רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּרִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לָקוּת אוּמָה שֶׁל מִצְרַיִם מַמָּשׁ, לָא הָיָה אֶלָּא בַּיָּם, דִּכְתִּיב, (שמות י''ד) לא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד. וְקוֹדֶם זֶה, נַעֲשָׂה שְׁפָטִים בֵּאלהֵיהֶם. וְעַל דָּא כְּתִיב, הָבָה נִּתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה. וְנִתְנַבְּאוּ עַל הֶעָתִיד, כְּפִי מַה שֶאֵירַע לָהֶם. וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שׂוֹנְאֵינוּ, נִבְּאוּ עַל מַחֲנוֹת עֶלְיוֹנִים, שֶׁיִּהְיוּ שְׁרוּיִים בְּתוֹכָם. וְנִלְחַם בָּנוּ, נִבְּאוּ עַל מַה דִּכְתִּיב, (שמות י''ד) ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְגוֹ'. וְעָלָה מִן הָאָרֶץ, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (שמות י''ד) וּבְנִי יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִים בְּיַד רָמָה. (שמות ב') וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי. רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח, (שיר השירים א') שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה. תָּנָא, כְּשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ, עָלָה בְּחֵפֶץ לְפָנָיו, וּבָרָא אֶת הַשָּׁמָיִם בִּימִינוֹ וְהָאָרֶץ בִּשְׂמֹאלוֹ, וְעָלָה בְּחֵפֶץ לְפָנָיו, לִנְהוֹג הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה. וּבָרָא הַמַּלְאָכִים הַמְמוּנִים בְּחַסְדּוֹ, בַּיּוֹם. (נ''א לומר שירה ביום זמן החסד) וּבָרָא הַמַּלְאָכִים הַמְמוּנִים לוֹמַר שִׁירָה בַּלַּיְלָה. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, (תהלים מ''ב) יוֹמָם יְצַוֶּה יְיָ' חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי. אֵלּוּ מִיָּמִין, וְאֵלּוּ מִשְּׂמֹאל, אֵלּוּ מַקְשִׁיבִים שִׁירַת הַיּוֹם, שִׁירָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל קָדוֹשׁ. רִבִּי יִצְחָק אָמַר, אוֹתָם שֶׁאוֹמְרִים שִׁירָה בַּלַּיְלָה, מַקְשִׁיבִים שִׁירָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּיּוֹם, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, (שיר השירים ח') חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ.
אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, כַּת אַחַת, כְּלוּלָה מִשָּׁלֹשׁ כִּתּוֹת, אוֹמֶרֶת שִׁירָה בַּלַּיְלָה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (משלי ל''א) וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ.
אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, עֲשָׂרָה דְּבָרִים נִבְרָאוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן, מֵהֶם מִדַּת לַיְלָה, וּמֵהֶם מִדַּת יוֹם, וְעַל מִדַּת לַיְלָה כְּתִיב, וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (איוב ט''ז) אַפּוֹ טָרַף. וּכְתִיב, (מיכה ה') וְטָרַף וְאֵין מַצִּיל. וְחֹק לְנַעֲרוֹתֶיהָ, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (שמות ט''ו) חֹק וּמִשְׁפָּט. (תהלים קמ''ז) חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו. (תהלים פ''א) כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפַּט וְגוֹ'. מִכָּאן שְׁמִדַּת הַדִּין שׁוֹלֶטֶת בַּלַּיְלָה.
וְתָנָא, אֵלּוּ הָאוֹמְרִים שִׁירָה בַּלַּיְלָה, אֵלּוּ הֵם שָׂרִים עַל כָּל בַּעֲלֵי שִׁיר. וּכְשֶׁפּוֹתְחִין הַחַיִּים שִׁירָה, מוֹסִיפִים הָעֶלְיוֹנִים כֹּחַ, לָדַעַת וּלְהַכִּיר וּלְהַשִּׂיג מַה שֶּׁלֹּא הִשִּׂיגוּ. שָׁמַיִם וָאָרֶץ, מוֹסִיפִין כֹּחַ בְּהַאי שִׁירָה.
אָמַר רִבִּי נְחֶמְיָה, אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָדַעַת בְּאוֹתוֹ שִׁיר, דְּתַנְיָא הַזּוֹכֶה בְּאוֹתוֹ שִׁיר, יָדַע בְּעִנְיָנֵי הַתּוֹרָה וְהַחָכְמָה, וְיַאֲזִין וְיַחֲקוֹר וְיוֹסִיף כֹּחַ וּגְבוּרָה בַּמֶּה שֶׁהָיָה, וּבַמֶּה שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת, וּבָזֶה זָכָה שְׁלמֹה לָדַעַת.
דְּתָנֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן, דָּוִד עָלָיו הֲשָׁלוֹם, יָדַע בָּזֶה, וְתִקֵּן שִּׁירִים וְתוּשְׁבָּחוֹת הַרְבֵּה, וְרָמַז בָּהֶם הָעֲתִידוֹת לָבוֹא, וְהוֹסִיף כֹחַ וּגְבוּרָה בְּרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ. יָדַע בְּעִנְיָינִי הַתּוֹרָה וְהַחָכְמָה, וְאִזֵּן וְחִקֵּר וְהוֹסִיף כֹּחַ וּגְבוּרָה בְּלָשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ.
וּשְׁלמֹה זָכָה יוֹתֵר בְּאוֹתוֹ הַשִּׁיר, וְיָדַע הַחָכְמָה, וְאִזֵּן וְחִקֵּר וְתִקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה, וְעָשָׂה סֵפֶר מֵאוֹתוֹ הַשִּׁיר מַמָּשׁ, וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב, (קהלת ב') עָשִׂיתִי לִי שָׁרִים וְשָׁרוֹת. כְּלוֹמַר, קָנִיתִי לִי לָדַעַת שִׁיר, מֵאוֹתָן הַשִּׁירִים הָעֶלְיוֹנִים, וַאֲשֶׁר תַּחְתָּם. וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב, שִׁיר הַשִּׁירִים, כְּלוֹמַר, שִׁיר, שֶׁל אוֹתָם שָׁרִים שֶׁל מַעְלָה. שִׁיר, שֶכּוֹלֵל כָּל עִנְיְינֵי הַתּוֹרָה וְהַחָכְמָה, וְכֹחַ וּגְבוּרָה, בְּמַּה שֶׁהָיָה, וְעָתִיד לִהְיוֹת, שִׁיר הַשִּׁירִים שֶׁל מַעְלָה מְשׁוֹרְרִים.
אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, אֵלּוּ הַשָׁרִים, עָמְדוּ, עַד שֶׁנּוֹלַד לֵוִי, אֲבָל מִשֶּׁנּוֹלַד לֵוִי וְאֵילָךְ אָמְרוּ שִׁיר. כֵּיוָן שֶׁנּוֹלַד מֹשֶׁה וְנִמְשַׁח אַהֲרֹן, וְנִתְקַדְּשוּ הַלְּוִיִּם, נִשְׁלָם הַשִּׁיר, וְעָמְדוּ עַל מִשְׁמְרוֹתָם.

דף י''ט ע''א
וְאָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, בְּאוֹתָה שָׁעָה שֶׁנּוֹלַד לֵוִי, פָּתְחוּ לְמַעְלָה וְאָמְרוּ, (שיר השירים ה') מִי יִתֶּנֵךָ כְּאָח לִי יוֹנֵק שְׁדֵי אִמִּי (דף י''ט ע''א) אֶמְצָאֲךָ בַחוּץ אֶשָּׁקְךָ גַּם לא יָבוּזוּ לִי. כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ מִשֵּׁבֶט לֵוִי הַמְּשׁוֹרְרִים שֶׁל מַטָּה, וְנִתְקַדְּשוּ כּוּלָּם, וְעָמְדוּ עַל מִשְׁמְרוֹתָם, וְנִתְקַדְּשוּ אֵלֶּה לְנוֹכַח אֵלֶּה, חֲבֵרִים כְּאֶחָד, וְהָעוֹלָמוֹת אֶחָד, וּמֶלֶךְ אֶחָד שׁוֹכֵן עֲלֵיהֶם, בָּא שְׁלמֹה, וְעָשָׂה סֵפֶר מֵאוֹתוֹ שִׁיר שֶׁל אוֹתָם שָׁרִים, וְנִסְתַּם הַחָכְמָה בּוֹ.
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, לָמָּה נִקְרְאוּ הַשָׁרִים שֶׁל מַטָּה לְוִיִּים, עַל שֶׁנִּלְוִים וְנֶחְבָּרִים לְמַעְלָה כְּאֶחָד. וְהָשּׁוֹמֵעַ, נִלְוָה וְנִדְבָּק נַפְשׁוֹ לְמַעְלָה. וְעַל כֵּן אָמְרָה לֵאָה, (בראשית כ''ט) יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי. רִבִּי תַּנְחוּם אָמַר, שֶבַּכֹּל נִלְוָה זֶרַע לֵוִי עִם הַשְּׁכִינָה, בְּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּמִרְיָם, וּבְכָל זַרְעוֹ אַחֲרָיו, וְהֵם הַנִּלְוִים אֶל ה' לְשָׁרְתוֹ.