19.1.24
ט שבט תשפד
מט
דף
א
כָּתוּב וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם. כָּאן נִתְקַן הַכֹּל בְּיָמִין וּבִשְׂמֹאל, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ שֶׁנִּכְלַל בַּיֵּצֶר הַטּוֹב, אֲבָל וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים - בְּיֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר רָע. לָמָּה,? אֶלָּא יֵצֶר טוֹב לוֹ לְעַצְמוֹ, יֵצֶר הָרָע לְעוֹרֵר אֵלָיו אֶת נְקֵבָתוֹ (ס"א ומצד שמאל מתעורר תמיד לנקבה). סוֹד הַדָּבָר, מִכָּאן לָמַדְנוּ שֶׁצָּפוֹן מִתְעוֹרֵר תָּמִיד לִנְקֵבָה וְנִקְשָׁר עִמָּהּ, וְלָכֵן נִקְרֵאת אִשָּׁה.
וּבֹא וּרְאֵה, יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר הָרָע, מִשּׁוּם שֶׁהַנְּקֵבָה נִתְּנָה בֵּינֵיהֶם (נ"א שנקבה נכללת בהם) וְהִתְקַשְּׁרָה עִמָּם, וְלֹא מִתְקַשֶּׁרֶת עַד שֶׁיֵּצֶר הָרָע מִתְעוֹרֵר אֵלֶיהָ וּמִתְקַשְּׁרִים זֶה בָּזֶה. וְכֵיוָן שֶׁמִּתְקַשְּׁרִים זֶה בָּזֶה, אָז מִתְעוֹרֵר יֵצֶר הַטּוֹב שֶׁהוּא חֶדְוָה וּמֵבִיא אוֹתָהּ אֵלָיו, (ואז נתנת ביניהם לתקן, ועל זה וייצר ה' אלהים שם מלא אליו יצר טוב ויצר רע) (ד"א ולמעלה צד הצפון ממש שהיא חדוה בלי זהמה, שיצר הרע אוחז בה בתחלה, שכתוב (שיר ב) שמאלו תחת לראשי, ואחר כך וימינו תחבקני, ונתנה בין ימין ושמאל להזון, ועל זה וייצר ה' אלהים, שם מלא לגבי שני הצדדים הללו).
בראשית, פ״א
אֶת הָאָדָם, הֲרֵי בֵּאַרְנוּ, אֲבָל זָכָר וּנְקֵבָה כְּאֶחָד, (ולא היו) נִפְרָדִים לִהְיוֹת פָּנִים בְּפָנִים. מַה כָּתוּב? עָפָר מִן הָאֲדָמָה. עַכְשָׁו עוֹמֵד לְהַתְקִין. בּא תִרְאֶה, כְּשֶׁאִשָּׁה מִתְחַבֶּרֶת בְּבַעְלָהּ, הִיא נִקְרֵאת עַל שֵׁם בַּעְלָהּ. אִישׁ אִשָּׁה. צַדִּי"ק צֶדֶ"ק. הוּא עֹפֶר וְהִיא עָפָר. (ואז) הוּא צְבִי וְהִיא צְבִיָּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כ) צְבִי הִיא לְכָל הָאֲ רָצוֹת.
כָּתוּב (דברים טז) לֹא תִטַּע לְךְ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךְ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָּךְ. אֵצֶל מִזְבַּח - וְכִי לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ אוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר מִי הִתִּיר? אֶלָּא הֲרֵי בֵּאַרְנוּ, אָשֵׁר זֶה בַּעְלָהּ, שֶׁהָאִשָּׁה הִיא נִקְרֵאת עַל שֵׁם בַּעְלָהּ אֲשֵׁרָה (נ"א: הרי הם אשר ה"א), וְעַל זֶה כָּתוּב (מלכים ב כג) לַבַּעַל וְלָאֲשֵׁרָה. מִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב לֹא תִטַּע לְךְ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךְ, כְּנֶגֶד הַמָּקוֹם שֶׁל אוֹתוֹ מִזְבַּח ה', שֶׁהֲרֵי מִזְבַּח ה' הוּא עוֹמֵד עַל זֶה, וְעַל זֶה כְּנֶגְדָּהּ לֹא תִטַּע לְךְ אֲשֵׁרָה אַחֶרֶת.
