30.10.24
כח תשרי תשפה
קצא
דף
ב
וַיַּחְלְמוּ חֲלוֹם שְׁנֵיהֶם אִישׁ חֲלֹמוֹ בְּלַיְלָה אֶחָד אִישׁ כְּפִתְרוֹן וְגוֹ'. בֹּא רְאֵה שֶׁהִנֵּה נֶאֱמַר שֶׁכָּל הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִים אַחֲרֵי הַפֶּה. כַּאֲשֶׁר יוֹסֵף פָּתַר לָהֶם אֶת הַחֲלוֹם, לָמָּה לָזֶה פָּתַח פִּתְרוֹן טוֹב, וְלָזֶה פִּתְרוֹן רַע? אֶלָּא שֶׁאוֹתָם הַחֲלוֹמוֹת הָיוּ עַל יוֹסֵף, וּמִשּׁוּם שֶׁיָּדַע הַדָּבָר עַל עִקָּרוֹ וְשָׁרְשׁוֹ, מִשּׁוּם כָּךְ פָּתַר לָהֶם הַחֲלוֹם כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ, לְכָל אֶחָד וְאֶחָד פָּתַר לָהֶם פִּתְרוֹן לְהַחֲזִיר הַדָּבָר עַל מְקוֹמוֹ.
מַה כָּתוּב? וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יוֹסֵף הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים סַפְּרוּ נָא לִי. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁכָּךְ צָרִיךְ לוֹ לִפְתֹּר הַחֲלוֹם - לְהַפְקִיד אֶת הַפִּתְרוֹן לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, מִשּׁוּם שֶׁשָּׁם הוּא הַקִּיּוּם שֶׁל הַכֹּל וּבוֹ עוֹמֵד הַפִּתְרוֹן.
בֹּא רְאֵה, הֲרֵי נֶאֱמַר שֶׁדַּרְגַּת הַחֲלוֹם לְמַטָּה הִיא, וְהִיא הַדַּרְגָּה הַשִּׁשִּׁית, מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי מִמְּקוֹם הַנְּבוּאָה הִיא שׁוֹרָה, עַד הַדַּרְגָּה הַזּוֹ שֶׁל הַחֲלוֹם, שֵׁשׁ דְּרָגוֹת הֵן, וְעוֹלֶה הַפִּתְרוֹן מִדַּרְגַּת הַחֲלוֹם לְדַרְגָּה אַחֶרֶת. הַחֲלוֹם הוּא הַדַּרְגָּה שֶׁלְּמַטָּה, וְהַפִּתְרוֹן עוֹמֵד עֲלֵיהֶם, וְהַפִּתְרוֹן עוֹמֵד בַּדִּבּוּר, וְעַל כֵּן בַּדִּבּוּר עוֹמֵד הַדָּבָר, שֶׁכָּתוּב הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים. הֲלוֹא לֵאלֹהִים וַדַּאי.
בֹּא רְאֵה מַה כָּתוּב. וַיְסַפֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת חֲלוֹמוֹ לְיוֹסֵף וְגוֹ'. רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאָמַר, (מלכים ב ב) וַיְהִי כְעָבְרָם וְאֵלִיָּהוּ אָמַר אֶל אֱלִישָׁע שְׁאַל מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ בְּטֶרֶם אֶלָּקַח מֵעִמָּךְ וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךְ אֵלָי. כָּאן יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל, שֶׁהַפָּסוּק הַזֶּה הוּא תְמִיהָה. וְאֵלִיָּהוּ אָמַר אֶל אֱלִישָׁע שְׁאַל מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ, וְכִי בִּרְשׁוּתוֹ זֶה עוֹמֵד? וַהֲרֵי הוּא בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא! וְעוֹד, שֶׁאֱלִישָׁע גַּם כֵּן הָיָה יוֹדֵעַ, מָה הַטַּעַם שֶׁאָמַר וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךְ אֵלָי?
אֶלָּא וַדַּאי, מִי שֶׁאוֹחֵז בַּשָּׁמַיִם וָאָרֶץ וְכָל הָעוֹלָמוֹת, אֵיךְ זֶה לֹא יִהְיוּ בִּרְשׁוּתוֹ? וַדַּאי שֶׁאֵלִיָּהוּ וּשְׁאָר הַצַּדִּיקִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה תָמִיד אֶת רְצוֹנָם, שֶׁכָּתוּב (תהלים קמה) רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאוֹתָהּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעָלָיו הוֹרִישׁ לֶאֱלִישָׁע הַצַּדִּיק, שֶׁהָיָה הַשַּׁמָּשׁ שֶׁלּוֹ, וְהִנֵּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לוֹ (מלכים א יט) וְאֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט מֵאָבֵל מְחוֹלָה תִּמְשַׁח לְנָבִיא תַּחְתֶּיךְ, וְעַל כֵּן הָיָה לֶאֱלִישָׁע לָרֶשֶׁת אוֹתוֹ.
פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךְ, מַה זֶּה פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךְ אֵלָי? וְכִי יַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךְ שֶׁעַל אֶחָד בִּקֵּשׁ שְׁנַיִם? וּמַה שֶּׁלֹּא הָיָה בִּרְשׁוּתוֹ אֵיךְ בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ? אֶלָּא הוּא לֹא בִקֵּשׁ רוּחַ עַל כָּל אֶחָד שְׁנַיִם, אֶלָּא [הוא] כָּךְ בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ - בְּאוֹתָהּ הָרוּחַ שֶׁהָיְתָה לוֹ, שֶׁיַּעֲשֶׂה שְׁתֵּי הַנְהָגוֹת בָּעוֹלָם בְּאוֹתָהּ הָרוּחַ.
דף קצב ע''א
מַה כָּתוּב? וַיֹּאמֶר הִקְשֵׁיתָ לִשְׁאוֹל אִם תִּרְאֶה אֹתִי לֻקָּח מֵאִתְּךְ יְהִי לְךְ כֵן וְאִם אַיִן לֹא יִהְיֶה. מָה הַטַּעַם אִם תִּרְאֶה אֹתִי? אֶלָּא אָמַר לוֹ, אִם תּוּכַל לַעֲמֹד עַל עִקַּר הָרוּחַ שֶׁהִשְׁאַרְתִּי לְךְ בְּשָׁעָה שֶׁאֶלָּקַח מִמְּךְ - יִהְיֶה לְךְ כָּזֶה, שֶׁהֲרֵי כָּל אוֹתוֹ הָעִקָּר שֶׁל הָרוּחַ בְּשָׁעָה שֶׁיִּתְבּוֹנֵן בּוֹ, כַּאֲשֶׁר יִרְאֶה אֶת אֵלִיָּהוּ, תִּהְיֶה דְבֵקוּת בּוֹ כָּרָאוּי.
וַיַּחַלְמוּ חֲלוֹם שְׁנֵיהֶם אִישׁ חֲלוֹמוֹ בְּלַיְלָה אֶחָד אִישׁ כְּפִתְרוֹן וְגו', תָּא חֲזֵי, דְּהָא אִתְּמָר דְּכָל חֶלְמִין אָזְלִין בָּתַר פּוּמָא, יוֹסֵף כַּד פָּשַׁר לְהוּ חֶלְמָא, אַמַּאי פָּשַׁר לְהַאי פִּישְׁרָא טָבָא, וּלְהַאי פִּישְׁרָא בִּישָׁא. אֶלָּא, אִינוּן חֶלְמִין עֲלֵיהּ דְּיוֹסֵף הֲוָה, וּבְגִין דְּיָדַע מִלָּה עַל עִקָּרָא וְשָׁרְשָׁא דִילָהּ, בְּגִין כָּךְ פָּשַׁר חֶלְמָא לְהוּ כְּמָה דְאִצְטְרִיךְ. לְכָל חַד וְחַד פָּשַׁר לְהוֹן פִּישְׁרָא, לְאַהֲדָרָא מִלָּה עַל אַתְרֵיהּ.
מַה כְּתִיב וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יוֹסֵף הֲלֹא לֵאלהִים פִּתְרוֹנִים סַפְּרוּ נָא לִי. מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּהָכִי מִבָּעֵי לֵיהּ לְמִפְשַׁר חֶלְמָא, לְפָקְדָא פִּישְׁרָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּגִין דְּתַמָּן אִיהוּ קִיּוּמָא דְּכֹלָּא, וּבֵיהּ קָיְימָא פִּישְׁרָא.
