20.9.25 כז אלול תשפה

ב

קד

עמוד

דף

עֵכְשָׁו יָצָאתָ זָקֵן מֵעֹמֶק שֶׁל לֵב הַיָּם. יְהוּדָה אַתָּה, וַדַּאי מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְלֹא רָאוּי לְכָל שְׁאָר הַבָּנִים שֶׁיִּקָּרְאוּ אַתָּה, אֶלָּא לוֹ לְבַדּוֹ. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל דָּוִד שֶׁכָּךְ נִבְחַר וְהִתְעַלָּה מִשְּׁאָר הָעִקָּר שֶׁל אָדָם בָּאָרֶץ.
יוֹדוּךָ אַחֶיךְ, יוֹדוּךְ כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! מָה הַטַּעַם אַחֶיךְ? אֶלָּא שֶׁדֶּרֶךְ כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם לֹא מִתְיַבְּמִים לְגִלְגּוּל אֶלָּא מֵהַצַּד שֶׁל הָאַחִים, וְהָאָח מְזֻמָּן לְיִבּוּם, (ואתה בעצמך הזדמנת ליבום), וְכָאן כָּל אַחֶיךְ יוֹדוּךְ, שֶׁלֹּא יִשְׁתַּלְשֵׁל מֵהֶם וְלֹא מֵאֶחָד מֵהֶם שַׁלְשֶׁלֶת הַמְּלוּכָה, אֶלָּא אַתָּה לְבַדְּךְ. אַתָּה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף אַתָּה עָשִׂיתָ, וּמִמְּךְ יָצָא כָּל הַשַּׁלְשֶׁלֶת וְגֶזַע (דמות וגוף) שֶׁל הָאַרְיֵה.
בָּנֶיךָ בְּנֵי אַרְיֵה, שֶׁלֹּא עָבְרוּ לְשִׁנּוּי שֶׁל אַחֶיךְ, לֹא הִתְחַלְּפוּ לְטָלֶה וְלֹא לְשׁוֹר וְלֹא לִגְדִי וְלֹא לְשׁוּם דְּיוֹקָן אַחֵר, אֶלָּא אַרְיֵה הִתְחִיל לִבְנוֹת, וְאַרְיֵה סִיֵּם אֶת הַבִּנְיָן. כָּל הַשַּׁלְשֶׁלֶת שֶׁלְּךְ הֵם בְּנֵי אַרְיֵה, שֶׁאִלְמָלֵא בָּא גִלְגּוּל מִצַּד אַחֶיךְ, יִתְחַלְּפוּ כָּל הַדְּיוֹקְנָאוֹת וְיִתְעָרְבוּ אֵלֶּה בְאֵלֶּה. וְלָכֵן יוֹדוּךְ אַחֶיךְ, שֶׁלֹּא הָיָה אֶחָד מֵהֶם בְּגִלְגּוּל הַשַּׁלְשֶׁלֶת שֶׁל בָּנֶיךְ. יָדְךְ הָרֵם, שֶׁלֹּא הָיָה בְּךְ עִרְבּוּבְיָה אַחֶרֶת מֵהֶם. וְהַיְנוּ מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ, שֶׁלֹּא הָיָה טֶרֶף לְאַחֵר עַל שֻׁלְחָנְךְ. כָּרַע - בְּמִיתַת עֵר. רָבַץ - בְּמִיתַת אוֹנָן. אַחַר כָּךְ הִתְגַּבֵּר כַּאֲרִי לְהָקִים אֶת פֶּרֶץ, וּכְלָבִיא לְהָקִים אֶת זֶרַח. מִי יְקִימֶנּוּ? שֶׁכָּתוּב (בראשית לח) וְלֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּהּ, וְתַרְגּוּם: וְלָא פָסַק. מִי יְקִימֶנּוּ, מִי הוּא שֶׁאָמַר אֲסוּרָה אִשָּׁה זוֹ. מִי הוּא שֶׁאָמַר, הוֹאִיל וְהִשְׁלִימָה אֶת צְרָכֶיהָ, לֹא הִצְטָרְכָה לְךְ יוֹתֵר, יְבָמָה זוֹ, כֵּיוָן שֶׁהִשְׁלִימָה דְרָכֶיהָ, לֹא הִצְטָרְכָה לְךְ יוֹתֵר, וְנִרְאֵית לִפְרשׁ מִמֶּנָּה. אֲבָל מִי יְקִימֶנּוּ, וַדַּאי שֶׁמִּשָּׁם וָהָלְאָה הִיא שֶׁלּוֹ, שֶׁהֲרֵי הוֹצִיאָה מִי שֶׁמְּכַשְׁכֵּשׁ בְּמֵעֶיהָ. סוֹד נִסְתָּר כָּאן, אֲחֵי הָאָדָם לָמָּה? וְעוֹד, יְהוּדָה שֶׁהָיָה אָבִיו לָמָּה? אֶלָּא אוֹתוֹ שֶׁמְּכַשְׁכֵּשׁ בְּמֵעֶיהָ רוֹאֶה שֶׁמִּי שֶׁשּׁוֹמֵר אוֹתוֹ, מְקַטְרֵג עָלָיו קִטְרוּגִים בְּכָל הַצְּדָדִים וְרוֹצֶה לָצֵאת. כֵּיוָן שֶׁיָּצָא, מַזְמִין אַחֵר אוֹתָהּ רוּחַ אַחֶרֶת, וּבָאִים לְהִכָּנֵס כְּמוֹ מִקֹּדֶם, עַד שֶׁנִּבְנֶה כְּמוֹ מִקֹּדֶם בְּכֹחַ הַקִּטְרוּג הַקָּשֶׁה שֶׁמְּקַטְרֵג בְּאָחִיו. מִשָּׁם וָהָלְאָה מֻתֶּרֶת לוֹ הָאִשָּׁה הַזּוֹ. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה. בַּהַתְחָלָה הָיָה גּוּר. אַחַר כָּךְ אַרְיֵה, שֶׁמִּתְגַּבֵּר וּמִתְפַּשֵּׁט בְּכֹחוֹ (ואחר כך) כְּאַרְיֵה. וְסִיֵּם בְּלָבִיא. כָּל שְׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם לֹא כָּךְ, וְעַל זֶה יְהוּדָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.

