3.5.25
ה אייר תשפה
ב
לה
דף
עמוד
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם. זֶהוּ נָחָשׁ בָּרִיחַ. לָמָּה בָּרִיחַ? מִשּׁוּם שֶׁסּוֹגֵר אֶת שְׁנֵי הַצְּדָדִים, וְלֹא יוֹצֵא לְעוֹלָמִים, אֶלָּא פַּעַם אַחַת בַּיּוֹבֵל.
דף ל''ה ע''ב
וּבְסִפְרֵי הָרִאשׁוֹנִים, זֶה נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן, שֶׁהוּא תָּמִיד בְּעַקְמִימוּת, וּמֵבִיא קְלָלוֹת עַל הָעוֹלָם. כְּשֶׁזֶּה קָם - נִשְׁבָּר תָּקְפּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַתַּנִּין, וְלֹא יָכוֹל לַעֲמֹד עַד שֶׁאוֹבֵד גּוּפוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוֹפֵף אוֹתוֹ לְתוֹךְ הַיָּם כְּשֶׁנִּכְנָס אֵלָיו, וְהוּא דּוֹרֵךְ עַל תָּקְפּוֹ שֶׁל הַיָּם, וְתֹקֶף הַיָּם הַזֶּה הוּא תַּנִּין, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ט) וְדוֹרֵךְ עַל בָּמֳתֵי יָם.
וּכְשֶׁקָּם הַנָּחָשׁ הַזֶּה, אָז מַה כָּתוּב? (ישעיהנו) וְהָרַג אֶת הַתַּנִּין אֲשֶׁר בַּיָּם. זֶהוּ הַתַּנִּין הַגָּדוֹל. וְעַל זֶה כָּתוּב הִנְנִי עָלֶיךְ. וְנָחָשׁ זֶה הוּא מְאֹרֹת, בִּקְלָלוֹת לַכֹּל, מִשּׁוּם שֶׁהוּא חָזָק עָלָיו בְּחָזְקוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַנָּהָר הַגָּדוֹל שֶׁנִּקְרָא חִדֶּקֶל, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ.
אוֹתוֹ הַנָּחָשׁ שֶׁבַּיַּבָּשָׁה, כְּשֶׁיּוֹצְאִים (להלחם) זֶה בָּזֶה, אוֹתוֹ שֶׁבַּיַּבָּשָׁה תָּמִיד מִתְגַּבֵּר, מִשּׁוּם שֶׁכָּל דַּרְכּוֹ וְחָזְקוֹ הוּא בַּיַּבָּשָׁה, וְאוֹכֵל אֶרֶץ וְעָפָר תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךְ. זֶה גָּדֵל בֶּעָפָר, וְזֶה גָּדֵל בַּמַּיִם. נָחָשׁ שֶׁהִתְגַּדֵּל בְּמַיִם לֹא חָזָק כְּזֶה שֶׁהִתְגַּדֵּל בַּיַּבָּשָׁה, וְעַל זֶה כָּתוּב מְאֹרֹת חָסֵר.
וְזְהִ הִזְדַּמֵּן לְאוֹתוֹ שֶׁל הַמַּיִם. וְאַף עַל גַּב [וזה לא] שֶׁהִזְדַּמֵּן אֵלָיו, לֹא נִלְחַם בּוֹ, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבַדּוֹ שֶׁהָרַג אוֹתוֹ מִתּוֹךְ הַיָּם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ שֶׁבִּגְלַל גַּסּוּת הָרוּחַ שֶׁבּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כט) אֲשֶׁר אָמַר לִי יְאֹרִי וְגוֹ'.
