15.7.24
ט תמוז תשפד
קלח-קלט
דף
3 עמודים
וּבֹא וּרְאֵה, יַעֲקֹב הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁעֵשָׂו הָיָה לוֹ לְהִדָּבֵק בְּאוֹתוֹ נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן, וְעַל כֵּן בְּכָל מַעֲשָׂיו נִמְשָׁךְ עָלָיו כְּנָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן אַחֵר, בְּחָכְמָה, בְּעַקְמוּמִיּוּת, וְכָךְ צָרִיךְ. וְזֶה בָּא כְּמוֹ זֶה מַה שֶּׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מַה שֶּׁכָּתוּב (בראשית א) וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים - זֶה יַעֲקֹב וְעֵשָׂו. וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת - אֵלּוּ שְׁאָר הַדְּרָגוֹת שֶׁבֵּינֵיהֶם. וַדַּאי שֶׁיַּעֲקֹב נַעֲשָׂה חָכָם כְּנֶגֶד אוֹתוֹ הַנָּחָשׁ הָאַחֵר, וְכָךְ צָרִיךְ.
וּמִשּׁוּם כָּךְ בְּכָל חֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ שָׂעִיר אֶחָד, כְּדֵי לְהַמְשִׁיכוֹ לִמְקוֹמוֹ וְיִפָּרֵד מִן הַלְּבָנָה, וְכֵן בִּימֵי הַכִּפּוּרִים לְהַקְרִיב אוֹתוֹ הַשָּׂעִיר, וְזֶה בְּחָכְמָה לִשְׁלֹט עָלָיו וְלֹא יוּכַל לְהָרַע, שֶׁכָּתוּב (ויקרא טז) וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת כָּל עֲונֹתָם אֶל אֶרֶץ גְּזֵרָה, וּבֵאֲרוּהוּ שֶׁזֶּה עֵשָׂו, שֶׁהוּא שָׂעִיר, וְהַכֹּל בְּחָכְמָה וּבְרַמָּאוּת כְּלַפָּיו. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב (תהלים יח) וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל, מִשּׁוּם שֶׁהוּא נָחָשׁ רַע, עֲקֹם רוּחַ, חָכָם לְהָרַע, מַסְטִין לְמַעְלָה וּמַסְטִין לְמַטָּה.
וּמִשּׁוּם כָּךְ יִשְׂרָאֵל מַקְדִּימִים וּמִתְחַכְּמִים לוֹ בְּחָכְמָה, בְּעַקְמִימוּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּכַל לְהָרַע וְלִשְׁלֹט. וְעַל כֵּן יַעֲקֹב, שֶׁהוּא בְּסוֹד הָאֱמוּנָה, כָּל מַעֲשָׂיו כְּלַפֵּי עֵשָׂו מִשּׁוּם שֶׁלֹּא נָתַן מָקוֹם לַנָּחָשׁ הַהוּא לְטַמֵּא אֶת הַמִּקְדָּשׁ, וְלֹא יִקְרַב אֵלָיו וְלֹא יִשְׁלֹט בָּעוֹלָם. וְעַל כֵּן לֹא הִצְטָרֵךְ לְאַבְרָהָם לְהִתְנַהֵג בְּעַקְמִימוּת, וְלֹא לְיִצְחָק, מִשּׁוּם שֶׁעֵשָׂו, שֶׁהוּא הַצַּד שֶׁל הַנָּחָשׁ הַהוּא, טֶרֶם בָּא לָעוֹלָם. אֲבָל יַעֲקֹב, שֶׁהוּא בַּעַל הַבַּיִת, צָרִיךְ לוֹ לַעֲמֹד כְּנֶגֶד אוֹתוֹ הַנָּחָשׁ שֶׁלֹּא תִהְיֶה לוֹ כְּלָל שְׁלִיטָה לְטַמֵּא אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁל יַעֲקֹב, וְעַל כֵּן צָרִיךְ לְיַעֲקֹב יוֹתֵר מִכָּל בְּנֵי הָעוֹלָם, וּמִשּׁוּם כָּךְ יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים נִבְחֲרוּ לְחֵלֶק גּוֹרָלוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכָּתוּב (דברים לב) כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ.
וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים, הַצַּד שֶׁל אַבְרָהָם גָּרַם לָהֶם לְהִתְגַּדֵּל וּזְכוּתוֹ סִיְּעָה לָהֶם, הוּא הָיָה מְחַנֵּךְ אוֹתָם בְּמִצְווֹת, שֶׁכָּתוּב כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְגוֹ', לְרַבּוֹת יַעֲקֹב וְעֵשָׂו. וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד וְגוֹ'. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כָּל אֶחָד וְאֶחָד נִפְרַד לְדַרְכּוֹ, זֶה לְצַד הָאֱמוּנָה - וְזֶה לַצַּד שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה.
וְכֵן הָיָה בַּמֵּעַיִם שֶׁל רִבְקָה, שֶׁשָּׁם כָּל אֶחָד הָלַךְ לְצִדּוֹ. שֶׁכַּאֲשֶׁר הִיא הִשְׁתַּדְּלָה בְּמַעֲשִׂים כְּשֵׁרִים, אוֹ שֶׁעָבְרָה סָמוּךְ לְמָקוֹם טוֹב לַעֲשׂוֹת אֶת מִצְווֹת הַתּוֹרָה, הָיָה יַעֲקֹב שָׂמֵחַ וְדוֹחֵק לָצֵאת. וּכְשֶׁהָיְתָה הוֹלֶכֶת סָמוּךְ לְמָקוֹם שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה, אוֹתוֹ הָרָשָׁע הִכָּה לָצֵאת, וּבֵאֲרוּהוּ. וּמִשּׁוּם כָּךְ, כְּשֶׁנִּבְרְאוּ וְיָצְאוּ לָעוֹלָם, כָּל אֶחָד נִפְרַד וְהָלַךְ וְנִמְשַׁךְ לִמְקוֹמוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ. וְעַל כֵּן וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד וְגוֹ'.
וַיְּאהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו. הֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ, (כמו) שֶׁכָּתוּב אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה. וְכָתוּב שָׁם (בראשית י) הוּא הָיָה גִבֹּר צַיִד. (מהו) אִישׁ שָׂדֶה, לְקַפֵּחַ אֶת בְּנֵי הָאָדָם וְלַהֲרֹג אוֹתָם. וְהוּא אָמַר שֶׁעָשָׂה תְפִלָּה, וְצָד אוֹתוֹ בְּפִיו. אִישׁ שָׂדֶה, מִשּׁוּם שֶׁחֵלֶק גּוֹרָלוֹ אֵינוֹ בְּיִשּׁוּב, אֶלָּא בְּמָקוֹם חָרֵב, בַּמִּדְבָּר, בַּשָּׂדֶה, וְעַל זֶה אִישׁ שָׂדֶה.
וְאִם תֹּאמַר, אֵיךְ יִצְחָק לֹא יָדַע אֶת כָּל מַעֲשָׂיו הָרָעִים שֶׁל עֵשָׂו, וַהֲרֵי הַשְּׁכִינָה הָיְתָה עִמּוֹ? שֶׁאִם לֹא שָׁרְתָה עִמּוֹ שְׁכִינָה, אֵיךְ יָכֹל לְבָרֵךְ אֶת יַעֲקֹב בְּשָׁעָה שֶׁבֵּרַךְ אוֹתוֹ? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁשְּׁכִינָה הָיְתָה דָרָה עִמּוֹ בַּבַּיִת וְדָרָה עִמּוֹ תָּמִיד, אֲבָל לוֹ הוֹדִיעָה לוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּרֵךְ יַעֲקֹב בְּלִי דַעְתּוֹ, אֶלָּא בְּדַעְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְכָךְ צָרִיךְ, שֶׁבַּשָּׁעָה הַהִיא שֶׁנִּכְנַס יַעֲקֹב לִפְנֵי אָבִיו, נִכְנְסָה עִמּוֹ שְׁכִינָה, וְאָז רָאָה יִצְחָק בְּדַעְתּוֹ שֶׁרָאוּי לִבְרָכָה וְיִתְבָּרֵךְ מִדַּעַת הַשְּׁכִינָה.
