27.9.24

קעה

דף

א

עמוד

כד אלול תשפד

בֹּא רְאֵה, טוֹב ה' לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה, מַה זֶה בְּיוֹם צָרָה? זֶה יַעֲקֹב כְּשֶׁבָּא עָלָיו עֵשָׂו לְקַטְרְגוֹ. וְיוֹדֵעַ חוֹסֵי בוֹ, כְּשֶׁבָּאָה עָלָיו צָרַת דִּינָה. וּבֹא וּרְאֵה, אֵין הַמְקַטְרֵג נִמְצָא עַל הָאָדָם אֶלָּא בִּשְׁעַת סַכָּנָה.
וּבֹא וּרְאֵה, מִשּׁוּם שֶׁיַּעֲקֹב אֵחַר נִדְרוֹ שֶׁנָּדַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הִתְחַזֵּק הַדִּין עַל יְדֵי הַמְקַטְרֵג שֶׁקִּטְרֵג עַל יַעֲקֹב, וְרָצָה דִּין בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה שֶׁהָיְתָה בָּהּ בְּרָחֵל. אָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וַהֲרֵי יַעֲקֹב נָדַר נִדְרוֹ וְלֹא שִׁלֵּם, וַהֲרֵיהוּ חָזָק מֵהַכֹּל בְּעֹשֶׁר וּבְבָנִים וּבְכָל מַה שֶּׁצָּרִיךְ, וְלֹא שִׁלֵּם נִדְרוֹ שֶׁנָּדַר לְפָנֶיךְ, וְלֹא לָקַחְתָּ מִמֶּנּוּ עֹנֶשׁ. מִיָּד? - וַתֵּלֶד רָחֵל וַתְּקַשׁ בְּלִדְתּהּ. מַה זֶּה וַתְּקַשׁ? שֶׁהִתְקַשָּׁה הַדִּין לְמַעְלָה אֵצֶל מַלְאָךְ הַמָּוֶת.
וְנֶעֱנַשׁ יַעֲקֹב בָּזֶה, מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב (משלי כב) וְאִם אֵין לְךְ לְשַׁלֵּם לָמָּה יִקַּח מִשְׁכָּבְךְ מִתַּחְתֶּיךְ, וְעַל זֶה מֵתָה רָחֵל וְנִמְסַר הַדִּין עַל יְדֵי מַלְאַךְ הַמָּוֶת.
וּבֹא וּרְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁבָּא עֵשָׂו, מֶה עָשָׂה? וַיָּשֶׂם אֶת הַשְּׁפָחוֹת וְאֶת יַלְדֵיהֶן רִאשֹׁנָה וְאֶת לֵאָה וִילָדֶיהָ אַחֲרֹנִים וְאֶת רָחֵל וְאֶת יוֹסֵף אַחֲרֹנִים. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁפָּחַד עַל רָחֵל שֶׁלֹּא יִסְתַּכֵּל אוֹתוֹ רָשָׁע בְּיָפְיָהּ וְלֹא יְקַטְרֵג לוֹ עָלֶיהָ.
עוֹד מַה כָּתוּב? וַתִּגַּשְׁנָה הַשְּׁפָחוֹת הֵנָּה וְיַלְדֵיהֶן וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ וַתִּגַּשׁ גַּם לֵאָה וִילָדֶיהָ וַיִּשְׁתַּחֲווּ. נָשִׁים מִלִּפְנֵי גְבָרִים. אֲבָל בְּרָחֵל מַה כָּתוּב? וְאַחַר נִגַּשׁ יוֹסֵף וְרָחֵל, יוֹסֵף מִלִּפְנֵי אִמּוֹ, וְהוּא כִסָּה עָלֶיהָ, וְעַל זֶה כָּתוּב (בראשית מט) בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן, שֶׁהִגְדִּיל גּוּפוֹ וְכִסָּה עַל אִמּוֹ. עֲלֵי עָיִן - עֲלֵי עַיִן שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע.
