28.7.24

קמד

דף

ב

עמוד

כב תמוז תשפד

מַה כָּתוּב? וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךְ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'. לָמָּה יִשְׂרָאֵל? אָמַר לוֹ, בְּעַל כָּרְחִי יֵשׁ לִי לְשַׁמֵּשׁ אוֹתְךְ, שֶׁהֲרֵי אַתָּה הִתְעַטַּרְתָּ בְּכֹחֲךְ לְמַעְלָה בְּדַרְגָּה עֶלְיוֹנָה, וַדַּאי יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שִׁמְךְ.
כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים. מַה זֶּה עִם אֱלֹהִים? וְכִי תַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁעָלָיו הָיָה אוֹמֵר? אֶלָּא אָמַר לוֹ, שָׂרִיתָ לְהִתְחַבֵּר וּלְהִזְדַּוֵּג עִם אֱלֹהִים בְּחִבּוּר, בַּזִּוּוּג שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ עִם הַלְּבָנָה. וְעַל כֵּן לֹא כָּתוּב עַל (את) אֱלֹהִים, אֶלָּא עִם אֱלֹהִים, בְּחִבּוּר וְזִוּוּג אֶחָד.
דָּבָר אַחֵר וַיֹּאמֶר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו) וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱלֹהֶיךְ. אַף כָּאן, וַיֹּאמֶר לֹא יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךְ יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל. וְאָז הִתְעַטֵּר יַעֲקֹב בְּדַרְגָּתוֹ לִהְיוֹת הַכְּלָל שֶׁל הָאָבוֹת. מַה כָּתוּב? וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם. מַה זֶּה וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם? שֶׁהוֹדָה לוֹ עַל כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁבֵּרַךְ אוֹתוֹ אָבִיו.
רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, (משלי טז) בִּרְצוֹת ה' דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ בֹּא רְאֵה כַּמָּה יֵשׁ לְאָדָם שֶׁיְּתַקֵּן אֶת שְׁבִילָיו עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֶת מִצְווֹת הַתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, שֶׁוַּדַּאי שְׁנֵי מַלְאָכִים שְׁלִיחִים יֵשׁ לָאָדָם מִלְמַעְלָה לְהִזְדַּוֵּג עִמּוֹ, אֶחָד לְיָמִין וְאֶחָד לִשְׂמֹאל, וְהֵם מְעִידִים עַל הָאָדָם בְּכָל מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה, הֵם נִמְצָאִים שָׁם, וְקוֹרְאִים לָהֶם יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר רַע.
בָּא הָאָדָם לְהִטַּהֵר וּלְהִשְׁתַּדֵּל בְּמִצְווֹת הַתּוֹרָה - אוֹתוֹ יֵצֶר הַטּוֹב שֶׁהִזְדַּוֵּג עִמּוֹ, כְּבָר הִתְגַּבֵּר עַל אוֹתוֹ יֵצֶר הָרָע וְהִשְׁלִים עִמּוֹ וְהִתְהַפֵּךְ לוֹ לְעֶבֶד. וּכְשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ לְהִטַּמֵּא, אוֹתוֹ יֵצֶר הָרָע מִתְחַזֵּק וּמִתְגַּבֵּר עַל אוֹתוֹ יֵצֶר טוֹב, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ, וַדַּאי כְּשֶׁאוֹתוֹ הָאָדָם בָּא לִטַּהֵר, בְּכַמָּה כֹּחַ הִתְחַזֵּק הָאָדָם כְּשֶׁהִתְגַּבֵּר אוֹתוֹ יֵצֶר טוֹב, אָז אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ, שֶׁאוֹתוֹ יֵצֶר הָרָע נִכְנָע לִפְנֵי הַיֵּצֶר הַטּוֹב. וְעַל זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה, (משלי יב) טוֹב נִקְלֶה וְעֶבֶד לוֹ. מַה זֶּה וְעֶבֶד לוֹ? זֶה יֵצֶר הָרָע. וְאָז כְּשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ בְּמִצְווֹת הַתּוֹרָה, אָז גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ, זֶה יֵצֶר הָרָע וּמַה שֶּׁבָּא מִצִּדּוֹ.
בֹּא רְאֵה, מִשּׁוּם שֶׁיַּעֲקֹב בָּטַח בַּקָּבָּ"ה וְכָל דְּרָכָיו הָיוּ לִשְׁמוֹ, עַל כֵּן אוֹיְבָיו יַשְׁלִים אִתּוֹ. וְזֶה (זה) סמא"ל, הַכֹּחַ וְהַחֹזֶק שֶׁל עֵשָׂו, שֶׁהִשְׁלִים עִם יַעֲקֹב. וּמִשּׁוּם שֶׁהִשְׁלִים עִם יַעֲקֹב וְהוֹדָה לוֹ עַל אוֹתָן הַבְּרָכוֹת, אֲזַי הִשְׁלִים עִמּוֹ עֵשָׂו. (אז הודה לו עשו, שכתוב יש לי רב אחי יהי לך אשר לך, שהרי הודה לו על אותן הברכות שלו בחרב) וְעַד שֶׁלֹּא הִשְׁלִים יַעֲקֹב עִם אוֹתוֹ הַמְמֻנֶּה שֶׁנִּתְמַנָּה עָלָיו, לֹא הִשְׁלִים עִמּוֹ עֵשָׂו. מִשּׁוּם כָּךְ, בְּכָל מָקוֹם הַכֹּחַ שֶׁל מַטָּה תָּלוּי בַּכֹּחַ שֶׁל מַעְלָה.
וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדֹלָה עַד מְאֹד וַיֹּאמֶר מִי אֵפוֹא. מִי אֵפוֹא - מַה זֶּה מִי אֵפוֹא? הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת מִי הוּא זֶה! אֶלָּא מִי אֵפוֹא - שֶׁשָּׁם עָמְדָה הַשְּׁכִינָה כְּשֶׁבֵּרַךְ יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב, וְעַל כֵּן אָמַר מִי אֵפוֹא, מִי הוּא שֶׁעוֹמֵד כָּאן וּמוֹדֶה עַל אוֹתָן הַבְּרָכוֹת שֶׁבֵּרַכְתִּי אוֹתוֹ? וַדַּאי גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה! שֶׁהִנֵּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִסְכִּים לְאוֹתָן הַבְּרָכוֹת.
רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, מִשּׁוּם אוֹתָהּ הַחֲרָדָה שֶׁהֶחֱרִיד יַעֲקֹב אֶת יִצְחָק אָבִיו, נֶעֱנַשׁ יַעֲקֹב בָּעֹנֶשׁ שֶׁל יוֹסֵף שֶׁחָרַד חֲרָדָה כָּזוֹ בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ לוֹ זֹאת מָצָאנוּ. יִצְחָק אָמַר מִי אֵפוֹא - בְּאֵיפֹה נֶעֱנַשׁ יַעֲקֹב, שֶׁכָּתוּב אֵיפֹה הֵם רֹעִים, וְשָׁם יוֹסֵף נֶאֱבַד, וְנֶעֱנַשׁ יַעֲקֹב. וְאַף עַל גַּב שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִסְכִּים עַל יָדוֹ בְּאוֹתָן הַבְּרָכוֹת, הוּא נֶעֱנַשׁ בְּאֵיפֹה, שֶׁכָּתוּב אֵיפֹה הֵם רֹעִים, וּמִשָּׁם נֶאֱבַד מִמֶּנּוּ וְנֶעֱנַשׁ כָּל אוֹתוֹ הָעֹנֶשׁ.
וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדלָה. מַה זֶּה גְּדֹלָה? כָּתוּב כָּאן גְּדֹלָה, וְכָתוּב שָׁם (דברים יח) וְאֶת הָאֵשׁ הַגְּדלָה הַ את וְגוֹ'. שֶׁנִּכְנַס עִמּוֹ גֵּיהִנֹּם. עַד מְאֹד - מַה זֶּה עַד מְאֹד? כָּתוּב כָּאן מְאֹד, וְכָתוּב שָׁם (בראשית א) וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד. זֶה מַלְאַךְ הַמָּוֶת. אָז אָמַר מִי אֵפוֹא.

