top of page

22.9.25

כט אלול תשפה

ב

קה

דף

עמוד

קוּם זָקֵן, הִתְעוֹרֵר וְהִתְגַּבֵּר בְּכֹחֲךְ וְשׁוּט בַּיָּם. פָּתַח וְאָמַר, (במדבר כג) מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל. בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִתְעוֹרֵר לְהַחֲיוֹת מֵתִים - אֵלּוּ שֶׁחָזְרוּ בְגִלְגּוּל שְׁנֵי גוּפִים בְּרוּחַ אַחַת, שְׁנֵי אָבוֹת, שְׁתֵּי אִמָּהוֹת, כַּמָּה גִלְגּוּלִים מִתְגַּלְגְּלִים עַל יְדֵי זֶה, אַף עַל גַּב שֶׁנִּתְבָּאֵר, וְכָךְ הוּא. אֲבָל מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב, וְהוּא יְתַקֵּן הַכֹּל, וְלֹא יאבַד כְּלוּם, וְהַכֹּל יָקוּם. וַהֲרֵי נֶאֱמַר (דניאל יב) וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ. אַדְמַת עָפָר אֵלֶּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּסִפְרוֹ שֶׁל חֲנוֹךְ, כְּשֶׁהַחֲבֵרִים הִסְתַּכְּלוּ בְּאוֹתָן אוֹתִיּוֹת (שטסות) בָּאֲוִיר בּוֹ, וְהֵם אע''ד פמת''ר, הַיְנוּ אַדְמַ''ת עָפָ''ר. הַיְנוּ (קהלת ד) וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ. אַדְמַת עָפָר הֵן אוֹתִיּוֹת, וְקוֹל מִתְעוֹרֵר וּמוֹדִיעַ וְכָךְ אוֹמֵר בַּבִּנְיָן הַשֵּׁנִי. עָפָר - עָפָר רִאשׁוֹן. אַדְמַת - שֵׁנִי. שֶׁהִתְתַּקֵּן הָעִקָּר הָרִאשׁוֹן פְּסֹלֶת אֵלָיו. אַדְמַת עָפָר - כֻּלָּם - יָקִיצוּ, אֵלֶּה שֶׁהִתְתַּקְּנוּ לְחַיֵּי עוֹלָם. (יקיצו, כמו שגאמר בספרו של חנוך. חברים הסתכלו באלו האותיות אדמ''ת עפ''ר (והן אע''ד פמת''ר) אותן אותיות טסות באויר, וקול מתעורר ומודיע (וּמכריז) הקיצו ורגנו שכני עפר, וזהו בנין שני שגתקן. וכך אמר בספרו של חנוך, ' בנין שני עפר שגתקן. ראשון אדמת. ואותו ראשון פסלת לגבי שני שגתקן. ואלו ישני אדמת עפר כלם יקיצו אלה שגתקנו לחיי עולם) מִי זֶה עוֹלָם? זֶהוּ עוֹלָם שֶׁלְּמַטָּה, שֶׁהֲרֵי לֹא זָכוּ לִהְיוֹת בָּעוֹלָם שֶׁלְּמַעְלָה. וְאֵלֶּה שֶׁלֹּא זָכוּ - לַחֲרָפוֹת וּלְדִרְאוֹן עוֹלָם. מַה זֶּה לַחֲרָפוֹת? מִשּׁוּם שֶׁצַּד הָאַחֵר יַעֲבֹר מִן הָעוֹלָם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַשְׁאִיר אֶת אֵלֶּה שֶׁהָיוּ מִנְּבִיעַת אוֹתוֹ הַצַּד לְהַתְמִיהַּ בָּהֶם אֶת כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם. מִי גָרַם כָּל זֶה? אוֹתוֹ שֶׁלֹּא רָצָה לְהִתְרַבּוֹת בָּעוֹלָם וְלֹא רָצָה לְקַיֵּם (בדרגהשלאותונהרשהוא) בְּרִית