20.9.25 כז אלול תשפה

הַשְׁתָּא, נַפְקַת סָבָא, מֵעִמְקֵי לִבָּא דְּיַמָּא. יְהוּדָה אַתָּה, וַדַּאי מֵרֵישָׁא וְעַד סוֹפָא וְלָא אִתְחָזֵי לְכָל שְׁאַר בְּנִין, לְאִתְקְרֵי אַתָּה, אֶלָּא לֵיהּ בִּלְחוֹדוֹי. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּדָוִד, דְּהָכִי אִתְבְּרִיר, וְאִסְתַּלָּק מִשְּׁאָר עִקָרָא דִּבְנֵי נָשָׁא בְּאַרְעָא.
יוֹדוּךָ אַחֶיךָ, יוֹדוּךָ כָּל בְּנֵי עָלְמָא מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי טַעְמָא אַחֶיךָ. אֶלָּא אֹרַח כָּל בְּנֵי עָלְמָא, לָא מִתְיַבְּמִין לְגִלְגּוּלָא, אֶלָּא מִסִּטְרָא דְּאַחִין, וְאָחָא אִזְדָּמַן לְיִּבוּמָא, (ואתה בגרמך, אזדמנת ליבומא.) וְהָכָא כֻּלְּהוּ אַחֶיךָ יוֹדוּךָ, דְּלָא יִשְׁתַּלְשֵׁל מִנַּיְיהוּ, וְלָא מֵחָד מִנַּיְיהוּ, שִׁלְשׁוּלָא דְּמַלְכוּ, אֶלָּא אַתָּה בִּלְחוֹדָךְ. אַתָּה, מֵרִישָׁא וְעַד סוֹפָא אַתָּה עַבְדַת, וּמִינָךְ נָפַק, כָּל שִׁלְשׁוּלָא וְגִזְעָא (דיוקנא וגופא) דְּאַרְיֵה.
בָּנֶיךָ, בְּנֵי אַרְיֵה, דְּלָא אִתְעֲבָרוּ לְשִׁנּוּיָא דְּאָחֶיךָ, לָא אִתְחְלָפוּ לְטָלֶה, וְלָא לְשׁוֹר, וְלָא לִגְדִי, וְלָא לְשׁוּם דִּיּוּקְנָא אַחֲרָא, אֶלָּא אַרְיֵה שָׁארֵי לְמִבְנֵי, וְאַרְיֵה סִיֵּים בִּנְיָינָא. כָּל שִׁלְשׁוּלָךְ, בְּנֵי אַרְיֵה נִינְהוּ. דְּאִלְמָלֵא אָתָא גִּלְגּוּלָא מִסִּטְרָא דְּאַחוּךְ, יִתְחַלְּפוּן כָּל דִּיּוּקְנִין, וְיִתְעָרְבוּן אִלֵּין בְּאִלֵּין. וְעַל דָּא יוֹדוּךָ אַחֶיךָ, דְּלָא הֲוָה חַד מִנְּהוֹן, בְּגִלְגּוּלָא דְּשַׁלְשְׁלָאָה דִּבְנָךְ. יָדְךָ זָקִיף, דְּלָא הֲוָה בָּךְ עִרְבּוּבְיָא אַחֲרָא מִנַּיְיהוּ. וְהַיְינוּ מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִית, דְּלָא הֲוָה טַרְפָּא לְאַחֲרָא עַל פָּתוֹרָךְ. כָּרַע, בְּמִיתַת עֵר. רָבַץ, בְּמִיתַת אוֹנָן. לְבָתַר אִתְגַּבָּר כַּאֲרִי, לְאָקָמָא לְפֶרֶץ. וּכְלָבִיא, לְאָקָמָא לְזֶרַח. מִי יְקִימֶנּוּ, דִּכְתִּיב, (בראשית לח) וְלֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּהּ. וְתַרְגּוּם וְלָא פָּסַק. מִי יְקִימֶנּוּ, מַאן הוּא דְּיֵימָא, אֲסוּרָה אִתְּתָא דָּא. מַאן הוּא דְּיֵימָא, הוֹאִיל וְאִשְׁלִימַת אָרְחָהָא, לָא אִצְטְרִיכָא לָךְ יַתִּיר, יְבָמָה דָּא, כֵּיוָן דְּאַשְׁלִימַת אָרְחָהָא, לָא אִצְטְרִיכַת לָךְ יַתִּיר, וְאִתְחֲזִיאַת לְאִתְפָּרְשָׁא מִינָהּ, אֲבָל מִי יְקִימֶנּוּ, וַדַּאי מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה אִיהִי דִּילֵיהּ. דְּהָא אַפִּיק מַאן דִּמְכַשְׁכֵּשׁ בִּמְעָהָא. רָזָא סְתִימָא הָכָא, אָחוּהָ דְּבַר נָשׁ אֲמַאי. תּוּ יְהוּדָה דְּהֲוָה אֲבוֹי אֲמַאי. אֶלָּא, הַהוּא דִּמְכַשְׁכֵּשָׁא בִּמְעָהָא, חָמֵי דְּמַאן דְּהֲוָה נָטִיר לֵיהּ, מְקַטְרֵג לֵיהּ קִטְרוּגִין, בְּכָל סִטְרִין. בָּעֵי לְאַפָּקָא. כֵּיוָן דְּנָפִיק, זַמִּין לְאַחֲרָא הַהוּא רוּחַ אַחֲרָא, וְאַתְיָין לְאָעָלָא כְּמִלְּקַדְּמִין, עַד דְּאִתְבְּנֵי כְּמִלְּקַדְּמִין, בְּחֵילָא דְּקִטְרוּגָא תַּקִּיף דְּקָא מְקַטְרֵג בְּאָחוּהּ. מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה שָׁרִיאַת אִתְּתָא דָּא לֵיהּ. זַכָּאָה חוּלָקָא דִּיהוּדָה, בְּקַדְמִיתָא הֲוָה גּוּר. לְבָתַר אַרְיֵה, דְּקָא אִתְגַּבָּר וְאִתְפָּשַּׁט בְּחֵילֵיהּ (ולבתר) אַרְיֵה. וְסִיֵּים בְּלָבִיא. כָּל שְׁאַר בְּנֵי עָלְמָא לָאו הָכִי, וְעַל דָּא יְהוּדָה כִּדְקַאָמְרָן.

20.9.25 כז אלול תשפה

ב

קד

דף

עמוד

עֵכְשָׁו יָצָאתָ זָקֵן מֵעֹמֶק שֶׁל לֵב הַיָּם. יְהוּדָה אַתָּה, וַדַּאי מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְלֹא רָאוּי לְכָל שְׁאָר הַבָּנִים שֶׁיִּקָּרְאוּ אַתָּה, אֶלָּא לוֹ לְבַדּוֹ. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל דָּוִד שֶׁכָּךְ נִבְחַר וְהִתְעַלָּה מִשְּׁאָר הָעִקָּר שֶׁל אָדָם בָּאָרֶץ.
יוֹדוּךָ אַחֶיךְ, יוֹדוּךְ כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! מָה הַטַּעַם אַחֶיךְ? אֶלָּא שֶׁדֶּרֶךְ כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם לֹא מִתְיַבְּמִים לְגִלְגּוּל אֶלָּא מֵהַצַּד שֶׁל הָאַחִים, וְהָאָח מְזֻמָּן לְיִבּוּם, (ואתה בעצמך הזדמנת ליבום), וְכָאן כָּל אַחֶיךְ יוֹדוּךְ, שֶׁלֹּא יִשְׁתַּלְשֵׁל מֵהֶם וְלֹא מֵאֶחָד מֵהֶם שַׁלְשֶׁלֶת הַמְּלוּכָה, אֶלָּא אַתָּה לְבַדְּךְ. אַתָּה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף אַתָּה עָשִׂיתָ, וּמִמְּךְ יָצָא כָּל הַשַּׁלְשֶׁלֶת וְגֶזַע (דמות וגוף) שֶׁל הָאַרְיֵה.
בָּנֶיךָ בְּנֵי אַרְיֵה, שֶׁלֹּא עָבְרוּ לְשִׁנּוּי שֶׁל אַחֶיךְ, לֹא הִתְחַלְּפוּ לְטָלֶה וְלֹא לְשׁוֹר וְלֹא לִגְדִי וְלֹא לְשׁוּם דְּיוֹקָן אַחֵר, אֶלָּא אַרְיֵה הִתְחִיל לִבְנוֹת, וְאַרְיֵה סִיֵּם אֶת הַבִּנְיָן. כָּל הַשַּׁלְשֶׁלֶת שֶׁלְּךְ הֵם בְּנֵי אַרְיֵה, שֶׁאִלְמָלֵא בָּא גִלְגּוּל מִצַּד אַחֶיךְ, יִתְחַלְּפוּ כָּל הַדְּיוֹקְנָאוֹת וְיִתְעָרְבוּ אֵלֶּה בְאֵלֶּה. וְלָכֵן יוֹדוּךְ אַחֶיךְ, שֶׁלֹּא הָיָה אֶחָד מֵהֶם בְּגִלְגּוּל הַשַּׁלְשֶׁלֶת שֶׁל בָּנֶיךְ. יָדְךְ הָרֵם, שֶׁלֹּא הָיָה בְּךְ עִרְבּוּבְיָה אַחֶרֶת מֵהֶם. וְהַיְנוּ מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ, שֶׁלֹּא הָיָה טֶרֶף לְאַחֵר עַל שֻׁלְחָנְךְ. כָּרַע - בְּמִיתַת עֵר. רָבַץ - בְּמִיתַת אוֹנָן. אַחַר כָּךְ הִתְגַּבֵּר כַּאֲרִי לְהָקִים אֶת פֶּרֶץ, וּכְלָבִיא לְהָקִים אֶת זֶרַח. מִי יְקִימֶנּוּ? שֶׁכָּתוּב (בראשית לח) וְלֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּהּ, וְתַרְגּוּם: וְלָא פָסַק. מִי יְקִימֶנּוּ, מִי הוּא שֶׁאָמַר אֲסוּרָה אִשָּׁה זוֹ. מִי הוּא שֶׁאָמַר, הוֹאִיל וְהִשְׁלִימָה אֶת צְרָכֶיהָ, לֹא הִצְטָרְכָה לְךְ יוֹתֵר, יְבָמָה זוֹ, כֵּיוָן שֶׁהִשְׁלִימָה דְרָכֶיהָ, לֹא הִצְטָרְכָה לְךְ יוֹתֵר, וְנִרְאֵית לִפְרשׁ מִמֶּנָּה. אֲבָל מִי יְקִימֶנּוּ, וַדַּאי שֶׁמִּשָּׁם וָהָלְאָה הִיא שֶׁלּוֹ, שֶׁהֲרֵי הוֹצִיאָה מִי שֶׁמְּכַשְׁכֵּשׁ בְּמֵעֶיהָ. סוֹד נִסְתָּר כָּאן, אֲחֵי הָאָדָם לָמָּה? וְעוֹד, יְהוּדָה שֶׁהָיָה אָבִיו לָמָּה? אֶלָּא אוֹתוֹ שֶׁמְּכַשְׁכֵּשׁ בְּמֵעֶיהָ רוֹאֶה שֶׁמִּי שֶׁשּׁוֹמֵר אוֹתוֹ, מְקַטְרֵג עָלָיו קִטְרוּגִים בְּכָל הַצְּדָדִים וְרוֹצֶה לָצֵאת. כֵּיוָן שֶׁיָּצָא, מַזְמִין אַחֵר אוֹתָהּ רוּחַ אַחֶרֶת, וּבָאִים לְהִכָּנֵס כְּמוֹ מִקֹּדֶם, עַד שֶׁנִּבְנֶה כְּמוֹ מִקֹּדֶם בְּכֹחַ הַקִּטְרוּג הַקָּשֶׁה שֶׁמְּקַטְרֵג בְּאָחִיו. מִשָּׁם וָהָלְאָה מֻתֶּרֶת לוֹ הָאִשָּׁה הַזּוֹ. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה. בַּהַתְחָלָה הָיָה גּוּר. אַחַר כָּךְ אַרְיֵה, שֶׁמִּתְגַּבֵּר וּמִתְפַּשֵּׁט בְּכֹחוֹ (ואחר כך) כְּאַרְיֵה. וְסִיֵּם בְּלָבִיא. כָּל שְׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם לֹא כָּךְ, וְעַל זֶה יְהוּדָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.

