10.1.24
כט טבת תשפד
מד
דף
ב
הֵיכָל שִׁשִּׁי. כָּאן הוּא רוּחַ שֶׁנִּקְרָא חוּ"ט הַשָּׁנִי, סוֹד הַכָּתוּב (שם ד) כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ. הַהֵיכָל הַזֶּה (היכל שנקרא) נִקְרָא הֵיכַל הָרָצוֹן. כָּאן רוּחַ שֶׁהוּא רָצוֹן שֶׁכָּל הָרוּחוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת הַלָּלוּ רָצִים אַחֲרֶיהָ לְהִדָּבֵק בָּהּ בִּנְשִׁיקָה בְּאַהֲבָה.
רוּחַ זֶה נִכְלָל בְּשֵׁשׁ, וְעוֹמֵד בְּשֵׁשׁ. נִכְלָל בְּשֵׁשׁ שֶׁלְּמַטָּה יַחַד עִמּוֹ, וְעוֹמֵד בְּשֵׁשׁ עֶלְיוֹנִים. וְלָכֵן רוּחַ זֶה מוֹצִיא שְׁנֵים עָשָׂר אוֹרוֹת כְּלוּלִים כֻּלָּם מִלְּמַטָּה וּמִלְמַעְלָה. שְׁנֵים עָשָׂר הָאוֹרוֹת הַלָּלוּ הֵם שְׂמֵחִים לַעֲלוֹת לְמַעְלָה וּלְקַבֵּל כָּל אֵלּוּ שֶׁלְּמַטָּה.
הֵיכָל זֶה שֶׁהוּא רָצוֹן, רְצוֹן הַכֹּל, מִי שֶׁקּוֹשֵׁר קְשָׁרִים וּמַעֲלֶה אוֹתָם לְכָאן, זֶהוּ שֶׁמֵּפִיק רָצוֹן מֵה' בַּחֲבִיבוּת. בְּתוֹךְ הַהֵיכָל הַזֶּה נֶאֱסַף מֹשֶׁה בְּאַהֲבָה, שֶׁנּוֹשֵׁק נְשִׁיקוֹת אַהֲבָה. זֶהוּ הַהֵיכָל שֶׁל מֹשֶׁה. רוּחַ זֶה רוּחַ הָאַהֲבָה. הָרוּחַ שֶׁל הַיִּחוּד שֶׁמַּמְשִׁיךְ אַהֲבָה לְכָל הַצְּדָדִים.
וְאוֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר אוֹרוֹת עוֹלִים וְלוֹהֲטִים. מֵהַנִּצְנוּץ שֶׁלָּהֶם יוֹצְאוֹת אַרְבַּע חַיּוֹת קְדוֹשׁוֹת אוֹהֲבֵי הָאַהֲבָה. אֵלֶּה נִקְרָאִים חַיּוֹת גְּדוֹלוֹת לְהִתְחַבֵּר אוֹתָם קְטַנּוֹת לְהִכָּלֵל בָּהֶם, שֶׁכָּתוּב (תהלים קד) חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדוֹלוֹת.
אֵלּוּ אֲחוּזוֹת זוֹ בָּזוֹ לְאַרְבָּעָה צְדָדִים, כְּמוֹ אֱגוֹז שֶׁמְּחֻבָּר לְאַרְבָּעָה צְדָדִים, וְלָכֵן נִקְרָא הֵיכָל זֶה גִּנַּת אֱגוֹז, שֶׁכָּתוּב (שיר ו) אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי. מַה זֶּה אֶל גִּנַּת אֱגוֹז? מִשּׁוּם גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי, שֶׁהוּא הֵיכַל הָאַהֲבָה לְהִתְדַּבֵּק זָכָר בִּנְקֵבָה.
אֵלֶּה הָאַרְבַּע נִפְרָדִים לִשְׁנֵים עָשָׂר, שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ לְכָל צַד. כָּל אוֹתָם תַּחְתּוֹנִים כְּלוּלִים בָּהֶם. וּבָהֶם קַיָּמִים רוּחוֹת עִם רוּחוֹת, אוֹרוֹת עִם אוֹרוֹת. כֻּלָּם אֵלֶּה עִם אֵלֶּה עַד שֶׁנַּעֲשִׂים אֶחָד. וְאָז רוּחַ זֶה שֶׁכָּלוּל מִכֻּלָּם עוֹלֶה לְהִתְעַטֵּר (להתעורר) בָּרוּחַ שֶׁל מַעְלָה, אוֹתוֹ שֶׁנִּקְרָא שָׁמַיִם, וּמַזְמִין אוֹתוֹ לְהִתְחַבֵּר עִמּוֹ. כֵּיוָן שֶׁנִּקְשְׁרוּ כֻלָּם שֶׁלְּמַטָּה יַחַד עִמּוֹ, אָמַר (שם א) יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ. וְאָז הַחֶדְוָה הִיא לְהִתְקַשֵּׁר רוּחַ בְּרוּחַ וּלְהִשְׁתַּלֵּם זֶה בָּזֶה, וְאָז הִיא הַשְּׁלֵמוּת בְּחִבּוּר אֶחָד.