28.7.24 כב תמוז תשפד

קמד

דף

ב

עמוד

מַה כְּתִיב, (בראשית לכ) וַיֹּאמֶר לא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל וְגו', אַמַּאי יִשְׂרָאֵל, אָמַר לֵיהּ, בַּעַל כָּרְחִין אִית לָן לְשַׁמָּשָׁא לָךְ, דְּהָא אַנְתְּ אִתְעַטְּרַת בְּחֵילָךְ לְעֵילָא בְּדַרְגָּא עִלָּאָה, יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ וַדַּאי.
כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים, מַאי עִם אֱלֹהִים, סַלְּקָא דַּעְתָּךְ דְּעֲלֵיהּ הֲוָה אָמַר. אֶלָּא אָמַר לֵיהּ, שָׂרִיתָ לְאִתְחַבְּרָא וּלְאִזְדַּוְּוגָא עִם אֱלֹהִים בְּחִבּוּרָא, בְּזִוּוּגָא דְּשִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא, וְעַל דָּא לָא כְּתִיב עַל (ס"א את) אֱלֹהִים, אֶלָּא עִם אֱלהִים, בְּחִבּוּרָא וְזִוּוּגָא חָדָא.
דָבָר אַחֵר, וַיֹּאמֶר, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (שמות ט״ו:כ״ו) וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְיָ אֱלהֶיךָ, אוּף הָכָא, (בראשית ל״ב:כ״ט) וַיֹּאמֶר לא יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל, כְּדֵין אִתְעַטַּר יַעֲקֹב בְּדַרְגֵּיהּ, לְמֶהֱוֵי כְּלָלָא דְּאֲבָהָן. מַה כְּתִיב, (שם) וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם. מַאי וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם, דְּאוֹדֵי לֵיהּ עַל כֻּלְּהוּ בִּרְכָאן, דְּבָרְכֵיהּ אֲבוֹי.
רִבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, (משלי ט״ז:ז׳) בִּרְצוֹת יְיָ דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִים אִתּוֹ. תָּא חֲזֵי, כַּמָּה אִית לֵיהּ לְבַר נָשׁ, לְאִתְתַּקְנָא שְׁבִילוֹי בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּגִין לְמֶעְבַּד פִּקּוּדֵי דְאוֹרַיְיתָא. דְּהָא אוֹקְּמוּהָ, דְּוַדַּאי (שמות ק"ו ע"ב, קס"ב ע"ב) תְּרֵין מַלְאָכִין שְׁלִיחָן אִית לְבַר נָשׁ מִלְּעֵילָא לְאִזְדַוְּוגָא בַּהֲדֵיהּ, חַד לִימִינָא וְחַד לִשְׂמָאלָא, וְאִינוּן סָהֲדֵין בֵּיהּ בְּבַר נָשׁ בְּכָל מַה דְּאִיהוּ עָבִיד, אִינוּן מִשְׁתַּכְּחֵי תַּמָּן וְקָרִינָן לוֹן יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר רָע.
אָתֵי בַּר נָשׁ לְאִתְדַּכָּאָה וּלְאִשְׁתַּדְּלָא בְּפִקּוּדֵי דְאוֹרַיְיתָא, הַהוּא יֵצֶר טוֹב דְּאִזְדַּוַּוג בֵּיהּ, כְּבָר אִיהוּ אִתְתַּקַּף עַל הַהוּא יֵצֶר הָרָע וְאִשְׁתָּלִים בַּהֲדֵיהּ וְאִתְהַפִּיךְ לֵיהּ לְעַבְדָא. וְכַד בַּר נָשׁ אָזִיל לְאִסְתַּאֲבָא, הַהוּא יֵצֶר הָרָע אִתְתַּקַּף וְאִתְגַּבַּר עַל הַהוּא יֵצֶר טוֹב, וְהָא אוֹקִימְנָא. וַדַּאי כַּד הַהוּא בַּר נָשׁ אָתֵי לְאִתְדַּכָּאָה, כַּמָּה תְּקִיפוּ אִתְתַּקַּף בַּר נָשׁ, כַּד אִתְגַּבְּרָא הַהוּא יֵצֶר טוֹב כְּדֵין (משלי ט״ז:ז׳) אוֹיְבָיו יַשְׁלִים אִתּוֹ, דְּהַהוּא יֵצֶר הָרָע אִתְכַּפְיָא קַמֵּיהּ דְּיֵצֶר טוֹב. וְעַל דָּא אָמַר שְׁלֹמֹה, (משלי י״ב:ט׳) טוֹב נִקְלֶה וְעֶבֶד לוֹ, מַאי וְעֶבֶד לוֹ, דָּא יֵצֶר הָרָע. וּכְדֵין כַּד אָזִיל בַּר נָשׁ בְּפִקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, כְּדֵין גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִים אִתּוֹ, דָּא יֵצֶר הָרָע, וְדְאֲתָא מִסִּטְרוֹי.