הַקֹּדֶשׁ, וְלָכֵן גָּרַם כָּל מַה שֶּׁגָּרַם וְכָל הַגִּלְגּוּלִים הַלָּלוּ שֶׁאָמַרְנוּ עָלֶיהָ עַד כָּאן. (וזהו) עַד כָּאן זָקֵן. שָׁתַק רֶגַע אֶחָד, וְהַחֲבֵרִים הָיוּ תְּמֵהִים, וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִים אִם הָיָה יוֹם אִם הָיָה לַיְלָה, אִם עוֹמְדִים שָׁם אִם לֹא עוֹמְדִים.
דף ק''ו ע''א
פָּתַח אוֹתוֹ זָקֵן וְאָמַר, כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִיעִית וְגוֹ'. פָּסוּק זֶה מוֹכִיחַ עַל כָּל מַה שֶּׁנִּתְבָּאֵר. בּא וּרְאֵה, כָּל זָכָר עוֹמֵד בִּדְיוֹקָן בְּעוֹלַם הַזָּכָר, וְכָל נְקֵבָה עוֹמֶדֶת בִּדְיוֹקָן בְּעוֹלַם הַנְּקֵבָה. בְּעוֹד שֶׁהוּא עֶבֶד שֶׁנִּדְבָּק בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאוֹתָן שֵׁשׁ שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, וְאִם עָקַר עַצְמוֹ מֵעֲבוֹדָתוֹ, יַעֲקֹר אוֹתוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאוֹתָן שֵׁשׁ שָׁנִים שֶׁל עוֹלַם הַזָּכָר, וְיִמָסֵר לְאָדָם שֶׁהוּא מִשִּׁשָּׁה צְדָדִים, יַעֲבֹד לוֹ שֵׁשׁ שָׁנִים, וְיֵעָקֵר מִשֵּׁשׁ שָׁנִים (קדמוניות) שֶׁלְּמַעְלָה. אַחַר כָּךְ יוֹרֵד מִשָּׁם וְנִמְסָר לְעוֹלַם הַנְּקֵבָה. הוּא לֹא רָצָה לַעֲמֹד (בעולם) בַּזָּכָר - יוֹרֵד וְעוֹמֵד בַּנְּקֵבָה. בָּאָה הַנְּקֵבָה, שֶׁהִיא שְׁבִיעִית, וְנוֹטֶלֶת אוֹתוֹ. הֲרֵי מִכָּאן וָהָלְאָה הוּא מֵעוֹלַם הַנְּקֵבָה. לֹא רָצָה לַעֲמֹד בָּהּ וּבַגְּאֻלָּה שֶׁלָּהּ - יוֹרֵד לְמַטָּה וְנִדְבָּק לְמַטָּה וְנֶאֱחָז בַּצַּד הָאַחֵר. מִכָּאן וָהָלְאָה נֶעֱקָר מֵעוֹלַם הַזָּכָר וּמֵעוֹלַם הַנְּקֵבָה. הֲרֵי נֶאֱחָז בְּאוֹתָם עֲבָדִים שֶׁהֵם מִצַּד הָאַחֵר. עַכְשָׁו, כֵּיוָן שֶׁכָּךְ הוּא, הִצְטָרֵךְ פְּגָם וְלַעֲשׂוֹת בּוֹ רֹשֶׁם שֶׁל פְּגָם, שֶׁהֲרֵי כָּל פְּגָם הוּא שֶׁל צַד הָאַחֵר, וּמִיּוֹבֵל וָהָלְאָה חוֹזֵר לְגִלְגּוּל, וְשָׁב לָעוֹלָם כְּמִקֹּדֶם, (אם זוכה ומתקן עצמו, נדבק) וְנִדְבָּק בְּאוֹתוֹ עוֹלַם הַנְּקֵבָה וְלֹא יוֹתֵר. זָכָה - עוֹשֶׂה תוֹלָדוֹת בְּעוֹלַם הַנְּקֵבָה, וְכֻלָּם סוֹד הַכָּתוּב (תהלים מה) בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רֵעוֹתֶיהָ מוּבָאוֹת לָךְ. וְאַשְׁרָיו כְּשֶׁמִּתְתַּקֵּן וְזוֹכֶה לְכָךְ. וְאִם לֹא זָכָה אֲפִלּוּ בְּגִלְגּוּל הַיּוֹבֵל, הֲרֵי הוּא כְּלֹא הָיָה

