25.1.25
כה טבת תשפה
רלה
דף
ב
פָּתְחוּ וְאָמְרוּ, לְךְ ה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְגוֹ'. אָז הִתְכַּנֵּס הַשֶּׁמֶשׁ אֶל הַלְּבָנָה, וְהִתְקָרֵב מִזְרָח לַמַּעֲרָב. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיֶּאֱסֹף רַגְלָיו אֶל הַמִּטָּה, וּמְאִירָה הַלְּבָנָה, וְנִמְצֵאת בִּשְׁלֵמוּת. וְאָז וַדַּאי שָׁנִינוּ, יַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא מֵת. כֵּיוָן שֶׁרָאָה יַעֲקֹב [סדר] צַד שָׁלֵם, מַה שֶּׁלֹּא נִמְצָא כָּךְ לְבֶן אָדָם אַחֵר, שָׂמַח וְשִׁבַּח אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּפָתַח וּבֵרַךְ אֶת בָּנָיו, כָּל אֶחָד וְאֶחָד כָּרָאוּי לוֹ.
רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי יֵיסָא הָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶרֶךְ, אָמַר רַבִּי יֵיסָא, הֲרֵי וַדַּאי שָׁנִינוּ, כָּל בְּנֵי יַעֲקֹב נִתְקְנוּ בְּסֵדֶר שָׁלֵם וְהִתְבָּרְכוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד כָּרָאוּי לוֹ, מַה נֹּאמַר בַּפָּסוּק הַזֶּה, שֶׁכָּתוּב מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְגוֹ'? אָמַר לוֹ, לֹא יָדַעְתִּי, כִּי לֹא שָׁמַעְתִּי מֵהַמְּנוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֶלָּא אַתָּה וַאֲנִי נֵלֵךְ לַמְּנוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. הָלְכוּ. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, אָמְרוּ דָבָר וְשָׁאֲלוּ שְׁאֵלָה. אָמַר לָהֶם, וַדַּאי סוֹד הַחָכְמָה הוּא.
פָּתַח וְאָמַר, (שופטים ה) אָשֵׁר יָשַׁב לְחוֹף יַמִּים וְעַל מִפְרָצָיו יִשְׁכּוֹן. לָמָּה יָשַׁב שָׁם? אֶלָּא מִי שֶׁיּוֹשֵׁב עַל שְׂפַת הַיָּם, מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַפְנוּקֵי הָעוֹלָם. [וכאן אשר זהו פתח עליון של צדיק (של צדק), כשמתברך להוריק ברכות לעולם, וכאן סמך לפסוק הזה מאשר שמנה, לפתח העליון, שמשם מוריקים ברכות לעולם] וּפֶתַח זֶה נוֹדָע תָּמִיד כַּבְּרָכוֹת שֶׁל הָעוֹלָם, וְנִקְרָא אָשֵׁר, וְזֶהוּ עַמּוּד מֵאוֹתָם עַמּוּדִים שֶׁהָעוֹלָם עוֹמֵד עֲלֵיהֶם.
וְהַמָּקוֹם שֶׁנִּקְרָא לֶחֶם עֹנִי, מֵאוֹתוֹ מָקוֹם נִתְקָן [ההוא]. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ. מַה שֶּׁהָיָה לֶחֶם עֹנִי, הָפַךְ לִהְיוֹת לֶחֶם [עני] פַּנַּג [שמנה], מִשּׁוּם שֶׁהֵרִיק וְזָרַק בּוֹ בְּרָכוֹת וְתַפְנוּקִים, וְסוֹף הַפָּסוּק מוֹכִיחַ - וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ. מִי הַמֶּלֶךְ? זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּמֶּנָּה נִזּוֹן בְּתַפְנוּקֵי עוֹלָם, וְזֶה נוֹתֵן לַמֶּלֶךְ הַזֶּה כָּל הַבְּרָכוֹת, כָּל שִׂמְחָה וְכָל טוּב הוּא נוֹתֵן, וּמִמֶּנָּה יוֹצְאִים. אָמְרוּ, אִם לֹא בָאנוּ לָעוֹלָם אֶלָּא רַק לָדַעַת אֶת זֶה - טוֹב לָנוּ.