הַשְׁתָּא, נַפְקַת סָבָא, מֵעִמְקֵי לִבָּא דְּיַמָּא. יְהוּדָה אַתָּה, וַדַּאי מֵרֵישָׁא וְעַד סוֹפָא וְלָא אִתְחָזֵי לְכָל שְׁאַר בְּנִין, לְאִתְקְרֵי אַתָּה, אֶלָּא לֵיהּ בִּלְחוֹדוֹי. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּדָוִד, דְּהָכִי אִתְבְּרִיר, וְאִסְתַּלָּק מִשְּׁאָר עִקָרָא דִּבְנֵי נָשָׁא בְּאַרְעָא.
יוֹדוּךָ אַחֶיךָ, יוֹדוּךָ כָּל בְּנֵי עָלְמָא מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי טַעְמָא אַחֶיךָ. אֶלָּא אֹרַח כָּל בְּנֵי עָלְמָא, לָא מִתְיַבְּמִין לְגִלְגּוּלָא, אֶלָּא מִסִּטְרָא דְּאַחִין, וְאָחָא אִזְדָּמַן לְיִּבוּמָא, (ואתה בגרמך, אזדמנת ליבומא.) וְהָכָא כֻּלְּהוּ אַחֶיךָ יוֹדוּךָ, דְּלָא יִשְׁתַּלְשֵׁל מִנַּיְיהוּ, וְלָא מֵחָד מִנַּיְיהוּ, שִׁלְשׁוּלָא דְּמַלְכוּ, אֶלָּא אַתָּה בִּלְחוֹדָךְ. אַתָּה, מֵרִישָׁא וְעַד סוֹפָא אַתָּה עַבְדַת, וּמִינָךְ נָפַק, כָּל שִׁלְשׁוּלָא וְגִזְעָא (דיוקנא וגופא) דְּאַרְיֵה.
בָּנֶיךָ, בְּנֵי אַרְיֵה, דְּלָא אִתְעֲבָרוּ לְשִׁנּוּיָא דְּאָחֶיךָ, לָא אִתְחְלָפוּ לְטָלֶה, וְלָא לְשׁוֹר, וְלָא לִגְדִי, וְלָא לְשׁוּם דִּיּוּקְנָא אַחֲרָא, אֶלָּא אַרְיֵה שָׁארֵי לְמִבְנֵי, וְאַרְיֵה סִיֵּים בִּנְיָינָא. כָּל שִׁלְשׁוּלָךְ, בְּנֵי אַרְיֵה נִינְהוּ. דְּאִלְמָלֵא אָתָא גִּלְגּוּלָא מִסִּטְרָא דְּאַחוּךְ, יִתְחַלְּפוּן כָּל דִּיּוּקְנִין, וְיִתְעָרְבוּן אִלֵּין בְּאִלֵּין. וְעַל דָּא יוֹדוּךָ אַחֶיךָ, דְּלָא הֲוָה חַד מִנְּהוֹן, בְּגִלְגּוּלָא דְּשַׁלְשְׁלָאָה דִּבְנָךְ. יָדְךָ זָקִיף, דְּלָא הֲוָה בָּךְ עִרְבּוּבְיָא אַחֲרָא מִנַּיְיהוּ. וְהַיְינוּ מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִית, דְּלָא