15.9.24
יב אלול תשפד
קסט
דף
א
מַה כָּתוּב בְּיַעֲקֹב? אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי אָבִי יִצְחָק ה' הָאֹמֵר אֵלַי שׁוּב וְגוֹ'. הִתְעַטֵּר וְנִקְשַׁר קֶשֶׁר בְּקֶשֶׁר אֶחָד כָּרָאוּי. אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם לְיָמִין, וֵאלֹהֵי אָבִי יִצְחָק לִשְׂמֹאל. הָאֹמֵר אֵלַי - כָּאן תָּלָה הַדָּבָר לְהִתְעַטֵּר לִמְקוֹמוֹ בֵּינֵיהֶם. שׁוּב לְאַרְצְךְ וּלְמוֹלַדְתְּךְ וְאֵיטִיבָה עִמָּךְ.
קָטֹנְתּי מִכֹּל הַחֲסָדִים. לָמָּה הָיָה צָרִיךְ זֶה עִם זֶה? אֶלָּא, אָמַר יַעֲקֹב, אַתָּה הִבְטַחְתָּ לִי לְהֵיטִיב עִמִּי, וַאֲנִי יָדַעְתִּי שֶׁכָּל מַעֲשֶׂיךְ כֻּלָּם הֵם עַל תְּנַאי, הֲרֵי אֲנִי אֵין בִּי זְכוּת, שֶׁהֲרֵי קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךְ. וְכָל מַה שֶּׁעָשִׂיתָ לִי עַד הַיּוֹם, לֹא בִּשְׁבִיל זְכוּתִי הָיָה, אֶלָּא בִּגְלָלְךְ הוּא שֶׁעָשִׂיתָ לִי. וְאוֹתוֹ טוֹב וֶאֱמֶת בִּגְלָלְךְ הָיוּ, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁעָבַרְתִּי בַּתְּחִלָּה, שֶׁהָיִיתִי הוֹלֵךְ מִלִּפְנֵי עֵשָׂו, יְחִידִי עָבַרְתִּי אֶת אוֹתוֹ נָהָר, וְאַתָּה עָשִׂיתָ עִמִּי טוֹב וֶאֱמֶת, וַהֲרֵי אֲנִי עַכְשָׁו עוֹבֵר אוֹתוֹ בִּשְׁנֵי מַחֲנוֹת, הֵם שְׁנֵי הַמַּחֲנוֹת שֶׁחִלֵּק.
עַד כָּאן סִדּוּר הַשֶּׁבַח שֶׁל רִבּוֹנוֹ. מִכָּאן וּלְהַבָּא בִּקֵּשׁ מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ, לְהַרְאוֹת לְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם שֶׁצָּרִיךְ לוֹ לָאָדָם לְסַדֵּר שֶׁבַח שֶׁל אֲדוֹנוֹ בַּתְּחִלָּה, וְאַחַר יְבַקֵּשׁ בַּקָּשׁוֹתָיו. שֶׁכָּךְ עָשָׂה יַעֲקֹב - בַּתְּחִלָּה סִדֵּר שְׁבָחָיו שֶׁל קוֹנוֹ, וְאַחַר שֶׁסִּדֵּר הַשֶּׁבַח, אָמַר בַּקָּשָׁתוֹ שֶׁהִצְטָרֵךְ לָהּ.
זֶהוּ שֶׁכָּתוּב: הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים. מִכָּאן, מִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ שֶׁצָּרִיךְ לְפָרֵשׁ דְּבָרָיו כָּרָאוּי. הַצִּילֵנִי נָא. וְאִם תֹּאמַר שֶׁהֲרֵי הִצַּלְתַּנִי מִלָּבָן - מִיַּד אָחִי. וְאִם תֹּאמַר קְרוֹבִים אֲחֵרִים סְתָם נִקְרָאִים אַחִים - מִיַּד עֵשָׂו. מָה הַטַּעַם? בִּשְׁבִיל לְפָרֵשׁ הַדָּבָר כָּרָאוּי. וְאִם תֹּאמַר, אֲנִי לָמָּה אֶצְטָרֵךְ? כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי. כְּדֵי לְהִוָּדַע דָּבָר לְמַעְלָה וּלְפָרְשׁוֹ כָּרָאוּי, וְלֹא יַסְתִּיר הַדָּבָר.
וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ וְגוֹ'. וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב, מַה זֶּה וְאַתָּה? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (נחמיה ט) וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. אַף כָּאן וְאַתָּה אָמַרְתָּ.
בֹּא רְאֵה, דָּוִד הַמֶּלֶךְ אָמַר, (תהלים יט) יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי, אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁהִתְפָּרְשׁוּ. וְהֶגְיוֹן לִבִּי - אֵלּוּ דְּבָרִים נִסְתָּרִים שֶׁלֹּא יָכוֹל בֶּן אָדָם לְפָרְשָׁם בְּפִיו, זֶהוּ הִגָּיוֹן, שֶׁהוּא בַּלֵּב, שֶׁלֹּא יָכוֹל לְהִתְפָּרֵשׁ.
