פרשת בא • דף לג עמוד א
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

וּבֹא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר מִשּׁוּט בָּאָרֶץ, רָצָה מִמֶּנּוּ לַעֲשׂוֹת דִּין בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי דִּין הָיָה לוֹ עַל אַבְרָהָם לִתְבֹּעַ מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה דִין בְּיִצְחָק כְּשֶׁהֻקְרַב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיָה לוֹ לְהַחֲלִיף קָרְבָּן שֶׁמֻּזְמָן עַל הַמִּזְבֵּחַ בְּאַחֵר, [וכן בכל צד שלו] כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ. וְכָאן עָמַד יִצְחָק עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְלֹא הִשְׁתַּלֵּם מִמֶּנּוּ קָרְבָּן וְלֹא נַעֲשָׂה בּוֹ דִּין, וְרָצָה אֶת זֶה מֵעִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמוֹ שֶׁרָצָה אֶת דִּינוֹ שֶׁל יוֹסֵף לְכַמָּה דוֹרוֹת מְאֻחָר יוֹתֵר, וְכָל מַה שֶּׁרָצָה - רָצָה בְּדֶרֶךְ דִּין. וּמֵאוֹתוֹ זְמַן שֶׁנִּצַּל יִצְחָק וְהִתְחַלֵּף קָרְבָּנוֹ, הִזְמִין לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאוֹתוֹ מְקַטְרֵג זֶה לְחֶלְקוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַּם הִיא וְגוֹ' אֶת עוּץ בְּכוֹרוֹ. וְכָאן הִגִּיעַ לִטֹּל חֶלְקוֹ עָלָיו מִכָּל זַרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם וְלֹא יִקְרַב לְצַד אַחֵר. וְהַכֹּל בָּא בְּדִין (אצלו). כְּמוֹ שֶׁהוּא דָּן - כָּךְ נִדּוֹן. מִשּׁוּם שֶׁאִיּוֹב מִקְּרוֹבֵי הָעֵצָה שֶׁל פַּרְעֹה הָיָה, וּכְשֶׁעָמַד פַּרְעֹה עַל יִשְׂרָאֵל, רָצָה לַהֲרֹג אוֹתָם. אָמַר לוֹ, לֹא, אֶלָּא קַח מָמוֹנָם וּשְׁלֹט עַל גּוּפָם בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה, וְאַל תַּהֲרֹג אוֹתָם. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַיֶּיךְ, בְּאוֹתוֹ דִין מַמָּשׁ תִּהְיֶה נִדּוֹן. מַה כָּתוּב? (איוב ב) אוּלָם שְׁלַח נָא יָדְךְ וְגַע אֶל עַצְמוֹ וְאֶל בְּשָׂרוֹ וְגוֹ'. בְּמַה שֶּׁהוּא דָּן - כָּךְ נִדּוֹן. וְאַף עַל גַּב שֶׁבְּכָל הַשְּׁאָר הָיָה יָרֵא מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

ארמית

וְתָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּאָמַר מִשּׁוּט בָּאָרֶץ, בָּעָא מִינֵּיהּ, לְמֶעְבַּד דִּינָא בְּיִשְׂרָאֵל, דְּהָא דִּינָא הֲוָה לֵיהּ עַל אַבְרָהָם, לְמִתְבַּע מְקּוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. בְּגִין, דְּלָא אִתְעָבִיד דִּינָא בְּיִצְחָק, כַּד אִתְקְרִיב עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא, דְּהָא לָא הֲוָה לֵיהּ לְאַחְלְפָא קָרְבְּנָא דְּאַזְמִין עַל מַדְבְּחָא, בָּאֳחָרָא, (וכן בכל סטרא דליה) כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר, (ויקרא כ''ז) לא יַחֲלִיפֶנּוּ. וְהָכָא קָאִים יִצְחָק עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא, וְלָא אִשְׁתְּלִים מִנֵּיהּ קָרְבְּנָא, וְלָא אִתְעָבִיד בֵּיהּ דִּינָא, וּבָעָא דָּא מֵעִם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּמָה דְּבָעָא דִּינִיהּ דְּיוֹסֵף לְכַמָּה דָּרִין. וְכָל מַה דְּבָעָא, בְּאוֹרַח דִּינָא בָּעָא. וּמֵהַהוּא זִמְנָא דְּאִשְׁתְּזִיב יִצְחָק, וְאִתְחַלַּף קָרְבָּנֵיהּ, זַמִּין לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְהַהוּא מְקַטְרְגָא, הַאי לְחוּלָקֵיהּ, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַּם הִיא וְגוֹ' אֶת עוּץ בְּכוֹרוֹ. וְהָכָא, מָטָא לְמֵיטָל חוּלָקֵיהּ עָלֵיהּ, מִכָּל זַרְעֵיהּ דְּאַבְרָהָם, וְלָא יִקְרַב בְּסִטְרָא אַחֲרָא. וְכֹלָּא בְּדִינָא אָתָא. (ס''א לגביה) כְּמָה דְּאִיהוּ דָּן, הָכִי אִתְּדָן. בְּגִין דְּאִיּוֹב מִקְּרִיבֵי עֵיטָא דְּפַרְעֹה הֲוָה, וְכַד קָם פַּרְעֹה עָלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, בָּעָא לְקָטְלָא לוֹן. אָמַר לֵיהּ לָא, אֶלָּא טוֹל מָמוֹנֵהוֹן וּשְׁלוֹט עַל גּוּפֵיהוֹן, בְּפוּלְחָנָא קַשְׁיָא, וְלָא תִּקְטוֹל לוֹן. אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, חַיֶּיךָ, בְּהַהוּא דִּינָא מַמָּשׁ, תְּהֵא דָּאִין, מַה כְּתִיב, (איוב ב') אוּלָם שְׁלַח נָא יָדְךָ וְגַע אֶל עַצְמוֹ וְאֶל בְּשָׂרוֹ וְגוֹ'. בְּמָה דְּאִיהוּ דָּן, הָכִי אִתְּדָן. וְאַף עַל גַּב דִּבְכָל שְׁאַר הֲוָה דָּחִיל לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.