קוּם סָבָא, אִתְּעַר וְאִתְגַּבַּר בְּחֵילָךְ, וְשׁוּט יַמָּא. פָּתַח וְאָמַר, (במדבר כג) מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל. בְּשַׁעֲתָא דְּיִתְּעַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַחֲיָיא מֵתַיָּא, הָנֵי דְּאִתְהַדָּרוּ בְּגִלְגּוּלָא, תְּרֵין גּוּפִין בְּרוּחָא חֲדָא, תְּרֵין אֲבָהָן, תְּרֵין אִמָּהָן, כַּמָּה גִּלְגּוּלִין מִתְגַּלְגְּלָן עַל (ודא) דָּא, אַף עַל גַּב דְּאִתְּמַר, וְהָכִי הוּא, אֲבָל מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב, וְאִיהוּ יַתְקִין כֹּלָּא, וְלָא יִתְאֲבִיד כְּלוּם, וְכֹלָּא יְקוּם. וְהָא אִתְּמַר, (דניאל יב) וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ. אַדְמַת עָפָר הָנֵי, כְּמָה דְּאִתְּמַר בְּסִפְרָא דְּחֲנוֹךְ, כַּד חַבְרַיָּיא אִסְתַּכָּלוּ בְּאִינּוּן אַתְוָון (דטסין) בַּאֲוִירָא בֵּיהּ, וְאִינּוּן אע''ד פמת''ר, הַיְינוּ, אַדְמַ''ת עָפָ''ר. הַיְינוּ (קהלת ד) וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ, אַדְמַת עָפָר אִינּוּן אַתְוָון וְקָלָא אִתְּעַר וְאוֹדַע וְהָכִי אָמַר בְּבִנְיָינָא (ק''ג ע''ב) תִּנְיָינָא. עָפָר, עָפָר קַדְמָאָה. אַדְמַת תִּנְיָינָא, דְּאִתְתָּקַּן עִקָר קַדְמָאָה פְּסוֹלֶת לְגַבֵּיהּ. אַדְמַת עָפָר כֻּלְּהוּ, יָקִיצוּ. אֵלֶּה דְּאִתָּקָנוּ, לְחַיֵּי עוֹלָם. (ס''א יקיצו כמה דאתמר בספרא דחנוך. חברייא איסתכלו באינון אתוון אדמ''ת עפ''ר (ואינון אע''ד פמת''ר) אינון אתוון טסאן באוירא וקלא אתער ואודע (ס''א ואכריז) הקיצו ורננו שוכני עפר ודא איהו בניינא תניינא דאתתקן והכי אמר בספרא דחנוך בניינא תניינא עפר דאתתקן. קדמאה אדמת. וההוא קדמאה פסולת לגבי תניינא דאתתקן והני ישני אדמת עפר כלהו יקיצו אלה דאתתקנו לחיי עולם) מַאן עוֹלָם. דָּא עוֹלָם דִּלְתַתָּא דְּהָא לָא זָכוּ לְמהרֵ בָּעוֹלָם דִּלְעֵילָּא. וְאֵלֶּה דְּלָא זָכוּ, לַחֲרָפוֹתוּלְדִרְאוֹן עוֹלָם. מַאי לַחֲרָפוֹת, אֶלָּא בְּגִין דְּסִטְרָא אַחֲרָא יִתְעַבָּר מֵעָלְמָא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אִלֵּין דַּהֲווֹ מִנְּבִיעוּ דְּהַהוּא סִטְרָא, יָשְׁאַר לוֹן, לְתַוְּוהָא בְּהוֹן כָּל בְּנֵי עָלְמָא. כָּל דָּא מַאן גָּרִים, הַהוּא דְּלָא בָּעֵי לְאַפָּשָׁא בְּעָלְמָא, וְלָא בָּעֵי לְקַיְּימָא (ס''א בדרגא דההוא נהר דאיהו) בְּרִית קַדִּישָׁא, עַל דָּא גָּרִים כָּל מַה דְּגָרִים, וְכָל הָנֵי גִּלְגּוּלִין דְּקָא אֲמֵינָא עָלָהּ עַד הָכָא. (הדא הוא) עַד כָּאן סָבָא. שָׁתִיק רִגְעָא חֲדָא, וְחַבְרַיָּיא הֲווֹ תָּוְוהִין, וְלָא הֲווֹ יַדְעִין, אִי הֲוָה יְמָמָא, אִי הֲוָה לֵילְיָא, אִי קַיְימֵי תַּמָּן, אִי לָא קַיְימֵי.