תָּא חֲזֵי, בְּגִין דְּיַעֲקֹב, אַבְטַח בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְכָל אָרְחוֹי הֲווּ לִשְׁמֵיהּ, עַל דָּא אוֹיְבָיו יַשְׁלִים אִתּוֹ. וְדָא (ד"א דא) סמאל, חֵילָא וְתוּקְפָא דְעֵשָׂו דְּאַשְׁלִים עִמֵּיהּ דְּיַעֲקֹב, וּבְגִין דְּאַשְׁלִים עִמֵּיהּ דְּיַעֲקֹב, וְאוֹדֵי לֵיהּ עַל אִינוּן בִּרְכָאן, כְּדֵין אַשְׁלִים עִמֵּיהּ עֵשָׂו, (נ"א כדין אודי ליה עשו דכתיב יש לי רב אחי יהי לך אשר לך, דהא אודי ליה על אינון ברכאן דיליה בחרבא) וְעַד דְּלָא אִשְׁתְּלִים עִמֵּיהּ יַעֲקֹב לְגַבֵּי הַהוּא מְמַנָּא דְּאִתְפַּקַּד עֲלֵיהּ, לָא אַשְׁלִים עִמֵּיהּ עֵשָׂו, בְּגִין כָּךְ, בְּכָל אֲתַר תּוּקְפָא דִלְתַתָּא תַּלְיָא בְּתוּקְפָא דִלְעֵילָא.
וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְדוֹלָה עַד מְאֹד וַיֹּאמֶר מִי אֵיפֹה. מִי אֵיפֹה, מַאי מִי אֵיפֹה, מִי הוּא זֶה מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא מִי אֵיפֹה, דְּקַיְימָא שְׁכִינְתָּא תַּמָּן, כַּד בְּרִיךְ לֵיהּ יִצְחָק לְיַעֲקֹב, וְעַל דָּא אָמַר, מִי אֵיפֹה. מַאן הוּא דְּקָאִים הָכָא, וְאוֹדֵי עַל אִינוּן בִּרְכָאן דְּבָרְכִית לֵיהּ, וַדַּאי (בראשית כ״ז:ל״ג) גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה. דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִסְתַּכַּם בְּאִינוּן בִּרְכָאן.
רִבִּי יְהוּדָה אָמַר, בְּגִין הַהִיא חֲרָדָה דְּאַחֲרִיד יַעֲקֹב לְיִצְחָק אֲבוֹי, אִתְעֲנַשׁ יַעֲקֹב בְּעוֹנָשָׁא דְּיוֹסֵף, דְּחָרַד חֲרָדָה כְּהַאי, בְּשַׁעְתָּא דְּאָמְרוּ לֵיהּ, (בראשית ל״ז:ל״ב) זֹאת מָצָאנוּ. יִצְחָק אָמַר מִי אֵיפֹה. בְּאֵיפֹה אִתְעֲנַשׁ יַעֲקֹב, דִּכְתִיב, (בראשית ל״ז:ל״ב) אֵיפֹה הֵם רוֹעִים, וְתַמָּן יוֹסֵף אִתְאֲבִיד וְאִתְעֲנִישׁ יַעֲקֹב. וְאַף עַל גַּב דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִסְתַּכַּם עַל יְדוֹי בְּאִינוּן בִּרְכָאן, אִיהוּ אִתְעֲנַשׁ בְּאֵיפֹה, דִּכְתִיב אֵיפֹה הֵם רוֹעִים. וּמִתַּמָּן אִתְאֲבִיד מִנֵּיהּ וְאִתְעֲנַשׁ כָּל הַהוּא עוֹנָשָׁא.
(בראשית כ״ז:ל״ג) וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְדוֹלָה, מַאי גְדוֹלָה, כְּתִיב הָכָא גְדוֹלָה, וּכְתִיב הָתָם (דברים י״ח:ט״ז) וְאֶת הָאֵשׁ הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת וְגו', דְּעָאל עִמֵּיהּ גֵּיהִנֹּם. עַד מְאֹד. מַאי עַד מְאֹד. כְּתִיב הָכָא מְאֹד, וּכְתִיב הָתָם (בראשית א׳:ל״א) וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, דָּא מַלְאַךְ הַמָּוְת, כְּדֵין אָמַר מִי אֵיפֹה.

