פרשת חיי שרה • דף קכד עמוד א • פסקה 1
→ שיעור קודםשיעור הבא ←

עברית

בֹּא רְאֵה, כָּתוּב (בראשית ג) וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךְ וּבֵין הָאִשָּׁה. מַה זֶּה וְאֵיבָה? כַּכָּתוּב (איוב ט) חָלְפוּ עִם אֳנִיּוֹת אֵבֶה. שֶׁהִנֵּה כַּמָּה אֳנִיּוֹת וּסְפִינוֹת מְשׁוֹטְטוֹת בְּתוֹךְ הַיָּם הַגָּדוֹל, וְיֵשׁ אֳנִיּוֹת וּסְפִינוֹת נִפְרָדוֹת זוֹ מִזּוֹ. וְאוֹתָן הָאֳנִיּוֹת שֶׁהַנָּחָשׁ הַזֶּה שָׁט בְּתוֹכָן, נִקְרָאוֹת אֳנִיּוֹת אֵבָה. בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה - זוֹ אִשָּׁה יִרְאַת ה'. וּבֵין זַרְעֲךְ - אֵלּוּ שְׁאָר עַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וּבֵין זַרְעָהּ - אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל. הוּא יְשׁוּפְךְ רֹאשׁ - זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁעָתִיד לְבַעֵר אוֹתוֹ מִן הָעוֹלָם, שֶׁכָּתוּב (ישעיה כד) בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח, וְכָתוּב (זכריה יג) וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ. רֹאשׁ - זֶה לֶעָתִיד לָבֹא כְּשֶׁיִּתְעוֹרְרוּ הַמֵּתִים, שֶׁהֲרֵי אָז הָעוֹלָם יִהְיֶה רֹא"שׁ, שֶׁיִּתְקַיֵּם בָּרֹא"שׁ, שֶׁהוּא הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב - זֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה, כָּעֵת שֶׁהוּא עָקֵב וְאֵינוֹ בְּקִיּוּם, וְאוֹתוֹ הַנָּחָשׁ נוֹשֵׁךְ אֶת הָעוֹלָם וּמַחְשִׁיךְ פְּנֵי הַבְּרִיּוֹת. בֹּא רְאֵה, הַיָּמִים שֶׁל אָדָם נִבְרְאוּ וְעָמְדוּ בְּאוֹתָם הַדְּרָגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת, כֵּיוָן שֶׁהִסְתַּיְּמוּ לְהִתְקַיֵּם בְּאוֹתָן הַדְּרָגוֹת, שֶׁכָּתוּב (תהלים צ) יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָּהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְגוֹ'. מִכָּאן וָהָלְאָה אֵין דַּרְגָּה לְהִתְקַיֵּם, וּמִשּׁוּם כָּךְ וְרָהְבָּ"ם עָמָל וָאָוֶן, וְהֵם כְּלֹא הָיוּ. אֲבָל אוֹתָם הַיָּמִים שֶׁל הַצַּדִּיקִים הָיוּ וְהִתְקַיְּמוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, וְכֵן וְאֵלֶּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אַבְרָהָם. וְאִם תֹּאמַר, כָּךְ גַּם כָּתוּב בְּיִשְׁמָעֵאל, שֶׁכָּתוּב (בראשית כה) שְׁנֵי חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל? אֶלָּא שֶׁחָזַר בִּתְשׁוּבָה, וְעַל כֵּן קָרָא בְּיָמָיו וַיִּהְיוּ.

ארמית

תָּא חֲזֵי, כְּתִיב, (בראשית ג׳:ט״ו) וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה. מַאי וְאֵיבָה כְּדִכְתִיב (איוב ט׳:כ״ו) חָלְפוּ עִם אֳנִיּוֹת אֵבֶה. דְּהָא כַּמָּה אַרְבִין שָׁטָאן גּוֹ יַמָּא רַבָּא, וְאִית אַרְבִין וּסְפִינָן מִתְפָּרְשָׁן דָּא מִן דָּא. וְאִינוּן אַרְבִין דְּהַאי נָחָשׁ שָׁאט בְּגַוַּויְיהוּ אִקְרוּן אֳנִיּוֹת אֵבָה. בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה. דָּא אִשָּׁה יִרְאַת יְיָ. וּבֵין זַרְעֶךָ, אִלֵּין שְׁאָר עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וּבֵין זַרְעָהּ, אִלֵּין יִשְׂרָאֵל. הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ, דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּזַמִּין לְבַעֲרָא לֵיהּ מֵעַלְמָא דִּכְתִיב, (ישעיהו כ״ה:ח׳) בִּלַּע הַמָּוְת לָנֶצַח. וּכְתִיב, (זכריה י״ג:ב׳) וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ. רֹאשׁ, דָּא לְזִמְנָא דְאָתֵי דְיִתְעָרוּן מֵתַיָא. דְּהָא כְּדֵין לֶהֱוֵי עַלְמָא רֹא"שׁ, דְּיִתְקַיַּים בָּרֹא"שׁ דְּאִיהוּ עַלְמָא עִלָּאָה. וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב. דָּא בְּהַאי עַלְמָא הַשְׁתָּא דְאִיהוּ עָקֵב וְלָאו אִיהוּ בְּקִיּוּמָא וְהַהוּא חִוְיָא נָשִׁיךְ לְעַלְמָא וְאַחְשִׁיךְ אַנְפּוֹי בִּרְיָין. תָּא חֲזֵי, יוֹמִין דְּבַר נָשׁ אִתְבְּרִיאוּ וְקָיְימוּ בְּאִינוּן דַּרְגִּין עִלָּאִין, כֵּיוָן דִּמְסַיְימוּ לְאִתְקַיְימָא בְּאִינוּן דַּרְגִּין דִּכְתִיב, (תהילים צ׳:י׳) יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָּהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְגו', מִכָּאן וּלְהָלְאָה לֵית דַּרְגָא לְאִתְקַיְּימָא. וּבְגִין כָּךְ וְרָהְבָּ"ם עָמָל וָאָוֶן. וְאִינוּן כְּלָא הֲווּ. אֲבָל אִינוּן יוֹמִין דְּצַדִּיקַיָא הֲווּ וְאִתְקָיְימוּ כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה. וְכֵן וְאֵלֶּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אַבְרָהָם. וְאִי תֵימָא הָכִי נָמֵי כְּתִיב בְּיִשְׁמָעֵאל דִּכְתִיב, (בראשית כ״ה:ז׳) שְׁנֵי חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל. אֶלָּא בִּתְשׁוּבָה אַהֲדַר, וְעַל דָּא קָרֵי (ביומוי) וַיִּהְיוּ: