פרשת וארא • דף כח עמוד א • פסקה 1
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

וְאָמַרְתָּ אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת מַטְּךְ. מָה הַטַּעַם מַטֵּה אַהֲרֹן וְלא מַטֵּה מֹשֶׁה? אֶלָּא אוֹתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה יוֹתֵר קָדוֹשׁ, שֶׁנֶּחְקַק בַּגָּן הָעֶלְיוֹן בַּשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, וְלֹא רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְטַמֵּא אוֹתוֹ בְּאוֹתָם מַטּוֹת שֶׁל הַמְּכַשְּׁפִים, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא לִכְפּוֹת אוֹתָם לְכָל אוֹתָם הַבָּאִים מִצַּד הַשְּׂמֹאל, מִשּׁוּם שֶׁאַהֲרֹן בָּא מִיָּמִין, וְהַשְּׂמֹאל נִכְפֶּה לַיָּמִין. רַבִּי חִיָּיא שָׁאַל אֶת רַבִּי יוֹסֵי, הֲרֵי גָּלוּי לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאוֹתָם מְכַשְּׁפִים יַעֲשׂוּ תַנִּינִים, מָה הַגְּבוּרָה לַעֲשׂוֹת לִפְנֵי פַרְעֹה תַּנִּינִים? אָמַר לוֹ, מִשּׁוּם שֶׁמִּשָּׁם הִיא הָרֵאשִׁית לְהַלְקוֹת, וּמֵרֵאשִׁית הַתַּנִּין מַתְחִיל שִׁלְטוֹנוֹ, (לשלטונו, ומתחלת שלטונו התחיל להלקות) אָז שְׂמֵחִים כָּל הַמְּכַשְּׁפִים, שֶׁהֲרֵי רֹאשׁ הַחָכְמָה שֶׁל הַנָּחָשׁ שֶׁלָּהֶם כָּךְ הָיְתָה. מִיָּד חָזַר אוֹתוֹ תַנִּין שֶׁל אַהֲרֹן לְעֵץ יָבֵשׁ וּבָלַע אוֹתָם. וְעַל זֶה תָּמְהוּ וְיָדוּע שֶׁשִּׁלְטוֹן עֶלְיוֹן יֵשׁ בָּאָרֶץ, שֶׁהֵם חָשְׁבוּ שֶׁזֶּה לְמַטָּה (למעלה), חוּץ מֵהֶם אֵין שִׁלְטוֹן לַעֲשׂוֹת דָּבָר, וְאָז וַיִּבְלַע מַטֵּה אַהֲרֹן. דַּוְקָא מַטֵּה אַהֲרֹן שֶׁחָזַר לְעֵץ וּבָלַע אוֹתָם. וְלָכֵן עָשָׂה אַהֲרֹן שְׁנֵי אוֹתוֹת, אֶחָד לְמַעְלָה וְאֶחָד לְמַטָּה. אֶחָד לְמַעְלָה, תַּנִּין עֶלְיוֹן שֶׁשּׁוֹלֵט עַל אוֹתָם שֶׁלָּהֶם. אֶחָד לְמַטָּה, שֶׁשּׁוֹלֵט הָעֵץ עַל הַתַּנִּין שֶׁלָּהֶם. וּפַרְעֹה הָיָה חָכָם מִכָּל מְכַשְּׁפָיו, וְהִסְתַּכֵּל שֶׁשִּׁלְטוֹן הָעֶלְיוֹן שׁוֹלֵט עַל הָאָרֶץ, שׁוֹלֵט לְמַעְלָה וְשׁוֹלֵט לְמַטָּה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אִם תֹּאמַר שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹשִׂים הַמְכַשְּׁפִים אֵינוֹ אֶלָּא בְּמַרְאִית הָעַיִן, שֶׁכָּךְ נִרְאֶה וְלֹא יוֹתֵר - בָּא לְהַשְׁמִיעֵנוּ וַיִּהְיוּ דַּוְקָא, שֶׁכָּתוּב וַיִּהְיוּ לְתַנִּינִם. וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אֲפִלּוּ אוֹתָם תַּנִּינִים שֶׁלָּהֶם חַזְרוּ לִהְיוֹת עֵצִים, וְעֵץ אַהֲרֹן בָּלַע אוֹתָם.