28.7.24 כב תמוז תשפד

קמד

דף

ב

מַה כָּתוּב? וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךְ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'. לָמָּה יִשְׂרָאֵל? אָמַר לוֹ, בְּעַל כָּרְחִי יֵשׁ לִי לְשַׁמֵּשׁ אוֹתְךְ, שֶׁהֲרֵי אַתָּה הִתְעַטַּרְתָּ בְּכֹחֲךְ לְמַעְלָה בְּדַרְגָּה עֶלְיוֹנָה, וַדַּאי יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שִׁמְךְ.
כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים. מַה זֶּה עִם אֱלֹהִים? וְכִי תַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁעָלָיו הָיָה אוֹמֵר? אֶלָּא אָמַר לוֹ, שָׂרִיתָ לְהִתְחַבֵּר וּלְהִזְדַּוֵּג עִם אֱלֹהִים בְּחִבּוּר, בַּזִּוּוּג שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ עִם הַלְּבָנָה. וְעַל כֵּן לֹא כָּתוּב עַל (את) אֱלֹהִים, אֶלָּא עִם אֱלֹהִים, בְּחִבּוּר וְזִוּוּג אֶחָד.
דָּבָר אַחֵר וַיֹּאמֶר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו) וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱלֹהֶיךְ. אַף כָּאן, וַיֹּאמֶר לֹא יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךְ יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל. וְאָז הִתְעַטֵּר יַעֲקֹב בְּדַרְגָּתוֹ לִהְיוֹת הַכְּלָל שֶׁל הָאָבוֹת. מַה כָּתוּב? וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם. מַה זֶּה וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם? שֶׁהוֹדָה לוֹ עַל כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁבֵּרַךְ אוֹתוֹ אָבִיו.
רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, (משלי טז) בִּרְצוֹת ה' דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ בֹּא רְאֵה כַּמָּה יֵשׁ לְאָדָם שֶׁיְּתַקֵּן אֶת שְׁבִילָיו עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֶת מִצְווֹת הַתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, שֶׁוַּדַּאי שְׁנֵי מַלְאָכִים שְׁלִיחִים יֵשׁ לָאָדָם מִלְמַעְלָה לְהִזְדַּוֵּג עִמּוֹ, אֶחָד לְיָמִין וְאֶחָד לִשְׂמֹאל, וְהֵם מְעִידִים עַל הָאָדָם בְּכָל מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה, הֵם נִמְצָאִים שָׁם, וְקוֹרְאִים לָהֶם יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר רַע.
בָּא הָאָדָם לְהִטַּהֵר וּלְהִשְׁתַּדֵּל בְּמִצְווֹת הַתּוֹרָה - אוֹתוֹ יֵצֶר הַטּוֹב שֶׁהִזְדַּוֵּג עִמּוֹ, כְּבָר הִתְגַּבֵּר עַל אוֹתוֹ יֵצֶר הָרָע וְהִשְׁלִים עִמּוֹ וְהִתְהַפֵּךְ לוֹ לְעֶבֶד. וּכְשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ לְהִטַּמֵּא, אוֹתוֹ יֵצֶר הָרָע מִתְחַזֵּק וּמִתְגַּבֵּר עַל אוֹתוֹ יֵצֶר טוֹב, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ, וַדַּאי כְּשֶׁאוֹתוֹ הָאָדָם בָּא לִטַּהֵר, בְּכַמָּה כֹּחַ הִתְחַזֵּק הָאָדָם כְּשֶׁהִתְגַּבֵּר אוֹתוֹ יֵצֶר טוֹב, אָז אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ, שֶׁאוֹתוֹ יֵצֶר הָרָע נִכְנָע לִפְנֵי הַיֵּצֶר הַטּוֹב. וְעַל זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה, (משלי יב) טוֹב נִקְלֶה וְעֶבֶד לוֹ. מַה זֶּה וְעֶבֶד לוֹ? זֶה יֵצֶר הָרָע. וְאָז כְּשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ בְּמִצְווֹת הַתּוֹרָה, אָז גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ, זֶה יֵצֶר הָרָע וּמַה שֶּׁבָּא מִצִּדּוֹ.
בֹּא רְאֵה, מִשּׁוּם שֶׁיַּעֲקֹב בָּטַח בַּקָּבָּ"ה וְכָל דְּרָכָיו הָיוּ לִשְׁמוֹ, עַל כֵּן אוֹיְבָיו יַשְׁלִים אִתּוֹ. וְזֶה (זה) סמא"ל, הַכֹּחַ וְהַחֹזֶק שֶׁל עֵשָׂו, שֶׁהִשְׁלִים עִם יַעֲקֹב. וּמִשּׁוּם שֶׁהִשְׁלִים עִם יַעֲקֹב וְהוֹדָה לוֹ עַל אוֹתָן הַבְּרָכוֹת, אֲזַי הִשְׁלִים עִמּוֹ עֵשָׂו. (אז הודה לו עשו, שכתוב יש לי רב אחי יהי לך אשר לך, שהרי הודה לו על אותן הברכות שלו בחרב) וְעַד שֶׁלֹּא הִשְׁלִים יַעֲקֹב עִם אוֹתוֹ הַמְמֻנֶּה שֶׁנִּתְמַנָּה עָלָיו, לֹא הִשְׁלִים עִמּוֹ עֵשָׂו. מִשּׁוּם כָּךְ, בְּכָל מָקוֹם הַכֹּחַ שֶׁל מַטָּה תָּלוּי בַּכֹּחַ שֶׁל מַעְלָה.
וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדֹלָה עַד מְאֹד וַיֹּאמֶר מִי אֵפוֹא. מִי אֵפוֹא - מַה זֶּה מִי אֵפוֹא? הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת מִי הוּא זֶה! אֶלָּא מִי אֵפוֹא - שֶׁשָּׁם עָמְדָה הַשְּׁכִינָה כְּשֶׁבֵּרַךְ יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב, וְעַל כֵּן אָמַר מִי אֵפוֹא, מִי הוּא שֶׁעוֹמֵד כָּאן וּמוֹדֶה עַל אוֹתָן הַבְּרָכוֹת שֶׁבֵּרַכְתִּי אוֹתוֹ? וַדַּאי גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה! שֶׁהִנֵּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִסְכִּים לְאוֹתָן הַבְּרָכוֹת.
רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, מִשּׁוּם אוֹתָהּ הַחֲרָדָה שֶׁהֶחֱרִיד יַעֲקֹב אֶת יִצְחָק אָבִיו, נֶעֱנַשׁ יַעֲקֹב בָּעֹנֶשׁ שֶׁל יוֹסֵף שֶׁחָרַד חֲרָדָה כָּזוֹ בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ לוֹ זֹאת מָצָאנוּ. יִצְחָק אָמַר מִי אֵפוֹא - בְּאֵיפֹה נֶעֱנַשׁ יַעֲקֹב, שֶׁכָּתוּב אֵיפֹה הֵם רֹעִים, וְשָׁם יוֹסֵף נֶאֱבַד, וְנֶעֱנַשׁ יַעֲקֹב. וְאַף עַל גַּב שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִסְכִּים עַל יָדוֹ בְּאוֹתָן הַבְּרָכוֹת, הוּא נֶעֱנַשׁ בְּאֵיפֹה, שֶׁכָּתוּב אֵיפֹה הֵם רֹעִים, וּמִשָּׁם נֶאֱבַד מִמֶּנּוּ וְנֶעֱנַשׁ כָּל אוֹתוֹ הָעֹנֶשׁ.
וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדלָה. מַה זֶּה גְּדֹלָה? כָּתוּב כָּאן גְּדֹלָה, וְכָתוּב שָׁם (דברים יח) וְאֶת הָאֵשׁ הַגְּדלָה הַ את וְגוֹ'. שֶׁנִּכְנַס עִמּוֹ גֵּיהִנֹּם. עַד מְאֹד - מַה זֶּה עַד מְאֹד? כָּתוּב כָּאן מְאֹד, וְכָתוּב שָׁם (בראשית א) וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד. זֶה מַלְאַךְ הַמָּוֶת. אָז אָמַר מִי אֵפוֹא.

