פרשת וארא • דף לא עמוד ב • פסקה 1
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

הָלְכוּ. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְבֵית שָׂדֶה, רָאוּ בְּהֵמוֹת שֶׁל הַשָּׂדֶה מֵתִים. אָמְרוּ, וַדַּאי דָּבָר שֶׁל בְּהֵמוֹת יֵשׁ בְּמָקוֹם זֶה. אָמַר אוֹתוֹ יְהוּדִי, זֶה שֶׁאֲמַרְתֶּם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָרַג בְּמִצְרַיִם כָּל אוֹתָם הַצּאן, כָּל אוֹתָם בְּהֵמוֹת. שְׁלֹשָׁה סוּגֵי מָוֶת הָיוּ בַּבְּהֵמוֹת, אֶחָד דֶּבֶר, וְאֶחָד אוֹתָם שֶׁהָרַג הַבָּרָד, וְאֶחָד אוֹתָם בְּכוֹרֵי הַבְּהֵמוֹת. וּמֶה הָיָה הַמָּוֶת שֶׁלָּהֶם? אֶלָּא זֶה כָּתוּב בַּתְּחִלָּה, הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה בְּמִקְנְךְ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה. לָמָּה בְּכֻלָּם לֹא כָתוּב יַד ה'? אֶלָּא כָּאן (כתוב יד אלהים, אלא יד ה') (אל יד ה') זֶה יָד עִם חָמֵשׁ אֶצְבְּעוֹת, שֶׁהֲרֵי בַּתְּחִלָּה כָּתוּב אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא, וְכָאן כָּל חֲמֵשׁ הָאֶצְבָּעוֹת, וְכָל אֶצְבַּע וְאֶצְבַּע הָרְגָה מִין אֶחָד. וַחֲמִשָּׁה מִינִים הָיוּ, שֶׁכָּתוּב בַּסּוּסִים, בַּחֲמוֹרִים, בַּגְּמַלִּים, בַּבָּקָר, וּבַצֹאן. הֲרֵי חֲמִשָּׁה מִינִים לְחָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת, שֶׁנִּקְרֵאת יָד. מִשּׁוּם כָּךְ הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה וְגוֹ' דֶּבֶר כָּבֵד מְאֹד. שֶׁהָיוּ מֵתִים מֵעַצְמָם וְנִמְצְאוּ מֵתִים. מֵאַחַר שֶׁלֹּא חָזְרוּ הַמִּצְרִים, אוֹתָן אוֹתִיּוֹת מַמָּשׁ חָזְרוּ וְהָרְגוּ כָּל אוֹתָם שֶׁנִּשְׁאֲרוּ, וְדֶבֶר הָפַךְ לְבָרָד. מַה בֵּין זֶה לָזֶה? אֶלָּא זֶה בְּנוֹחוּת, וְזֶה בְּתֹקֶף הָרֹגֶז, וּשְׁנֵי אֵלֶּה הָיוּ בְּמָקוֹם אֶחָד בְּחָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת. בֹּא וּרְאֵה, דֶּבֶר אוֹתִיּוֹת שֶׁהָיוּ בְּנוֹחוּת, מָוֶת בִּמְנוּחָה, שֶׁהָיוּ מֵתִים מֵעַצְמָם. בָּרָד שֶׁהִתְהַפְּכוּ הָאוֹתִיּוֹת לְתֹקֶף הָרֹגֶז וְהָרַג הַכֹּל. יָשְׁבוּ בְּאוֹתוֹ שָׂדֶה, רָאוּ צֹאן שֶׁבָּאִים לְמָקוֹם אֶחָד וּמֵתִים שָׁם. קָם אוֹתוֹ יְהוּדִי לְאוֹתוֹ מָקוֹם, וְרָאָה שְׁנֵי נֹאדוֹת מְלֵאִים אֶרֶס.

ארמית

כַּד מָטוּ חַד בֵּי חֲקַל, חָמוּ בְּעִירֵי דְּבֵי חֲקַל מֵתִין, אָמְרוּ וַדַּאי דֶּבֶר דִּבְעִיִרִי אִית בַּאֲתַר דָּא. אָמַר הַהוּא יוּדָאִי, הָא דְּאַמְרִיתּוּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָטַל בְּמִצְרַיִם, כָּל אִינּוּן עָאנֵי, כָּל אִינּוּן בְּעִירֵי. תְּלַת מוֹתָנֵי הֲווֹ בִּבְעִירֵי. חַד, דֶּבֶר. וְחַד, אִינּוּן דְּקָטִיל בָּרָד. וְחַד, אִינּוּן בּוּכְרֵי דִּבְעִירֵי. וּמַה הֲוָה מוֹתָנָא דִּילְהוֹן. אֶלָּא, הָא, כְּתִיב בְּקַדְמִיתָא, (שמות ט') הִנֵּה יַד יְיָ' הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, אֲמַאי בְּכֻלְּהוּ לָא כְּתִיב יַד יְיָ'. אֶלָּא, הָכָא (נ''א לא כתיב יד אלהים אלא יד יי) (ס''א אל יד ה') אִיהוּ יָדָא בַּחֲמִשָּׁה אֶצְבְּעָאן. דְּהָא בְּקַדְמִיתָא כְּתִיב, אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא. וְהָכָא כֻּלְּהוּ חָמֵשׁ אֶצְבְּעָאן, וְכָל אֶצְבְּעָא וְאֶצְבְּעָא, קָטַל זִּינָא חֲדָא. וַחֲמִשָּׁה זִינִין הֲווֹ, דִּכְתִּיב, בַּסּוּסִים, בַּחֲמוֹרִים, בַּגְּמַלִּים, בַּבַּקָר, וּבַצֹּאן. הָא חֲמִשָּׁה זִינִין, לַחֲמִשָּׁה אֶצְבְּעָאן, דְּאִקְרוּן יַד. בְּגִינֵי כַּךְ, הִנֵּה יַד יְיָ' הוֹיָה וְגוֹ' דֶּבֶר כָּבֵד מְאֹד. דַּהֲווֹ מֵתִים מִגַּרְמַיְיהוּ, וְאִשְׁתְּכָחוּ מֵתִים. בָּתַר דְּלָא אֲהַדְרוּ מִצְרָאֵי, אִינּוּן אַתְוָון מַמָּשׁ, אֲהַדְרוּ וְקָטְלוּ כָּל אִינּוּן דְּאִשְׁתָּאָרוּ. וְדֶבֶר, אַהְדָּר בָּרָד. מַה בֵּין הַאי לְהַאי. אֶלָּא דָּא בְּנִיחוּתָא, וְדָא בִּתְקִיפוּ דְּרוּגְזָא. וּתְרֵין אִלֵּין, הֲווֹ בַּאֲתַר חַד, בְּחָמֵשׁ אֶצְבְּעָאן. תָּא חֲזֵי, דֶּבֶר אַתְוָון דַּהֲווֹ בְּנִיחוּתָא, מוֹתָנָא בְּנַיְיחָא, דַּהֲווֹ מֵתִין מִגַּרְמַיְיהוּ. בָּרָד, דְּאִתְהַדָּרוּ אַתְוָון בִּתְקוֹף רוּגְזָא, וְקָטַל כֹּלָּא. יָתְבוּ בְּהַהוּא חֲקָל, חָמוּ עָאנֵי דְּאַתְיָין לַאֲתָר חַד, וּמֵתִין תַּמָּן, קָם הַהוּא יוּדָאִי לְגַבֵּי הַהוּא אֲתָר, וְחָמָא תְּרֵין קַטְפִירֵי, דְּמַלְיָין אַקוּסְטְרָא.