23.10.24
כא תשרי תשפד
קפח
דף
א
בֹּא רְאֵה מַה כָּתוּב? (קהלת ח) וּבְכֵן רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבֻרִים וְגוֹ', כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר מִשּׁוּם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה חֶסֶד וְלֹא רוֹצֶה לְכַלּוֹת אֶת הָעוֹלָם, אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, וְכָל דְּרָכָיו כֻּלָּם אֱמֶת וּזְכוּת לְהֵיטִיב לָהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת, עֲלֵיהֶם כָּתוּב (תהלים לז) צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ.
וַיֵּרַע בְּעֵינֵי ה' אֲשֶׁר עָשָׂה וַיָּמֶת גַּם אֹתוֹ. רַבִּי חִיָּיא פָּתַח, (קהלת יא) בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֶךְ וְלָעֶרֶב אַל תַּנַּח יָדֶךְ וְגוֹ'. בֹּא רְאֵה כַּמָּה רָאוּי לָאָדָם לְהִזָּהֵר מֵחֲטָאָיו וּלְהִזָּהֵר בְּמַעֲשָׂיו לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִשּׁוּם שֶׁכַּמָּה שְׁלוּחִים וְכַמָּה מְמֻנִּים הֵם בָּעוֹלָם שֶׁהֵם הוֹלְכִים וּמְשׁוֹטְטִים וְרוֹאִים אֶת מַעֲשֵׂי בְּנֵי הָאָדָם וּמְעִידִים עָלָיו [ז''ח עליהם], וְהַכֹּל כְּתוּבִים בַּסֵּפֶר.
וּבֹא וּרְאֵה, בְּכָל אוֹתָם הַחֲטָאִים שֶׁנִּטְמָא בָהֶם הָאָדָם יוֹתֵר בָּעוֹלָם הַזֶּה, זֶהוּ חֵטְא שֶׁנִּטְמָא בוֹ אָדָם יוֹתֵר בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא - מִי שֶׁשּׁוֹפֵךְ זַרְעוֹ לָרִיק וּמוֹצִיא זֶרַע לְחִנָּם בַּיָּד אוֹ בָרֶגֶל וְנִטְמָא בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ה) כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה לֹא יְגֻרְךְ רָע.
בִּגְלַל זֶה לֹא נִכְנָס לַמְּחִצָּה וְלֹא רוֹאֶה תֹּאַר פָּנָיו שֶׁל עַתִּיק יוֹמִין, כְּמוֹ שֶׁלָּמַדְנוּ, כָּתוּב כָּאן לֹא יְגֻרְךְ רָע, וְכָתוּב וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי ה', וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב (ישעיה א) יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל הָאִישׁ שֶׁיָּרֵא מֵרִבּוֹנוֹ וְיִהְיֶה שָׁמוּר מִדֶּרֶךְ רָעָה, וִיטַהֵר עַצְמוֹ לְהִשְׁתַּדֵּל בְּיִרְאַת רִבּוֹנוֹ.
בֹּא רְאֵה, בַּבּקֶר זְרַע [את] זַרְעֶךְ. הַפָּסוּק הַזֶּה בֵּאֲרוּהוּ, בַּבֹּקֶר - זֶהוּ בִּזְמַן שֶׁאָדָם עוֹמֵד בְּכֹחוֹ וְיִהְיֶה בַּעֲלוּמָיו, אָז יִשְׁתַּדֵּל לְהוֹלִיד בָּנִים עִם אִשָּׁה שֶׁרְאוּיָה לוֹ, שֶׁכָּתוּב בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֶךְ.
שֶׁהֲרֵי אָז הוּא הַזְּמַן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכז) כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים, מִשּׁוּם שֶׁיָּכוֹל לְלַמֵּד אוֹתָם דַּרְכֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְיִהְיֶה לוֹ שָׂכָר טוֹב לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁכָּתוּב אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם לֹא יֵבוֹשׁוּ כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשַּׁעַר. לֹא יֵבוֹשׁוּ - בָּעוֹלָם הַהוּא, בִּזְמַן שֶׁבַּעֲלֵי הַדִּין יָבוֹאוּ לְקַטְרֵג עָלָיו, שֶׁאֵין לְךְ שָׂכָר טוֹב בָּעוֹלָם הַהוּא כְּמוֹ הַהוּא שֶׁמְּלַמֵּד אֶת בְּנוֹ יִרְאַת רִבּוֹנוֹ בְּדַרְכֵי הַתּוֹרָה.
בֹּא רְאֵה מָה אָמַר בְּאַבְרָהָם, שֶׁכָּתוּב (בראשית יח) כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, וְעַל כֵּן אוֹתָהּ הַזְּכוּת קַיֶּמֶת לוֹ בָּעוֹלָם הַהוּא אֵצֶל כָּל בַּעֲלֵי הַדִּין.
וּמִשּׁוּם כָּךְ בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֶךְ, וְלָעֶרֶב אַל תַּנַּח יָדֶךְ - אֲפִלּוּ בִּימֵי הַזִּקְנָה, שֶׁהוּא הַזְּמַן שֶׁאָדָם זָקֵן, [לא יאמר כבר השתדלתי ודי לי, או כבר השתדלתי ואיני יכול, וכעת שאני זקן איני רוצה, ועם כל זה] מַה כָּתוּב? אַל תַּנַּח יָדֶךְ. לֹא יַנִּיחַ מִלְּהוֹלִיד בָּעוֹלָם הַזֶּה. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁלֹּא תֵדַע אֵיזֶה יִכְשַׁר הֲזֶה אוֹ זֶה. לִפְנֵי הָאֱלֹהִים - כְּדֵי שֶׁיַּעַמְדוּ בִּשְׁבִילוֹ בָּעוֹלָם הַהוּא.
וְעַל כֵּן כָּתוּב (תהלים קכז) הִנֵּה נַחֲלַת ה' בָּנִים. זֶהוּ צְרוֹר הַנְּשָׁמוֹת, הַצַּד שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא. וְלַנַּחֲלָה הַזּוֹ, מִי מְזַכֶּה אֶת הָאָדָם לְהִכָּנֵס לְאוֹתָהּ נַחֲלַת ה'? הַבָּנִים. אוֹתָם הַבָּנִים מְזַכִּים אוֹתוֹ לְנַחֲלַת ה', וְעַל כֵּן אַשְׁרֵי אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁמְּזַכֶּה אוֹתָם לְלַמֵּד אוֹתָם דַּרְכֵי הַתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.
וַתָּסַר בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ מֵעָלֶיהָ וְגוֹ'. בֹּא רְאֵה, תָּמָר הָיְתָה בַּת כֹּהֵן, וְכִי תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךְ שֶׁהִיא הָלְכָה כְּדֵי לִזְנוֹת עִם חָמִיהָ? שֶׁהֲרֵי הִיא, צְנִיעוּת נִמְצְאָה בָּהּ תָּמִיד. אֶלָּא הִיא הָיְתָה צַדֶּקֶת, וּבְחָכְמָה עָשְׂתָה אֶת זֶה, שֶׁהֲרֵי הִיא לֹא הִפְקִירָה אֶת עַצְמָהּ אֵלָיו, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁיָּדְעָה יְדִיעָה וּבְחָכְמָה הִתְבּוֹנְנָה, וְעַל כֵּן הִיא בָּאָה אֵלָיו לַעֲשׂוֹת [עמו] חֶסֶד וֶאֱמֶת, וְעַל זֶה בָּאָה [בפרהסיא] וְהִשְׁתַּדְּלָה בָּעֵסֶק הַזֶּה.
דף קפח ע''ב
בֹּא רְאֵה, מִשּׁוּם שֶׁהִיא יָדְעָה יְדִיעָה וְהִשְׁתַּדְּלָה בְּעֵסֶק זֶה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה שָׁם סִיּוּעַ בַּמַּעֲשֶׂה הַהוּא וּמִיָּד הִתְעַבְּרָה, וְהַכֹּל הָיָה מִמֶּנּוּ. וְאִם תֹּאמַר, לָמָּה לֹא הֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתָם בָּנִים מֵאִשָּׁה אַחֶרֶת? לָמָּה מִזּוֹ? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁהִיא הֻצְרְכָה לַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה וְלֹא אִשָּׁה אַחֶרֶת.
תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב, (קהלת ח) וּבְכֵן רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבוּרִים וְגו', כְּמָה דְּאִתְּמָר. בְּגִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד טִיבוּ וְלָא בָעָא לְשֵׁצָאָה עַלְמָא אֶלָּא כְּמָה דְאִתְּמָר, וְכָל אָרְחוֹי כֻּלְּהוּ קְשׁוֹט וּזְכוּ לְאוֹטָבָא לְהוּ בְּהַאי עַלְמָא וּבְעַלְמָא דְאָתֵי. זַכָּאָה חוּלְקֵהוֹן דְּצַדִּיקַיָיא דְּאִינוּן אָזְלֵי בְּאֹרַח קְשׁוֹט, עֲלַיְיהוּ כְּתִיב, (תהלים לז) צַדִּיקִים יִרְשׁוּ אָרֶץ:
וַיֵּרַע בְּעֵינֵי יְיָ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיָּמֶת גַּם אֹתוֹ. רִבִּי חִיָּיא פָּתַח, (קהלת יא) בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְלָעֶרֶב אַל תַּנַּח יָדְךָ וְגו'. תָּא חֲזֵי, כַּמָּה אִתְחֲזֵי לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְאִזְדַּהֲרָא מֵחוֹבוֹי, וּלְאִזְדַּהֲרָא בְּעוֹבָדוֹי קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. בְּגִין דְּכַמָּה שְׁלִיחָן וְכַמָּה מְמַנָּן אִינוּן בְּעַלְמָא, דְּאִינוּן אָזְלִין וְשָׁיְיטָן, וְחָמָאן עוֹבָדֵיהוֹן דִּבְנֵי נָשָׁא, וְסָהֲדִין עֲלוֹי (ז''ח עלייהו) וְכֹלָּא בְּסִפְרָא כְתִיבִין.
וְתָּא חֲזֵי, בְּכָל אִינוּן חוֹבִין דְּאִסְתָּאַב בְּהוּ בַר נָשׁ בְּהַאי עַלְמָא, דָּא אִיהוּ חוֹבָא דְּאִסְתָּאַב בֵּיהּ בַר נָשׁ יַתִּיר בְּהַאי עַלְמָא וּבְעַלְמָא דְאָתֵי. מַאן דְּאוֹשִׁיד זַרְעֵיהּ בְּרֵיקַנְיָא, וְאַפִּיק זַרְעָא לְמַגָּנָא בִּידָא אוֹ בְּרַגְלָא וְאִסְתָּאַב בֵּיהּ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (תהלים ה) כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה לא יְגוּרְךָ רָע.
בְּגִין דָא לָא עָאל לְפַרְגּוֹדָא, וְלָא חָמֵי סְבָר אַפֵּי עַתִּיק יוֹמִין, כְּמָה דְּתָנִינָן כְּתִיב הָכָא לא יְגוּרְךָ רָע, וּכְתִיב וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי יְיָ. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב, (ישעיה א) יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּבַר נָשׁ דְּדָחִיל לְמָארֵיהּ וִיהֵא נְטִיר מֵאוֹרַח בִּישָׁא, וְיַדְכֵּי גַרְמֵיהּ לְאִשְׁתַּדָּלָא בִּדְחִילוּ דְמָארֵיהּ.
תָּא חֲזֵי, בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֶךָ, הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ. בַּבֹּקֶר, דָּא הוּא בְּזִמְנָא דְּבַר נָשׁ אִתְקַיֵּים בְּחֵילֵיהּ וִיהֵא בְּעוּלֵימוֹ, כְּדֵין אִשְׁתַּדַּל לְאוֹלָדָא בְּנִין בְּאִיתְּתָא דְּחַזְיָא לֵיהּ, דִּכְתִיב בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֶךָ.
