7.9.24
ד אלול תשפד
קסה
דף
סתרי תורה
וְיַעָקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים. מִשְׁנָה. חָזְקֵי הַשָּׂרִים זְקוּפִים מִלְמַעְלָה, וְלַהַט הַחֶרֶב הַשְּׁנוּנָה מְמֻנָּה עַל כָּל (כמה) הַצְּבָאוֹת וְהַמַּחֲנוֹת.
אוֹתָהּ הַחֶרֶב הַלּוֹהֶטֶת הִיא חֶרֶב אֲדֻמָּה, שֶׁכָּתוּב (ישעיה לד) חֶרֶב לַה' מָלְאָה דָם. הַחֶרֶב הַ את שֶׁתְּלוּיָה בָּהּ הַהִפּוּךְ, הֵם שֶׁמִּתְהַפְּכִים לְכַמָּה צוּרוֹת. הוּא נָשִׁים, הוּא גְבָרִים, בִּצְדָדִים רַבִּים, נִפְרָדוֹת הַצּוּרוֹת הָאֲחֵרוֹת לְכַמָּה דְרָגוֹת.
מֵהַצַד שֶׁל עֵץ הַחַיִּים הֵם יוֹצְאִים, שֶׁמִּתְיַחֲדִים בְּיִחוּד בְּקֶשֶׁר. אֵלּוּ הַקְּדוֹשִׁים נִשְׁאָבִים תָּמִיד מִטַּל הַשָּׁמַיִם. הַשֵּׁם שֶׁל אֱלֹהִים מִתְתַּקֵּן בָּהֶם. (ועל זה אמר משמני הארץ ונתקן) בְּאַרְבָּעָה הַצְּדָדִים שֶׁל הָעוֹלָם נַעֲשׂוּ לְעַמּוּדֵי הַכִּסֵּא. כֻּלָּם מַרְגָּלִיּוֹת וְאֵיבָרִים וְעַמּוּדִים, לֹא נִפְרָדִים לְעוֹלָם מִתּוֹךְ הַשֵּׁם הַזֶּה, הֵם הַקְּשָׁרִים שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁבָּחַר לְחֶלְקוֹ וְנִקְשָׁרִים בַּשֵּׁם הַזֶּה, כֻּלָּם יָצְאוּ (בערב).
וְיַעָקֹב, כְּשֶׁיָּצָא לָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ, הִקִּיפוּ אוֹתוֹ לְאַרְבָּעָה צְדָדִים. לְאַרְבַּע הַזָּוִיּוֹת שֶׁל הָעוֹלָם שָׁמְרוּ אוֹתוֹ. בְּשָׁעָה קַלָּה הִתְרַגֵּשׁ מֵהָעֵץ (מהמקום) שֶׁלְּמַעְלָה לִשְׁמֹר אֶת הָעֵץ שֶׁלְּמַטָּה, וְאָז וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה. אָז וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, בֹּא רְאֵה אֶת שְׁלֵמוּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁלֹּא רָצָה לָלֶכֶת אֶלָּא בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל לָבָן. וְאִם תֹּאמַר, בְּפַעַם אַחֶרֶת לָמָּה לֹא? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁיַּעֲקֹב פָּחַד שֶׁלֹּא יַעֲזב אוֹתוֹ, וְיִשְׁתַּלְּמוּ שְׁנֵים עָשָׂר הַשְּׁבָטִים בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת. וְעַל כֵּן, כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁהִגִּיעָה הַשָּׁעָה שֶׁל בִּנְיָמִין, בָּרַח, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּבְרַח הוּא וְכָל אֲשֶׁר לוֹ. כֵּיוָן שֶׁנּוֹלַד בִּנְיָמִין, נִקְשְׁרָה הַשְּׁכִינָה עִם כָּל הַשְּׁבָטִים, וְנָטְלָה אֶת הַבַּיִת עִמָּם. וְיַעֲקֹב הָיָה יוֹדֵעַ בְּרוּחַ הַחָכְמָה, שֶׁכַּאֲשֶׁר יִשְׁתַּלְּמוּ שְׁנֵים עָשָׂר הַשְּׁבָטִים, שֶׁהַשְּׁכִינָה תִּתְקַשֵּׁר עִמָּהֶם וְרָחֵל תָּמוּת, וְהִיא נוֹטֶלֶת אֶת הַבַּיִת.