הֲוָה טַרְפָּא לְאַחֲרָא עַל פָּתוֹרָךְ. כָּרַע, בְּמִיתַת עֵר. רָבַץ, בְּמִיתַת אוֹנָן. לְבָתַר אִתְגַּבָּר כַּאֲרִי, לְאָקָמָא לְפֶרֶץ. וּכְלָבִיא, לְאָקָמָא לְזֶרַח. מִי יְקִימֶנּוּ, דִּכְתִּיב, (בראשית לח) וְלֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּהּ. וְתַרְגּוּם וְלָא פָּסַק. מִי יְקִימֶנּוּ, מַאן הוּא דְּיֵימָא, אֲסוּרָה אִתְּתָא דָּא. מַאן הוּא דְּיֵימָא, הוֹאִיל וְאִשְׁלִימַת אָרְחָהָא, לָא אִצְטְרִיכָא לָךְ יַתִּיר, יְבָמָה דָּא, כֵּיוָן דְּאַשְׁלִימַת אָרְחָהָא, לָא אִצְטְרִיכַת לָךְ יַתִּיר, וְאִתְחֲזִיאַת לְאִתְפָּרְשָׁא מִינָהּ, אֲבָל מִי יְקִימֶנּוּ, וַדַּאי מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה אִיהִי דִּילֵיהּ. דְּהָא אַפִּיק מַאן דִּמְכַשְׁכֵּשׁ בִּמְעָהָא. רָזָא סְתִימָא הָכָא, אָחוּהָ דְּבַר נָשׁ אֲמַאי. תּוּ יְהוּדָה דְּהֲוָה אֲבוֹי אֲמַאי. אֶלָּא, הַהוּא דִּמְכַשְׁכֵּשָׁא בִּמְעָהָא, חָמֵי דְּמַאן דְּהֲוָה נָטִיר לֵיהּ, מְקַטְרֵג לֵיהּ קִטְרוּגִין, בְּכָל סִטְרִין. בָּעֵי לְאַפָּקָא. כֵּיוָן דְּנָפִיק, זַמִּין לְאַחֲרָא הַהוּא רוּחַ אַחֲרָא, וְאַתְיָין לְאָעָלָא כְּמִלְּקַדְּמִין, עַד דְּאִתְבְּנֵי כְּמִלְּקַדְּמִין, בְּחֵילָא דְּקִטְרוּגָא תַּקִּיף דְּקָא מְקַטְרֵג בְּאָחוּהּ. מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה שָׁרִיאַת אִתְּתָא דָּא לֵיהּ. זַכָּאָה חוּלָקָא דִּיהוּדָה, בְּקַדְמִיתָא הֲוָה גּוּר. לְבָתַר אַרְיֵה, דְּקָא אִתְגַּבָּר וְאִתְפָּשַּׁט בְּחֵילֵיהּ (ולבתר) אַרְיֵה. וְסִיֵּים בְּלָבִיא. כָּל שְׁאַר בְּנֵי עָלְמָא לָאו הָכִי, וְעַל דָּא יְהוּדָה כִּדְקַאָמְרָן.