וְכָאן נֶעֶנְשָׁה עַל יְדֵי הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁקִּטְרֵג בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה, וְנֶעֱנַשׁ יַעֲקֹב עַל נֶדֶר שֶׁלֹּא שִׁלֵּם, וְזֶה קָשֶׁה לְיַעֲקֹב מִכָּל הַצָּרוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלָיו. וּמִנַּיִן לָנוּ שֶׁמִּשּׁוּם יַעֲקֹב זֶה הָיָה? שֶׁכָּתוּב (שם מח) מֵתָה עָלַי רָחֵל, עָלַי וַדַּאי, עַל שֶׁאֵחַרְתִּי נִדְרִי.
רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, כָּתוּב (משלי כז) קִלְלַת חִנָּם לֹא תָבֹא, וּבֵאֲרוּהוּ לוֹ בְּוָא"ו. שֶׁאִם קִלְלַת צַדִּיק הִיא, אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא הִתְכַּוֵּן בָּהּ, כֵּיוָן שֶׁיָּצְאָה מִפִּיו נָטַל אוֹתָהּ אוֹתוֹ יֵצֶר הָרָע וְקִטְרֵג בָּהּ בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה.
יַעָקֹב אָמַר (בראשית לא) עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךְ לֹא יִחְיֶה. וְאַף עַל גַּב שֶׁהוּא לֹא הָיָה יוֹדֵעַ, נָטַל אוֹתוֹ דָבָר אוֹתוֹ שָׂטָן שֶׁנִּמְצָא תָמִיד אֵצֶל בְּנֵי אָדָם. וְעַל זֶה שָׁנִינוּ, לְעוֹלָם לֹא יִפְתַּח אָדָם פִּיו לַשָּׂטָן, מִשּׁוּם שֶׁנּוֹטֵל אוֹתוֹ הַדִּבּוּר וּמְקַטְרֵג בּוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, כָּל שֶׁכֵּן מִלָּה שֶׁל חָכָם אוֹ מִלָּה שֶׁל צַדִּיק, וְעַל שְׁנֵי אֵלֶּה נֶעֶנְשָׁה רָחֵל.
וישלח, י״ט
וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה. אָמַר רַבִּי אַבָּא, וְכִי כֵּיוָן שֶׁאָמַר וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ לֹא יָדַעְנוּ כִּי מֵתָה? אֶלָּא צָרִיךְ מִשּׁוּם שֶׁלֹּא חָזְרָה לְגוּפָהּ יוֹתֵר, וּמֵתָה רָחֵל מִיתַת הַגּוּף, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁנִּשְׁמָתָם יוֹצֵאת וְחוֹזֶרֶת לִמְקוֹמָהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ל) וַתָּשָׁב רוּחוֹ (נפשו) אֵלָיו, (בראשית מב) וַיֵּצֵא לִבָּם, (שיר ה) נַפְשִׁי יָצְאָה בְּדַבְּרוֹ, (מלכים א יז) לֹא נוֹתְרָה בּוֹ נְשָׁמָה. אֲבָל זוֹ יָצְאָה נִשְׁמָתָהּ וְלֹא חָזְרָה לִמְקוֹמָהּ וּמֵתָה רָחֵל.
וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן אוֹנִי, הַקַּשְׁיוּת שֶׁל הַדִּין שֶׁנִּגְזַר עָלֶיהָ. וְיַעֲקֹב הֶחֱזִיר אוֹתוֹ וְקָשַׁר אוֹתוֹ לְיָמִין, מִשּׁוּם שֶׁאֶת הַמַּעֲרָב צָרִיךְ לְקָשְׁרוֹ לְיָמִין. וְאַף עַל גַּב שֶׁהוּא בֶּן אוֹנִי, צַד שֶׁל הַדִּין הַקָּשֶׁה - בֵּן יָמִין הוּא, שֶׁהֲרֵי בְּיָמִין הִתְקַשְּׁרָה,
וְנִקְבְּרָה בַּדֶּרֶךְ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, הֲרֵי הִתְגַּלְּתָה מִיתָתָהּ וּקְבוּרָתָהּ, אֲבָל לֵאָה לֹא הִתְגַּלְּתָה מִיתָתָהּ וּקְבוּרָתָהּ, וְאַף עַל גַּב שֶׁאַרְבַּע הָאִמָּהוֹת הַלָּלוּ סוֹד יֵשׁ לָהֶם, וּבֵאֲרוּהוּ.

27.9.24 כד אלול תשפד

קעה

דף

א

עמוד

תָּא חֲזֵי, טוֹב יְיָ לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה, מַאי בְּיוֹם צָרָה. דָּא יַעֲקֹב כַּד אֲתָא עֲלֵיהּ עֵשָׂו לְקַטְרְגָא לֵיהּ. וְיוֹדֵעַ חוֹסֵי בוֹ, כַּד אֲתָא עֲלֵיהּ עָקוּ דְדִינָא. וְתָּא חֲזֵי, לֵית מְקַטְרְגָא אִשְׁתַּכַּח עֲלֵיהּ דְּבַר נָשׁ אֶלָּא בְּזִמְנָא דְסַכָּנָה.
וְתָּא חֲזֵי, בְּגִין דְּיַעֲקֹב אַחַר נִדְרֵיהּ דְּנָדִיר קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אִתְתַּקַּף דִּינָא עַל יְדָא דִּמְקַטְרְגָא דְּקַטְרִיג עֲלֵיהּ דְּיַעֲקֹב, וּבָעָא דִינָא בְּשַׁעְתָּא דְסַכָּנָה דְּהֲוַת רָחֵל בָּהּ. אָמַר קַמֵּיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְהָא יַעֲקֹב נָדַר נִדְרֵיהּ וְלָא שָׁלִים, וְהָא אִיהוּ תַּקִּיף מִכֹּלָּא בְּעוּתְרָא וּבִבְנִין בְּכָל מַה דְּאִצְטְרִיךְ. וְלָא שָׁלִים נִדְרֵיהּ דְּנָדַר קַמָּךְ וְלָא נָסַבְתְּ עוֹנָשָׁא מִנֵּיהּ. מִיָּד וַתֵּלֶד רָחֵל וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ. מַאי וַתְּקַשׁ. דְּאִתְקַשֵּׁי דִינָא לְעֵילָא גַּבֵּי מַלְאַךְ הַמָּוֶת.
וְאִתְעַנַּשׁ יַעֲקֹב בְּהַאי. מַאי טַעְמָא, בְּגִין דִּכְתִיב (משלי כ״ב:כ״ז) וְאִם אֵין לְךָ לְשַׁלֵּם לָמָּה יִקַּח מִשְׁכָּבְךָ מִתַּחְתֶּיךָ. וְעַל דָּא מִיתַת רָחֵל וְאִתְמָסַר דִּינָא עַל יְדָא דְּמַלְאַךְ הַמָּוֶת.
וְתָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְּאֲתָא עֵשָׂו, מָה עֲבַד. וַיָּשֶׂם אֶת הַשְּׁפָחוֹת וְאֶת יַלְדֵיהֶן רִאשׁוֹנָה וְאֶת לֵאָה וִילָדֶיהָ אַחֲרוֹנִים וְאֶת רָחֵל וְאֶת יוֹסֵף אַחֲרוֹנִים. מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּדָחִיל עֲלָה דְרָחֵל, דְּלָא יִסְתַּכַּל הַהוּא רָשָׁע בְּשַׁפִּירוּ דִילָהּ וְלָא יְקַטְרֵג לֵיהּ עֲלָהּ.
תוּ מַה כְּתִיב, וַתִּגַּשְׁנָה הַשְׁפָחוֹת הֵנָּה וְיַלְדֵיהֶן וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ וַתִּגַּשׁ גַּם לֵאָה וִילָדֶיהָ וַיִּשְׁתַּחֲווּ, נָשִׁין מִקַּמֵּי גוּבְרִין. אֲבָל בְּרָחֵל מַה כְּתִיב וְאַחַר נִגַּשׁ יוֹסֵף וְרָחֵל, וְיוֹסֵף מִקַּמֵי אִמֵּיהּ וְאִיהוּ חָפָּא עֲלָהּ, וְעַל דָּא כְּתִיב, (בראשית מ״ט:כ״ב) בֶּן פּוֹרָת יוֹסֵף בֶּן פּוֹרָת עֲלֵי עָיִן. דְּאַסְגֵי גוּפֵיהּ וְחָפָּא עַל אִמֵּיהּ. עֲלֵי עָיִן, עֲלֵי עֵינָא דְהַהוּא רָשָׁע.