וְעַל זֶה צָרִיךְ הַדָּבָר לְהִתְפָּרֵשׁ בַּפֶּה, וְדָבָר שֶׁתָּלוּי בַּלֵּב, וְהַכֹּל סוֹד הוּא. אֶחָד כְּנֶגֶד דַּרְגָּה תַּחְתּוֹנָה, וְאֶחָד כְּנֶגֶד דַּרְגָּה עֶלְיוֹנָה. דָּבָר שֶׁהִתְפָּרֵשׁ, כְּנֶגֶד דַּרְגָּה תַּחְתּוֹנָה שֶׁהִצְטָרֵךְ לְהִתְפָּרֵשׁ. אוֹתוֹ שֶׁתָּלוּי בַּלֵּב הוּא כְּנֶגֶד דַּרְגָּה פְּנִימִית יוֹתֵר, וְהַכֹּל הוּא כְּאֶחָד. וְעַל זֶה אָמַר יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךְ וְגוֹ'.
כְּמוֹ זֶה אָמַר יַעֲקֹב. בַּתְּחִלָּה פֵּרַשׁ הַדָּבָר כָּרָאוּי, וְאַחַר כָּךְ הִסְתִּיר הַדָּבָר שֶׁתָּלוּי בְּהֶגְיוֹן הַלֵּב שֶׁלֹּא צָרִיךְ לְפָרֵשׁ, שֶׁכָּתוּב (בראשית לב) וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךְ כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב. כָּאן הוּא דָבָר הַתָּלוּי בַּלֵּב שֶׁלֹּא צָרִיךְ לְפָרֵשׁ, וְכֵן צָרִיךְ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, כְּדֵי לְיַחֵד יִחוּד שָׁלֵם כָּרָאוּי. אַשְׁרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁיּוֹדְעִים לְסַדֵּר שֶׁבַח רִבּוֹנָם כָּרָאוּי וּלְבַקֵּשׁ בַּקָּשָׁתָם, וְלָכֵן כָּתוּב (ישעיה מט) וַיּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךְ אֶתְפָּאָר. (ס"א כתוב גם את השני גם את השלישי וגו', שלש פעמים גם, רמז (ג"ם ראשי תבות, ' גואל משה, גואל מרדכי, גואל משיח) לשלש גאלות על ידי שלשה צדיקים, משה מרדכי משיח, שעתיד לגאלנו בקרוב).
מַה כְּתִיב בֵּיהּ בְּיַעֲקֹב אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי אָבִי יִצְחָק יְיָ הָאוֹמֵר אֵלַי שׁוּב וְגו', אִעֲטַר וְאִקְשַׁר קִשּׁוּרָא בְּקִשּׁוּרָא חַד כְּדְקָא חָזֵי. אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם לִימִינָא, וִאלהֵי אָבִי יִצְחָק לִשְׂמָאלָא. הָאוֹמֵר אֵלַי, הָכָא תָּלֵי מִלָּה לְאִתְעַטְּרָא לְאַתְרֵיהּ בֵּינַיְיהוּ. שׁוּב לְאַרְצְךָ וּלְמוֹלַדְתְּךָ וְאֵיטִיבָה עִמָּךְ:
קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים, אַמַּאי הֲוָה אִצְטְרִיךְ הַאי עִם הַאי. אֶלָּא אָמַר יַעֲקֹב אַתְּ אַבְטַחְתְּ לִי לְאוֹטָבָא עִמִּי, וְאֲנָא יְדַעְנָא דְּכָל עוֹבָדָךְ כֻּלְּהוּ עַל תְּנַאי. הָא אֲנָא לֵית בִּי זְכוּתָא דְּהָא קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ, וְכָל מַה דַּעֲבָדַת לִי עַד יוֹמָא לָאו בְּגִין זְכוּתָאי הֲוָה אֶלָּא בְּגִינָךְ הוּא דַּעֲבָדַת לִי, וְהַהוּא טִיבוּ וּקְשׁוֹט בְּגִינָךְ הֲוָה. דְּהָא כַּד עָבַרְנָא בְּקַדְמִיתָא דְּהֲוֵינָא אָזִיל מִקַּמֵּי דְעֵשָׂו, יְחִידָאי עֲבַרְנָא לֵיהּ לְהַהוּא נַהֲרָא, וְאַנְתְּ עָבְדִית עִמִּי טִיבוּ וּקְשׁוֹט. וְהָא אֲנָא הַשְׁתָּא מַעֲבַר לֵיהּ בִּתְרֵי מַשִּׁירְיָין, אִינוּן תְּרֵין מַשִּׁירְיָין דְּפָלִיג.