וּבֹא וּרְאֵה, כָּךְ לָמַדְנוּ, הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן רָאוּי לוֹ לְיַעֲקֹב כְּמוֹ שֶׁרָאוּי לְמֹשֶׁה, אֶלָּא שֶׁלֹּא יָכְלָה עַד שֶׁהָיוּ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים בַּבַּיִת לְהִתְקַשֵּׁר עִמָּהֶם, וְאָז נִדְחֲתָה רָחֵל, וְהִיא נָטְלָה אֶת הַבַּיִת עִם כָּל הַשְּׁבָטִים וְהָיְתָה עִקַּר הַבַּיִת, וְאָז (תהלים קיג) מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת. אָמַר יַעֲקֹב, הִנֵּה הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁיִּשְׁתַּלְּמוּ שְׁנֵים עָשָׂר הַשְּׁבָטִים, וּוַדַּאי שֶׁהָעוֹלָם שֶׁלְּמַעְלָה יָרַד לוֹ לַבַּיִת וְיִתְקַשֵּׁר (העולם שלמעלה ירד לו בביתו והתקשר) בָּהֶם, וְהָעֲנִיָּה הַ את נִדְחֵית לְפָנָיו. אִם תָּמוּת כָּאן, לֹא אֵצֵא מִכָּאן לְעוֹלָמִים. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא בָּאָרֶץ הַזּוֹ לֹא רָאוּי לְהַשְׁלִים אֶת הַבַּיִת. מִשּׁוּם כָּךְ, (בראשית ל) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף, טֶרֶם שֶׁיִּשְׁתַּלְּמוּ הַשְּׁבָטִים.
שָׁמַע רַבִּי שִׁמְעוֹן, אָמַר, וַדַּאי שֶׁכָּל דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה יָפִים, וְזֶה עוֹלֶה עַל הַכֹּל. וְאִם תֹּאמַר, לָמָּה לֹא הָלַךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ מִיָּד? אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁרָחֵל לֹא הִתְעַבְּרָה מִבִּנְיָמִין, הִתְעַכֵּב שָׁם. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁל בִּנְיָמִין, בָּרַח, וְלֹא בִקֵּשׁ רְשׁוּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְעַכֵּב שָׁם, וְהִתְחַבֵּר יַעֲקֹב עִם כָּל הַשְּׁבָטִים בַּמָּקוֹם שֶׁצָּרִיךְ. ע"כ סתרי תורה
סתרי תורה (בראשית ל״ב:ב׳) וְיַעֲקֹב הָלַךָ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְּגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלהִים. מַתְּנִיתִּין, תּוֹקְפֵּי דְהוּרְמְנֵי, זְקִיפִּין מִלְּעֵילָא, וְשִׁנְּנָא דְחַרְבָּא דִמְלַהֲטָא מְמַנָּא על כָּל (ס"א כמה) חֵילִין וּמַשִׁירְיָין.
הַהוּא חַרְבָּא מְלַהֲטָא, הִיא חַרְבָּא סוּמְקָא. דִּכְתִּיב, (ישעיה לה) חֶרֶב לַיְיָ מָלְאָה דָם. הַהוּא חַרְבָּא דְּתַּלְיָא בֵּיהּ הִפּוּכָא, אִינוּן דִּמְהַפְּכֵי לְכַמָּה גְוָונִין. הוּא נַשְׁיָין, הוּא גוּבְרִין, בְּסִטְרִין סַגִּיאִין, מִתְּפָּרְשִׁין גְּוָונִין אָחֳרָנִין לְכַמָּה דַרְגִּין.
מִסִּטְרָא דְאִילָנָא דְחַיֵּי, נָפְּקֵי אִינוּן. דְּמִתְּיַחֲדֵי בְּיִחוּדָא בְּקִשׁוּרָא. קַדִּישִׁין אִלֵּין, אִשְׁתָּאֲבָן תָּדִיר מִטַל הַשָׁמַיִם, שְׁמֵיהּ דֵּאלקִים, אִתְּתַּקִּין בְּהוּ. (ס"א ועל דא אמר משמני הארץ ואתתקן) בְּאַרְבַּע סִטְרִין דְּעָלְמָא, אִתְּעֲבִידוּ סַמְכִין דְּכֻּרְסְיָיא. כֻּלְּהוּ מַרְגְּלִיטִין, שַׁיְיפִּין וְסַמְכִין, לָא מִתְּפָּרְשִׁין לְעַלְמָא. מִגּוֹ דָא שְׁמָא, אִינוּן קִשׁוּרִין דְּיַעֲקֹב, דְּבָרִיר לְחוּלָקֵיהּ. וּמִתְּקַשְׁרָן בִּשְׁמָא דָא, כֻּלְּהוּ נָפְּקוּ (בערב) (ביעקב).