תָּא חֲזֵי, הָא אִתְּמָר דְּדַרְגָּא דְחֶלְמָא לְתַתָּא אִיהוּ, וְאִיהוּ דַרְגָּא שְׁתִיתָאָה. בְּגִין דְּהָא מֵאֲתַר דִּנְבוּאָה שַׁרְיָא עַד הַאי דַּרְגָּא דְחֶלְמָא, שִׁיתָּא דַרְגִּין אִינוּן. וְסָלְקָא פִּישְׁרָא מִדַּרְגָּא דְחֶלְמָא, לְדַרְגָּא אָחֳרָא. חֶלְמָא אִיהוּ דַרְגָּא דִלְתַתָּא, וּפִישְׁרָא קָיְימָא עֲלַיְיהוּ. וּפִישְׁרָא קָיְימָא בְּדִבּוּר, וְעַל דָּא בְּדִבּוּר קָיְימָא מִלָּה. דִּכְתִיב הֲלֹא לֵאלהִים פִּתְרוֹנִים, הֲלא לֵאלהִים וַדַּאי.
תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב, וַיְסַפֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת חֲלוֹמוֹ לְיוֹסֵף וְגו'. רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאֲמַר, (מלכים ב ב) וַיְהִי בְּעָבְרָם וְאֵלִיָּהוּ אָמַר אֶל אֱלִישָׁע שְׁאַל מָה אֶעֱשֶׂה לָךְ בְּטֶרֶם אֶלָּקַח מֵעִמָּךְ וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי. הָכָא אִית לְאִסְתַּכָּלָא, וְהַאי קְרָא תְּוָוהָא אִיהוּ. וְאֵלִיָּהוּ אָמַר אֶל אֱלִישָׁע שְׁאַל מָה אֶעֱשֶׂה לָךְ, וְכִי בִּרְשׁוּתֵיהּ קָיְימָא, וְהָא בִּרְשׁוּתֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִיהוּ. וְתוּ, דֶּאֱלִישָׁע הָכִי נָמֵי אִיהוּ הֲוָה יָדַע, מַאי טַעְמָא אָמַר, וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלַי.
אֶלָּא וַדַּאי, מַאן דְּאָחִיד בִּשְׁמַיָא וְאַרְעָא וְכָל עָלְמִין, הֵיךְ לָא יְהֵא בִּרְשׁוּתֵיהּ דָּא. וַדַּאי אֵלִיָּהוּ, וּשְׁאָר צַדִּיקִים, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד רְעוּתְהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא תָּדִיר. דִּכְתִיב, (תהלים קמה) רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה, וְכָל שֶׁכֵּן דְּהַהוּא רוּחָא קַדִּישָׁא, דִּי עֲלֵיהּ, יָרִית לֵיהּ לְצַדִּיקָא דֶּאֱלִישָׁע, דְּהֲוָה שַׁמָּשָׁא דִילֵיהּ. וְהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר לֵיהּ (מלכים א יט) וְאֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט מֵאָבֵל מְחוֹלָה תִּמְשַׁח לְנָבִיא תַּחְתֶּיךָ, וְעַל דָּא הֲוָה לֵיהּ לֶאֱלִישָׁע לְיָרְתָא לֵיהּ.
פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ, מַאי פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלַי, וְכִי סַלְקָא דַעְתָּךְ, דְּעַל חַד תְּרֵין שָׁאִיל, וּמַה דְּלָא הֲוָה בִּרְשׁוּתֵיהּ, הֵיךְ שָׁאַל מִינֵיהּ. אֶלָּא, אִיהוּ לָא שָׁאִיל רוּחַ עַל חַד תְּרֵין, אֶלָא (איהו) הָכִי שָׁאַל מִינֵּיהּ, בְּהַהוּא רוּחָא דְּהֲוָה לֵיהּ, דְּיַעֲבִיד (ד''א ל''ג חד) תְּרֵין נִמּוּסִין בְּעַלְמָא, בְּהַהוּא רוּחָא.
דף קצב ע''א
מַה כְּתִיב וַיֹּאמֶר הִקְשֵׁיתָ לִשְׁאוֹל אִם תִּרְאֶה אוֹתִי לֻקָּח מֵאִתָּךְ יְהִי לְךָ כֵן וְאִם אַיִן לא יִהְיֶה. מַאי טַעְמָא אִם תִּרְאֶה אוֹתִי. אֶלָּא אָמַר לֵיהּ, אִם תֵּיכוּל לְמֵיקַם עַל עִקָּרָא דְרוּחָא דִּשָׁבַקְנָא לָךְ, בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְנָסִיבְנָא מִינָךְ, יְהֵא לְךָ כְּדֵין. דְהָא כָּל הַהוּא עִקָּרָא דְרוּחָא בְּשַׁעְתָּא דְיִסְתַּכֵּל בֵּיהּ, כַּד חָמֵי לֵיהּ לְאֵלִיָּהוּ, יֶהֱוֵי דְבֵיקוּתָא בֵּיהּ, כְּדְקָא יְאוּת. (דף קצב ע''א)