פרשת בא • דף לז עמוד א • פסקה 3
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

פָּתַח רַבִּי חִיָּיא וְאָמַר, אִם נוֹחַ לִפְנֵי מַר שֶׁנֹּאמַר דָּבָר אֶחָד עַל מַה שֶׁבָּאתִי כָּתוּב, וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַה' הִכָּה כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם. וּמִזֶּה שֶׁאָמַר מַר, נִשְׁמָע שֶׁפָּסוּק זֶה בְּאוֹתוֹ דָבָר בָּא, וְאָנוּ הַדֶּרֶךְ תְּקִינָה לְפָנֵינוּ לָבֹא וְלִשְׁאֹל לְפָנֶיךְ. פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, (תהלים קיג) מִי כַּה' אֱלֹהֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת וְגוֹ'. מִי כַּה' אֱלֹהֵינוּ - שֶׁעוֹלֶה וּמִתְעַטֵּר לְהִתְיַשֵּׁב בְּכֶתֶר עֶלְיוֹן קָדוֹשׁ, מֵאִיר עַל כָּל הַמְּנוֹרוֹת שֶׁמְּאִירוֹת כְּתָרִים וַעֲטָרוֹת. הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת - שֶׁיּוֹרֵד בִּכְתָרָיו מִכֶּתֶר לְכֶתֶר, מִנֵּזֶר לְנֵזֶר, מֵאוֹר לְאוֹר, מִמְּנוֹרָה לִמְנוֹרָה, לְהַשְׁגִּיחַ בָּעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם יד) ה' מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַל בְּנֵי אָדָם וְגוֹ'.

ארמית

פָּתַח ר' חִיָּיא וְאָמַר, אִי נִיחָא קָמֵיהּ דְּמֹר, דְּנֵימָא חַד מִלָּה, עַל מַה דְּאָתֵינָא כְּתִיב, וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיְיָ' הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם. וּמֵהַאי דְּאָמַר מֹר, אִשְׁתְּמַע דְּהַאי פְּסוּקָא בְּהַהוּא מִלָּה אָתָא וַאֲנָן אוֹרְחָא אִתְתַּקְנָא קָמָּן, לְמֵיתֵי לְמִשְׁאַל קַמָּךְ. פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, (תהלים קיג) מִי כַּיְיָ' אֱלֹהֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת וְגוֹ'. מִי כַּיְיָ' אֱלֹהֵינוּ, דְּסָלִיק וְאִתְעַטָּר לְאִתְיַשְּׁבָא בְּכִתְרָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא, נְהִירוּ עַל כָּל בּוּצִינִי דְּנָהֲרוּ כִּתְרִין וְעִטְּרִין. הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת, דְּנָחִית בְּכִתְרוֹי, מִכִּתְרָא לְכִתְרָא, מִנִּזְרָא לְנִזְרָא, מִנְּהִירוּ לִנְהִירוּ, מִבּוּצִינָא לְבוּצִינָא. לְאַשְׁגְּחָא בְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים יד) יְיָ' מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַל בְּנֵי אָדָם וְגוֹ'.