וְעָבַר ה' לִנְגֹּף אֶת מִצְרַיִם וְגוֹ'. שָׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, פָּסוּק זֶה קָשֶׁה, וְכִי יִרְאֶה אֶת הַדָּם וְאַחַר כָּךְ וּפָסַח, שֶׁמַּשְׁמָע שֶׁסִּימָן הוּא עָשָׂה? וְאִם תֹּאמַר בִּשְׁבִיל הַדָּם שֶׁהוּא מִצְוָה, אָז לָמָּה בַּחוּץ? וְלָמָּה בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת שֶׁל הַפֶּתַח, וַהֲרֵי כָּתוּב (דניאל ב) הוּא מְגַלֶּה עֲמֻקּוֹת וְגוֹ', וּמָה הַטַּעַם שֶׁרָצָה לִהְיוֹת דָּם גָּלוּי עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת?
אֶלָּא שָׁנִינוּ, כָּתוּב (דברים לב) וַיַּרְא ה' וַיִּנְאָץ, וְכָתוּב (בראשית ו) וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ. וְשָׁנִינוּ, לֹא נִרְאֵית הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה אֶלָּא כְּשֶׁנִּרְאִים לְמַטָּה הַמַּעֲשִׂים שֶׁנַּעֲשׂוּ מַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ, וְעַל זֶה [ועד שעושים מעשה למטה] לֹא מַשְׁגִּיחִים לְהָרַע, פְּרָט לַהִרְהוּר שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁכָּתוּב (דברים א) הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם. וּמִשֶּׁנַּעֲשָּׂה הַמַּעֲשֶׂה, מִתְעוֹרֶרֶת הַהַשְׁגָּחָה מִלְמַעְלָה, וְלָכֵן הַכֹּל, בֵּין לְטוֹב בֵּין לְרַע, תָּלוּי הַדָּבָר בַּמַּעֲשֶׂה.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כָּל שׁוּקֵי מִצְרַיִם הָיוּ מְלֵאִים אֱלִילִים, וְעוֹד, שֶׁבְּכָל בַּיִת וּבַיִת הָיוּ מְצוּיִים מִינִים שֶׁנִּקְשָׁרִים בְּכִשְׁפֵיהֶם בְּאוֹתָם כְּתָרִים תַּחְתּוֹנִים שֶׁלְּמַטָּה, וּמְעוֹרְרִים רוּחַ טֻמְאָה בְּתוֹכָם.
וְסוֹד הַדָּבָר לָמַדְנוּ, כָּתוּב וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר בַּסַּף וְהִגַּעְתֶּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל שְׁתֵּי הַמְּזוּזת. אֲגֻדַּת אֵזוֹב לָמָּה? כְּדֵי לְבַעֵר רוּחַ טֻמְאָה מִבֵּינֵיהֶם, (זה הפסוק קשה, וכי וראה את הדם ואחר כך ופסח, שמשמע שסימן הוא שעשה, מדוע, ' והרי הכל גלוי לפני הקדוש ברוך הוא, וכתוב (דניאל ב) הוא מגלהעמקות ונסתרות. אלא שנינו, כתוב וירא ה' וינאץ וגו', וכתוב וירא ה' כי רבה רעת וגו'. ושנינו, לא מתראה השגחה למעלה, אלא כאשר נראה למטה מעשה, ומשגעשה מעשה ההשגחה למעלה מתעוררת, ומפני כן הכל, בין לטובה ובין לרעה, במעשה תלוי הדבר. ולקחתם אגדת אזוב וגו'. אגדת אזוב למה, ' ומה הטעם רצה שיתגלה דם על המשקוף ועל שתי המזוזות, אמר רבי יוסי, כל השוקים במצרים היו מלאים אלילים, ובכל בית ובית היו נמצאים מינים שמקטירים בכשפיהם באותם כתרים תחתונים שלמטה ומעוררים רוח טמאה אצלם, ועל זה אגדת אזוב, כדי לבער רוחות מביניהם) וּלְהַרְאוֹת בְּפִתְחֵיהֶם בִּשְׁלֹשֶׁת הַמְּקוֹמוֹת הַלָּלוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה. אֶחָד כָּאן, וְאֶחָד כָּאן, וְאֶחָד בֵּינֵיהֶם. וְלָכֵן וּפָסַח ה' עַל הַפֶּתַח וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֶל בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף, מִשּׁוּם שֶׁרוֹאֶה אֶת הַשִּׁםִ הַקָּדוֹשׁ רָשׁוּם עַל הַפֶּתַח.