בֹּא רְאֵה, בְּכָל מָקוֹם, כָּל אוֹתָם עוֹבְדֵי הַשֶּׁמֶשׁ נִקְרָאִים עוֹבְדִים לַבַּעַל, וְאֵלּוּ שֶׁעוֹבְדִים לַלְּבָנָה נִקְרָאִים עוֹבְדֵי אֲשֵׁרָה. וְלָכֵן לַבַּעַל וְלָאֲשֵׁרָה. וַאֲשֵׁרָה נִקְרֵאת עַל שֵׁם בַּעְלָהּ אָשֵׁ"ר. אִם כָּךְ, לָמָּה נִתְבַּטֵּל הַשֵּׁם הַזֶּה? אֶלָּא אֲשֵׁרָה עַל שֵׁם שֶׁכָּתוּב (בראשית ל) בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת, וְהוּא (הרי) שֶׁלֹּא אִשְּׁרוּהָ שְׁאָר הָעַמִּים וְעוֹמֶדֶת אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁכָּתוּב (איכה א) כָּל מְכַבְּדֶיהָ הִזִּילוּהָ, וְלָכֵן (נעבד) נִתְבַּטֵּל הַשֵּׁם הַזֶּה, וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִתְחַזְּקוּ אוֹתָם שֶׁעוֹשִׂים שְׁאָר עַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וְקוֹרְאִים מִזְבֵּחַ שֶׁהוּא מֵאֲדָמָה, שֶׁכָּתוּב (שמות כ) מִזְבַּח אֲדָמָה וְגוֹ'. מִשּׁוּם כָּךְ עָפָר מִן הָאֲדָמָה.
וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים - (דבר נכלל, אבל ויפח באפיו) נִכְלְלָה נִשְׁמַת חַיִּים בְּאוֹתוֹ עָפָר, כִּנְקֵבָה שֶׁמִּתְעַבֶּרֶת מִן הַזָּכָר, שֶׁהֲרֵי מִתְחַבְּרִים וּמִתְמַלֵּא הֶעָפָר הַזֶּה מֵהַכֹּל, וּמַהוּ? רוּחוֹת וּנְשָׁמוֹת. וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה - כָּאן הִתְתַּקֵּן וְקַיָּם אָדָם לְהַתְקִין וְלָזוּן אֶת הַנֶּפֶשׁ חַיָּה.
בראשית, פ״ב
וַיִּבֶן ה' אֱלֹהִים. אַף כָּאן גַּם כֵּן בְּשֵׁם מָלֵא, שֶׁהֲרֵי אַבָּא וְאִמָּא הִתְקִינוּ אוֹתָהּ עַד שֶׁלֹּא בָאָה לְבַעְלָהּ. אֶת הַצֵּלָע, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שיר א) שְׁחוֹרה אֲנִי וְנָאוָה בְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם, אַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁלֹּא מְאִירָה. אֲבָל אַבָּא וְאִמָּא הִתְקִינוּ לָהּ שֶׁיִּתְפַּיֵּס בַּעְלָהּ עִמָּהּ.
וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם, מִכָּאן לָמַדְנוּ שֶׁצְּרִיכִים אַבָּא וְאִמָּא שֶׁל הַכַּלָּה לְהַכְנִיסָהּ בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל הֶחָתָן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב) אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה וְגוֹ'. מִכָּאן וְאֵילָךְ בַּעְלָהּ יָבוֹא אֵלֶיהָ, שֶׁהֲרֵי הַבַּיִת הוּא שֶׁלָּהּ, שֶׁכָּתוּב (בראשית כט) וַיָּבֹא אֵלֶיהָ. וַיָּבֹא גַּם אֶל רָחֵל. בַּהַתְחָלָה וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם, שֶׁעַד כָּאן יֵשׁ לְאַבָּא וּלְאִמָּא לַעֲשׂוֹת, אַחַר כָּךְ הוּא יָבא אֵלֶיהָ, וְכָל הַבַּיִת שֶׁלָּהּ הוּא, וְיִטֹּל רְשׁוּת מִמֶּנָּה.
וְעַל זֶה הֵעַרְנוּ, שֶׁכָּתוּב (שם כח) וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם, שֶׁנָּטַל רְשׁוּת בַּהַתְחָלָה. מִכָּאן לָמַדְנוּ, שֶׁמִּי שֶׁמִּתְחַבֵּר בְּאִשְׁתּוֹ, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנָּה וּלְשַׂמֵּח אוֹתָהּ בִּדְבָרִים, וְאִם לֹא - שֶׁלֹּא יָלוּן אֶצְלָהּ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה רָצוֹן שֶׁלָּהֶם כְּאֶחָד בְּלֹא אֹנֶס.
