֲבִיר עָרְלָה מִלִּפְנֵי בְרִית. מִשּׁוּם כָּךְ זֶהוּ לַעֲשׂוֹת בִּבְנֵי בְרִית וְלֹא בִּבְנֵי עָרְלָה.

ארמית

כ''ז פִּקּוּדָא בָּתַר דָּא, לֶאֱכוֹל מַצָּה בְּפֶסַח, בְּגִין דְּאִיהוּ דּוּכְרָנָא לְדָרֵי דָּרִין, עַל רָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא. וְהָא אוּקְמוּהָ, דְּיִשְׂרָאֵל נָפְקוּ בְּהַהוּא זִמְנָא מֵרָזָא דְּטַעֲוָון אַחֲרָן, וְעָאלוּ בְּרָזָא דִּמְהֵימָנוּתָא. וְהָא אוּקְמוּהָ רָזָא דְּנָא בְּכַמָּה דּוּכְתֵּי. (שמות יב) וַיֹּאמֶר יְיָ' אֶל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח וְגוֹ'. כ''ח פִּקּוּדָא דָּא, לְמִשְׁחַט פֶּסַח בֵּין הָעַרְבַּיִם, בְּי''ד בְּנִיסָן, דּוּכְרָנָא דְּהַהוּא פֶּסַח דְּמִצְרַיִם. וְדָא אִיהוּ חוֹבָתָא עַל כֹּלָּא, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, וְשָׁחֲטוּ אוֹתוֹ כָּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבַּיִם. פֶּסַח דָּא, אִצְטְרִיךְ לְמֶהוֵי נָטִיר, מֵעֲשָׂרָה יוֹמִין וּלְהָלְאָה, דִּכְתִּיב בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם וְגוֹ'. מַאי טַעֲמָא. בְּגִין דְּהָא כְּדֵין שָׁרִיאַת סִיהֲרָא לְאַנְהָרָא, מֵעֲשָׂרָה יוֹמִין וּלְהָלְאָה, עַד דְּאִשְׁתְּלִים בַּחֲמֵיסָר. וְאַרְבֵּיסָר דְּלֶיהֱוִי נָכִיס, בְּשַׁעֲתָא דְּדִינָא תַּלְיָא עַל עָלְמָא. רָזָא דָּא, לְאַעְבְּרָא זוּהֲמָא, מִקָּמֵי בְּרִית קַדִּישָׁא, וּלְאִתְהֲנָאָה בְּהַהוּא רֵיחָא דְּנָדִיף טְוִי נוּר. וְעַל דָּא לָא אַתְיָא אֶלָּא עַל שָׂבְעָא. וְעַל דָּא, וְכָל עָרֵל לא יֹאכַל בּוֹ. מַאן דְּאִית בֵּיהּ בְּרִית קַדִּישָׁא, יֵיכוּל בֵּיהּ. מַאן דְּלָא אִית בֵּיהּ בְּרִית קַדִּישָׁא, לָא יֵיכוּל בֵּיהּ. דְּהַאי מִבְּנֵי בְּרִית אִיהוּ לְתַבְרָא תּוּקְפָּא דְּחֵילָא אַחֲרָא, לְאַעְבְּרָא עָרְלָה מִקָּמֵי בְּרִית. בְּגִין כַּךְ, הַאי בִּבְנֵי בְּרִית אִיהוּ לְמֶעְבַּד, וְלָא בִּבְנֵי עָרְלָה.