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אִם כָּךְ אָז לְשֵׁם מָה דָּם, שֶׁהֲרֵי שָׁנִינוּ, לָבָן וְאָדם וְאֶחָד שֶׁכָּלוּל בֵּין הַגְּוָנִים? אָמַר לוֹ, שְׁנֵי דָמִים הָיוּ, אֶחָד שֶׁל מִילָה וְאֶחָד שֶׁל פֶּסַח. שֶׁל מִילָה רַחֲמִים, וְשֶׁל פֶּסַח דִּין.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, לֹא כָּךְ, אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁלָּמַדְנוּ, שֶׁהֶחֱזִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אוֹתוֹ דָּם לְרַחֲמִים, כְּאִלּוּ הָיוּ לָבָן בְּתוֹךְ הַגְּוָנִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל טז) וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךָּ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וְגוֹ'. וְאַף עַל גַּב שֶׁהָיָה אָדם, הָחְזַר לְרַחֲמִים, שֶׁכָּתוּב בְּדָמַיִךְ חֲיִי. וְלָכֵן רָשׁוּם הַפֶּתַח בִּשְׁלֹשָׁה צְדָדִים - אֶחָד כָּאן, וְאֶחָד כָּאן, וְאֶחָד בֵּינֵיהֶם.
דף ל''ו ע''א
שָׁנָה רַבִּי חִזְקִיָּה, שְׁנֵי דָמִים נִרְאוּ כְּנֶגֶד שְׁנֵי כְתָרִים שֶׁנִּרְאוּ (שהתעוררו) למעלה באותה שעה. אמר רבי יוסי, כתר אחד שכלול בשני צדדים טמונים, ברחמים ודין.
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, דָּא אִיהוּ נָחָשׁ בָּרִיחַ. אֲמַאי בָּרִיחַ. בְּגִין דְּסָגִיר לִתְרֵין סִטְרִין, וְלָא נָפִיק לְעָלְמִין אֶלָּא חַד זִמְנָא לְיוֹבְלָא.
דף ל''ה ע''ב
וּבְסִפְרֵי קַדְמָאֵי, דָּא נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן, דְּאִיהוּ בְּעַקִּימוּ תָּדִיר, וְאַיְיתֵי לְוָוטִין עַל עָלְמָא, כַּד הַאי קָם, אִתְּבַר תּוּקְפֵּיהּ (דף ל''ה ע''ב) דְּהַהוּא תַּנִּינָא, וְלָא יָכִיל לְמֵיקָם, עַד דְּאָבִיד גִּשְׁמֵיהּ. בְּגִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כָּפִיף לֵיהּ גּוֹ יַמָּא, כַּד עָאל לְגַבֵּיהּ. וְאִיהוּ דָּרַךְ עַל תֻּקְפֵּיהּ דְּיַמָּא. וְתֻקְפֵּיהּ דְּיַמָּא דָּא, אִיהוּ תַּנִּינָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (איוב ט') וְדוֹרֵךְ עַל בָּמֳתֵי יָם.
וְכַד הַאי נָחָשׁ קָם, כְּדֵין מַה כְּתִיב, (ישעיה כ''ז) וְהָרַג אֶת הַתַּנִּין אֲשֶׁר בַּיָּם, דָּא אִיהוּ הַתַּנִּין הַגָּדוֹל. וְעַל דָּא כְּתִיב, (יחזקאל כ''ט) הִנְנִי עָלֶיךָ. וְדָא נָחָשׁ, אִיהוּ מְאֹרֹת, בִּלְוָוטִין לְכֹלָּא, בְּגִין דְּאִיהוּ תַּקִּיפָא עָלֵיהּ, בְּתֻקְפֵּיהּ דְּהַהוּא נָהָר רַבְרְבָא, דְּאִקְרֵי חִדֶּקֶל, וְהָא אוֹקִימְנָא.
הַהוּא נָחָשׁ אִיהִי בְּיַבֶּשְׁתָּא כַּד נָפְקִין דָּא בְּדָא, דָּא דִּבְיַבֶּשְׁתָּא אִתְתְּקַף תָּדִיר, בְּגִין דְּכָל אוֹרְחוֹי וְתֹקְפוֹי בְּיַבֶּשְׁתָּא אִיהוּ, וְאָכִיל אַרְעָא וְעַפְרָא תָּדִיר, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (בראשית ג') וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ. דָּא גַּדִּיל בְּעַפְרָא, וְדָא גַּדִּיל בְּמַיָּא. נָחָשׁ דְּאִתְגַּדִּיל בְּמַיָּא, לָאו תַּקִּיפָא כְּהַאי דְּאִתְגַּדִּיל בְּיַבֶּשְׁתָּא, וְעַל דָּא כְּתִיב (בראשית א') מְאֹרֹת חָסֵר.
וְדָא אִזְדָּמַן לְגַבֵּי הַהוּא דְּמַיָּא. וְאַף עַל גַּב (ודא לא) דְּאִזְדְּמַן לְגַבֵּיהּ, לָא אֲגַח לְגַבֵּיהּ, אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּלְחוֹדוֹי, דְּקָטִיל לֵיהּ מִגּוֹ יַמָּא, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא בְּגִין גַּסּוּת רוּחָא דְּבֵיהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (יחזקאל כ''ט) אֲשֶׁר אָמַר לִי יְאֹרִי וְגוֹ'.
וְעָבַר יְיָ' לִנְגּוֹף אֶת מִצְרַיִם וְגוֹ'. תָּנָא אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, הַאי קְרָא קַשְׁיָא, וְכִי וְרָאָה אֶת הַדָּם וְאַחַר כַּךְ וּפָסַח, דְּמַשְׁמַע דְּסִימָנָא הוּא דְּעָבִיד. וְאִי תֵּימָא בְּגִין דָּמָא דְּאִיהוּ מִצְוָה, אֲמַאי לְבַר. וַאֲמַאי בִּתְלַת דּוּכְתֵּי דְּפִתְחָא. וְהָא כְּתִיב (דניאל ב') הוּא גַּלֵּי עֲמִיקָתָא וְגוֹ'. וּמַאי טַעְמָא בָּעָא דְּאִתְגַּלְיָא דָּמָא עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת.
אֶלָּא תָּנָא, כְּתִיב, (דברים ל''ב) וַיַּרְא יְיָ' וַיִּנְאָץ, וּכְתִיב, (בראשית ו') וַיַּרְא יְיָ' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ. וְתָנֵינָן לָא אִתְחָזֵי אַשְׁגָּחוּתָא דִּלְעֵילָּא, אֶלָּא כַּד אִתְחָזֵי לְתַתָּא עוֹבָדָא דְּאִתְעָבֵידוּ עוֹבָדָא מִנֵּיהּ וְעַל דָא (נ''א ועד דעבדין עובדא לתתא) לָא מַשְׁגִּיחִין (נ''א לאבאשא), בַּר הִרְהוּרָא דְּעֲבוֹדָה זָרָה, דִּכְתִּיב, (דברים י''א) הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם. וּמִדְּאִתְעָבֵיד עוֹבָדָא, אַשְׁגָּחוּתָא דִּלְעֵילָּא אִתְּעַר, וּבְגִין כַּךְ, כֹּלָּא, בֵּין לְטָב וּבֵין לְבִישׁ, בְּעוֹבָדָא תַּלְיָא מִלְּתָא.
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, כָּל שְׁוָקֵי מִצְרַיִם, מַלְיָין טַעֲוָון הֲווֹ, וְעוֹד דִּבְכָל בֵּיתָא וּבֵיתָא, הֲווֹ שְׁכִיחֵי זִינִין, דְּמִתְקַטְרֵי בְּחָרָשַׁיְיהוּ, בְּאִינּוּן כִּתְרִין תַּתָּאִין דִּלְתַתָּא, וּמִתְעָרִין רוּחַ מִסְאֲבָא בְּגַוַויְיהוּ.