כְּתִיב וַיִּיצֶר יְיָ אֱלהִים אֶת הָאָדָם. הָכָא אִשְׁתַּכְלַל בְּכֹלָּא בְּיָמִינָא וּבִשְׂמָאלָא, וְהָא אוֹקִימְנָא דְּאִתְכְּלִיל בְּיֵצֶר הַטּוֹב, אֲבָל וַיִּיצֶר יְיָ אֱלהִים בְּיֵצֶר טוֹב וּבְיֵצֶר רָע. אַמַּאי, אֶלָּא יֵצֶר טוֹב לֵיהּ לְגַרְמֵיהּ. יֵצֶר הָרָע לְאַתְעָרָא לְגַבֵּי נוּקְבֵיה. (ס"א ומסטר שמאלא אתער תדיר לגבי נוקבא), רָזָא דְמִלָּה מִכָּאן אוֹלִיפְנָא דְּצָפוֹן אִתְעַר תָּדִיר לְגַבֵּי נוּקְבָא וְאִתְקַשַּׁר בַּהֲדָהּ וּבְגִין כָּךְ אִתְקְרִיאַת אִשָּׁה.
וְתָּא חֲזֵי, יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר הָרָע בְּגִין דְּאִתְיַיהֲבַת נוּקְבָא בֵּינַיְיהוּ (נ"א דנוקבא אתכלילת בהו) וְאִתְקַשְּׁרָא בַּהֲדַיְיהוּ, וְלָא מִתְקַשְּׁרָא עַד דְּיֵצֶר הָרָע אִתְעַר לְגַבָּהּ וּמִתְקַשְּׁרָן דָּא בְּדָא. וְכֵיוָן דְּמִתְקַשְּׁרָן דָּא בְּדָא, כְּדֵין אִתְעַר יֵצֶר טוֹב דְּאִיהוּ חֶדְוָה וְאַיְיתֵי לָהּ לְגַבֵּיהּ (וכדין אתייהבת בינייהו לאתקנא, ועל דא וייצר יי אלהים שם מלא לגביה יצר טוב ויצר רע) (ד"א ולעילא סטרא דצפון ממש דאיהי חדוה בלא זוהמא דיצר הרע אחיד בה בקדמיתא, דכתיב, (שיר השירים ב׳:ו׳) שמאלו תחת לראשי ולבתר וימינו תחבקני, ואתייהיבת בין ימינא ושמאלא לאתזנא, ועל דא וייצר יי אלהים שם מלא לגבי תרין סטרין אלין).
בראשית, פ״א
אֶת הָאָדָם הָא אוֹקִימְנָא. אֲבָל דְּכַר וְנוּקְבָא כְּחֲדָא (ד"א ולא הוו) מִתְפָּרְשָׁן לְמֶהוֵי אַפִּין בְּאַפִּין. מַה כְּתִיב עָפָר מִן הָאֲדָמָה הַשְׁתָּא קָיְימָא לְאַתְקָנָא. תָּא חֲזֵי אִתְּתָא כַּד אִתְחַבְּרַת בְּבַעֲלָהּ, אִתְקְרִיאַת עַל שֵׁם בַּעֲלָהּ, אִישׁ אִשָּׁה, צַדִּי"ק צֶדֶ"ק, אִיהוּ עוֹפֶר וְאִיהִי עָפָר. (ד"א ל"ג) (וכדין) אִיהוּ צְבִי וְאִיהִי צְבִיָה (ד"א כמא דאת אמר) (יחזקאל כ׳:ו׳) צְבִי הִיא לְכָל הָאֲרָצוֹת.
כְּתִיב, (דברים ט״ז:כ״א) לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָּךְ. אֵצֶל מִזְבַּח, וְכִי לְעֵילָא מִנֵּיהּ אוֹ בְּאֲתַר אָחֳרָא מָאן שַׁרְיָיה. אֶלָּא הָא אוֹקִימְנָא (קפ"ב ע"ב) אֲשֶׁר דָּא בַּעֲלָהּ דְּאִתְּתָא (ד"א ה"א) אִתְקְרִיאַת עַל שׁוּם בַּעֲלָהּ אֲשֵׁרָה. (נ"א הה הם אשר ה"א) וְעַל דָּא כְּתִיב, (מלכים ב כ״ג:ד׳) לַבַּעַל וְלָאֲשֵׁרָה. בְּגִין כָּךְ כְּתִיב לא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח יְיָ אֱלקֶיךָ. לָקֳבֵל (נ"א אשרה) אֲתַר דְּהַהוּא מִזְבַּח יְיָ, דְּהָא מִזְבַּח יְיָ אִיהוּ קָיְימָא עַל דָּא, וְעַל דָּא לָקֳבְלָה לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה אָחֳרָא.