מַה כְּתִיב, (בראשית לכ) וַיֹּאמֶר לא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל וְגו', אַמַּאי יִשְׂרָאֵל, אָמַר לֵיהּ, בַּעַל כָּרְחִין אִית לָן לְשַׁמָּשָׁא לָךְ, דְּהָא אַנְתְּ אִתְעַטְּרַת בְּחֵילָךְ לְעֵילָא בְּדַרְגָּא עִלָּאָה, יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ וַדַּאי.
כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים, מַאי עִם אֱלֹהִים, סַלְּקָא דַּעְתָּךְ דְּעֲלֵיהּ הֲוָה אָמַר. אֶלָּא אָמַר לֵיהּ, שָׂרִיתָ לְאִתְחַבְּרָא וּלְאִזְדַּוְּוגָא עִם אֱלֹהִים בְּחִבּוּרָא, בְּזִוּוּגָא דְּשִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא, וְעַל דָּא לָא כְּתִיב עַל (ס"א את) אֱלֹהִים, אֶלָּא עִם אֱלהִים, בְּחִבּוּרָא וְזִוּוּגָא חָדָא.
דָבָר אַחֵר, וַיֹּאמֶר, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (שמות ט״ו:כ״ו) וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְיָ אֱלהֶיךָ, אוּף הָכָא, (בראשית ל״ב:כ״ט) וַיֹּאמֶר לא יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל, כְּדֵין אִתְעַטַּר יַעֲקֹב בְּדַרְגֵּיהּ, לְמֶהֱוֵי כְּלָלָא דְּאֲבָהָן. מַה כְּתִיב, (שם) וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם. מַאי וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם, דְּאוֹדֵי לֵיהּ עַל כֻּלְּהוּ בִּרְכָאן, דְּבָרְכֵיהּ אֲבוֹי.
רִבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, (משלי ט״ז:ז׳) בִּרְצוֹת יְיָ דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִים אִתּוֹ. תָּא חֲזֵי, כַּמָּה אִית לֵיהּ לְבַר נָשׁ, לְאִתְתַּקְנָא שְׁבִילוֹי בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּגִין לְמֶעְבַּד פִּקּוּדֵי דְאוֹרַיְיתָא. דְּהָא אוֹקְּמוּהָ, דְּוַדַּאי (שמות ק"ו ע"ב, קס"ב ע"ב) תְּרֵין מַלְאָכִין שְׁלִיחָן אִית לְבַר נָשׁ מִלְּעֵילָא לְאִזְדַוְּוגָא בַּהֲדֵיהּ, חַד לִימִינָא וְחַד לִשְׂמָאלָא, וְאִינוּן סָהֲדֵין בֵּיהּ בְּבַר נָשׁ בְּכָל מַה דְּאִיהוּ עָבִיד, אִינוּן מִשְׁתַּכְּחֵי תַּמָּן וְקָרִינָן לוֹן יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר רָע.
אָתֵי בַּר נָשׁ לְאִתְדַּכָּאָה וּלְאִשְׁתַּדְּלָא בְּפִקּוּדֵי דְאוֹרַיְיתָא, הַהוּא יֵצֶר טוֹב דְּאִזְדַּוַּוג בֵּיהּ, כְּבָר אִיהוּ אִתְתַּקַּף עַל הַהוּא יֵצֶר הָרָע וְאִשְׁתָּלִים בַּהֲדֵיהּ וְאִתְהַפִּיךְ לֵיהּ לְעַבְדָא. וְכַד בַּר נָשׁ אָזִיל לְאִסְתַּאֲבָא, הַהוּא יֵצֶר הָרָע אִתְתַּקַּף וְאִתְגַּבַּר עַל הַהוּא יֵצֶר טוֹב, וְהָא אוֹקִימְנָא. וַדַּאי כַּד הַהוּא בַּר נָשׁ אָתֵי לְאִתְדַּכָּאָה, כַּמָּה תְּקִיפוּ אִתְתַּקַּף בַּר נָשׁ, כַּד אִתְגַּבְּרָא הַהוּא יֵצֶר טוֹב כְּדֵין (משלי ט״ז:ז׳) אוֹיְבָיו יַשְׁלִים אִתּוֹ, דְּהַהוּא יֵצֶר הָרָע אִתְכַּפְיָא קַמֵּיהּ דְּיֵצֶר טוֹב. וְעַל דָּא אָמַר שְׁלֹמֹה, (משלי י״ב:ט׳) טוֹב נִקְלֶה וְעֶבֶד לוֹ, מַאי וְעֶבֶד לוֹ, דָּא יֵצֶר הָרָע. וּכְדֵין כַּד אָזִיל בַּר נָשׁ בְּפִקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, כְּדֵין גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִים אִתּוֹ, דָּא יֵצֶר הָרָע, וְדְאֲתָא מִסִּטְרוֹי.
