פרשת בא • דף לו עמוד ב • פסקה 2
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַה' הִכָּה כָּל בְּכוֹר וְגוֹ'. [כתוב (תהלים סט) ואני תפלתי לך ה' עת רצון וגו'] רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי יוֹסֵי הָיוּ הוֹלְכִים מֵאוּשָׁא לְלוֹד, וְהָיָה רַבִּי חִיָּיא רוֹכֵב בַּחֲמוֹר. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, נֵשֵׁב כָּאן וְנִתְפַּלֵּל, שֶׁהֲרֵי הִגִּיעַ זְמַן תְּפִלַּת מִנְחָה, וְשָׁנִינוּ, לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּתְפִלַּת מִנְחָה. לָמָּה זָהִיר? מִשּׁוּם שֶׁהִיא שָׁעָה שֶׁתָּלוּי הַדִּין וְצָרִיךְ אָדָם לְכַוֵּן דַּעְתּוֹ. יָרַד רַבִּי חִיָּיא וְהִתְפַּלֵּל.

ארמית

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיְיָ' הִכָּה כָּל בְּכוֹר וְגוֹ'. (כתיב (תהלים ס''ט) ואני תפלתי לך יי עת רצון וגו') ר' חִיָּיא ור' יוֹסֵי הֲווֹ אַזְלֵי מֵאוּשָׁא לְלוּד, וַהֲוָה רִבִּי חִיָּיא רָכִיב בְּחַמְרָא. אָמַר ר' יוֹסֵי, נֵיתִיב הָכָא וְנַצְלֵי, דְּהָא מָטָא זִמְנָא דִּצְלוֹתָא דְּמִנְחָה, וְתָנֵינָן, לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּצְלוֹתָא דְּמִנְחָה. אֲמַאי זָהִיר. מִשּׁוּם דְּהִיא שַׁעֲתָא דְּתַלְיָא דִּינָא וּבָעֵי בַּר נָשׁ לְכַוְּונָא דַּעְתֵּיהּ, נָחַת ר' חִיָּיא וְצַלֵּי.