רְאוּבֵן הָיָה בְּכוֹר שֶׁל יַעֲקֹב. אָמַר רַבִּי חִיָּיא, לוֹ רָאוּי הַכֹּל, וְהַכֹּל הָעֳבַר מִמֶּנּוּ, וְנִתְּנָה הַמַּלְכוּת לִיהוּדָה, הַבְּכוֹרָה לְיוֹסֵף, וְהַכְּהֻנָּה לְלֵוִי. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר, לֹא תִשָּׁאֵר בָּהֶם. וּמַה שֶּׁאָמַר כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי, כָּאן בֵּרְכוֹ וְהִפְקִידוֹ אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
לַאֲהוּב הַמֶּלֶךְ, [שבקש מהמלך לעשות לו טובה] [שהיה לו בן ורצה שהמלך יעשה לו טובה] יוֹם אֶחָד עָבַר בְּנוֹ בַּשּׁוּק. אָמַר לַמֶּלֶךְ, זֶה בְּנִי, וַדַּאי אֲהוּב נַפְשִׁי. שָׁמַע הַמֶּלֶךְ, וְיָדַע שֶׁזֶּה בִּקֵּשׁ עַל בְּנוֹ. כָּךְ יַעֲקֹב אָמַר, רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְגוֹ'. כָּאן צִוָּה אֶת הַמֶּלֶךְ.
פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר. כָּאן אָמַר מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ, שֶׁלֹּא נִשְׁאַר [לו] בָּאָרֶץ וְנִזְרַק לְחוּץ לָאָרֶץ. כְּנֶגֶד זֶה מְמֻנֶּה [תחום] אֶחָד מִצַּד הַמִּשְׁכָּן הָעֶלְיוֹן שֶׁמְּמֻנֶּה תַּחַת יַד מִיכָאֵל, וְיֵשׁ אוֹמְרִים תַּחַת יַד גַּבְרִיאֵל. וּמִיכָאֵל הוּא רֹאשׁ בְּכָל מָקוֹם מִצַּד שֶׁל הַחֶסֶ''ד, וְגַבְרִיאֵל מִצַּד שֶׁל שְׂמֹאל שֶׁל גְּבוּרָ''ה, וִיהוּדָה עֹד רָד עִם אֵל, צַד הַגְּבוּרָה, נִקְרָא בֵּית דִּין, וְסָמוּךְ לוֹ רְאוּבֵן. וְאַף עַל גַּב שֶׁמַּלְכוּת הָיְתָה שֶׁל יְהוּדָה, רְאוּבֵן סָמוּךְ כְּנֶגְדּוֹ הָיָה.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, עֲתִידִים אוֹתָם בְּנֵי רְאוּבֵן לְעוֹרֵר שְׁנֵי קְרָבוֹת בְּתוֹךְ הָאָרֶץ. בּא רְאֵה, כָּתוּב כֹּחִי - בְּגָלוּת מִצְרַיִם. וְרֵאשִׁית אוֹנִי - שֶׁהֵם הָיוּ רִאשׁוֹנִים לַאֲחֵיהֶם לַקְּרָב. יֶתֶר שְׂאֵת - לְגָלוּת אַשּׁוּר, שֶׁמִּשָּׁם גָּלוּ בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן רִאשׁוֹנִים מִכֻּלָּם, וְסָבְלוּ כַּמָּה רָעוֹת, וְכַמָּה עִנּוּיִים סָבְלוּ, וְלֹא שָׁבוּ עַד כָּעֵת.
