23.8.24
יט אב תשפד
קנז
דף
סתרי תורה
וַיָּבֹא יַעֲקֹב מִן הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב. וַיָּבֹא יַעֲקֹב - זוֹ תִּפְאֶרֶת הַקְּדוֹשָׁה, מֵאוֹתָהּ הַשָּׂדֶה שֶׁלּוֹקַחַת אֶת כָּל הַבְּרָכוֹת, שֶׁכָּתוּב בּוֹ אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ ה'. בָּעֶרֶב, לָמָּה בָּעֶרֶב? אֶלָּא בָּעֶרֶב שֶׁכָּתוּב (בראשית כד) וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב. בִּזְמַן שֶׁהִתְעוֹרֵר יִצְחָק אָבִיו לַשָּׂדֶה הַזּוֹ וְלָקַח אוֹתוֹ, שֶׁהֲרֵי יִצְחָק לֹא מִתְעוֹרֵר לַשָּׂדֶה הַזּוֹ. כֵּיוָן שֶׁהִסְתַּלֵּק יַעֲקֹב מִשָּׁם בָּעֶרֶב, הִשְׁאִיר אֶת הַשָּׂדֶה הַזּוֹ לְיִצְחָק אָבִיו, וְהוּא עָלָה בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן לְמַעְלָה.
מַה כָּתוּב? וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ. הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה, לַבֵּן הַיָּחִיד. וַתֹּאמֶר אֵלַי תָּבוֹא, תַּחַת כְּנָפַי, לְבָרֵךְ אוֹתְךְ וּלְהַרְווֹת אוֹתְךְ בְּתַפְנוּקִים וְעִדּוּנִים עֶלְיוֹנִים. הִנֵּה עֵת רָצוֹן וְעֹנֶג לָתֵת לְךְ נַחַת רוּחַ עֶלְיוֹנָה לְאוֹתָהּ הַשָּׂדֶה טֶרֶם שֶׁיִּשָּׂרֵף בַּחֹזֶק שֶׁל יִצְחָק.
כֵּיוָן שֶׁלָּקְחָה אֶת יַעֲקֹב תַּחַת כְּנָפֶיהָ, אָז וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ בַּלַּיְלָה הוּא. הוּא - שֶׁנִּסְתָּר מִן הַכֹּל. הוּא - שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת וְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת יוֹצְאוֹת מִשָּׁם. לֹא כָתוּב יַעֲקֹב, אֶלָּא הוּא, מִי שֶׁרָאוּי לְהִתְעוֹרֵר אֵלֶיהָ.
וְטֶרֶם מְזֻמָּן אֵלֶיהָ תַּחַת כְּנָפֶיהָ, מִי שֶׁלּוֹקֵחַ אוֹתָם הַקְּדוֹשִׁים (הקדשות) וְהַבְּרָכוֹת, לֹא מִתְמַלֵּא מֵהַנְּקֻדָּה הַטְּמִירָה, הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן הַהוּא. וְעַל כֵּן הַדּוּדָאִים מְעוֹרְרִים הַכֹּל, וְהַכֹּל כְּמוֹ שֶׁסּוֹד עֶלְיוֹן. רְאוּבֵן, מַה זֶּה רְאוּבֵן? הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂם שֵׁמוֹת בָּאָרֶץ, שֶׁכָּתוּב (תהלים מו) לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה' אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ.
(בראשית ל׳:ט״ז) וַיָּבֹא יַעֲקֹב מִן הַשָׂדֶה בָּעֶרֶב. וַיָּבֹא יַעֲקֹב, דָּא תִּפְּאֶרֶתּ קַדִּישָׁא, מֵהַהוּא שָׂדֶה דְּנָקִיט כָּל בִּרְכָאן, דִּכְתִּיב בֵּיהּ (בראשית כ״ז:כ״ז) אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ יְיָ. בָּעֶרֶב, אַמַּאי בָּעֶרֶב, אֶלָא בָּעֶרֶב, דִּכְתִּיב, (בראשית כ״ד:ס״ג) וַיֵּצֵּא יִצְּחָק לָשׂוּחַ בַּשָׂדֶה לִפְּנוֹתּ עֶרֶב. בְּזִמְנָא דְאִתְּעַר יִצְּחָק אֲבוֹי לְגַבֵּי הַאי שָׂדֶה, וְנָקִיט לֵיהּ, דְּהָא יִצְּחָק לָא אִתְּעַר לְגַבֵּי הַאי שָׂדֶה, כֵּיוָן דְּאִסְתַּלַּק יַעֲקֹב מִתַּמָּן בָּעֶרֶב, שָׁבִיק הַאי שָׂדֶה לְיִצְּחָק אֲבוֹי, וְאִיהוּ סָלִיק בְּהַהוּא זִמְנָא לְגַבֵּי עֵילָא.
מַה כְּתִּיב, (בראשית ל׳:ט״ז) וַתֵּצֵּא לֵאָה לִקְרָאתּוֹ. אִמָּא עִלָּאָה לְגַבֵּי בְּרָא יְחִידָא. וַתֹּאמֶר אֵלַי תָּבוֹא, תְּחוֹתּ גַּדְפָּאי לְבָרְכָא לָךָ, וּלְרַוָואָה לָךָ בְּתַּפְּנוּקִין וְעִדּוּנִין עִלָּאִין. הָא עִידַן רַעֲוָא וְעִנּוּגָא לְמֵיהַב לָךָ נַיְיחָא דְרוּחָא עִלָּאָה, לְגַבֵּי הַהוּא שָׂדֶה, עַד לָא יִתּוֹקַּד בְּתּוּקְפָּא דְיִצְּחָק.
כֵּיוָן דְּנָקְטָא לְיַעֲקֹב תְּחוֹתּ גַּדְפָּאָה, כְּדֵין (שם) וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ בַּלַּיְלָה הוּא. הוּא. דְּסָתִּים מִכֹּלָּא. הוּא. דְּכָל בִּרְכָאן וְכָל קִדּוּשִׁין נָפְּקֵי מִתַּמָּן. יַעֲקֹב לָא כְּתִּיב אֶלָּא הוּא. מַאן דְּאִתְּחֲזֵי לְאִתְּעָרָא לְגַבָּהּ.
וְעַד דְּלָא זַמִּין לְגַבָּהּ תְּחוֹתּ גַּדְפָּהָא, מַאן דְּנָקִיט אִינוּן קַדִּישָׁאן (קדושאן) וּבִרְכָאן לָא אִתְּמְלֵי מִנְּקוּדָה טְמִירָא, הַהוּא עַלְמָא עִלָּאָה. וְעַל דָּא דּוּדָאִים מִתְּעָרֵי כּלָּא, וְכֹלָּא כְּגַוְונָא דְּרָזָא עִלָּאָה. רְאוּבֵן מַאי רְאוּבֵן, קוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא שַׁוִּי שְׁמָהָן בְּאַרְעָא, דִּכְתִּיב (תהילים מ״ו:ט׳) לְכוּ חֲזוּ מִפְּעֲלוֹתּ יְיָ אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹתּ בָּאָרְץ. (עד כאן סתרי תורה).