ארמית

"וְאָמַרְתָּ אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת מַטְּךָ. מַאי טַעֲמָא מַטֵּה אַהֲרֹן, וְלא מַטֵּה מֹשֶׁה. אֶלָּא, הַהוּא דְּמֹשֶׁה אִיהוּ קַדִּישָׁא יַתִּיר, דְּאִתְגְּלִיף בְּגִנְתָּא עִלָּאָה בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, וְלָא בָּעֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְסָאֳבָא לֵיהּ בְּאִינּוּן חוּטְרִין דְּחַרְשַׁיָּא. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא לְאַכְפְּיָיא לוֹן לְכָל אִינּוּן דְּאַתְיָין מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא, בְּגִין דְּאַהֲרֹן אָתָא מִימִינָא, וּשְׂמָאלָא אִתְכַּפְיָיא בִּימִינָא. רִבִּי חִיָּיא שָׁאִיל לְרִבִּי יוֹסֵי, הָא גַּלֵּי קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאִינּוּן חֲרָשִׁין יַעַבְדוּן תַּנִּינַיָיא, מַאי גְּבוּרְתָּא אִיהוּ לְמֶעְבַּד קָמֵי פַּרְעֹה תַּנִּינַיָיא. אֲמַר לֵיהּ, בְּגִין דְּמִתַּמָּן הוּא שֵׁירוּתָא לְאַלְקָאָה, וּמִשֵּׁירוּתָא דְּתַנִּינָא שָׁאַרִי שׁוּלְטָנֵיהּ, (נ''א לשולניה ומשירותא דשולטניה שרי לאלקאה) כְּדֵין, חֲדוּ כּוּלְּהוּ חֲרָשֵׁי, דְּהָא רֵישׁ חָכְמְתָא דְּנָחָשׁ דִּילְהוֹן הָכִי הֲוָה. מִיָּד אִתְהַדַּר הַהוּא תַּנִּינָא דְּאַהֲרֹן לְאָעָא יְבֵישָׁא, וּבָלַע לוֹן. וְעַל דָּא תַּוְוהוּ, וְיָדְעוּ דְּשׁוּלְטָנָא עִלָּאָה אִית בְּאַרְעָא, דְּאִינּוּן חֲשִׁיבוּ, דְּהָא לְתַתָּא, (נ''א לעילא) בַּר מִנַּיְיהוּ לָא אִית שֻׁלְטָנָא לְמֶעְבַּד מִידִי, כְּדֵין, וַיִּבְלַע מַטֵּה אַהֲרֹן, מַטֵּה אַהֲרֹן דַּיְיקָא, דְּאִתְהַדַּר לְאָעָא וּבָלַע לוֹן. וְעַל דָּא עָבֵד אַהֲרֹן תְּרֵין אָתִין, חַד לְעֵילָּא, וְחַד לְתַתָּא. חַד לְעֵילָּא, תַּנִּינָא עִלָּאָה דְּשַׁלְטָא עַל אִינּוּן דִּלְהוֹן. חַד לְתַתָּא, דְּשָׁלִיט אָעָא עַל תַּנִּינָא דִּילְהוֹן. וּפַרְעֹה חַכִּים הֲוָה מִכָּלחֲרָשׁוֹי, וְאִסְתַּכַּל דְּשֻׁלְטָנָא עִלָּאָה שָׁלִיט עַל אַרְעָא, שָׁלִיט לְעֵילָּא שָׁלִיט לְתַתָּא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, אִי תֵּימָא, חָרָשַׁיָּא כָּל מַה דְּעַבְדִין לָאו אִיהוּ אֶלָּא בְּחֵיזוּ דְּעֵינָא, דְּהָכִי אִתְחָזֵי, וְלָא יַתִּיר, קָא מַשְׁמַע לָן וַיִּהְיוּ דַּיְיקָא, דִּכְתִּיב וַיִּהְיוּ לְתַנִּינִים. וְאָמַר רִבִּי יוֹסֵי, אֲפִילּוּ אִינּוּן תַּנִּינַיָא דִּילְהוֹן אֲהַדְרוּ לְמֶהוֵי אָעִין, וְאָעָא דְּאַהֲרֹן בָּלַע לוֹן.