עַד הָכָא סִדּוּרָא דְּשִׁבְחָא דְמָארֵיהּ, מִכָּאן וּלְהָלְאָה בָּעָא מַה דְּאִצְטְרִיךְ לֵיהּ. לְאַחֲזָאָה לְכָל בְּנִי עַלְמָא, דְּאִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְסַדְּרָא שְׁבָחָא דְמָארֵיהּ בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר יִבָּעֵי בָּעוּתֵיהּ. דְּהָכִי עֲבַד יַעֲקֹב, בְּקַדְמִיתָא סִדֵּר שְׁבָחָא דְמָרֵיהּ, וּלְבָתַר דְּסִדֵּר שְׁבָחָא אָמַר בָּעוּתֵיהּ דְּאִצְטְרִיךְ לֵיהּ.
הֲדָא הוּא דִכְתִיב הַצִּילֵנִי נָא מִיָּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבֹא וְהִכַּנִּי אֵם עַל בָּנִים. מִכָּאן, מַאן דְּצַלֵּי צְלוֹתֵיהּ דְּבָעֵי לְפָרְשָׁא מִלּוֹי כְּדְקָא יְאוּת. הַצִּילֵנִי נָא, וְאִי תֵימָא דְהָא שֵׁזַבְתְּ לִי מִלָּבָן. מִיַּד אָחִי. וְאִי תֵימָא קְרִיבִין אוֹחֲרָנִין סְתָם, אַחִין אִקְרוּן. מִיַּד עֵשָׂו. מַאי טַעֲמָא, בְּגִין לְפָרְשָׁא מִלָּה כְּדְקָא יְאוּת. וְאִי תֵימָא אֲנָא אַמַּאי אִצְטְרִיךְ, כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבֹא וְהִכַּנִי. בְּגִין לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא מִלָּה לְעֵילָא וּלְפָרְשָׁא לָהּ כְּדְקָא יְאוּת, וְלָא יַסְתִּים מִלָּה:
וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ וְגו'. וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב, מַאי וְאַתָּה. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (נחמיה ט׳:ו׳) וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, אוּף הָכָא וְאַתָּה אָמַרְתָּ.
תָּא חֲזֵי, דָּוִד מַלְכָּא אָמַר (תהילים י״ט:ט״ו) יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי, אִלֵּין מִלִּין דְּאִתְפָּרְשָׁן. וְהֶגְיוֹן לִבִּי, אִלֵּין מִלִּין דִּסְתִימָן דְּלָא יָכִיל בַּר נָשׁ לְפָרְשָׁא לוֹן בְּפוּמֵיהּ, דָּא הוּא הֶגְיוֹן דְּאִיהוּ בְּלִבָּא דְּלָא יָכִיל לְאִתְפָּרְשָׁא.
וְעַל דָּא אִצְטְרִיךְ מִלָּה לְאִתְפָּרְשָׁא בְּפוּמָא, וּמִלָּה דְתַלְיָא בְּלִבָּא, וְכֹלָּא רָזָא אִיהוּ. חַד לָקֳבֵל דַּרְגָּא תַּתָּאָה, וְחַד לָקֳבֵל דַּרְגָּא עִלָּאָה. מִלָּה דְאִתְפָּרְשָׁא לָקֳבֵל דַּרְגָּא תַּתָּאָה דְּאִצְטְרִיךְ לְאִתְפָּרְשָׁא. הַהוּא דְתַלְיָא בְּלִבָּא אִיהוּ לָקֳבֵל דַּרְגָּא פְּנִימָאָה יַתִּיר, וְכֹלָּא כְּחֲדָא אִיהוּ. וְעַל דָּא אָמַר יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ וְגו'.
כְּגַוְונָא דָא אָמַר יַעֲקֹב, בְּקַדְמִיתָא פָּרִישׁ מִלָּה כְּדְקָא יְאוּת, וּלְבָתַר סָתִים מִלָּה דְּאִיהִי תַּלְיָא בְּהֶגְיוֹנָא דְלִבָּא דְּלָא אִצְטְרִיךְ לְפָרְשָׁא. דִּכְתִיב, (בראשית ל״ב:י״ג) וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לא יִסָּפֵר מֵרֹב. הָכָא אִיהוּ מִלָּה דְּתַלְיָא בְּלִבָּא דְּלָא אִצְטְרִיךְ לְפָרְשָׁא. וְכֵן אִצְטְרִיךְ כִּדְקָאֲמָרָן, בְּגִין לְיַחֲדָא יִחוּדָא שְׁלִים כְּדְקָא יְאוּת. זַכָּאִין אִינוּן צַדִּיקַיָא דְּיָדְעֵי לְסַדְּרָא שְׁבָחָא דְמָארֵיהוֹן כְּדְקָא יְאוּת וּלְמִבְעֵי בָּעוּתְהוֹן, וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב (ישעיהו מ״ט:ג׳) וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר. (ס"א כתיב גם את השני גם את השלישי וגו', השלש פעמים גם, רמז (גליון, ג"ם ראשי תיבות גואל משרז גואל מרדכי גואל משיח) לשלש גאולות על ידי שלשה צדיקים משה מרדכי משיח שעתיד לגאלנו בקרוב):