וְהָכָא אִתְעֲנָשַׁת עַל יְדָא דְּיֵצֶר הָרָע דְּקִטְרֵג בְּשַׁעְתָּא דְסַכָּנָה, וְאִתְעַנַּשׁ יַעֲקֹב עַל נִדְרָא דְּלָא שָׁלִים, וְדָא קַשְׁיָא לֵיהּ לְיַעֲקֹב מִכָּל עָקוּ דַּעֲבְרוּ עֲלֵיהּ. וּמְנָלָן דִּבְגִינֵיהּ דְּיַעֲקֹב הֲוָה, דִּכְתִיב, (בראשית מ״ח:ז׳) מֵתָה עָלַי רָחֵל. עָלַי וַדַּאי, עַל דְּאֲחָרִית נִדְרִי.
רִבִּי יוֹסֵי אָמַר, כְּתִיב, (משלי כז) קִלְּלַת חִנָּם לֹא תָבֹא. וְאוּקְמוּהָ לוֹ בְּוי"ו, דְּאִי קִלְּלַת צַדִּיקָא הִיא, אֲפִילּוּ דְּלָא אִתְכַּוַּן בָּהּ, כֵּיוָן דְּנָפְקָא מִפּוּמֵיהּ נָטַל לָהּ הַהוּא יֵצֶר הָרָע וְקִטְרֵג בָּהּ בְּשַׁעְתָּא דְסַכָּנָה.
יַעֲקֹב אָמַר, (בראשית ל״א:ל״ב) עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ לא יִחְיֶה. וְאַף עַל גַּב דְּאִיהוּ לָא הֲוָה יָדַע, נָטִיל לָהּ לְהַהִיא מִלָּה הַהוּא שָׂטָן דְּאִשְׁתַּכַּח גַּבַּיְיהוּ תָּדִיר בִּבְנִי נָשָׁא. וְעַל דָּא תָּנִינָן, לְעוֹלָם לֹא יִפְתַּח בַּר נָשׁ פּוּמֵיהּ לְשִׂטְנָא, בְּגִין דְּנָטִיל הַהִיא מִלָּה וְקִטְרֵג בָּהּ לְעֵילָא וְתַתָּא. כָּל שֶׁכֵּן מִלָּה דְחָכָם אוֹ מִלָּה דְצַדִּיקָא, וְעַל תְּרֵין אִלֵּין אִתְעֲנָשַׁת רָחֵל:
וישלח, י״ט
וַיְהִי (קנהב) בְּצֵאת נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה. אָמַר רִבִּי אַבָּא וְכִי כֵּיוָן דְּאָמַר וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ לָא יְדַעְנָא כִּי מֵתָה. אֶלָא אִצְטְרִיךְ בְּגִין דְּלָא אַהֲדָרַת לְגוּפָא יַתִּיר, וּמִיתַת רָחֵל מִיתַת גּוּפָא, בְּגִין דְּאִית בְּנִי נָשָׁא דְּנָפְקֵי נִשְׁמָתַיְיהוּ וְאַהַדְרָן לְאַתְרַיְיהוּ וּכְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (שמואל א ל) וַתָּשָׁב נַפְשׁוֹ (לפנינו בקרא רוחו. ובדפוס ירושלים איתא גם בזוה"ק ותשב רוחו אליו) אֵלָיו, (בראשית מ״ב:כ״ח) וַיֵּצֵא לִבָּם, (שיר השירים ה׳:ו׳) נַפְשִׁי יָצְאָה בְּדַבְּרוֹ. (מלכים א י״ז:י״ז) לא נוֹתְרָה בּוֹ נְשָׁמָה. אֲבָל הַאי נָפְקַת נִשְׁמָתָהּ וְלָא אִתְהַדָּרַת לְאַתְרָהּ וּמִיתַת רָחֵל.
וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן אוֹנִי. דְּקַשְׁיוּ דְדִינָא דְּאִתְגְּזַר עֲלָהּ. וְיַעֲקֹב אַהֲדַר לֵיהּ וְקָשִׁיר לֵיהּ לְימִינָא, בְּגִין דְּמַעֲרָב אִצְטְרִיךְ לְקָשְׁרָא לֵיהּ לִימִינָא, וְאַף עַל גַּב דְּאִיהוּ בֶּן אוֹנִי סִטְרָא דְדִינָא קַשְׁיָא, בֶּן יָמִין אִיהוּ, דְּהָא בִּימִינָא אִתְקַשְּׁרַת.
וְאִתְקְבָרַת בְּאָרְחָא כְּמָה דְאִתְּמָר. הַאי אִתְגַּלְּיָא מִיתָתָהּ וּקְבוּרָתָהּ, אֲבָל לֵאָה לָא אִתְגַּלְּיָא מִיתָתָהּ וּקְבוּרָתָהּ. וְאַף עַל גַּב דְּהַנֵּי אַרְבַּע אִמָּהָן רָזָא אִית לוֹן וְהָא אוּקְמוּהָ:

27.9.24 כד אלול תשפד

קעה

דף

א

בֹּא רְאֵה, טוֹב ה' לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה, מַה זֶה בְּיוֹם צָרָה? זֶה יַעֲקֹב כְּשֶׁבָּא עָלָיו עֵשָׂו לְקַטְרְגוֹ. וְיוֹדֵעַ חוֹסֵי בוֹ, כְּשֶׁבָּאָה עָלָיו צָרַת דִּינָה. וּבֹא וּרְאֵה, אֵין הַמְקַטְרֵג נִמְצָא עַל הָאָדָם אֶלָּא בִּשְׁעַת סַכָּנָה.
וּבֹא וּרְאֵה, מִשּׁוּם שֶׁיַּעֲקֹב אֵחַר נִדְרוֹ שֶׁנָּדַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הִתְחַזֵּק הַדִּין עַל יְדֵי הַמְקַטְרֵג שֶׁקִּטְרֵג עַל יַעֲקֹב, וְרָצָה דִּין בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה שֶׁהָיְתָה בָּהּ בְּרָחֵל. אָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וַהֲרֵי יַעֲקֹב נָדַר נִדְרוֹ וְלֹא שִׁלֵּם, וַהֲרֵיהוּ חָזָק מֵהַכֹּל בְּעֹשֶׁר וּבְבָנִים וּבְכָל מַה שֶּׁצָּרִיךְ, וְלֹא שִׁלֵּם נִדְרוֹ שֶׁנָּדַר לְפָנֶיךְ, וְלֹא לָקַחְתָּ מִמֶּנּוּ עֹנֶשׁ. מִיָּד? - וַתֵּלֶד רָחֵל וַתְּקַשׁ בְּלִדְתּהּ. מַה זֶּה וַתְּקַשׁ? שֶׁהִתְקַשָּׁה הַדִּין לְמַעְלָה אֵצֶל מַלְאָךְ הַמָּוֶת.
וְנֶעֱנַשׁ יַעֲקֹב בָּזֶה, מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב (משלי כב) וְאִם אֵין לְךְ לְשַׁלֵּם לָמָּה יִקַּח מִשְׁכָּבְךְ מִתַּחְתֶּיךְ, וְעַל זֶה מֵתָה רָחֵל וְנִמְסַר הַדִּין עַל יְדֵי מַלְאַךְ הַמָּוֶת.
וּבֹא וּרְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁבָּא עֵשָׂו, מֶה עָשָׂה? וַיָּשֶׂם אֶת הַשְּׁפָחוֹת וְאֶת יַלְדֵיהֶן רִאשֹׁנָה וְאֶת לֵאָה וִילָדֶיהָ אַחֲרֹנִים וְאֶת רָחֵל וְאֶת יוֹסֵף אַחֲרֹנִים. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁפָּחַד עַל רָחֵל שֶׁלֹּא יִסְתַּכֵּל אוֹתוֹ רָשָׁע בְּיָפְיָהּ וְלֹא יְקַטְרֵג לוֹ עָלֶיהָ.
עוֹד מַה כָּתוּב? וַתִּגַּשְׁנָה הַשְּׁפָחוֹת הֵנָּה וְיַלְדֵיהֶן וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ וַתִּגַּשׁ גַּם לֵאָה וִילָדֶיהָ וַיִּשְׁתַּחֲווּ. נָשִׁים מִלִּפְנֵי גְבָרִים. אֲבָל בְּרָחֵל מַה כָּתוּב? וְאַחַר נִגַּשׁ יוֹסֵף וְרָחֵל, יוֹסֵף מִלִּפְנֵי אִמּוֹ, וְהוּא כִסָּה עָלֶיהָ, וְעַל זֶה כָּתוּב (בראשית מט) בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן, שֶׁהִגְדִּיל גּוּפוֹ וְכִסָּה עַל אִמּוֹ. עֲלֵי עָיִן - עֲלֵי עַיִן שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע.
וְכָאן נֶעֶנְשָׁה עַל יְדֵי הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁקִּטְרֵג בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה, וְנֶעֱנַשׁ יַעֲקֹב עַל נֶדֶר שֶׁלֹּא שִׁלֵּם, וְזֶה קָשֶׁה לְיַעֲקֹב מִכָּל הַצָּרוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלָיו. וּמִנַּיִן לָנוּ שֶׁמִּשּׁוּם יַעֲקֹב זֶה הָיָה? שֶׁכָּתוּב (שם מח) מֵתָה עָלַי רָחֵל, עָלַי וַדַּאי, עַל שֶׁאֵחַרְתִּי נִדְרִי.
רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, כָּתוּב (משלי כז) קִלְלַת חִנָּם לֹא תָבֹא, וּבֵאֲרוּהוּ לוֹ בְּוָא"ו. שֶׁאִם קִלְלַת צַדִּיק הִיא, אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא הִתְכַּוֵּן בָּהּ, כֵּיוָן שֶׁיָּצְאָה מִפִּיו נָטַל אוֹתָהּ אוֹתוֹ יֵצֶר הָרָע וְקִטְרֵג בָּהּ בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה.
יַעָקֹב אָמַר (בראשית לא) עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךְ לֹא יִחְיֶה. וְאַף עַל גַּב שֶׁהוּא לֹא הָיָה יוֹדֵעַ, נָטַל אוֹתוֹ דָבָר אוֹתוֹ שָׂטָן שֶׁנִּמְצָא תָמִיד אֵצֶל בְּנֵי אָדָם. וְעַל זֶה שָׁנִינוּ, לְעוֹלָם לֹא יִפְתַּח אָדָם פִּיו לַשָּׂטָן, מִשּׁוּם שֶׁנּוֹטֵל אוֹתוֹ הַדִּבּוּר וּמְקַטְרֵג בּוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, כָּל שֶׁכֵּן מִלָּה שֶׁל חָכָם אוֹ מִלָּה שֶׁל צַדִּיק, וְעַל שְׁנֵי אֵלֶּה נֶעֶנְשָׁה רָחֵל.
וישלח, י״ט
וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה. אָמַר רַבִּי אַבָּא, וְכִי כֵּיוָן שֶׁאָמַר וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ לֹא יָדַעְנוּ כִּי מֵתָה? אֶלָּא צָרִיךְ מִשּׁוּם שֶׁלֹּא חָזְרָה לְגוּפָהּ יוֹתֵר, וּמֵתָה רָחֵל מִיתַת הַגּוּף, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁנִּשְׁמָתָם יוֹצֵאת וְחוֹזֶרֶת לִמְקוֹמָהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ל) וַתָּשָׁב רוּחוֹ (נפשו) אֵלָיו, (בראשית מב) וַיֵּצֵא לִבָּם, (שיר ה) נַפְשִׁי יָצְאָה בְּדַבְּרוֹ, (מלכים א יז) לֹא נוֹתְרָה בּוֹ נְשָׁמָה. אֲבָל זוֹ יָצְאָה נִשְׁמָתָהּ וְלֹא חָזְרָה לִמְקוֹמָהּ וּמֵתָה רָחֵל.
וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן אוֹנִי, הַקַּשְׁיוּת שֶׁל הַדִּין שֶׁנִּגְזַר עָלֶיהָ. וְיַעֲקֹב הֶחֱזִיר אוֹתוֹ וְקָשַׁר אוֹתוֹ לְיָמִין, מִשּׁוּם שֶׁאֶת הַמַּעֲרָב צָרִיךְ לְקָשְׁרוֹ לְיָמִין. וְאַף עַל גַּב שֶׁהוּא בֶּן אוֹנִי, צַד שֶׁל הַדִּין הַקָּשֶׁה - בֵּן יָמִין הוּא, שֶׁהֲרֵי בְּיָמִין הִתְקַשְּׁרָה,
וְנִקְבְּרָה בַּדֶּרֶךְ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, הֲרֵי הִתְגַּלְּתָה מִיתָתָהּ וּקְבוּרָתָהּ, אֲבָל לֵאָה לֹא הִתְגַּלְּתָה מִיתָתָהּ וּקְבוּרָתָהּ, וְאַף עַל גַּב שֶׁאַרְבַּע הָאִמָּהוֹת הַלָּלוּ סוֹד יֵשׁ לָהֶם, וּבֵאֲרוּהוּ.