דְּהָא כְּדֵין זִמְנָא אִיהוּ כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (תהלים קכז) כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר כֵּן בְּנִי הַנְּעוּרִים. בְּגִין דְּיָכִיל לְמֵילַף לְהוּ אָרְחוֹי דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וִיהֵא לֵיהּ אַגְרָא טָבָא לְעַלְמָא דְאָתֵי. דִּכְתִיב אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם לא יֵבשׁוּ כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר. לא יֵבוֹשׁוּ בְּהַהוּא עַלְמָא, בְּזִמְנָא דְמָארֵיהוֹן דְּדִינָא יֵיתוּן לְקַטְרְגָא עֲלוֹי. דְּלֵית לָךְ אַגְרָא טָבָא בְּהַהוּא עַלְמָא, כְּהַהוּא דְאוֹלִיף לֵיהּ לִבְרֵיהּ דְּחִילוּ דְמָרֵיהּ בְּאָרְחוֹי דְאוֹרַיְיתָא.
תָּא חֲזֵי מַה אָמַר בְּאַבְרָהָם, דִּכְתִיב, (בראשית יח) כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְיָ לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. וְעַל דָּא הַהוּא זְכוּ קָיְימָא לֵיהּ בְּהַהוּא עַלְמָא לְגַבֵּי כָּל מָארֵיהוֹן דְּדִינָא.
וּבְגִין כָּךְ בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֶךָ, וְלָעֶרֶב אַל תַּנַּח יָדֶךָ, אֲפִילּוּ בְּיוֹמֵי דְזִקְנָה, דְּאִיהוּ זִמְנָא דְסִיב בַר נָשׁ (לא יימא כבר אשתדלית ודי לי או כבר אשתדלית ולא יכילנא והשתא דאנא סיב לית אנא בעי ועם כל דא) מַה כְּתִיב אַל תַּנַּח יָדֶךָ לָא יִשְׁבּוֹק מִלְּאוֹלָדָא בְּהַאי עַלְמָא. מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּלָא תֵדַע אֵיזֶה יִכְשַׁר הַזֶּה אוֹ זֶה לִפְנֵי הָאֱלהִים. בְּגִין דִּיקוּמוּן בְּגִינֵיהּ בְּהַהוּא עַלְמָא.
וְעַל דָּא כְּתִיב (תהלים קכז) הִנֵּה נַחֲלַת יְיָ בָּנִים, דָּא צְרוֹרָא דְנִשְׁמָתָא סִטְרָא דְעַלְמָא דְאָתֵי, וּלְהַאי נַחֲלָה מַאן זָכֵי לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְאַעָלָא בְּהַהוּא נַחֲלַת יְיָ, בָּנִים. אִינוּן בְּנִין זָכָאן לֵיהּ לְנַחֲלַת יְיָ, וְעַל דָּא זַכָּאָה הַהוּא בַּר נָשׁ דְּזָכֵי לוֹן דְּיוֹלִיף לוֹן אָרְחוֹי דְאוֹרַיְיתָא כְּמָה דְּאִתְּמָר:
וַתָּסַר בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ מֵעָלֶיהָ וְגו', תָּא חֲזֵי, תָּמָר בַּת כֹּהֵן הֲוַת, וְכִי סַלְקָא דַעְתָּךְ דְּאִיהִי אָזְלָא בְּגִין לְאַזְנָאָה עִם חָמוּהָ, דְּהָא אִיהִי צְנִיעוּתָא אִשְׁתַּכְּחַת בָּהּ תָּדִיר. אֶלָּא אִיהִי צַדֶּקֶת הֲוַת וּבְחָכְמָה עָבְדַת הַאי, דְּהָא אִיהִי לָא אַפְקָרַת גַּרְמָהּ לְגַבֵּיהּ, אֶלָּא בְּגִין דִּידִיעָה יָדְעַת וְחָכְמְתָא אִסְתַּכָּלַת. וְעַל דָּא אִיהִי אָתַת לְגַבֵּיהּ לְמֶעְבַּד (עמיה) טִיבוּ וּקְשׁוֹט, וְעַל דָּא אָתַת (להדיה) וְאִשְׁתַּדְּלַת בְּעִסְקָא דָא.
דף קפח ע''ב
תָּא חֲזֵי, בְּגִין דְּאִיהִי יָדְעַת יְדִיעָה וְאִשְׁתַּדְּלַת בְּעִסְקָא דָא. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֲבַד סִיּוּעָא תַּמָּן בְּהַהוּא עוֹבָדָא וְאִתְעֲבְּרַת מִיָּד. וְכֹלָּא הֲוָה (דף קפח ע''ב) מִנֵּיהּ.