19.10.24
יז תשרי תשפה
קפו
דף
א
רַבִּי אַבָּא אָמַר [נ''א: אמר רבי אבא], כֵּיוָן שֶׁכָּל הַשְּׁבָטִים רָאוּ אוֹתוֹ הַצַּעַר שֶׁל אֲבִיהֶם, וַדַּאי הִתְנַחֲמוּ וְנָתְנוּ עַצְמָם עַל יוֹסֵף שֶׁיִּפְדּוּ אוֹתוֹ אִלְמָלֵא יִמְצְאוּ אוֹתוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ שֶׁלֹּא יְכוֹלִים, חָזְרוּ אֶל יְהוּדָה וְהֶעֱבִירוּ אוֹתוֹ מֵעֲלֵיהֶם, מִשּׁוּם שֶׁהוּא הָיָה מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם, [ואז ס''א וכיון ש] הֶעֱבִירוּהוּ מֵעֲלֵיהֶם, מַה כָּתוּב? וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא וַיֵּרֶד יְהוּדָה וְגוֹ'.
רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר, (תהלים יח) וַיַּרְעֵם בַּשָּׁמַיִם ה' וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קוֹלוֹ בָּרָד וְגַחֲלֵי אֵשׁ. בּא רְאֵה, כְּשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם, הִתְקִין לוֹ שִׁבְעָה עַמּוּדִים עַל מַה שֶּׁעוֹמֵד, וְכָל הָעַמּוּדִים עוֹמְדִים בְּעַמּוּד אֶחָד יְחִידִי, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ שֶׁכָּתוּב (משלי ט) חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה, וְכָל אֵלֶּה הֵם עוֹמְדִים בְּדַרְגָּה אַחַת מֵהֶם שֶׁנִּקְרֵאת (שם י) צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם.
וּכְשֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, נִבְרָא מֵאוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁהוּא הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל הָעוֹלָם וְתִקּוּנוֹ, שֶׁהוּא נְקֻדָּה אַחַת שֶׁל הָעוֹלָם וְהָאֶמְצַע שֶׁל הַכֹּל, וּמִי הוּא? צִיּוֹן, שֶׁכָּתוּב (תהלים נ) מִזְמוֹר לְאָסָף אֶל אֱלֹהִים ה' דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבֹאוֹ. וּמֵאֵיזֶה מָקוֹם? מִצִּיּוֹן, שֶׁכָּתוּב מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי אֱלֹהִים הוֹפִיעַ. מֵאוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁהוּא צַד הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה כָּרָאוּי [וכעת ישראל החזיקו בו בסודות המצוות של התורה, משום שכל יום ויום מחזיק אדם בציצית שמתעטף בה], וְצִיּוֹן הַחֹזֶק וְהַנְּקֻדָּה שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, וּמֵהַמָּקוֹם הַהוּא נִתְקַן כָּל הָעוֹלָם וְנַעֲשָׂה, וּמִתּוֹכוֹ נִזּוֹן כָּל הָעוֹלָם.
וּבֹא וּרְאֵה, וַיַּרְעֵם בַּשָּׁמַיִם ה' וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קוֹלוֹ וְגוֹ'. כֵּיוָן שֶׁאָמַר וַיַּרְעֵם בַּשָּׁמַיִם ה', לָמָּה כָּתוּב וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קוֹלוֹ? הִנֵּה [ס''א אלא] כָּאן סוֹד הָאֱמוּנָה [על מה עולם] שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁצִּיּוֹן הִיא הַשְּׁלֵמוּת וְהַיֹּפִי שֶׁל הָעוֹלָם, וְהָעוֹלָם נִזּוֹן מִמֶּנּוּ, מִשּׁוּם שֶׁשְּׁתֵּי דְרָגוֹת הֵן, וְהֵן אַחַת, הֵם צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם, זֶה דִּין וְזֶה רַחֲמִים, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָד, מִכָּאן דִּין וּמִכָּאן רַחֲמִים.
