רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר, (משלי כח) אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה. אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִתְרַצָּה בָהֶם וְנָתַן לָהֶם תּוֹרַת אֱמֶת כְּדֵי לִזְכּוֹת בָּהּ לְחַיֵּי עוֹלָם, שֶׁכָּל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חַיִּים עֶלְיוֹנִים וּמַכְנִיסוֹ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁכָּתוּב (דברים ל) כִּי הִיא חַיֶּיךְ וְאֹרֶךְ יָמֶיךְ, וְכָתוּב (שם לב) וּבַדָּבָר הַזֶּה תַּאֲרִיכוּ יָמִים. חַיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְחַיִּים בָּעוֹלָם הַבָּא.
רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, כָּל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, אֵין מִיתָתוֹ עַל יְדֵי יֵצֶר הָרָע, מִשּׁוּם (שהוא נחש, והוא מלאך המות, אלא מיתתם בנשיקה, שכתוב (שיר א) ישקני מנשיקות פיהו, כלומר על פי ה', והיא הנשיקה שהיא דבקות של הנפש בעקר, ואותו שמשתדל בתורה) שֶׁהִתְחַזֵּק בְּעֵץ הַחַיִּים וְלֹא הִרְפָּה מִמֶּנּוּ, וְלָכֵן צַדִּיקִים שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה לֹא נִטְמָא גוּפָם (אלא הוא טהור, כמו אליהו בבית הקברות שמצאו אותו רבנן ושאלו אותו, ולא כהן הוא מר? אמר להם, צדיקים לא טמאים במיתתם, כמו ששנינו, ביום שמת רבי בטלה כהנה, כלומר שהתעסקו בו) שֶׁלֹּא שָׁרְתָה עֲלֵיהֶם רוּחַ טֻמְאָה.
יַעָקֹב הָיָה עֵץ הַחַיִּים, לָמָּה פָּחַד, שֶׁהֲרֵי לֹא יָכוֹל לִשְׁלֹט עָלָיו? וְעוֹד, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וְגוֹ', לָמָּה הָיָה פּוֹחֵד? וְעוֹד, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, אִם מַחֲנוֹת קְדוֹשִׁים הָיוּ עִמּוֹ, לָמָּה הָיָה פּוֹחֵד?
אֶלָּא הַכֹּל הָיָה נָאֶה, וְיַעֲקֹב לֹא הָיָה רוֹצֶה לִסְמֹךְ עַל נֵס שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִשּׁוּם שֶׁחָשַׁב שֶׁאֵינוֹ כְּדַאי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעֲשֶׂה לוֹ נֵס, מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁלֹּא עָבַד אֶת אָבִיו וְאִמּוֹ כָּרָאוּי וְלֹא הִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה וְנָשָׂא שְׁתֵּי אֲחָיוֹת, וְאַף עַל גַּב שֶׁהַכֹּל נִתְבָּאֵר. וְעִם כָּל זֶה צָרִיךְ לָאָדָם לִפְחֹד תָּמִיד וּלְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּתְפִלָּה, שֶׁכָּתוּב אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד (ולפחד תמיד מלפני הקדוש ברוך הוא), וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ.
בֹּא רְאֵה, תְּפִלַּת הָאָבוֹת הֶעֱמִידוּ עוֹלָם, וְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם עֲלֵיהֶם עוֹמְדִים וּסְמוּכִים, וּלְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים לֹא נִשְׁכַּחַת זְכוּת הָאָבוֹת, מִשּׁוּם שֶׁזְּכוּת הָאָבוֹת הִיא קִיּוּם שֶׁל מַעְלָה וּמַטָּה, וְקִיּוּם שֶׁל יַעֲקֹב הוּא קִיּוּם שָׁלֵם יוֹתֵר מִכֻּלָּם. וְלָכֵן בְּשָׁעָה שֶׁצָּרָה לִבְנֵי יַעֲקֹב, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה אֶת דְּמוּת יַעֲקֹב וְחָס עַל הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו) וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב. יַעֲקוֹ"ב בְּוָא"ו, לָמָּה בְּוָא"ו? מִשּׁוּם שֶׁהוּא דְּמוּת שֶׁל יַעֲקֹב מַמָּשׁ.
בֹּא רְאֵה, כָּל מִי שֶׁרוֹאֶה אֶת יַעֲקֹב, כְּמִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאַסְפַּקְלַרְיָה הַמְּאִירָה (תפארת), וַהֲרֵי נֶאֱמַר שֶׁיָּפְיוֹ שֶׁל יַעֲקֹב כְּיָפְיוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן. אָמַר רַבִּי יֵיסָא, אֲנִי שָׁמַעְתִּי, שֶׁכָּל מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בַּחֲלוֹמוֹ וְרוֹאֶה אֶת יַעֲקֹב מְעֻטָּף בְּמַלְבּוּשָׁיו, מִתּוֹסְפִים לוֹ חַיִּים.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, הֲרֵי נֶאֱמַר שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ, עַד שֶׁלֹּא הָיָה, לֹא הָיוּ לוֹ חַיִּים כְּלָל, פְּרָט לְזֶה שֶׁאָדָם הָרִאשׁוֹן נָתַן לוֹ שִׁבְעִים שָׁנָה מִשֶּׁלּוֹ, וְכָךְ הָיָה קִיּוּמוֹ שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ שִׁבְעִים שָׁנָה הָיוּ, וְקִיּוּם שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן אֶלֶף שָׁנָה חָסֵר שִׁבְעִים. נִמְצְאוּ בְּאֵלֶּה אֶלֶף שָׁנִים רִאשׁוֹנוֹת אָדָם הָרִאשׁוֹן וְדָוִד הַמֶּלֶךְ.