תולדות, י׳
בֹּא רְאֵה, (פעם אחת היה יושב רבי שמעון ושאר החברים, נכנס לפניו רבי אלעזר בנו, אמרו לרבי שמעון, דבר גדול רצינו לבקש לפניך בענינם של יעקב ועשו, איך לא רצה יעקב לתת לעשו תבשיל עדשים עד שמכר לו את בכורתו? ועוד, שאמר עשו ליצחק אביו, ויעקבני זה פעמים,
אמר להם, בשעה הזאת אתם חיבים לקבל מלקות, שהאמנתם לדברי עשו ושקרתם לדברי י קב, שהרי הכתוב מעיד עליו ויעקב איש תם, ועוד כתוב תתן אמת ליעקב, אלא כך הוא ענינו של יעקב עם עשו, משום שעשו היה שונא את הבכורה בראשונה, והיה רוצה מיעקב שיקח אותה ממנו אפלו בלי כסף, זהו שכתוב ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את הבכרה).
וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד וַיָּבא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, וַיָּזֶד יַעֲקֹב - הִנֵּה פֵּרְשׁוּהָ שֶׁהֲרֵי בִּשְׁבִיל הָאֵבֶל שֶׁל אַבְרָהָם זֶה הָיָה, אֲבָל וַיָּזֶד יִצְחָק נָזִיד הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! אֶלָּא וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד, שֶׁהוּא הָיָה יוֹדֵעַ אֶת הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁלּוֹ בְּאוֹתוֹ צַד שֶׁנִּדְבַּק בּוֹ, מִשּׁוּם כָּךְ עָשָׂה תַבְשִׁילִים אֲדֻמִּים, עֲדָשִׁים תַּבְשִׁיל אָדם, שֶׁהַתַּבְשִׁיל הַזֶּה מְשַׁבֵּר אֶת הַכֹּחַ וְהַחֹזֶק שֶׁל הַדָּם הָאָדם כְּדֵי לִשְׁבֹּר אֶת חָזְקוֹ וְכֹחוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ עָשָׂה לוֹ בְּחָכְמָה כְּמוֹ אוֹתוֹ הַצֶּבַע הָאָדם.
וְעַל הַתַּבְשִׁיל הַהוּא נִמְכַּר לוֹ לְעֶבֶד וּמָכַר בְּכוֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב, וּבַשָּׁעָה הַהִיא יָדַע יַעֲקֹב, שֶׁבִּשְׁבִיל שָׂעִיר אֶחָד שֶׁיַּקְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל לַדַּרְגָּה שֶׁלּוֹ, יִתְהַפֵּךְ לְעֶבֶד לְבָנָיו וְלֹא יְקַטְרֵג לָהֶם. וּבַכֹּל הָלַךְ יַעֲקֹב עִם עֵשָׂו בְּחָכְמָה, מִשּׁוּם אוֹתָהּ הַדַּרְגָּה שֶׁל עֵשָׂו הֶחָכָם, וְלֹא יָכֹל לִשְׁלֹט, וְנִכְנַע וְלֹא נִטְמָא (בו) בֵיתוֹ, וְהוּא יָגֵן עָלָיו.
(ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדם האדם הזה, למה כתוב פעמים האדם? אלא משום שכל מה שיש בו אדם, כמו שנאמר ויצא הראשון אדמוני, ותבשילו אדם, שכתוב מן האדם האדם הזה, וארצו אדמה, שכתוב ארצה שעיר שדה אדום, ואנשיו אדמים, שכתוב הוא עשו אבי אדום, ומי שעתיד להפרע ממנו אדם, שכתוב דודי צח ואדום, ולבושו אדם, שכתוב מדוע אדם ללבושך, וכתוב מי זה בא מאדום,)
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, וְכֵן בְּלָבָן נִרְאֶה כָּךְ, מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי הוּא הָיָה מְכַשֵּׁף, כַּכָּתוּב (בראשית כ) נִחַשְׁתִּי וַיְבָרֲכֵנִי ה' בִּגְלָלֶךְ. וְאַף עַל גַּב שֶׁיַּעֲקֹב נִקְרָא אִישׁ שָׁלֵם, מִשּׁוּם כָּךְ הָיָה שָׁלֵם, עִם מִי שֶׁהִצְטָרֵךְ לוֹ לָלֶכֶת עִמּוֹ בְּרַחֲמִים הָיָה הוֹלֵךְ, וְעִם מִי שֶׁהִצְטָרֵךְ לוֹ לָלֶכֶת עִמּוֹ בְּדִין קָשֶׁה וּבְעַקְמִימוּת הָיָה הוֹלֵךְ, מִשּׁוּם שֶׁשְּׁנֵי חֲלָקִים הָיוּ בוֹ, וְעָלָיו כָּתוּב (תהלים יח) עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל. עִם חָסִיד בְּצַד הַחֶסֶ"ד, וְעִם הָעִקֵּשׁ בַּצַּד שֶׁל הַדִּין הַקָּשֶׁה, הַכֹּל כָּרָאוּי.
וְתָא חֲזֵי, יַעֲקֹב הֲוָה יָדַע דְּעֵשָׂו הֲוָה לֵיהּ לְאִתְדַּבְּקָא בְּהַהוּא חִוְיָא עֲקִימָא, וְעַל דָּא בְּכָל עוֹבָדוֹי אִתְמַשִּׁיךְ עֲלֵיהּ כְּחִוְיָא עֲקִימָא אָחֳרָא, בְּחָכְמְתָא בְּעֲקִימוּ, וְהָכִי אִצְטְרִיךְ. וְאַתְיָיא דָא, כִּי הָא דְּאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, מַאי דִכְתִיב, (בראשית א׳:כ״א) וַיִּבְרָא אֱלהִים אֶת הַתַּנִּינִים הַגְּדוֹלִים, דָּא יַעֲקֹב וְעֵשָׂו. (בראשית א׳:כ״א) וְאֶת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרוֹמֶשֶׂת, אִלֵּין שְׁאָר דַּרְגִּין דְּבֵינַיְיהוּ, וַדַּאי אִתְעֲבִיד יַעֲקֹב חַכִּים לְקֳבְלֵיהּ דְּהַהוּא חִוְיָא אָחֳרָא וְהָכִי אִצְטְרִיךְ.
וּבְגִין כָּךְ בְּכָל יַרְחָא וְיַרְחָא חַד שָׂעִיר, בְּגִין לְאַמְשָׁכָא לֵיהּ לְאַתְרֵיהּ וְיִתְפְּרַשׁ מִן סִיהֲרָא. וְכֵן בְּיוֹמֵי דְכִפּוִּרִי לְאַקְרָבָא הַהוּא שָׂעִיר, וְדָא בְּחָכְמָה לְשַׁלְטָאָה עֲלֵיהּ וְלָא יָכִיל לְאַבְאָשָׁא, דִּכְתִיב, (ויקרא ט״ז:כ״ב) וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנוֹתָם אֶל אֶרֶץ גְּזֵרָה, וְאוּקְמוּהָ דְּדָא עֵשָׂו דְּאִיהוּ שָׂעִיר, וְכֹלָּא בְּחָכְמָה וּבְרַמָּאוּת לְגַבֵּיהּ. מַאי טַעְמָא, מִשּׁוּם דִּכְתִיב, (תהילים י״ח:כ״ז) וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל, בְּגִין דְּאִיהוּ חִוְיָא בִּישָׁא, עָקִים רוּחָא, חַכִּים לְאַבְאָשָׁא, אַסְטֵי לְעֵילָא וְאַסְטֵי לְתַתָּא.
וּבְגִין כָּךְ, יִשְׂרָאֵל מְקַדְּמִין וְחַכְּמִין לֵיהּ בְּחָכְמָה, בְּעֲקִימוּ, בְּגִין דְּלָא יָכִיל לְאַבְאָשָׁא וּלְשַׁלְטָאָה. וְעַל דָּא יַעֲקֹב דְּאִיהוּ בְּרָזָא דִמְהֵימְנוּתָא, כָּל עוֹבָדוֹי לְגַבֵּי דְעֵשָׂו בְּגִין דְּלָא יָהַב דּוּכְתָּא לֵיהּ לְהַהוּא חִוְיָא, לְסָאֲבָא מַקְדְּשָׁא. וְלָא יַקְרִיב לְגַבֵּיהּ, וְלָא יִשְׁלוֹט בְּעַלְמָא. וְעַל דָּא לָא אִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְאַבְרָהָם לְאִתְנַהֲגָא בְּעוּקְמָא, וְלָא לְיִצְחָק, בְּגִין דְּעֵשָׂו דְּאִיהוּ סִטְרָא דְּהַהוּא חִוְיָא, עַד לָא אֲתָא לְעַלְמָא. אֲבָל יַעֲקֹב, דְּאִיהוּ מָארֵיהּ (כ"א ע"ב) דְּבֵיתָא, אִיבָּעֵי לֵיהּ לְקָיְימָא לְקֳבְלֵיהּ דְּהַהוּא חִוְיָא, דְּלָא יָהִיב לֵיהּ שָׁלְטָנוּתָא כְּלָל לְסָאֲבָא בֵּי מַקְדְּשָׁא דְיַעֲקֹב. וְעַל דָּא אִצְטְרִיךְ לְיַעֲקֹב יַתִּיר מִכָּל בְּנֵי עַלְמָא. וּבְגִין כָּךְ יִשְׂרָאֵל קַדִּישִׁין אִתְבְּרִירוּ חוּלַק עַדְבֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּכְתִיב, (דברים ל״ב:ט׳) כִּי חֵלֶק יְיָ עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ.
וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים. סִטְרָא דְאַבְרָהָם גָּרִים לוֹן לְאִתְגַּדָּלָא וּזְכוּתֵיהּ סִיַּיע לוֹן, הוּא הֲוָה מְחַנֵּךְ לוֹן בְּמִצְוֹת, דִּכְתִיב, (בראשית י״ח:י״ט) כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְגו', לְאַסְגָּאָה יַעֲקֹב וְעֵשָׂו. (בראשית כ״ה:כ״ז) וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יוֹדֵעַ צַיִד וְגו'. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, כָּל חַד וְחַד אִתְפְּרַשׁ לְאָרְחֵיהּ, דָּא לְסִטְרָא דִמְהֵימְנוּתָא וְדָא לְסִטְרָא דְּעֲבוֹדָה זָרָה.
וְכֵן הֲוָה בְּמֵעוֹי דְרִבְקָה, דְּתַמָּן כָּל חַד אָזִיל לְסִטְרֵיהּ. דְּכַד אִיהִי אִשְׁתַּדְּלַת בְּעוֹבָדִין דְּכָשְׁרָן אוֹ עֲבָרַת סְמִיךְ לְאֲתַר טַב לְמֶעְבַּד פִּקּוּדֵי דְאוֹרַיְיתָא, הֲוָה יַעֲקֹב חָדֵי וְדָחִיק לְנָפְקָא, וְכַד הֲוַות אָזְלָא סְמִיךְ לְאֲתַר עֲבוֹדָה זָרָה, הַהוּא רָשָׁע בָּטַשׁ לְנָפְקָא, וְאוּקְמוּהָ. וּבְגִין כָּךְ, כַּד אִתְבְּרִיאוּ וּנְפָקוּ לְעַלְמָא, כָּל חַד אִתְפְּרַשׁ וְאָזִיל וְאִתְמְשַׁךְ בְּדוּכְתֵּיהּ דְּאִתְחֲזֵי לֵיהּ, וְעַל דָּא, (בראשית כ״ה:כ״ז) וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יוֹדֵעַ צַיִד וְגו'.