תָּא חֲזֵי, טוֹב יְיָ לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה, מַאי בְּיוֹם צָרָה. דָּא יַעֲקֹב כַּד אֲתָא עֲלֵיהּ עֵשָׂו לְקַטְרְגָא לֵיהּ. וְיוֹדֵעַ חוֹסֵי בוֹ, כַּד אֲתָא עֲלֵיהּ עָקוּ דְדִינָא. וְתָּא חֲזֵי, לֵית מְקַטְרְגָא אִשְׁתַּכַּח עֲלֵיהּ דְּבַר נָשׁ אֶלָּא בְּזִמְנָא דְסַכָּנָה.
וְתָּא חֲזֵי, בְּגִין דְּיַעֲקֹב אַחַר נִדְרֵיהּ דְּנָדִיר קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אִתְתַּקַּף דִּינָא עַל יְדָא דִּמְקַטְרְגָא דְּקַטְרִיג עֲלֵיהּ דְּיַעֲקֹב, וּבָעָא דִינָא בְּשַׁעְתָּא דְסַכָּנָה דְּהֲוַת רָחֵל בָּהּ. אָמַר קַמֵּיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְהָא יַעֲקֹב נָדַר נִדְרֵיהּ וְלָא שָׁלִים, וְהָא אִיהוּ תַּקִּיף מִכֹּלָּא בְּעוּתְרָא וּבִבְנִין בְּכָל מַה דְּאִצְטְרִיךְ. וְלָא שָׁלִים נִדְרֵיהּ דְּנָדַר קַמָּךְ וְלָא נָסַבְתְּ עוֹנָשָׁא מִנֵּיהּ. מִיָּד וַתֵּלֶד רָחֵל וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ. מַאי וַתְּקַשׁ. דְּאִתְקַשֵּׁי דִינָא לְעֵילָא גַּבֵּי מַלְאַךְ הַמָּוֶת.
וְאִתְעַנַּשׁ יַעֲקֹב בְּהַאי. מַאי טַעְמָא, בְּגִין דִּכְתִיב (משלי כ״ב:כ״ז) וְאִם אֵין לְךָ לְשַׁלֵּם לָמָּה יִקַּח מִשְׁכָּבְךָ מִתַּחְתֶּיךָ. וְעַל דָּא מִיתַת רָחֵל וְאִתְמָסַר דִּינָא עַל יְדָא דְּמַלְאַךְ הַמָּוֶת.
וְתָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְּאֲתָא עֵשָׂו, מָה עֲבַד. וַיָּשֶׂם אֶת הַשְּׁפָחוֹת וְאֶת יַלְדֵיהֶן רִאשׁוֹנָה וְאֶת לֵאָה וִילָדֶיהָ אַחֲרוֹנִים וְאֶת רָחֵל וְאֶת יוֹסֵף אַחֲרוֹנִים. מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּדָחִיל עֲלָה דְרָחֵל, דְּלָא יִסְתַּכַּל הַהוּא רָשָׁע בְּשַׁפִּירוּ דִילָהּ וְלָא יְקַטְרֵג לֵיהּ עֲלָהּ.
תוּ מַה כְּתִיב, וַתִּגַּשְׁנָה הַשְׁפָחוֹת הֵנָּה וְיַלְדֵיהֶן וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ וַתִּגַּשׁ גַּם לֵאָה וִילָדֶיהָ וַיִּשְׁתַּחֲווּ, נָשִׁין מִקַּמֵּי גוּבְרִין. אֲבָל בְּרָחֵל מַה כְּתִיב וְאַחַר נִגַּשׁ יוֹסֵף וְרָחֵל, וְיוֹסֵף מִקַּמֵי אִמֵּיהּ וְאִיהוּ חָפָּא עֲלָהּ, וְעַל דָּא כְּתִיב, (בראשית מ״ט:כ״ב) בֶּן פּוֹרָת יוֹסֵף בֶּן פּוֹרָת עֲלֵי עָיִן. דְּאַסְגֵי גוּפֵיהּ וְחָפָּא עַל אִמֵּיהּ. עֲלֵי עָיִן, עֲלֵי עֵינָא דְהַהוּא רָשָׁע.