וְרָזָא דְּמִלָּה תָּנָא, כְּתִיב, וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר בַּסַּף וְהִגַּעְתֶּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל שְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת. אֲגוּדַּת אֵזוֹב לָמָּה. בְּגִין לְבַעֲרָא רוּחַ מִסְאֲבָא מִבֵּינַיְיהוּ, (נ''א האי קרא קשיא וכי וראה את הדם ואחר כך ופסח דמשמע דסימנא הוא דעביד אמאי והא כלא גלייא קמיה קודשא בריך הוא וכתיב הוא גלי עמיקתא ומסתרתא אלא תנא כתיב וירא יי' וינאץ וגו' וכתיב וירא יי' כי רבה רעת וגו' ותנינן לא אתחזי אשגחותא לעילא אלא כד אתחזי לתתא עובדא ומדאתעבד עובדא אשגחותא לעילא אתער ובגין כך כולא בין לטב בין לביש בעובדא תלייא מלתא. ולקחתם אגודת אזוב וגו' אגודת אזוב למה ומאי טעמא בעא דאתגלייא דמא על המשקוף ועל שתי המזוזות. אמר רבי יוסי כל שוקי מצרים מליין טעוון הוו ובכל ביתא וביתא הוו שכיחי זינין דמקטרין בחרשייהו באינון בתרין תתאין דלתתא ומתערין רוח מסאבא בגוייהו ועל דא אגודת אזוב בגין לבערא רוחי מבינייהו) וּלְאַחֲזָאָה בְּפִתְחַיְיהוּ, בְּהָנֵי תְּלַת דּוּכְתֵּי, מְהֵימָנוּתָא שְׁלֵימָתָא. חַד הָכָא, וְחַד הָכָא, וְחַד בְּגַוַויְיהוּ בְּגִין כַּךְ, וּפָסַח יְיָ' עַל הַפֶּתַח וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֶל בָּתֵּיכֶם לִנְגּוֹף, מִשּׁוּם דְּחָמֵי שְׁמָא קַדִּישָׁא רָשִׁים עַל פִּתְחָא.
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, אִי הָכִי אֲמַאי דָּמָא, דְּהָא תָּנֵינָן, חִוָּור וְסוּמָק וְחַד דְּכָלִיל בֵּינֵי גַּוְונֵי. אֲמַר לֵיהּ, תְּרֵי דָּמֵי הֲווֹ, חַד דְּמִילָה, וְחַד דְּפִסְחָא. דְּמִילָה רַחֲמֵי. דְּפִסְחָא דִּינָא.
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, לָאו הָכִי, אֶלָּא כְּמָה דְּאוֹלִיפְנָא, דְּאַחְזָר הַהוּא דָּמָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְרַחֲמֵי, כְּאִילּוּ הֲווֹ חִוָּור בְּגוֹ גַּוְונֵי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (יחזקאל ט''ז) וָאֶעֱבוֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וְאוֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וְגוֹ'. וְאַף עַל גַּב דְּהֲוָה סוּמָקָא, אִתְחֲזָר לְרַחֲמֵי, דִּכְתִּיב בְּדָמַיִךְ חֲיִי. וּבְגִין כָּךְ, רָשִׁים פִּתְחָא בִּתְלַת סִטְרִין, חַד הָכָא, וְחַד הָכָא, וְחַד בֵּינַיְיהוּ.
דף ל''ו ע''א
תָּאנֵי ר' חִזְקִיָּה, תְּרֵין דָּמֵי אִתְחָזוּ, לָקֳבֵל תְּרֵי כִּתְרִין, דְּאִתְחָזוּ (נ''א דאתערו) לְעֵילָּא בְּהַהִיא שַׁעֲתָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, חַד כִּתְרָא דִּכְלִילָא בִּתְרֵין סִטְרִין טְמִירִין, (דף ל''ו ע''א) בְּרַחֲמֵי וְדִינָא