וְיְתֱר עָז - לַזְּמַן שֶׁמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יִתְעוֹרֵר בָּעוֹלָם, הֵם יֵצְאוּ וְיַעַרְכוּ קְרָבוֹת בָּעוֹלָם וִינַצְּחוּ, וְיִתְחַזְּקוּ עַל הָעַמִּים, וּבְנֵי הָעוֹלָם יִפְחֲדוּ מֵהֶם וְיִרְתְּתוּ לִפְנֵיהֶם וְיַחְשְׁבוּ לְהִתְגַּבֵּר בַּמַּלְכוּת, וְלֹא יִשָּׁאֲרוּ בָהּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר. מָה הַטַּעַם שֶׁלֹּא יִשָּׁאֲרוּ בָהּ וַאֲפִלּוּ בְּצַד אֶחָד שֶׁל הָעוֹלָם? מִשּׁוּם כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךְ, שֶׁעֲתִידִים לְהִכָּנֵס וְלַעֲרֹךְ קְרָבוֹת בְּתוֹךְ הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, מִשְׁכְּבֵי אָבִיךְ דַּוְקָא, זוֹ יְרוּשָׁלַיִם.
בֹּא רְאֵה, לְאַרְבַּעַת צִדְדֵי הָעוֹלָם הִתְפַּזְּרוּ בְּנֵי רְאוּבֵן בַּגָּלוּת, כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁגָּלוּ לַגָּלוּת אַרְבַּע פְּעָמִים בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כֹּחִי - אֶחָד, וְרֵאשִׁית אוֹנִי - שְׁנַיִם, יֶתֶר שְׂאֵת - שְׁלֹשָׁה, וְיֶתֶר עָז - אַרְבָּעָה. כְּמוֹ כֵן עֲתִידִים הֵם לַעֲרֹךְ קְרָב בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם וְלִשְׁלֹט בְּקִרְבָּם עַל הַכֹּל, וִינַצְּחוּ עַמִּים רַבִּים וְיִשְׁלְטוּ עֲלֵיהֶם.
פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ עַל מִשְׁכְּבֵי אָבִיךְ. כָּאן נִרְמָז עַל הִרְהוּר רִאשׁוֹן שֶׁהָיָה לְיַעֲקֹב בַּטִּפָּה הָרִאשׁוֹנָה בְּרָחֵל, שֶׁאִלְמָלֵא הִרְהוּר שֶׁל אוֹתָהּ טִפָּה הָיָה בִּמְקוֹמָהּ, נִשְׁאָר הָיָה רְאוּבֵן בַּכֹּל, אֲבָל פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךְ. עָלִיתָ - בְּהִרְהוּר אַחֵר, אָז חִלַּלְתָּ וְגוֹ'.
דָּבָר אַחֵר פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר - שֶׁהֲרֵי כַּאֲשֶׁר יַעַרְכוּ קְרָב בְּנֵי רְאוּבֵן בָּעוֹלָם וִינַצְּחוּ עַמִּים רַבִּים, לֹא יִשָּׁאֲרוּ בַּמַּלְכוּת, מָה הַטַּעַם? כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךְ, שֶׁעֲתִידִים לַעֲרֹךְ קְרָב בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה דַּוְקָא, שֶׁכָּתוּב כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךְ, [זו ירושלים, משכבי,]? מִשְׁכָּב הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב! אֶלָּא אָבִיךְ, זֶה יִשְׂרָאֵל הַזָּקֵן. מִשְׁכְּבֵי אָבִיךְ וְלֹא מִשְׁכָּב, מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי פַּעֲמַיִם נִבְנְתָה יְרוּשָׁלַיִם, וּפַעַם שְׁלִישִׁית לִזְמַנּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וְלָכֵן מִשְׁכְּבֵי אָבִיךְ. וְכָאן הִתְגַּלְּתָה בְּרָכָה, וּמַה שֶּׁהָיָה בְּאוֹתוֹ זְמַן, וּמַה שֶּׁהָיָה כְּשֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה בִּזְמַן מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בְּמַעֲשֵׂה רְאוּבֵן.
פָּתְחֵי וְאָמְרֵי, (דברי הימים א כט) לְךָ ה' הַגְּדוּלָּה וְהַגְּבוּרָה וְגו', כְּדֵין אִתְכְּנִישׁ שִׁמְּשָׁא לְגַבֵּיהּ דְסִיהֲרָא, וְאִתְקְרִיב מִזְרָח בְּמַעֲרָב. הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיֶּאֱסוֹף רַגְלָיו אֶל הַמִּטָּה, וְאִתְנְהִיר סִיהֲרָא, וְאִשְׁתַּכַּח בִּשְׁלִימוּ. וּכְדֵין וַדַּאי תָּנִינָן, יַעֲקֹב אָבִינוּ לָא מִית. כֵּיוָן דְּחָמָא יַעֲקֹב (ס''א סדורא) סִטְרָא שְׁלִים, מַה דְּלָא אִשְׁתַּכַּח הָכִי לְבַר נָשׁ אָחֳרָא, חָדֵי, וְשַׁבַּח לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּפָתַח וּבָרִיךְ לִבְנוֹי, כָּל חַד וְחַד כְּדְקָא יְאוּת לֵיהּ.
רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי יֵיסָא הֲווּ אָזְלֵי בְּאָרְחָא. אָמַר רִבִּי יִיִסָא הָא וַדַּאי תָּנִינָן, כָּל בְּנוֹי דְיַעֲקֹב אִתַּקָּנוּ בְּסִדּוּרָא שְׁלִים, וְאִתְבָּרְכוּ כָּל חַד וְחַד כְּדְקָא יְאוּת לֵיהּ, מַאי קָא נֵימָא בְּהַאי קְרָא, דִּכְתִיב, מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְגו'. אָמַר לֵיהּ, לָא יְדַעְנָא, בְּגִין דְּלָא שָׁמַעְנָא בֵּיהּ מִבּוּצִינָא קַדִּישָׁא, אֶלָּא אַנְתְּ וְאֲנָא נֵיזִיל לְגַבֵּי בּוּצִינָא קַדִּישָׁא. אָזְלֵי, כַּד מָטוּ לְגַבֵּי דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן, אָמְרוּ מִלָּה וְשָׁאִילוּ שְׁאִילְתָּא. אָמַר לוֹן, וַדַּאי רָזָא דְחָכְמְתָא הוּא.
פָּתַח וְאָמַר, (שופטים ה) אָשֵׁר יָשַׁב לְחוֹף יַמִּים וְעַל מִפְרָצָיו יִשְׁכּוֹן, אַמַּאי יָתִיב תַּמָּן. אֶלָּא מַאן דְּיָתִיב בְּשִׂפְתָא דְיַמָּא, אִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַפְנוּקֵי עַלְמָא. (והכא אשר דא פתחא עלאה דצדיק (ס''א דצדק) כד אתברכא לארקא ברכאן בעלמא. ס''א והכא סמך להאי קרא, מאשר, שמנה לפתחא עלאה דמתמן אתרקו ברכאן לעלמא) וְהַאי פִּתְחָא אִשְׁתְּמוֹדַע תָּדִיר בִּרְכָאן דְּעַלְמָא וְאִקְרֵי אָשֵׁר, וְדָא הוּא עַמּוּדָא מֵאִינוּן דְּקָאִים עַלְמָא עֲלַיְיהוּ.
וְהַהוּא אֲתַר דְּאִקְרֵי לֶחֶם עוֹנִי, מֵהַהוּא אֲתַר אַתְקִין (ההוא). הֲדָא הוּא דִכְתִיב מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ, מַה דְּהֲוָה לַחְמָא דְמִסְכֵּנָא, אִתְהַדַּר לֶחֶם (עוני) פַּנַּג (שמנה). בְּגִין דְּאֲרִיק וְאַרְמֵי בֵּיהּ בִּרְכָאן וְתַפְנוּקִין, וְסוֹפָא דִקְרָא אוֹכַח, וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ. מַאן מֶלֶךְ, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דְּמִנָּהּ אִתְּזָן בְּתַפְנוּקֵי עַלְמָא. וְדָא יָהִיב לְהַאי מֶלֶךְ כָּל בִּרְכָאן, כָּל חֵידוּ וְכָל טִיבוּ. הוּא יָהִיב וּמִנָּה נַפְקֵי. אָמְרוּ, אִי לָא אֲתֵינָא לְעַלְמָא, אֶלָּא לְמִנְדַע דָּא, טַב לָן.