כֵּיוָן שֶׁרוּחַ זֶה מִתְחַבֵּר עִמּוֹ וְנִשְׁלְמוּ זֶה בָּזֶה וּמְאִירִים זֶה בָּזֶה בְּכָל הַשְּׁלֵמוּת כָּרָאוּי בְּרָצוֹן זֶה שֶׁמִּתְפַּלֵּל בֶּן אָדָם צַדִּיק שֶׁמַּעֲלֶה הַכֹּל כָּרָאוּי עַד אוֹתוֹ מָקוֹם לְחַבֵּר אַהֲבָה זֶה בָּזֶה, אָז (שמים מתחבר ברוח זה באהבה בשלמות בהארה מתדבקים זה בזה, ואז) כָּל אוֹתָם הֵיכָלוֹת וְכָל אוֹתָם רוּחוֹת שֶׁנִּכְלְלוּ בָזֶה, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאוֹתָם רוּחוֹת וְהֵיכָלוֹת שֶׁהֵם בִּכְלָל שֶׁל שָׁמַיִם, כָּל אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֵל אוֹתוֹ הֵיכָל וְאוֹתוֹ רוּחַ שֶׁרָאוּי לוֹ לְהִתְחַבֵּר עִמּוֹ וּלְהִשְׁתַּלֵּם עִמּוֹ כָּרָאוּי.
(משום שהרוח הששי הזה שנקרא שמים רוח קדוש למעלה, נוטל היכל זה, הרוח הזה שנקרא רצו"ן מעלה אותם אליהם באותו יחוד, וכך מתחברים רצון להתנשק) (נ"א: משום שאותו רוח ששי שנקרא רצון מעלה אותם אליהם באותו יחוד, וכך מתחברים שמים, שהוא רוח קדוש למעלה, נוטל היכל זה רוח זה שנקרא רצון להתנשק) זֶה בָּזֶה, לְהִתְחַבֵּר זֶה בָּזֶה, לְהִשְׁתַּלֵּם זֶה בָּזֶה. וְזֶה סוֹד (בראשית כט) וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל וְגוֹ'.
הֵיכָלָא שְׁתִיתָאָה הָכָא הוּא רוּחָא דְּאִקְרֵי חוּ"ט הַשָּׁנִי, רָזָא דִּכְתִיב, (שיר השירים ד׳:ג׳) כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ, הַאי הֵיכָלָא (היכלא דאקרי) אִקְרֵי הֵיכַּל הָרָצוֹן, הָכָא רוּחָא דְאִיהוּ רַעֲוָא דְּכָל הָנֵי רוּחִין תַּתָּאִין רָהֲטִין אֲבַתְרֵיהּ לְאִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ בִּנְשִׁיקָה בִּרְחִימוּתָא.
הַאי רוּחָא אִתְכְּלִיל בְּשִׁית. וְקָיְימָא בְּשִׁית. אִתְכְּלִיל בְּשִׁית דִּלְתַתָּא בַּהֲדֵיהּ. וְקָיְימָא בְּשִׁית עִלָּאִין. וּבְגִין כָךְ הַאי רוּחָא אַפִּיק תְּרֵיסַר נְהוֹרִין כְּלִילָן כֻּלְהוּ מִתַּתָּא וּמִלְּעֵילָא, הָנֵי תְּרֵיסַר נְהוֹרִין אִנּוּן חָדוּן לְסַלְקָא לְעֵילָא וּלְקַבְּלָא כָּל אִנּוּן דִּלְתַתָּא.
הֵיכָלָא דָא דְּאִיהוּ רָצוֹן רַעֲוָא דְּכֹלָּא, מָאן דְּקָשַׁר קִשְׁרִין, וְסָלִיק לוֹן הָכָא, דָּא הוּא דְּאַפִּיק רָצוֹן מֵיְיָ בַּחֲבִיבוּתָא. בְּגוֹ הֵיכָלָא דָּא אִתְכְּנִישׁ משֶׁה בִּרְחִימוּ דְּנָשִׁיק נְשִׁיקֵי רְחִימוּתָא. הַאי הוּא הֵיכָלָא דְּמשֶׁה. רוּחָא דָא רוּחָא דִרְחִימוּתָא, רוּחָא דְיִחוּדָא דְּאַמְשִׁיךְ רְחִימוּ לְכָל סִטְרִין.