מִמַּעִִלָה לְמַעְלָה יוֹצֵא קוֹל שֶׁנִּשְׁמָע. לְאַחַר שֶׁאוֹתוֹ הַקּוֹל יוֹצֵא וְנִשְׁמָע, אָז יוֹצְאִים הַדִּינִים וְדַרְכֵי הַדִּין, וְהָרַחֲמִים יוֹצְאִים וְנִפְרָדִים מִשָּׁם. וַיַּרְעֵם בַּשָּׁמַיִם ה', זֶה בֵּית הַדִּין בְּרַחֲמִים. וְעֶלְיוֹן, אַף עַל גַּב שֶׁאֵינוֹ נִמְצָא וְאֵינוֹ נוֹדָע, כֵּיוָן שֶׁהַקּוֹל הַהוּא יוֹצֵא, אָז נִמְצָא הַכֹּל, דִּין וְרַחֲמִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קוֹלוֹ. כֵּיוָן שֶׁיִּתֵּן קוֹלוֹ, אָז בָּרָד וְגַחֲלֵי אֵשׁ, מַיִם וְאֵשׁ.
בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹלַד יְהוּדָה, מַה כָּתוּב? (בראשית כט) וַתַּעֲמֹד מִלֶּדֶת, מִשּׁוּם שֶׁזֶּה הוּא הַיְסוֹד הָרְבִיעִי מֵאוֹתָם הָאַרְבָּעָה שֶׁהֵם הַמֶּרְכָּבָה הָעֶלְיוֹנָה, עַמּוּד אֶחָד מֵאוֹתָם אַרְבָּעָה הָעַמּוּדִים, מַה כָּתוּב בּוֹ? וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו, שֶׁהָיָה מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהוֹרִידוּ אֶת יוֹסֵף לְמִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמַ רְנוּ.
וַיַּרְא שָׁם יְהוּדָה בַּת אִישׁ כְּנַעֲנִי, וְכִי כְּנַעֲנִי הָיָה? אֶלָּא הִנֵּה פֵּרְשׁוּהוּ הַחֲבֵרִים. וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ עֵר. שְׁלֹשָׁה בָנִים הָיוּ לִיהוּדָה, וְלֹא נִשְׁאַר מֵהֶם רַק אֶחָד, וְזֶה הוּא שֵׁלָה.
רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי חִיָּיא הָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי אֶלְעָזָר, לָמָּה כָּתוּב בִּבְנֵי יְהוּדָה, בָּרִאשׁוֹן - וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ עֵר, וּבִשְׁנֵי הָאֲחֵרִים כָּתוּב, וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ אוֹנָן, וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁלָה?
אָמַר לוֹ, בּא רְאֵה, הַפָּרָשָׁה הַזּוֹ הִיא סוֹד עֶלְיוֹן, וְהַכֹּל הוּא כָּרָאוּי. וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו, שֶׁהִנֵּה נִכְסְתָה הַלְּבָנָה וְיָרְדָה מֵהַדַּרְגָּה שֶׁל תִּקּוּן לְתוֹךְ דַּרְגָּה אַחֶרֶת, שֶׁהִתְחַבֵּר בָּהּ הַנָּחָשׁ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וַיֵּט עַד אִישׁ עֲדֻלָּמִי וּשְׁמוֹ חִירָה.
דף קפו ע''ב
וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ עֵר, וְהוּא רַע, וְהַכֹּל אֶחָד, שֶׁבָּא מִצַּד הַיֵּצֶר הָרָע, וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ וְלֹא כָתוּב וַיִּקְרָא שְׁמוֹ. בְּיַעֲקֹב כָּתוּב וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָרָא לוֹ יַעֲקֹב, וְכָאן אֶת - לְרַבּוֹת דַּרְגָּה אַחֶרֶת שֶׁזֻּהֲמַת הַטֻּמְאָה נוֹלַד, וְזֶה הוּא עֵר רַע, וְהַכֹּל אֶחָד.
אַחַר כָּךְ לֹא הִתְבַּסֵּם הַמָּקוֹם עַד שֶׁבָּא שֵׁלָה שֶׁהָיָה הָעִקָּר שֶׁל כֻּלָּם. מַה כָּתוּב? וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי ה'. כָּתוּב כָּאן רַע, וְכָתוּב שָׁם (בראשית ח) כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו. רַע שֶׁשּׁוֹפֵךְ דָּמִים, שׁוֹפֵךְ זֶרַע עַל הָאָרֶץ, וּמִשּׁוּם כָּךְ וַיְמִתֵהוּ ה'. מַה כָּתוּב אַחֲרָיו? וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן בֹּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיךְ וְגוֹ'.