(בראשית כ״ה:כ״ח) וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו, הָא אוּקְמוּהָ, (כמה) דִּכְתִיב, אִישׁ יוֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה. וּכְתִיב הָתָם, (בראשית י׳:ט׳) הוּא הָיָה גִבּוֹר צַיִד (ד"א ל"ג מאי) אִישׁ שָׂדֶה, לְקַפְּחָא לוֹן לִבְנֵי נָשָׁא וּלְקָטְלָא לוֹן, וְאִיהוּ אָמַר דְּעֲבִיד צְלוֹתָא וְצַיִּיד לֵיהּ בְּפוּמֵיהּ. אִישׁ שָׂדֶה, בְּגִין דְּחוּלַק עַדְבֵיהּ לַאו אִיהִי בְּיִשּׁוּבָא, אֶלָּא בְּאֲתַר חָרוּב. בְּמַדְבְּרָא, בְּחַקְלָא, וְעַל דָּא אִישׁ שָׂדֶה.
וְאִי תֵימָא, הֵיךְ לָא יָדַע יִצְחָק כָּל עוֹבָדוֹי בִּישִׁין דְּעֵשָׂו, וְהָא שְׁכִינְתָּא הֲוַת עִמֵּיהּ, דְּאִי לָא שַׁרְיָא עִמֵּיהּ שְׁכִינְתָּא, הֵיךְ יָכִיל לְבָרְכָא לֵיהּ לְיַעֲקֹב בְּשַׁעְתָּא דְּבָרְכֵיהּ. אֶלָּא וַדַּאי שְׁכִינְתָּא הֲוַת דָּיְירָא עִמֵּיהּ בְּבֵיתָא וְדָיְירָא עִמֵּיהּ תָּדִיר, אֲבָל לָא אוֹדְעָא לֵיהּ, בְּגִין דְּיִתְבָּרֵךְ יַעֲקֹב בְּלָא דַעְתֵּיהּ אֶלָּא בְּדַעְתֵּיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְהָכִי אִצְטְרִיךְ, דִּבְהַהִיא שַׁעְתָּא דְּעָאל יַעֲקֹב קַמֵּי אֲבוּהִי עָאלַת עִמֵּיהּ שְׁכִינְתָּא. וּכְדֵין חָמָא בְּדַעְתּוֹי יִצְחָק דְּאִתְחֲזֵי לִבְרָכָא, וְיִתְבְּרִיךְ מִדַּעְתָּא דִשְׁכִינְתָּא.
תולדות, י׳
תָּא חֲזֵי, (ס"א זמנא חדא, הוה יתיב רבי שמעון ושאר חברייא, עאל קמיה רבי אלעזר בריה. אמהו ליה לרבי שמעון, מלתא רבתא בעינן למבעי קמך בעניינא דיעקב ועשו. איך לא בעא יעקב למיהב לעשו תבשיל דטלופחין עד דזבין ליה בכירותא דיליה, ועוד דאמר עשו ליצחק אבוהי, ויעקבני זה פעמים.
אמר לון, בהדין שעתא, אתון חייבים לקבלא מלקות. דהאמנתון לפתגמי דעשו ושקרתון לפתגמי דיעקב, דהא קרא אסהיד עליה, (בראשית כ״ה:כ״ז) ויעקב איש תם. ותו כתיב, (מיכה ז׳:כ׳) תתן אמת ליעקב. אלא, כך הוא ענייניה דיעקב עם עשו, בגין דעשו הוה סני לבכירותא בקדמיתא, והוה בעי מניה דיעקב דלסבה ליה אפילו בלא כסף. הדא הוא דכתיב, (בראשית כ״ה:ל״ד) ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את הבכורה).