תָּא חֲזֵי, בְּגִין דְּיַעֲקֹב, אַבְטַח בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְכָל אָרְחוֹי הֲווּ לִשְׁמֵיהּ, עַל דָּא אוֹיְבָיו יַשְׁלִים אִתּוֹ. וְדָא (ד"א דא) סמאל, חֵילָא וְתוּקְפָא דְעֵשָׂו דְּאַשְׁלִים עִמֵּיהּ דְּיַעֲקֹב, וּבְגִין דְּאַשְׁלִים עִמֵּיהּ דְּיַעֲקֹב, וְאוֹדֵי לֵיהּ עַל אִינוּן בִּרְכָאן, כְּדֵין אַשְׁלִים עִמֵּיהּ עֵשָׂו, (נ"א כדין אודי ליה עשו דכתיב יש לי רב אחי יהי לך אשר לך, דהא אודי ליה על אינון ברכאן דיליה בחרבא) וְעַד דְּלָא אִשְׁתְּלִים עִמֵּיהּ יַעֲקֹב לְגַבֵּי הַהוּא מְמַנָּא דְּאִתְפַּקַּד עֲלֵיהּ, לָא אַשְׁלִים עִמֵּיהּ עֵשָׂו, בְּגִין כָּךְ, בְּכָל אֲתַר תּוּקְפָא דִלְתַתָּא תַּלְיָא בְּתוּקְפָא דִלְעֵילָא.
וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְדוֹלָה עַד מְאֹד וַיֹּאמֶר מִי אֵיפֹה. מִי אֵיפֹה, מַאי מִי אֵיפֹה, מִי הוּא זֶה מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא מִי אֵיפֹה, דְּקַיְימָא שְׁכִינְתָּא תַּמָּן, כַּד בְּרִיךְ לֵיהּ יִצְחָק לְיַעֲקֹב, וְעַל דָּא אָמַר, מִי אֵיפֹה. מַאן הוּא דְּקָאִים הָכָא, וְאוֹדֵי עַל אִינוּן בִּרְכָאן דְּבָרְכִית לֵיהּ, וַדַּאי (בראשית כ״ז:ל״ג) גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה. דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִסְתַּכַּם בְּאִינוּן בִּרְכָאן.
רִבִּי יְהוּדָה אָמַר, בְּגִין הַהִיא חֲרָדָה דְּאַחֲרִיד יַעֲקֹב לְיִצְחָק אֲבוֹי, אִתְעֲנַשׁ יַעֲקֹב בְּעוֹנָשָׁא דְּיוֹסֵף, דְּחָרַד חֲרָדָה כְּהַאי, בְּשַׁעְתָּא דְּאָמְרוּ לֵיהּ, (בראשית ל״ז:ל״ב) זֹאת מָצָאנוּ. יִצְחָק אָמַר מִי אֵיפֹה. בְּאֵיפֹה אִתְעֲנַשׁ יַעֲקֹב, דִּכְתִיב, (בראשית ל״ז:ל״ב) אֵיפֹה הֵם רוֹעִים, וְתַמָּן יוֹסֵף אִתְאֲבִיד וְאִתְעֲנִישׁ יַעֲקֹב. וְאַף עַל גַּב דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִסְתַּכַּם עַל יְדוֹי בְּאִינוּן בִּרְכָאן, אִיהוּ אִתְעֲנַשׁ בְּאֵיפֹה, דִּכְתִיב אֵיפֹה הֵם רוֹעִים. וּמִתַּמָּן אִתְאֲבִיד מִנֵּיהּ וְאִתְעֲנַשׁ כָּל הַהוּא עוֹנָשָׁא.
(בראשית כ״ז:ל״ג) וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְדוֹלָה, מַאי גְדוֹלָה, כְּתִיב הָכָא גְדוֹלָה, וּכְתִיב הָתָם (דברים י״ח:ט״ז) וְאֶת הָאֵשׁ הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת וְגו', דְּעָאל עִמֵּיהּ גֵּיהִנֹּם. עַד מְאֹד. מַאי עַד מְאֹד. כְּתִיב הָכָא מְאֹד, וּכְתִיב הָתָם (בראשית א׳:ל״א) וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, דָּא מַלְאַךְ הַמָּוְת, כְּדֵין אָמַר מִי אֵיפֹה.