רְאוּבֵן בּוּכְרָא דְיַעֲקֹב הֲוָה, אָמַר רִבִּי חִיָּיא, לֵיהּ הֲוָה אִתְחֲזֵי כֹּלָּא, וְאִתְעֲבַר מִינָהּ כֹּלָּא, וְאִתְיְהִיב מַלְכוּ לִיהוּדָה, בְּכֵירוּתָא לְיוֹסֵף, כְּהוּנָּתָא לְלֵוִי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר, לָא תִשְׁתָּאַר בְּהוּ. וּמַה דְּאָמַר כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי, הָכָא בָּרְכֵיהּ וּפַקְדֵּיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
לִרְחִימָא דְמַלְכָּא, (דבעא מן מלכא למעבד ביה טיבו) (נ''א דהוה ליה ברא והוה בעי דמלכא יעביד ליה טיבו) יוֹמָא חַד אַעֲבַר בְּרֵיהּ בְּשׁוּקָא, אָמַר לְמַלְכָּא, דָּא הוּא בְּרִי, וַדַּאי רְחִימָא דְנַפְשָׁאי. שָׁמַע מַלְכָּא, וְיָדַע דְּהָא שָׁאִיל עַל בְּרֵיהּ. כָּךְ יַעֲקֹב אָמַר, רְאוּבֵן בְּכוֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְגו', הָכָא פַקְדֵּיהּ לְמַלְכָּא.
פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר, הָכָא אָמַר מַה דְּאִעֲרַע לֵיהּ, דְּלָא אִשְׁתָּאַר (ליה) בְּאַרְעָא, וְשָׁדֵי לֵיהּ לְבַר מֵאַרְעָא. לָקֳבֵל דָּא, חַד מְמַנָּא (תחומא) מִסִּטְרָא דְּמִשְׁכְּנָא לְעֵילָא, דִּי מְמַנָּא תְּחוֹת יָדָא דְמִיכָאֵל, וְאָמְרֵי לָהּ תְּחוֹת יְדָא דְגַבְרִ''יאֵל. וּמִיכָאֵל הוּא רֵישָׁא בְּכָל אֲתַר מִסִּטְרָא דְחֶסֶ''ד, וְגַבְרִיאֵל מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא דִגְבוּרָ''ה. (הושע יב) וִיהוּדָה עֹד רָד עִם אֵל, סְטַר גְּבוּרָה, בֵּי דִינָא אִקְרֵי, וְסָמִיךְ לֵיהּ רְאוּבֵן, אַף עַל גַּב דְּמַלְכוּ הֲוָה דִיהוּדָה, רְאוּבֵן סָמוּךְ לְקֳבְלֵיהּ הֲוָה.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, זְמִינִין אִינוּן בְּנֵי רְאוּבֵן, לַאֲגָחָא תְּרֵין קְרָבִין בְּגוֹ אַרְעָא. תָּא חֲזֵי, כְּתִיב כֹּחִי, בְּגָלוּתָא דְמִצְרַיִם. וְרֵאשִׁית אוֹנִי, דְּאִינוּן הֲווּ קַדְמָאִין לְגַבֵּי אֲחוּהוֹן לִקְרָבָא. יֶתֶר שְׂאֵת, לְגָלוּתָא דְאַשּׁוּר, דְּמִתַּמָּן גָלוּ בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן קַדְמָאי מִכֻּלְּהוּ, וְסָבְלֵי כַּמָּה בִּישִׁין, וְכַמָּה עִנּוּיִין סָבְלוּ, וְלָא תָבוּ עַד כְּעָן.