(בראשית כ״ה:כ״ט) וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, וַיָּזֶד יַעֲקֹב, הָא אוּקְמוּהָ דְּהָא בְּגִין אֲבֵלוּתָא דְאַבְרָהָם הֲוָה, אֲבָל וַיָּזֶד יִצְחָק נָזִיד מִבָּעֵי לֵיהּ, אֶלָא וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד, דְּאִיהוּ הֲוָה יָדַע עִקָּרָא דִילֵיהּ, בְּהַהוּא סִטְרָא דְּאִתְדָּבַּק בֵּיהּ, וּבְגִין כָּךְ עֲבַד תַּבְשִׁילִין סוּמְקִין. עֲדָשִׁים, תַּבְשִׁיל סוּמְקָא, דְּתַבְשִׁילָא דָא מִתְבַּר חֵילָא וְתוּקְפָא דְּדָמָא סוּמְקָא בָּגִין לְתַבָּרָא תּוּקְפֵיהּ וְחֵילֵיהּ. וּבְגִין כָּךְ, עֲבַד לֵיהּ בְּחָכְמְתָא, כְּהַהוּא גַּוְונָא סוּמְקָא.
וְעַל הַהוּא תַּבְשִׁילָא אִזְדַּבַּן לֵיהּ לְעַבְדָא וְזַבִּין בְּכֵירוּתֵיהּ לְיַעֲקֹב. וּבְהַהִיא שַׁעְתָּא יָדַע יַעֲקֹב דִּבְגִין שָׂעִיר חַד דְּיִקְרְבוּן יִשְׂרָאֵל לְגַבֵּי דַרְגָּא דִּילֵיהּ, יִתְהַפַּךְ לְעַבְדָא לִבְנוֹי וְלָא יְקַטְרֵג לוֹן. וּבְכֹלָּא אֲזַל יַעֲקֹב לְגַבֵּיה דְעֵשָׂו בְּחָכְמָה, בְּגִין הַהוּא דַרְגָא חַכִּים דְּעֵשָׂו, וְלָא יָכִיל לְשַׁלְטָאָה וְאִתְכַּפְיָא וְלָא אִסְתָּאַב (ביה) בֵּיתֵיהּ וְאִיהוּ יָגִין עֲלֵיהּ.
(חסר, ומצאנו בספרא אחרינא וז"ל ויאמר עשו אל יעקב (בראשית כח) הלעיטני נא מן האדם האדם הזה. אמאי כתיב תרי זמני האדום, אלא, בגין דכל מה דאית ביה אדום, כמה דאת אמר (בראשית כה) ויצא הראשון אדמוני. ותבשילו אדום דכתיב מן האדום האדום הזה, וארעא דיליה אדומה דכתיב (בראשית לב) ארצה שעיר שדה אדום, וגוברין דיליה אדומין דכתיב, (בראשית לו) הוא עשו אבי אדום. ומאן דזמין לאתפרעא מניה אדום דכתיב (שיר השירים ה) דודי צח ואדום, ולבושיה אדום דכתיב, (ישעיה סג) מדוע אדום ללבושך, וכתיב (ישעיה סג) מי זה בא מאדום).
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, וְכֵן בְּלָבָן אִתְחֲזֵי הָכִי, בְּגִין דְּהָא אִיהוּ חֳרָשָׁא הֲוָה, כְּמָה דִכְתִיב (בראשית ל׳:כ״ז) נִחַשְׁתִּי וַיְבָרַכֵנִי יְיָ בִּגְלָלֶךָ, וְאַף עַל גַּב דְּיַעֲקֹב אִקְרֵי גְּבַר שְׁלִים, בְּגִין כָּךְ הֲוָה שְׁלִים עִם מַאן דְּאִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְמֵיהַךְ עִמֵּיהּ בְּרַחֲמֵי הֲוָה אָזִיל, וְעִם מַאן דְּאִצְטְרִיךְ לְמֵיהַךְ עִמֵיהּ בְּדִינָא קַשְׁיָא וּבַעֲקִימוּ הֲוָה אָזִיל, בְּגִין דִּתְרֵי (קמ"ו ע"א) חוּלָקֵי הֲווּ בֵּיהּ, וְעֲלֵיהּ כְּתִיב, (תהילים י״ח:כ״ז) עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל. עִם חָסִיד בְּסִטְרָא דְּחֶסֶ"ד, וְעִם עִקֵּשׁ בְּסִטְרָא דְדִינָא קַשְׁיָא, כֹּלָּא כְּדְקָא יְאוּת.