תָּא חֲזֵי, בְּכָל אֲתַר כָּל אִנּוּן פָּלְחֵי שִׁמְשָׁא אִקְרוּן עוֹבְדִין לַבַּעַל, וְאִנּוּן דְּפָלְחִין לְסִיהֲרָא אִיקְרוּן עוֹבְדֵי אֲשֵׁרָה, וְעַל דָּא לַבַּעַל וְלָאֲשֵׁרָה, וַאֲשֵׁרָה אִתְקְרֵי עַל שׁוּם בַּעֲלָהּ אָשֵׁ"ר. אִי הָכִי אַמַּאי אִתְעֲבַר שְׁמָא דָא. אֶלָּא אֲשֵׁרָה עַל שׁוּם דִּכְתִיב (בראשית ל׳:י״ג) בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְׁרוּנִי בָנוֹת וְהוּא (ד"א הא) דְּלָא אַשְׁרוּהָ שְׁאָר עַמִּין וְקָיְימָא אָחֳרָא תְּחוֹתָהּ, וְלָא עוֹד אֶלָּא דִכְתִיב (איכה א׳:ח׳) כָּל מְכַבְּדֶיהָ הִזִּילוּהָ, וּבְּגִין כָּךְ (נ"א אתעביד) אִתְעֲבַר שְׁמָא דָא, וּבְגִין דְּלָא יִתְתַּקְּפוּן אִנּוּן דְּעָבְדֵי שְׁאָר עַמִין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְקָרֵינָן מִזְבֵּחַ דְּאִיהוּ מֵאֲדָמָה, דִּכְתִיב, (שמות כ׳:כ״א) מִזְבַּח אֲדָמָה וְגו' בְּגִינֵי כָּךְ עָפָר מִן הָאֲדָמָה.
וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים. (מלה אתכליל אבל ויפח באפיו) אִתְכְּלִיל נִשְׁמַת חַיִּים בְּהַהוּא עָפָר, כְּנוּקְבָא דְּמִתְעַבְּרָא מִן דְּכוּרָא דְּהָא מִתְחַבְּרָן וְאִתְמַלְיָיא הַאי עָפָר מִכֹּלָּא, וּמַאי אִיהוּ, רוּחִין וְנִשְׁמָתִין. וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה, הַשְׁתָּא אִתְתַּקַּן וְקַיָּים אָדָם לְאַתְקָנָא וּלְמֵיזַן לְנֶפֶשׁ חַיָּה.
בראשית, פ״ב
וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹהִים, אוּף הָכִי נָמֵי בְּשֵׁם מָלֵא, דְּהָא אַבָּא וְאִמָּא אַתְקִינוּ לָהּ עַד לָא אָתַת לְבַעֲלָהּ. אֶת הַצֵּלָע כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (שיר השירים א׳:ה׳) שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה בְּנוֹת יְרוּשָׁלָם, אַסְפַּקְלָרְיָאה דְּלָא נָהֲרָא, אֲבָל אַבָּא וְאִמָּא אַתְקִינוּ לָהּ לְאִתְפַּיָיסָא בַּעֲלָהּ בַּהֲדָהּ.
וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם. מֵהָכָא אוֹלִיפְנָא דְּבָעָאן אַבָּא וְאִמָּא דְכַלָּה לְאָעֳלָה בִּרְשׁוּתֵיהּ דְּחָתָן. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (דברים כ״ב:ט״ז) אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה וְגו'. מִכָּאן וָאֵילָךְ בַּעֲלָהּ יֵיתֵי לְגַבָּהּ, דְּהָא בֵּיתָא דִילָהּ הוּא דִּכְתִיב, (בראשית כ״ט:ל׳) וַיָּבֹא אֵלֶיהָ. וַיָּבֹא גַּם אֶל רָחֵל, בְּקַדְמִיתָא וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם דְּעַד הָכָא אִית לְאַבָּא וּלְאִמָּא לְמֶעֱבַד, לְבָתַר אִיהוּ יֵיתֵי לְגַבָּהּ וְכָל בֵּיתָא דִילָהּ הוּא, וְיִטּוֹל רְשׁוּת מִינָהּ.
וְעַל דָּא אִתְעַרְנָא דִּכְתִיב, (בראשית כ״ח:י״א) וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם, דְּנָטִיל רְשׁוּ בְּקַדְמִיתָא. מִכָּאן אוֹלִיפְנָא דְּמָאן דְּמִתְחַבֵּר בְּאִנְתְּתֵיהּ בָּעֵי לְמִפְגַע לָהּ וּלְבַסְמָא לָהּ בְּמִלִּין, וְאִי לָאו לָא (קמח ב) יָבִית לְגַבָּהּ. בְּגִין דִּיהֵא רְעוּתָא דִלְהוֹן כְּחֲדָא בִּדְלָא אֲנִיסוּ.