רִבִּי אַבָּא אָמַר, (נ''א אמרז רבי אבא) כֵּיוָן דְּחָמוּ כֻּלְּהוּ שִׁבְטִין הַהוּא צַעֲרָא דְּאֲבוּהוֹן, אִתְנֶחָמוּ וַודַּאי, וִיהִיבוּ גַּרְמַיְיהוּ עֲלֵיהּ דְּיוֹסֵף, דְּיִפְדוּן לֵיהּ אִלְמָלֵא יִשְׁכְּחוּן לֵיהּ. כֵּיוָן דְּחָמוּ דְּלָא יָכִילוּ, אַהֲדָרוּ לְגַבֵּיהּ דִּיהוּדָה וְאַעֲבָרוּ לֵיהּ מֵעֲלַיְיהוּ, בְּגִין דְּאִיהוּ הֲוָה מַלְכָּא עֲלַיְיהוּ. (וכדין ס''א וכיון ד) אַעֲבָרוּהוּ מֵעֲלַיְיהוּ, מַה כְּתִיב, וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא וַיֵּרֶד יְהוּדָה וְגו'.
רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאֲמַר, (תהלים יח) וַיַּרְעֵם בַּשָּׁמַיִם יְיָ וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קוֹלוֹ בָּרָד וְגַחֲלֵי אֵשׁ. תָּא חֲזֵי, כַּד בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַלְמָא, אַתְקִין לֵיהּ שִׁבְעָה סְמָכִין עַל מַה דְּקָיְימָא, וְכֻלְּהוּ סְמָכִין קָיְימֵי בְּחַד סָמְכָא יְחִידָאי, וְהָא אוּקְמוּהָ. דִּכְתִיב, (משלי ט) חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה. וְאִלֵּין כֻּלְּהוּ אִינוּן קָיְימֵי בְּחַד דַּרְגָּא מִנַּיְיהוּ דְּאִקְרֵי (משלי י) צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם.
וְעַלְמָא כַּד אִתְבְּרֵי, מֵהַהוּא אֲתַר אִתְבְּרֵי. דְּאִיהוּ שִׁכְלוּלָא דְּעַלְמָא, וְתִקּוּנוֹי. דְּאִיהוּ חַד נְקוּדָה דְעַלְמָא, וְאֶמְצָעִיתָא דְכֹלָּא. וּמַאן אִיהוּ, צִיּוֹן. דִּכְתִיב, (תהלים נ) מִזְמוֹר לְאָסָף אֵל אֱלֹהִים יְיָ דִּבֶּר וַיִּקְרָא אֶרֶץ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ. וּמֵאָן אֲתַר, מִצִּיּוֹן, דִּכְתִיב מִצִּיּוֹן מִכְלַל יוֹפִי אֱלֹהִים הוֹפִיעַ. מֵהַהוּא אֲתַר דְּאִיהוּ סִטְרָא דְּשִׁכְלוּלָא דִּמְהֵימְנוּתָא שְׁלֵימָתָא כְּדְקָא יְאוּת (והשתא (עי' קמא א כי שם מקומו) ישראל אתתקפו ביה ברזי דפקודי דאורייתא בגין דכל יומא ויומא אתתקף בר נש בציצית דאתעטף ביה). וְצִיּוֹן תַּקִּיפוּ וּנְקוּדָה דְּכָל עַלְמָא, וּמֵהַהוּא אֲתַר אִשְׁתַּכְלַל כָּל עַלְמָא וְאִתְעֲבִיד, וּמִגַּוֵּיהּ כָּל עַלְמָא אִתְּזָן.
וְתָּא חֲזֵי, וַיַּרְעֵם בַּשָּׁמַיִם יְיָ וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קוֹלוֹ וְגו', כֵּיוָן דְּאָמַר וַיַּרְעֵם בַּשָּׁמַיִם יְיָ, אַמַּאי כְּתִיב וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קוֹלוֹ. הָא (ס''א אלא) הָכָא רָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא, (ועל מה ס''א עלמא) דְּאֲמִינָא דְּצִיּוֹן אִיהוּ שִׁכְלוּלָא וְשַׁפִּירוּ דְּעַלְמָא, וְעַלְמָא מִנֵּיהּ אִתְּזָן. בְּגִין דִּתְרֵין דַּרְגִּין אִינוּן וְאִינוּן חַד, אִינוּן צִיּוֹן וִיְרוּשָׁלַם. דָּא דִינָא וְדָא רַחֲמֵי, וְתַרְוַיְיהוּ חַד, מֵהָכָא דִּינָא וּמֵהָכָא רַחֲמֵי.