20.9.25 כז אלול תשפה

קד

ב

עמוד

דף

עֵכְשָׁו יָצָאתָ זָקֵן מֵעֹמֶק שֶׁל לֵב הַיָּם. יְהוּדָה אַתָּה, וַדַּאי מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְלֹא רָאוּי לְכָל שְׁאָר הַבָּנִים שֶׁיִּקָּרְאוּ אַתָּה, אֶלָּא לוֹ לְבַדּוֹ. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל דָּוִד שֶׁכָּךְ נִבְחַר וְהִתְעַלָּה מִשְּׁאָר הָעִקָּר שֶׁל אָדָם בָּאָרֶץ.
יוֹדוּךָ אַחֶיךְ, יוֹדוּךְ כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! מָה הַטַּעַם אַחֶיךְ? אֶלָּא שֶׁדֶּרֶךְ כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם לֹא מִתְיַבְּמִים לְגִלְגּוּל אֶלָּא מֵהַצַּד שֶׁל הָאַחִים, וְהָאָח מְזֻמָּן לְיִבּוּם, (ואתה בעצמך הזדמנת ליבום), וְכָאן כָּל אַחֶיךְ יוֹדוּךְ, שֶׁלֹּא יִשְׁתַּלְשֵׁל מֵהֶם וְלֹא מֵאֶחָד מֵהֶם שַׁלְשֶׁלֶת הַמְּלוּכָה, אֶלָּא אַתָּה לְבַדְּךְ. אַתָּה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף אַתָּה עָשִׂיתָ, וּמִמְּךְ יָצָא כָּל הַשַּׁלְשֶׁלֶת וְגֶזַע (דמות וגוף) שֶׁל הָאַרְיֵה.
בָּנֶיךָ בְּנֵי אַרְיֵה, שֶׁלֹּא עָבְרוּ לְשִׁנּוּי שֶׁל אַחֶיךְ, לֹא הִתְחַלְּפוּ לְטָלֶה וְלֹא לְשׁוֹר וְלֹא לִגְדִי וְלֹא לְשׁוּם דְּיוֹקָן אַחֵר, אֶלָּא אַרְיֵה הִתְחִיל לִבְנוֹת, וְאַרְיֵה סִיֵּם אֶת הַבִּנְיָן. כָּל הַשַּׁלְשֶׁלֶת שֶׁלְּךְ הֵם בְּנֵי אַרְיֵה, שֶׁאִלְמָלֵא בָּא גִלְגּוּל מִצַּד אַחֶיךְ, יִתְחַלְּפוּ כָּל הַדְּיוֹקְנָאוֹת וְיִתְעָרְבוּ אֵלֶּה בְאֵלֶּה. וְלָכֵן יוֹדוּךְ אַחֶיךְ, שֶׁלֹּא הָיָה אֶחָד מֵהֶם בְּגִלְגּוּל הַשַּׁלְשֶׁלֶת שֶׁל בָּנֶיךְ. יָדְךְ הָרֵם, שֶׁלֹּא הָיָה בְּךְ עִרְבּוּבְיָה אַחֶרֶת מֵהֶם. וְהַיְנוּ מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ, שֶׁלֹּא הָיָה טֶרֶף לְאַחֵר עַל שֻׁלְחָנְךְ. כָּרַע - בְּמִיתַת עֵר. רָבַץ - בְּמִיתַת אוֹנָן. אַחַר כָּךְ הִתְגַּבֵּר כַּאֲרִי לְהָקִים אֶת פֶּרֶץ, וּכְלָבִיא לְהָקִים אֶת זֶרַח. מִי יְקִימֶנּוּ? שֶׁכָּתוּב (בראשית לח) וְלֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּהּ, וְתַרְגּוּם: וְלָא פָסַק. מִי יְקִימֶנּוּ, מִי הוּא שֶׁאָמַר אֲסוּרָה אִשָּׁה זוֹ. מִי הוּא שֶׁאָמַר, הוֹאִיל וְהִשְׁלִימָה אֶת צְרָכֶיהָ, לֹא הִצְטָרְכָה לְךְ יוֹתֵר, יְבָמָה זוֹ, כֵּיוָן שֶׁהִשְׁלִימָה דְרָכֶיהָ, לֹא הִצְטָרְכָה לְךְ יוֹתֵר, וְנִרְאֵית לִפְרשׁ מִמֶּנָּה. אֲבָל מִי יְקִימֶנּוּ, וַדַּאי שֶׁמִּשָּׁם וָהָלְאָה הִיא שֶׁלּוֹ, שֶׁהֲרֵי הוֹצִיאָה מִי שֶׁמְּכַשְׁכֵּשׁ בְּמֵעֶיהָ. סוֹד נִסְתָּר כָּאן, אֲחֵי הָאָדָם לָמָּה? וְעוֹד, יְהוּדָה שֶׁהָיָה אָבִיו לָמָּה? אֶלָּא אוֹתוֹ שֶׁמְּכַשְׁכֵּשׁ בְּמֵעֶיהָ רוֹאֶה שֶׁמִּי שֶׁשּׁוֹמֵר אוֹתוֹ, מְקַטְרֵג עָלָיו קִטְרוּגִים בְּכָל הַצְּדָדִים וְרוֹצֶה לָצֵאת. כֵּיוָן שֶׁיָּצָא, מַזְמִין אַחֵר אוֹתָהּ רוּחַ אַחֶרֶת, וּבָאִים לְהִכָּנֵס כְּמוֹ מִקֹּדֶם, עַד שֶׁנִּבְנֶה כְּמוֹ מִקֹּדֶם בְּכֹחַ הַקִּטְרוּג הַקָּשֶׁה שֶׁמְּקַטְרֵג בְּאָחִיו. מִשָּׁם וָהָלְאָה מֻתֶּרֶת לוֹ הָאִשָּׁה הַזּוֹ. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה. בַּהַתְחָלָה הָיָה גּוּר. אַחַר כָּךְ אַרְיֵה, שֶׁמִּתְגַּבֵּר וּמִתְפַּשֵּׁט בְּכֹחוֹ (ואחר כך) כְּאַרְיֵה. וְסִיֵּם בְּלָבִיא. כָּל שְׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם לֹא כָּךְ, וְעַל זֶה יְהוּדָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.