וְאִנּוּן (ד"א אנון) תְּרֵיסַר נְהוֹרִין סָלְקִין וְלָהֲטִין. מִנְּצִיצוּ דִּלְהוֹן נָפְקֵי אַרְבַּע חֵיוָון קַדִּישִׁין רְחִימֵי דְאַהֲבָה, אִלֵּין אִקְרוּן חַיּוֹת גְדוֹלוֹת לְאִתְחַבְּרָא אִנּוּן זוּטֵי לְאִתְכְּלָלָא בְּהוּ, דִּכְתִיב, (תהילים ק״ד:כ״ה) חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדוֹלוֹת.
אִלֵּין אֲחִידָן דָּא בְּדָא לְד' סִטְרִין, כֶּאֱגוֹזָא דְּמִתְחַבְּרָא לְד' סִטְרִין, וּבְּגִין כָּךְ אִקְרֵי הֵיכָלָא דָא, גִּנַּת אֱגוֹז דִּכְתִיב, (שיר השירים ו׳:י״א) אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי, מַאי אֶל גִּנַּת אֱגוֹז, בְּגִינֵיהּ דְּגִנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי דְּאִיהוּ הֵיכָלָא דִּרְחִימוּ לְאִתְדַּבְּקָא דְּכוּרָא בְּנוּקְבָא.
אִלֵּין אַרְבַּע מִתְפָּרְשָׁן לִתְרֵיסַר, תְּלַת תְּלַת לְכָל סְטַר. כָּל אִנּוּן תַּתָּאֵי כְּלִילָן בְּהוּ. וּבְהוּ קַיָימִין רוּחִין בְּרוּחִין נְהוֹרִין בִּנְהוֹרִין, כֻּלְהוּ אִלֵּין בְּאִלֵּין עַד דְּאִתְעֲבִידוּ חַד. וּכְדֵין הַאי רוּחָא דְּכָלִיל מִכֻּלְהוּ סָלְקָא לְאִתְעַטְּרָא (נ"א לאתערא) בְּרוּחָא דִּלְעֵילָא הַהוּא דְּאִקְרֵי שָׁמַיִ"ם וְזַמִּין לֵיהּ לְאִתְחַבְּרָא בַּהֲדֵיהּ, כֵּיוָן דְּאִתְקְשָׁרוּ כֻּלְהוּ דִלְתַתָּא בַּהֲדֵיהּ אָמַר (שיר השירים א׳:ב׳) יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ, וּכְדֵין אִיהוּ חֶדְוָה לְאִתְקַשְּׁרָא רוּחָא בְּרוּחָא וּלְאִשְׁתַּלָּמָא דָא בְּדָא, כְּדֵין אִיהוּ שְׁלִימוּ בְּחִבּוּרָא חָדָא.
כֵּיוָן דְּהַאי רוּחָא אִתְחַבַּר בַּהֲדֵיהּ וְאִשְׁתְּלִים דָּא בְּדָא וְאִתְנְהִירוּ דָּא בְּדָא בְּכָל שְׁלִימוּ כְּדְקָא חָזֵי בְּהַאי רְעוּתָא דְּצַלֵּי בַּר נָשׁ זַכָּאָה דְּסָלִיק כּוֹלָא כְּדְקָא חָזֵי, עַד הַהוּא אֲתַר לְחַבְּרָא רְחִימוּ דָא בְּדָא, כְּדֵין (ד"א שמיא אתחבר ברוחא דא ברחימו בשלימו באנהרותא מתדבקן דא בדא, כדין) כָּל אִנּוּן הֵיכָלִין וְכָל אִנּוּן רוּחִין דְּאִתְכְּלִילוּ בְּהַאי כָּל חַד וְחַד מֵאִנּוּן רוּחִין וְהֵיכָלִין דְּאִנּוּן בִּכְלָלָא דְשָׁמַיִם כָּל חַד וְחַד נָטִיל הַהוּא הֵיכָלָא וְהַהוּא רוּחָא (באתר) דְּאִתְחַזֵּי לֵיהּ לְאִתְחַבְּרָא בַּהֲדֵיהּ וּלְאִשְׁתַּלָּמָא בַּהֲדֵיהּ כְּדְקָא יָאוּת.
(ד"א בגין דההוא רוחא שתיתאה דאקרי שמיא רוחא קדישא לעילא נטיל היכלא דא רוחא דא דאקרי רצו"ן סליק לון לגבייהו בההוא יחודא. והכי אתחברן רצון לאתנשקא) (כן צ"ל הרש"ב) (נ"א בגין דההוא רוחא שתיתאה דאקרי רצון סליק לון לגבייהו בההוא יחודא והכי אתחברן שמים דאיהי רוחא קדישא לעילא נטיל היכלא דא רוחא דא דאקרי רצון לאתנשקא) דָּא בְּדָא. לְאִתְחַבְּרָא דָא בְּדָא לְאִשְׁתַּלָּמָא דָּא בְּדָא. וְרָזָא דָא (בראשית כ״ט:י״א) וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל וְגו'.