פָּתַח וְאָמַר, (תהלים כא) חַיִּים שָׁאַל מִמְּךְ נָתַתָּה לּוֹ אֹרֶךְ יָמִים עוֹלָם וָעֶד. חַיִּים שָׁאַל מִמְּךְ - זֶה דָּוִד הַמֶּלֶךְ. שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גַּן עֵדֶן, הִטִּיל בּוֹ נִשְׁמַת דָּוִד הַמֶּלֶךְ, וְהִסְתַּכֵּל בּוֹ וּרְאֵה שֶׁאֵין לוֹ חַיִּים מִשֶּׁלּוֹ כְּלוּם וְעוֹמֵד לְפָנָיו כָּל הַיּוֹם. כֵּיוָן שֶׁנִּבְרָא אָדָם הָרִאשׁוֹן, אָמַר, הֲרֵי וַדַּאי קִיּוּמוֹ. וּמֵאָדָם הָרִאשׁוֹן הָיוּ שִׁבְעִים שָׁנים שֶׁהִתְקַיֵּם דָּוִד הַמֶּלֶךְ בָּעוֹלָם.
עוֹד הָאָבוֹת הִשְׁאִירוּ לוֹ מֵחַיֵּיהֶם כָּל אֶחָד וְאֶחָד. אַבְרָהָם הִשְׁאִיר לוֹ, וְכָךְ יַעֲקֹב וְיוֹסֵף. יִצְחָק לוֹ הִשְׁאִיר לוֹ כְּלוּם, מִשּׁוּם שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ בָּא מִצִּדּוֹ.
וַדַּאי אַבְרָהָם הִשְׁאִיר לוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים, שֶׁהָיָה לוֹ לְהִתְקַיֵּם מֵאָה וּשְׁמוֹנִים שָׁנִים, וְהִתְקַיֵּם מֵאָה וְשִׁבְעִין וְחָמֵשׁ שָׁנִים, חֲסֵרִים חָמֵשׁ. יַעֲקֹב הָיָה לוֹ לְהִתְקַיֵּם בָּעוֹלָם כִּימֵי אַבְרָהָם, וְלֹא הִתְקַיֵּם אֶלָּא מֵאָה וְאַרְבָּעִים וְשֶׁבַע שָׁנִים. חֲסֵרִים עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה. נִמְצָא שֶׁאַבְרָהָם וְיַנֲקֹב הִשְׁאִירוּ לוֹ מֵחַיֵּיהֶם שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנִים. יוֹסֵף שֶׁהִתְקַיֵּם מֵאָה וְעֶשֶׂר שָׁנִים, הָיָה לוֹ לְהִתְקַיֵּם מֵאָה וְאַרְבָּעִים וְשֶׁבַע שָׁנִים כִּימֵי יַעֲקֹב, וְחָסֵר מֵהֶם שְׁלֹשִׁים וְשֶׁבַע שָׁנִים. הֲרֵי שִׁבְעִים שָׁנִים שֶׁהִשְׁאִירוּ לְדָוִד הַמֶּלֶךְ לְהִתְקַיֵּם בָּהֶם, וּבָהֶם הִתְקַיֵּם דָּוִד בְּכָל אוֹתָם הַשָּׁנִים שֶׁהִשְׁאִירוּ לוֹ הָאָבוֹת.
וְאִם תֹּאמַר, לָמָּה יִצְחָק לֹא הִשְׁאִיר לוֹ כְּלוּם כְּאֵלֶּה? מִשּׁוּם שֶׁהוּא חֹשֶׁךְ, וְדָוִד בָּא מִצַּד הַחֹשֶׁךְ, וּמִי שֶׁהוּא בְּחֹשֶׁךְ אֵין לוֹ אוֹר כְּלָל וְאֵין לוֹ חַיִּים, וְלָכֵן לֹא הָיוּ לְדָוִד חַיִּים כְּלָל. אֲבָל אֵלֶּה שֶׁהָיָה לָהֶם אוֹר, הֵאִירוּ לְדָוִד הַמֶּלֶךְ, וּמֵהֶם הִצְטָרֵךְ לְהָאִיר וְלִהְיוֹת לוֹ חַיִּים, שֶׁהֲרֵי מִצַּד הַחֹשֶׁךְ אֵין לוֹ חַיִּים כְּלָל, וְעַל זֶה בָּא יִצְחָק בְּחֶשְׁבּוֹן.