וְיַעֲקֹב כַּד נָפַּק לְמֵיזַל לְאָרְחֵיהּ, לְאַרְבַּע סִטְרִין אֲקִיפּוּ לֵיהּ, לְאַרְבַּע זָוְויָין דְּעַלְמָא נָטְרוּ לֵיהּ, בְּשַׁעְתָּא קַלָּה אִתְּרְגִישׁ מֵאִילָנָא (ס"א מאתר) לְעֵילָא, לְמִיטַר אִילָנָא דִלְתַּתָּא, וּכְדֵין (בראשית ל׳:כ״ה) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה. כְּדֵין (בראשית ל׳:כ״ה) וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם. (נדפס דף קנ"ח ע"ב ושם מפורש)
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, תָּא חֲזֵי, שְׁלֵמוּתֵּיהּ דְּיַעֲקֹב, דְּלָא בָּעֵי (בעא) לְמֵיזַל אֶלָּא בִּרְשׁוּתֵּיהּ דְּלָבָן, וְאִי תֵּימָא, זִמְנָא אָחֳרָא אַמַּאי לָא. אֶלָּא בְּגִין דְּדָחִיל יַעֲקֹב דְּלָא יִשְׁבּוֹק לֵיהּ, וְיִשְׁתְּלִימוּ תְּרֵיסַר שִׁבְטִין בְּאַרְעָא אָחֳרָא. וְעַל דָּא כֵּיוָן דְּחָמָא דְּמָטָא שַׁעְתָּא דְבִנְיָמִן, בָּרַח. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (בראשית לא) וַיִּבְרַח הוּא וְכָל אֲשֶׁר לוֹ. דְּכֵיוָן דְּאִתְּיָלִיד בִּנְיָמִן, אִתְּקַשַׁר שְׁכִינְתָּא בְּכֻלְּהוּ שִׁבְטִין, וְנָטַל בֵּיתָּא בְּהוּ. וְיַעֲקֹב הֲוָה יָדַע בְּרוּחָא דְחָכְמְתָּא, דְּכַד יִשְׁתַּלִּימוּ תְּרֵיסַר שִׁבְטִין, דִּשְׁכִינְתָּא תִּתְּקַשַׁר בְּהוּ, וְרָחֵל תָּמוּתּ, וְאִיהִי נָטְלָא בֵּיתָּא.
וְתָּא חֲזֵי, הָכִי אוֹלִיפְּנָא, עַלְמָא תַּתָּאָה, אִתְּחֲזֵי לֵיהּ לְיַעֲקֹב, כְּמָה דְּאִתְּחֲזֵי לֵיהּ לְמשֶׁה, אֶלָּא דְּלָא יְכִילַתּ, עַד דְּהֲווּ י"ב שִׁבְטִין בְּבֵיתָּא, לְאִתְּקַשְׁרָא בְּהוּ. וּכְדֵין, אִתְּדַּחְיַיתּ רָחֵל, וּנְטָלַתּ אִיהִי בֵּיתָּא בְּכֻלְּהוּ שִׁבְטִין, וְהֲוַתּ עִקְרָא דְּבֵיתָּא. וּכְדֵין (תהילים קי״ג:ט׳) מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶתּ הַבַּיִתּ. אָמַר יַעֲקֹב, הָא מָטָא זִמְנָא דְּיִשְׁתַּלִּימוּ י"ב שִׁבְטִין, וּוַדַּאי עַלְמָא דִלְעֵילָא יֵיחוּתּ לֵיהּ לְבֵיתָּא, ואִתְּקַשְׁרָא (נ"א עלמא דלעילא ייחות ליה בביתיה, ואתקשרא) בְּהוּ, וּמִסְכְּנָתָּא דָא אִתְּדַּחְיָיא קַמֵּיהּ. אִי תִּימוּתּ הָכָא, לָא אֶפּוֹק מִכָּאן לְעָלְמִין. ולא עוֹד, אֶלָּא בְּאַרְעָא דָא, לָא אִתְּחֲזֵי לְאַשְׁלָמָא בֵּיתָּא. בְּגִין כָּךָ, (בראשית ל׳:כ״ה) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶתּ יוֹסֵף, עַד לָא יִשְׁתַּלִּימוּ שִׁבְטִין.
שָׁמַע רִבִּי שִׁמְעוֹן, אָמַר, ודַּאי כָּל מִלּוֹי דְּרִבִּי יְהוּדָה שַׁפִּיר, ודא סָלִיק עַל כֹּלָּא. וְאִי תֵּימָא, אַמַּאי לָא אָזַל לֵיהּ לְאָרְחֵיהּ מִיָּד. אֶלָּא, כָּל זִמְנָא דְרָחֵל לָא מִתְּעַבְּרָא מִבִּנְיָמִן, אִתְּעַכַּב תַּמָּן. כֵּיוָן דְּמָטָא זִמְנָא דְּבִנְיָמִן, עָרַק, ולא בָעָא רְשׁוּתָּא. בְּגִין דְּלָא יִתְּעַכַּב תַּמָּן, ואִתְּחַבַּר יַעֲקֹב בְּכֻלְּהוּ שִׁבְטִין, בְּאֲתַּר דְּאִצְּטְרִיךָ. (ע" פרשת ויצא)