28.7.24

קמד

דף

ב

עמוד

כב תמוז תשפד

מַה כָּתוּב? וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךְ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'. לָמָּה יִשְׂרָאֵל? אָמַר לוֹ, בְּעַל כָּרְחִי יֵשׁ לִי לְשַׁמֵּשׁ אוֹתְךְ, שֶׁהֲרֵי אַתָּה הִתְעַטַּרְתָּ בְּכֹחֲךְ לְמַעְלָה בְּדַרְגָּה עֶלְיוֹנָה, וַדַּאי יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שִׁמְךְ.
כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים. מַה זֶּה עִם אֱלֹהִים? וְכִי תַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁעָלָיו הָיָה אוֹמֵר? אֶלָּא אָמַר לוֹ, שָׂרִיתָ לְהִתְחַבֵּר וּלְהִזְדַּוֵּג עִם אֱלֹהִים בְּחִבּוּר, בַּזִּוּוּג שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ עִם הַלְּבָנָה. וְעַל כֵּן לֹא כָּתוּב עַל (את) אֱלֹהִים, אֶלָּא עִם אֱלֹהִים, בְּחִבּוּר וְזִוּוּג אֶחָד.
דָּבָר אַחֵר וַיֹּאמֶר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו) וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱלֹהֶיךְ. אַף כָּאן, וַיֹּאמֶר לֹא יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךְ יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל. וְאָז הִתְעַטֵּר יַעֲקֹב בְּדַרְגָּתוֹ לִהְיוֹת הַכְּלָל שֶׁל הָאָבוֹת. מַה כָּתוּב? וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם. מַה זֶּה וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם? שֶׁהוֹדָה לוֹ עַל כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁבֵּרַךְ אוֹתוֹ אָבִיו.
רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, (משלי טז) בִּרְצוֹת ה' דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ בֹּא רְאֵה כַּמָּה יֵשׁ לְאָדָם שֶׁיְּתַקֵּן אֶת שְׁבִילָיו עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֶת מִצְווֹת הַתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, שֶׁוַּדַּאי שְׁנֵי מַלְאָכִים שְׁלִיחִים יֵשׁ לָאָדָם מִלְמַעְלָה לְהִזְדַּוֵּג עִמּוֹ, אֶחָד לְיָמִין וְאֶחָד לִשְׂמֹאל, וְהֵם מְעִידִים עַל הָאָדָם בְּכָל מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה, הֵם נִמְצָאִים שָׁם, וְקוֹרְאִים לָהֶם יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר רַע.
בָּא הָאָדָם לְהִטַּהֵר וּלְהִשְׁתַּדֵּל בְּמִצְווֹת הַתּוֹרָה - אוֹתוֹ יֵצֶר הַטּוֹב שֶׁהִזְדַּוֵּג עִמּוֹ, כְּבָר הִתְגַּבֵּר עַל אוֹתוֹ יֵצֶר הָרָע וְהִשְׁלִים עִמּוֹ וְהִתְהַפֵּךְ לוֹ לְעֶבֶד. וּכְשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ לְהִטַּמֵּא, אוֹתוֹ יֵצֶר הָרָע מִתְחַזֵּק וּמִתְגַּבֵּר עַל אוֹתוֹ יֵצֶר טוֹב, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ, וַדַּאי כְּשֶׁאוֹתוֹ הָאָדָם בָּא לִטַּהֵר, בְּכַמָּה כֹּחַ הִתְחַזֵּק הָאָדָם כְּשֶׁהִתְגַּבֵּר אוֹתוֹ יֵצֶר טוֹב, אָז אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ, שֶׁאוֹתוֹ יֵצֶר הָרָע נִכְנָע לִפְנֵי הַיֵּצֶר הַטּוֹב. וְעַל זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה, (משלי יב) טוֹב נִקְלֶה וְעֶבֶד לוֹ. מַה זֶּה וְעֶבֶד לוֹ? זֶה יֵצֶר הָרָע. וְאָז כְּשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ בְּמִצְווֹת הַתּוֹרָה, אָז גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ, זֶה יֵצֶר הָרָע וּמַה שֶּׁבָּא מִצִּדּוֹ.
בֹּא רְאֵה, מִשּׁוּם שֶׁיַּעֲקֹב בָּטַח בַּקָּבָּ"ה וְכָל דְּרָכָיו הָיוּ לִשְׁמוֹ, עַל כֵּן אוֹיְבָיו יַשְׁלִים אִתּוֹ. וְזֶה (זה) סמא"ל, הַכֹּחַ וְהַחֹזֶק שֶׁל עֵשָׂו, שֶׁהִשְׁלִים עִם יַעֲקֹב. וּמִשּׁוּם שֶׁהִשְׁלִים עִם יַעֲקֹב וְהוֹדָה לוֹ עַל אוֹתָן הַבְּרָכוֹת, אֲזַי הִשְׁלִים עִמּוֹ עֵשָׂו. (אז הודה לו עשו, שכתוב יש לי רב אחי יהי לך אשר לך, שהרי הודה לו על אותן הברכות שלו בחרב) וְעַד שֶׁלֹּא הִשְׁלִים יַעֲקֹב עִם אוֹתוֹ הַמְמֻנֶּה שֶׁנִּתְמַנָּה עָלָיו, לֹא הִשְׁלִים עִמּוֹ עֵשָׂו. מִשּׁוּם כָּךְ, בְּכָל מָקוֹם הַכֹּחַ שֶׁל מַטָּה תָּלוּי בַּכֹּחַ שֶׁל מַעְלָה.
וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדֹלָה עַד מְאֹד וַיֹּאמֶר מִי אֵפוֹא. מִי אֵפוֹא - מַה זֶּה מִי אֵפוֹא? הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת מִי הוּא זֶה! אֶלָּא מִי אֵפוֹא - שֶׁשָּׁם עָמְדָה הַשְּׁכִינָה כְּשֶׁבֵּרַךְ יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב, וְעַל כֵּן אָמַר מִי אֵפוֹא, מִי הוּא שֶׁעוֹמֵד כָּאן וּמוֹדֶה עַל אוֹתָן הַבְּרָכוֹת שֶׁבֵּרַכְתִּי אוֹתוֹ? וַדַּאי גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה! שֶׁהִנֵּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִסְכִּים לְאוֹתָן הַבְּרָכוֹת.
רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, מִשּׁוּם אוֹתָהּ הַחֲרָדָה שֶׁהֶחֱרִיד יַעֲקֹב אֶת יִצְחָק אָבִיו, נֶעֱנַשׁ יַעֲקֹב בָּעֹנֶשׁ שֶׁל יוֹסֵף שֶׁחָרַד חֲרָדָה כָּזוֹ בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ לוֹ זֹאת מָצָאנוּ. יִצְחָק אָמַר מִי אֵפוֹא - בְּאֵיפֹה נֶעֱנַשׁ יַעֲקֹב, שֶׁכָּתוּב אֵיפֹה הֵם רֹעִים, וְשָׁם יוֹסֵף נֶאֱבַד, וְנֶעֱנַשׁ יַעֲקֹב. וְאַף עַל גַּב שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִסְכִּים עַל יָדוֹ בְּאוֹתָן הַבְּרָכוֹת, הוּא נֶעֱנַשׁ בְּאֵיפֹה, שֶׁכָּתוּב אֵיפֹה הֵם רֹעִים, וּמִשָּׁם נֶאֱבַד מִמֶּנּוּ וְנֶעֱנַשׁ כָּל אוֹתוֹ הָעֹנֶשׁ.
וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדלָה. מַה זֶּה גְּדֹלָה? כָּתוּב כָּאן גְּדֹלָה, וְכָתוּב שָׁם (דברים יח) וְאֶת הָאֵשׁ הַגְּדלָה הַ את וְגוֹ'. שֶׁנִּכְנַס עִמּוֹ גֵּיהִנֹּם. עַד מְאֹד - מַה זֶּה עַד מְאֹד? כָּתוּב כָּאן מְאֹד, וְכָתוּב שָׁם (בראשית א) וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד. זֶה מַלְאַךְ הַמָּוֶת. אָז אָמַר מִי אֵפוֹא.