וְהָכָא אִתְעֲנָשַׁת עַל יְדָא דְּיֵצֶר הָרָע דְּקִטְרֵג בְּשַׁעְתָּא דְסַכָּנָה, וְאִתְעַנַּשׁ יַעֲקֹב עַל נִדְרָא דְּלָא שָׁלִים, וְדָא קַשְׁיָא לֵיהּ לְיַעֲקֹב מִכָּל עָקוּ דַּעֲבְרוּ עֲלֵיהּ. וּמְנָלָן דִּבְגִינֵיהּ דְּיַעֲקֹב הֲוָה, דִּכְתִיב, (בראשית מ״ח:ז׳) מֵתָה עָלַי רָחֵל. עָלַי וַדַּאי, עַל דְּאֲחָרִית נִדְרִי.
רִבִּי יוֹסֵי אָמַר, כְּתִיב, (משלי כז) קִלְּלַת חִנָּם לֹא תָבֹא. וְאוּקְמוּהָ לוֹ בְּוי"ו, דְּאִי קִלְּלַת צַדִּיקָא הִיא, אֲפִילּוּ דְּלָא אִתְכַּוַּן בָּהּ, כֵּיוָן דְּנָפְקָא מִפּוּמֵיהּ נָטַל לָהּ הַהוּא יֵצֶר הָרָע וְקִטְרֵג בָּהּ בְּשַׁעְתָּא דְסַכָּנָה.
יַעֲקֹב אָמַר, (בראשית ל״א:ל״ב) עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ לא יִחְיֶה. וְאַף עַל גַּב דְּאִיהוּ לָא הֲוָה יָדַע, נָטִיל לָהּ לְהַהִיא מִלָּה הַהוּא שָׂטָן דְּאִשְׁתַּכַּח גַּבַּיְיהוּ תָּדִיר בִּבְנִי נָשָׁא. וְעַל דָּא תָּנִינָן, לְעוֹלָם לֹא יִפְתַּח בַּר נָשׁ פּוּמֵיהּ לְשִׂטְנָא, בְּגִין דְּנָטִיל הַהִיא מִלָּה וְקִטְרֵג בָּהּ לְעֵילָא וְתַתָּא. כָּל שֶׁכֵּן מִלָּה דְחָכָם אוֹ מִלָּה דְצַדִּיקָא, וְעַל תְּרֵין אִלֵּין אִתְעֲנָשַׁת רָחֵל:
וישלח, י״ט
וַיְהִי (קנהב) בְּצֵאת נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה. אָמַר רִבִּי אַבָּא וְכִי כֵּיוָן דְּאָמַר וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ לָא יְדַעְנָא כִּי מֵתָה. אֶלָא אִצְטְרִיךְ בְּגִין דְּלָא אַהֲדָרַת לְגוּפָא יַתִּיר, וּמִיתַת רָחֵל מִיתַת גּוּפָא, בְּגִין דְּאִית בְּנִי נָשָׁא דְּנָפְקֵי נִשְׁמָתַיְיהוּ וְאַהַדְרָן לְאַתְרַיְיהוּ וּכְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (שמואל א ל) וַתָּשָׁב נַפְשׁוֹ (לפנינו בקרא רוחו. ובדפוס ירושלים איתא גם בזוה"ק ותשב רוחו אליו) אֵלָיו, (בראשית מ״ב:כ״ח) וַיֵּצֵא לִבָּם, (שיר השירים ה׳:ו׳) נַפְשִׁי יָצְאָה בְּדַבְּרוֹ. (מלכים א י״ז:י״ז) לא נוֹתְרָה בּוֹ נְשָׁמָה. אֲבָל הַאי נָפְקַת נִשְׁמָתָהּ וְלָא אִתְהַדָּרַת לְאַתְרָהּ וּמִיתַת רָחֵל.
וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן אוֹנִי. דְּקַשְׁיוּ דְדִינָא דְּאִתְגְּזַר עֲלָהּ. וְיַעֲקֹב אַהֲדַר לֵיהּ וְקָשִׁיר לֵיהּ לְימִינָא, בְּגִין דְּמַעֲרָב אִצְטְרִיךְ לְקָשְׁרָא לֵיהּ לִימִינָא, וְאַף עַל גַּב דְּאִיהוּ בֶּן אוֹנִי סִטְרָא דְדִינָא קַשְׁיָא, בֶּן יָמִין אִיהוּ, דְּהָא בִּימִינָא אִתְקַשְּׁרַת.
וְאִתְקְבָרַת בְּאָרְחָא כְּמָה דְאִתְּמָר. הַאי אִתְגַּלְּיָא מִיתָתָהּ וּקְבוּרָתָהּ, אֲבָל לֵאָה לָא אִתְגַּלְּיָא מִיתָתָהּ וּקְבוּרָתָהּ. וְאַף עַל גַּב דְּהַנֵּי אַרְבַּע אִמָּהָן רָזָא אִית לוֹן וְהָא אוּקְמוּהָ:

27.9.24

קעה

דף

א

עמוד

כד אלול תשפד

בֹּא רְאֵה, טוֹב ה' לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה, מַה זֶה בְּיוֹם צָרָה? זֶה יַעֲקֹב כְּשֶׁבָּא עָלָיו עֵשָׂו לְקַטְרְגוֹ. וְיוֹדֵעַ חוֹסֵי בוֹ, כְּשֶׁבָּאָה עָלָיו צָרַת דִּינָה. וּבֹא וּרְאֵה, אֵין הַמְקַטְרֵג נִמְצָא עַל הָאָדָם אֶלָּא בִּשְׁעַת סַכָּנָה.
וּבֹא וּרְאֵה, מִשּׁוּם שֶׁיַּעֲקֹב אֵחַר נִדְרוֹ שֶׁנָּדַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הִתְחַזֵּק הַדִּין עַל יְדֵי הַמְקַטְרֵג שֶׁקִּטְרֵג עַל יַעֲקֹב, וְרָצָה דִּין בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה שֶׁהָיְתָה בָּהּ בְּרָחֵל. אָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וַהֲרֵי יַעֲקֹב נָדַר נִדְרוֹ וְלֹא שִׁלֵּם, וַהֲרֵיהוּ חָזָק מֵהַכֹּל בְּעֹשֶׁר וּבְבָנִים וּבְכָל מַה שֶּׁצָּרִיךְ, וְלֹא שִׁלֵּם נִדְרוֹ שֶׁנָּדַר לְפָנֶיךְ, וְלֹא לָקַחְתָּ מִמֶּנּוּ עֹנֶשׁ. מִיָּד? - וַתֵּלֶד רָחֵל וַתְּקַשׁ בְּלִדְתּהּ. מַה זֶּה וַתְּקַשׁ? שֶׁהִתְקַשָּׁה הַדִּין לְמַעְלָה אֵצֶל מַלְאָךְ הַמָּוֶת.
וְנֶעֱנַשׁ יַעֲקֹב בָּזֶה, מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב (משלי כב) וְאִם אֵין לְךְ לְשַׁלֵּם לָמָּה יִקַּח מִשְׁכָּבְךְ מִתַּחְתֶּיךְ, וְעַל זֶה מֵתָה רָחֵל וְנִמְסַר הַדִּין עַל יְדֵי מַלְאַךְ הַמָּוֶת.
וּבֹא וּרְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁבָּא עֵשָׂו, מֶה עָשָׂה? וַיָּשֶׂם אֶת הַשְּׁפָחוֹת וְאֶת יַלְדֵיהֶן רִאשֹׁנָה וְאֶת לֵאָה וִילָדֶיהָ אַחֲרֹנִים וְאֶת רָחֵל וְאֶת יוֹסֵף אַחֲרֹנִים. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁפָּחַד עַל רָחֵל שֶׁלֹּא יִסְתַּכֵּל אוֹתוֹ רָשָׁע בְּיָפְיָהּ וְלֹא יְקַטְרֵג לוֹ עָלֶיהָ.
עוֹד מַה כָּתוּב? וַתִּגַּשְׁנָה הַשְּׁפָחוֹת הֵנָּה וְיַלְדֵיהֶן וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ וַתִּגַּשׁ גַּם לֵאָה וִילָדֶיהָ וַיִּשְׁתַּחֲווּ. נָשִׁים מִלִּפְנֵי גְבָרִים. אֲבָל בְּרָחֵל מַה כָּתוּב? וְאַחַר נִגַּשׁ יוֹסֵף וְרָחֵל, יוֹסֵף מִלִּפְנֵי אִמּוֹ, וְהוּא כִסָּה עָלֶיהָ, וְעַל זֶה כָּתוּב (בראשית מט) בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן, שֶׁהִגְדִּיל גּוּפוֹ וְכִסָּה עַל אִמּוֹ. עֲלֵי עָיִן - עֲלֵי עַיִן שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע.
וְכָאן נֶעֶנְשָׁה עַל יְדֵי הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁקִּטְרֵג בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה, וְנֶעֱנַשׁ יַעֲקֹב עַל נֶדֶר שֶׁלֹּא שִׁלֵּם, וְזֶה קָשֶׁה לְיַעֲקֹב מִכָּל הַצָּרוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלָיו. וּמִנַּיִן לָנוּ שֶׁמִּשּׁוּם יַעֲקֹב זֶה הָיָה? שֶׁכָּתוּב (שם מח) מֵתָה עָלַי רָחֵל, עָלַי וַדַּאי, עַל שֶׁאֵחַרְתִּי נִדְרִי.
רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, כָּתוּב (משלי כז) קִלְלַת חִנָּם לֹא תָבֹא, וּבֵאֲרוּהוּ לוֹ בְּוָא"ו. שֶׁאִם קִלְלַת צַדִּיק הִיא, אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא הִתְכַּוֵּן בָּהּ, כֵּיוָן שֶׁיָּצְאָה מִפִּיו נָטַל אוֹתָהּ אוֹתוֹ יֵצֶר הָרָע וְקִטְרֵג בָּהּ בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה.
יַעָקֹב אָמַר (בראשית לא) עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךְ לֹא יִחְיֶה. וְאַף עַל גַּב שֶׁהוּא לֹא הָיָה יוֹדֵעַ, נָטַל אוֹתוֹ דָבָר אוֹתוֹ שָׂטָן שֶׁנִּמְצָא תָמִיד אֵצֶל בְּנֵי אָדָם. וְעַל זֶה שָׁנִינוּ, לְעוֹלָם לֹא יִפְתַּח אָדָם פִּיו לַשָּׂטָן, מִשּׁוּם שֶׁנּוֹטֵל אוֹתוֹ הַדִּבּוּר וּמְקַטְרֵג בּוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, כָּל שֶׁכֵּן מִלָּה שֶׁל חָכָם אוֹ מִלָּה שֶׁל צַדִּיק, וְעַל שְׁנֵי אֵלֶּה נֶעֶנְשָׁה רָחֵל.
וישלח, י״ט
וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה. אָמַר רַבִּי אַבָּא, וְכִי כֵּיוָן שֶׁאָמַר וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ לֹא יָדַעְנוּ כִּי מֵתָה? אֶלָּא צָרִיךְ מִשּׁוּם שֶׁלֹּא חָזְרָה לְגוּפָהּ יוֹתֵר, וּמֵתָה רָחֵל מִיתַת הַגּוּף, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁנִּשְׁמָתָם יוֹצֵאת וְחוֹזֶרֶת לִמְקוֹמָהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ל) וַתָּשָׁב רוּחוֹ (נפשו) אֵלָיו, (בראשית מב) וַיֵּצֵא לִבָּם, (שיר ה) נַפְשִׁי יָצְאָה בְּדַבְּרוֹ, (מלכים א יז) לֹא נוֹתְרָה בּוֹ נְשָׁמָה. אֲבָל זוֹ יָצְאָה נִשְׁמָתָהּ וְלֹא חָזְרָה לִמְקוֹמָהּ וּמֵתָה רָחֵל.
וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן אוֹנִי, הַקַּשְׁיוּת שֶׁל הַדִּין שֶׁנִּגְזַר עָלֶיהָ. וְיַעֲקֹב הֶחֱזִיר אוֹתוֹ וְקָשַׁר אוֹתוֹ לְיָמִין, מִשּׁוּם שֶׁאֶת הַמַּעֲרָב צָרִיךְ לְקָשְׁרוֹ לְיָמִין. וְאַף עַל גַּב שֶׁהוּא בֶּן אוֹנִי, צַד שֶׁל הַדִּין הַקָּשֶׁה - בֵּן יָמִין הוּא, שֶׁהֲרֵי בְּיָמִין הִתְקַשְּׁרָה,
וְנִקְבְּרָה בַּדֶּרֶךְ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, הֲרֵי הִתְגַּלְּתָה מִיתָתָהּ וּקְבוּרָתָהּ, אֲבָל לֵאָה לֹא הִתְגַּלְּתָה מִיתָתָהּ וּקְבוּרָתָהּ, וְאַף עַל גַּב שֶׁאַרְבַּע הָאִמָּהוֹת הַלָּלוּ סוֹד יֵשׁ לָהֶם, וּבֵאֲרוּהוּ.