מֵעֵילָא לְעֵילָא נָפְקָא קוֹל דְּאִשְׁתְּמַע, לְבָתַר דְּהַהוּא קוֹל נָפְקָא וְאִשְׁתְּמַע נָפְקֵי דִינִין וְאָרְחֵי דְּדִינָא, וְרַחֲמֵי נָפְקִין וּמִתְפָּרְשָׁן מִתַּמָּן. וַיַּרְעֵם בַּשָּׁמַיִם יְיָ, דָּא בֵּי דִינָא בְּרַחֲמֵי. וְעֶלְיוֹן, אַף עַל גַּב דְּלָא אִשְׁתַּכַּח וְלָא אִתְיְידַע, כֵּיוָן דְּהַהוּא קוֹל נָפִיק כְּדֵין אִשְׁתַּכַּח כֹּלָּא, דִּינָא וְרַחֲמֵי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קוֹלוֹ, כֵּיוָן דְּיִתֵּן קוֹלוֹ, כְּדֵין בָּרָד וְגַחֲלֵי אֵשׁ, מַיָא וְאֶשָׁא.
תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְיְלִיד יְהוּדָה מַה כְּתִיב, (בראשית כט) וַתַּעֲמֹד מִלֶּדֶת, בְּגִין דְּדָא הוּא יְסוֹדָא רְבִיעָאָה מֵאִינוּן אַרְבַּע דְּאִינוּן רְתִיכָא עִלָּאָה, סַמְכָא חַד מֵאִינוּן אַרְבַּע סַמְכִין. מַה כְּתִיב בֵּיהּ, וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו, דְּהֲוָה מַלְכָּא עֲלַיְיהוּ. מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּיוֹסֵף נָחֲתוּ לֵיהּ לְמִצְרַיִם כִּדְקָאֲמָרָן:
וַיַּרְא שָׁם יְהוּדָה בַּת אִישׁ כְּנַעֲנִי. וְכִי כְּנַעֲנִי הֲוָה, אֶלָּא הָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא. וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ עֵר, תְּלַת בְּנִין הֲווּ לֵיהּ לִיהוּדָה, וְלָא אִשְׁתָּאֲרוּ מִנַּיְיהוּ בַּר חַד, וְדָא הוּא שֵׁלָה.
רִבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי חִיָּיא הֲווּ אָזְלֵי בְּאָרְחָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לְרִבִּי אֶלְעָזָר, אַמַּאי כְּתִיב בִּבְנוֹי דִּיהוּדָה, בְּקַדְמָאָה וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ עֵר, וּבִתְרֵין אָחֳרָנִין כְּתִיב וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ אוֹנָן, וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁלָה.
אָמַר לֵיהּ תָּא חֲזֵי, הַאי פָּרְשָׁתָא רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ, וְכֹלָּא אִיהוּ כְּדְקָא חָזֵי. וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו, דְּהָא אִתְכַּסְיָא סִיהֲרָא, וְנָחֲתַת מִדַּרְגָּא דְּתִקֻּנָּא לְגוֹ דַּרְגָּא אוֹחֲרָא, דְּאִתְחַבַּר בֵּיהּ חִוְּיָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר וַיֵּט עַד אִישׁ עֲדֻלָּמִי וּשְׁמוֹ חִירָה.
דף קפו ע''ב
וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ עֵר, וְאִיהוּ רַע, וְכֹלָּא חַד, דְּאַתְיָא מִסִּטְרָא דְיֵצֶר הָרָע. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ, וְלָא כְּתִיב וַיִּקְרָא שְׁמוֹ. (דף קפו ע''ב) בְּיַעֲקֹב כְּתִיב וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָרָא לֵיהּ יַעֲקֹב. וְהָכָא אֶת לְאַסְגָּאָה דַּרְגָּא אָחֳרָא דְּזוּהֲמָא דִּמְסָאֲבָא אִתְיְלִיד, וְדָא הוּא עֵר רַע, וְכֹלָּא חַד.
לְבָתַר לָא אִתְבַּסַּם אַתְרָא, עַד דְאֲתָא שֵׁלָה דְּהֲוָה עִקָּרָא דְּכֻלְּהוּ. מַה כְּתִיב וַיְהִי עֵר בְּכֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינִי יְיָ, כְּתִיב הָכָא רַע, וּכְתִיב הָתָם (בראשיתח) כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְעוּרָיו, רַע דְּאוֹשִׁיד דָּמִין, אוֹשִׁיד זַרְעָא עַל אַרְעָא. וּבְגִין כָּךְ וַיְמִיתֵהוּ יְיָ. מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ, וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן בֹּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיךָ וְגו':