דף ק''ו ע''א
פָּתַח הַהוּא סָבָא וְאָמַר, (שמות כא) כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִיעִית וְגוֹ'. קְרָא דָּא אוֹכַח, עַל כָּל מַה דְּאִתְּמַר. תָּא חֲזֵי, כָּל דְּכוּרָא, קָאִים בְּדִיּוּקְנָא, בְּעָלְמָא דִּדְכוּרָא. וְכָל נוּקְבָּא קָאִים בְּדִיּוּקְנָא, בְּעָלְמָא דְּנוּקְבָּא. בְּעוֹד דְּאִיהוּ עַבְדָּא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְדָּבַּק בֵּיהּ, בְּאִינּוּן שֵׁשׁ שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, וְאִי אִעֲקָר גַּרְמֵיהּ מִפּוּלְחָנֵיהּ, יַעְקָר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מֵאִינּוּן שֵׁשׁ שָׁנִים, דְּעָלְמָא דִּדְכוּרָא, וְאִתְמְסַר (צ''ד ע''א) לְּבַּר נָשׁ, דְּאִיהוּ מִשִּׁית סִטְרִין, יִפְלַח לֵיהּ שִׁית שְׁנִין, וְיִתְעַקָּר מִשִּׁית שְׁנִין (קדמוניות) דִּלְעֵילָּא. לְבָתַר נָחִית מִתַּמָּן, וְאִתְמְסַר בְּעָלְמָא דְּנוּקְבָּא. הוּא לָא בָּעָא לְקַיְּימָא בִּדְכוּרָא, נָחִית וְקַיְּימָא בְּנוּקְבָא. אָתָאת נוּקְבָּא, דְּאִיהִי שְׁבִיעִית, וְנָטְלָא לֵיהּ, הָא מִכָּאן וּלְהָלְאָה, מֵעָלְמָא דְּנוּקְבָּא אִיהוּ. לָא בָּעָא לְקַיְּימָא בָּהּ, וּבְפִירוּקָא דִּילָהּ, נָחִית לְתַתָּא, וְאִתְדָבַּק לְתַתָּא, וְאִתְאֲחִיד בְּסִטְרָא אַחֲרָא. מִכָּאן וּלְהָלְאָה, אִתְעַקָּר מֵעָלְמָא דִּדְכוּרָא, וּמֵעָלְמָא דְּנוּקְבָּא. הָא אִתְאֲחָד, בְּאִינּוּן עֲבָדִים דְּאִינּוּן מִסִּטְרָא אַחֲרָא. הַשְׁתָּא כֵּיוָן דְּהָכִי הוּא, אִיצְטְרִיךְ פְּגָם, וּלְמֶעְבַּד בֵּיהּ רְשִׁימוּ דִּפְגָם, דְּהָא כָּל פְּגָם דְּסִטְרָא אַחֲרָא אִיהוּ, וּמִיּוֹבֵל וּלְהָלְאָה אִתְהַדַּר לְגִלְגּוּלָא, וְתָב לְעָלְמָא כְּמִלְּקַדְּמִין. (ס''א אי זכי ואתתקן גרמיה אתבר) וְאִתְדַּבָּק בְּהַהוּא עָלְמָא דְּנוּקְבָּא, וְלָא יַתִּיר. זָכָה עָבִיד תּוֹלָדִין בְּעָלְמָא דְּנוּקְבָּא, וְכֻלְּהוּ רָזָא דִּכְתִּיב, (תהלים מה) בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רֵעוֹתֶיהָ מוּבָאוֹת לָךְ. וְזַכָּאָה אִיהוּ כַּד אִתְתָּקַּן וְזָכֵי לְכָךְ. וְאִי לָא זָכָה אֲפִילּוּ בְּגִלְגּוּלָא דְּיוֹבְלָא, הָא אִיהוּ כְּלָא הֲוָה

Anchor 1

©כל הזכיות שמורות לעמוד היומי בזוהר 2023

bottom of page