פרשת בא • דף לג עמוד א • פסקה 3
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

בֹּא וּרְאֶה מַה כָּתוּב, אַךְ אֶת נַפְשׁוֹ שְׁמֹר. וְנִתְּנָה לוֹ רְשׁוּת לִשְׁלֹט עַל הַבָּשָׂר, מִשּׁוּם הַסּוֹד שֶׁכָּתוּב (בראשית ו) קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי, וּפֵרְשׁוּהָ, בָּא לְפָנַי וַדַּאי. וְזֶהוּ קֵץ כָּל בָּשָׂר, וְלֹא רוּחַ. וְנֶאֱמַר שֶׁהוּא קֵץ שֶׁבָּא מִצַּד הַחֹשֶׁךְ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כח) קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ וּלְכָל תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר. וּלְכָל בָּשָׂר, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ קֵץ אַחֵר, וְנִקְרָא קֵץ הַיָּמִין, וְזֶהוּ קֵץ אַחֵר מִצַּד הַשְּׂמֹאל שֶׁהוּא חֹשֶׁךְ, וְלָכֵן נִתְּנָה לוֹ רְשׁוּת בְּעַצְמוֹ וּבְשָׂרוֹ. וַתְּסִיתֵנִי בוֹ לְבַלְּעוֹ. אִם כָּךְ, לֹא בְּדִין הָיָה, אֶלָּא בְּמַאֲמַר אוֹתוֹ מְקַטְרֵג שֶׁהֵסִית אוֹתוֹ וְהִסְטָה אוֹתוֹ, אֶלָּא הַכֹּל הָיָה בְּדִין. וְכָךְ אָמַר לוֹ אֱלִיהוּא, (שם לד) כִּי פֹעַל אָדָם יְשַׁלֶּם לוֹ וּכְאֹרַח אִישׁ יַמְצִיאֶנּוּ. וְכָךְ הָיָה כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, כְּמוֹ שֶׁהוּא גָּזַר - כָּךְ נִגְזַר עָלָיו. דף ל''ג ע''ב וְזְהִ שֶׁאָמַר וַתְּסִיתֵנִי בוֹ לְבַלְּעוֹ חִנָּם. וַתְּסִיתֵי לְבַלְּעוֹ לֹא כָתוּב, אֶלָּא וַתְּסִיתֵנִי בוֹ, בּוֹ עוֹמֵד בְּדַעְתּוֹ, שֶׁהוּא חָשַׁב שֶׁהֲרֵי תְּסִיתֵנִי, כְּמוֹ שֶׁאָמַר וְעַל עֲצַת רְשָׁעִים הוֹפָעְתָּ. [אמר איוב, התפתתי על דברי אותו מקטרג] כְּמוֹ זֶה (תהלים עח) וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ. וַיְפַתּוּהוּ וַיְכַזְּבוּ לוֹ לֹא כָתוּב, אֶלָּא וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם. בְּפִיהֶם עוֹמֵד הַדָּבָר הַזֶּה, שֶׁהֲרֵי הִתְפַּתָּה. אָמַר רַבִּי אַבָּא, הַכֹּל הוּא יָפֶה, אֲבָל כָּךְ לָמַדְנוּ, שֶׁשָּׁנִינוּ, עוֹלֶה וּמַסְטִין. וְכִי הוּא יָכוֹל לְהַסְטִין? כֵּן, שֶׁהֲרֵי הוּא מֶלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל, שֶׁכָּתוּב (קהלת ד) טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן וְחָכָם מִמֶּלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל. וְעַל זֶה יָכוֹל לְהַסְטִין לָאָדם. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהוּא נֶאֱמָן עַל מַעֲשֵׂי בְּנֵי אָדָם.

ארמית

תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב, אַךְ אֶת נַפְשׁוֹ שְׁמוֹר. וְאִתְיְהִיב לֵיהּ רְשׁוּ, לְמִשְׁלַט עַל בִּשְׂרָא, בְּגִין רָזָא דִּכְתִּיב, (בראשית ו') קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי וְאוּקְמוּהָ, בָּא לְפָנַי וַדַּאי, וְדָא אִיהוּ (שלח ק''ט ע''א) קֵץ כָּל בָּשָׂר, וְלֹא רוּחָא. וְאִיתְּמַר, דְּאִיהוּ קֵץ דְּאָתֵי מִסִּטְרָא דְּחֹשֶׁךְ, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, (איוב כ''ח) קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ וּלְכָל תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר. וּלְכָל בִּשְׂרָא, בְּגִין דְּאִית קֵץ אַחֲרָא, וְאִקְרֵי (דניאל י''ב) קֵץ הַיָּמִין, וְדָא אִיהוּ קֵץ אַחֲרָא, מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא, דְּאִיהוּ חֹשֶׁךְ. וְעַל דָּא אִתְיְיהִיב לֵיהּ רְשׁוּ בְּעַצְמוֹ וּבְשָׂרוֹ. וַתְּסִיתֵנִי בוֹ לְבַלְּעוֹ. אִי הָכִי, לָאו בְּדִינָא הֲוָה, אֶלָּא בְּמֵימַר הַהוּא מְקַטְרְגָא, דְּאָסִית לֵיהּ, וְאַסְטֵי לֵיהּ. אֶלָּא, כֹּלָּא בְּדִינָא הֲוָה, וְהָכִי אָמַר לוֹ אֱלִיהוּא, (איוב ל''ד) כִּי פֹעַל אָדָם יְשַׁלֶּם לוֹ וּכְאֹרַח אִישׁ יַמְצִיאֶנּוּ. וְהָכִי הֲוָה כְּמָה דְּאִתְּמַר, כְּמָה דְּאִיהוּ גָּזַר, הָכִי אִתְגְּזַר עָלֵיהּ. דף ל''ג ע''ב וְהַאי דְּאָמַר וַתְּסִיתֵנִי בוֹ לְבַלְּעוֹ חִנָּם, וַתְּסִיתֵנִי לְבַלְּעוֹ לָא כְּתִיב, אֶלָּא וַתְּסִיתֵנִי בוֹ, בֵּיהּ קַיְּימָא בְּדַעְתֵּיהּ, דְּאִיהוּ חָשִׁיב דְּהָא תְּסִיתֵנִי, כְּמָה דְּאָמַר (איוב י') וְעַל עֲצַת רְשָׁעִים הוֹפָעְתָּ. (אמר איוב אתפתית על מימר דההוא מקטרגא) כְּגַוְונָא דָּא, (תהלים ע''ה) וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ. וַיְפַתּוּהוּ וַיְכַזְּבוּ לוֹ. לָא כְּתִיב, אֶלָּא וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם. בְּפִיהֶם קַיְּימָא מִלָּה דָּא דְּהָא אִתְפַּתָּה. (דף ל''ג ע''ב) אָמַר רִבִּי אַבָּא, כֹּלָּא הוּא שַׁפִּיר, אֲבָל הָכִי אוֹלִיפְנָא, דִּתְנָן, סָלִיק וְאַסְטִין. וְכִי אִיהוּ יָכִיל לְאַסְטָנָא, אִין. דְּהָא אִיהוּ (ריש וישב תיקון קמ''א) מֶלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל, דִּכְתִּיב, (קהלת ד') טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן וְחָכָם מִמֶּלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל. וְעַל דָּא, יָכִיל לְאַסְטָנָא לְבַר נָשׁ. מַאי טַעֲמָא. בְּגִין דְּאִיהוּ מְהֵימָן עַל עוֹבָדוֹי דִּבְנֵי נָשָׁא.