וְאִם תֹּאמַר, לָמָּה יוֹסֵף יוֹתֵר מִכֻּלָּם? אֶלָּא וַדַּאי יוֹסֵף בִּלְבַדּוֹ כְּמוֹ כֻּלָּם, מִשּׁוּם שֶׁנִּקְרָא צַדִּיק, וְזֶהוּ שֶׁמֵּאִיר לַלְּבָנָה יוֹתֵר מִכֻּלָּם, וְלָכֵן זֶה הִשְׁאִיר לְדָוִד הַמֶּלֶךְ יוֹתֵר מִכֻּלָּם חַיִּים, שֶׁכָּתוּב (בראשית א) וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ.
בֹּא רְאֵה, יַעֲקֹב, תְּפִלָּתוֹ הֵגֵנָּה עָלָיו מֵעֵשָׂו מִשּׁוּם שֶׁרָצָה לְהַעֲבִיר זְכוּתוֹ לְבָנָיו אַחֲרָיו וְלֹא לְהוֹצִיא אוֹתָהּ עַכְשָׁו אֵצֶל עֵשָׂו, וְעַל זֶה הִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ לַקָּדוֹשׁ- בָּרוּךְ-הוּא וְלֹא סָמַךְ עַל זְכוּתוֹ לְהַצִּילוֹ בִּגְלָלָהּ.
רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, כָּל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, אֵין מִיתָתוֹ עַל יְדֵי יֵצֶר הָרָע, מִשּׁוּם (שהוא נחש, והוא מלאך המות, אלא מיתתם בנשיקה, שכתוב (שיר א) ישקני מנשיקות פיהו, כלומר על פי ה', והיא הנשיקה שהיא דבקות של הנפש בעקר, ואותו שמשתדל בתורה) שֶׁהִתְחַזֵּק בְּעֵץ הַחַיִּים וְלֹא הִרְפָּה מִמֶּנּוּ, וְלָכֵן צַדִּיקִים שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה לֹא נִטְמָא גוּפָם (אלא הוא טהור, כמו אליהו בבית הקברות שמצאו אותו רבנן ושאלו אותו, ולא כהן הוא מר? אמר להם, צדיקים לא טמאים במיתתם, כמו ששנינו, ביום שמת רבי בטלה כהנה, כלומר שהתעסקו בו) שֶׁלֹּא שָׁרְתָה עֲלֵיהֶם רוּחַ טֻמְאָה.
יַעָקֹב הָיָה עֵץ הַחַיִּים, לָמָּה פָּחַד, שֶׁהֲרֵי לֹא יָכוֹל לִשְׁלֹט עָלָיו? וְעוֹד, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וְגוֹ', לָמָּה הָיָה פּוֹחֵד? וְעוֹד, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, אִם מַחֲנוֹת קְדוֹשִׁים הָיוּ עִמּוֹ, לָמָּה הָיָה פּוֹחֵד?
אֶלָּא הַכֹּל הָיָה נָאֶה, וְיַעֲקֹב לֹא הָיָה רוֹצֶה לִסְמֹךְ עַל נֵס שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִשּׁוּם שֶׁחָשַׁב שֶׁאֵינוֹ כְּדַאי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעֲשֶׂה לוֹ נֵס, מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁלֹּא עָבַד אֶת אָבִיו וְאִמּוֹ כָּרָאוּי וְלֹא הִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה וְנָשָׂא שְׁתֵּי אֲחָיוֹת, וְאַף עַל גַּב שֶׁהַכֹּל נִתְבָּאֵר. וְעִם כָּל זֶה צָרִיךְ לָאָדָם לִפְחֹד תָּמִיד וּלְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּתְפִלָּה, שֶׁכָּתוּב אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד (ולפחד תמיד מלפני הקדוש ברוך הוא), וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ.
בֹּא רְאֵה, תְּפִלַּת הָאָבוֹת הֶעֱמִידוּ עוֹלָם, וְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם עֲלֵיהֶם עוֹמְדִים וּסְמוּכִים, וּלְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים לֹא נִשְׁכַּחַת זְכוּת הָאָבוֹת, מִשּׁוּם שֶׁזְּכוּת הָאָבוֹת הִיא קִיּוּם שֶׁל מַעְלָה וּמַטָּה, וְקִיּוּם שֶׁל יַעֲקֹב הוּא קִיּוּם שָׁלֵם יוֹתֵר מִכֻּלָּם. וְלָכֵן בְּשָׁעָה שֶׁצָּרָה לִבְנֵי יַעֲקֹב, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה אֶת דְּמוּת יַעֲקֹב וְחָס עַל הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו) וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב. יַעֲקוֹ"ב בְּוָא"ו, לָמָּה בְּוָא"ו? מִשּׁוּם שֶׁהוּא דְּמוּת שֶׁל יַעֲקֹב מַמָּשׁ.