וְיֶתֶר עָז, לְזִמְנָא דְמַלְכָּא מְשִׁיחָא יִתְעַר בְּעַלְמָא, אִינוּן יִפְקוּן וְיִגְחוּן קְרָבִין בְּעַלְמָא, וִינַצְחוּן, וְיִתַּקְפוּן עַל עַמְמַיָא. וּבְנֵי עַלְמָא יִדְחֲלוּן מִנַּיְיהוּ וְיִרְתְּתוּן קַמַּיְיהוּ, (דף רלו ע''א) וְיַחְשִׁיבוּ לְאִתְגַּבְּרָא בְּמַלְכוּתָא, וְלָא יִשְׁתָּאֲרוּן בֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר, מַאי טַעְמָא לָא יִשְׁתָּאֲרוּן בֵּיהּ, וְאֲפִילּוּ בְּסִטְרָא חַד דְּעַלְמָא, בְּגִין כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ. דִּזְמִינִין לְאֲעָלָא וּלְאַגָּחָא קְרָבִין בְּגוֹ אַרְעָא קַדִּישָׁא, מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ דַּיְיקָא, זוֹ יְרוּשָׁלֵם.
תָּא חֲזֵי, בְּאַרְבַּע סִטְרֵי עַלְמָא, אִתְבַּדְּרוּ בְּנֵי רְאוּבֵן בְּגָלוּתָא, לְקִבְלֵיהוֹן דְּכָל יִשְׂרָאֵל, דְּאִתְגָּלוּ בְּגָלוּתָא אַרְבַּע זִמְנִין בְּאַרְבַּע סִטְרֵי עַלְמָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, כֹּחִי חַד, וְרֵאשִׁית אוֹנִי תְּרֵי, יֶתֶר שְׂאֵת תְּלַת, וְיֶתֶר עָז אַרְבָּעָה. כְּגַוְונָא דָא זְמִינִין אִינוּן לַאֲגָחָא קְרָבָא בְּאַרְבַּע סִטְרֵי עַלְמָא, וּלְמִשְׁלַט בְּקִרְבַּיְיהוּ עַל כֹּלָּא, וִינַצְחוּן עֲמָמִין סַגִּיאִין, וְיִשְׁלְטוּן עֲלַיְיהוּ:
פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ, הָכָא אִתְרְמִיז עַל הִרְהוּרָא קַדְמָאָה דְּהֲוָה לֵיהּ לְיַעֲקֹב. בְּהַאי טִפָּה קַדְמָאָה בְּרָחֵל, דְּאִלְמָלֵא הִרְהוּרָא דְהַהִיא טִפָּה הֲוָה בְּאַתְרָהּ, אִשְׁתָּאַר רְאוּבֵן בְּכֹלָּא. אֲבָל פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ, עָלִיתָ, בְּהִרְהוּרָא אָחֳרָא, אָז חִלַּלְתָּ וְגו'.
דָּבָר אַחֵר, פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר, דְּהָא כַּד יִגְחוּן קְרָבָא בְּנִי רְאוּבֵן בְּעַלְמָא, וִינַצְחוּן עֲמָמִין סַגִּיאִין, לָא יִשְׁתָּאֲרוּן בְּמַלְכוּתָא, מַאי טַעְמָא, כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי, דִּזְמִינִין לַאֲגָחָא קְרָבָא בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא דַיְיקָא, דִּכְתִיב כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ (ס''א דא ירושלים. משכבי), מִשְׁכַּב מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא, אָבִיךָ דָּא יִשְׂרָאֵל סָבָא, מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ וְלָא מִשְׁכַּב, בְּגִין דְּהָא בִּתְרֵי זִמְנֵי אִתְבְּנֵי יְרוּשָׁלַ ם, וּתְלִיתָאָה לְזִמְנָא דְמַלְכָּא מְשִׁיחָא. וְעַל דָּא מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ. וְהָכָא אִתְגַּלְּיָיא בְּרָכָה, וּמַאי דְּהֲוָה בְּהַהוּא זִמְנָא, וּמַאי דְּהֲוָה כַּד עָאלוּ יִשְׂרָאֵל לְאַרְעָא, וּמַה דִּיְהֵא בְּזִמְנָא דְמַלְכָּא מְשִׁיחָא בְּעוֹבָדָא דִרְאוּבֵן: