15.6.24

קכג

דף

א

עמוד

ט סיוון תשפד

וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה. אוֹתָם הַחַיִּים כֻּלָּם לְמַעְלָה. מֵאָה שָׁנָה לְמַעְלָה, וְעֶשְׂרִים שָׁנָה לְמַעְלָה, וְשֶׁבַע שָׁנִים לְמַעְלָה, כֻּלָּם הָיוּ כָּרָאוּי. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בֹּא רְאֵה אֶת סוֹד הַדָּבָר, מַה שּׁוֹנֶה בְּכֻלָּם שֶׁאָמַר שָׁנָה שָׁנָה, וּבְאוֹתָם שֶׁבַע אָמַר שָׁנִים, שֶׁכָּתוּב מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, וְאַחַר כָּךְ שֶׁבַע שָׁנִים?
אֶלָּא הַכֹּל אֶחָד. מֵאָה שָׁנָה - הַכְּלָל שֶׁל הַכֹּל (נ"א: הכל כאחד בסוד של מאה ברכות בכל יום, וכן עשרים שנה, שנכלל העליון, הנסתר של כל הנסתרים, ומשום כך כתוב שנה, הסוד של היחוד). הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּכְלָל מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן, הַנִּסְתָּר שֶׁל כָּל הַנִּסְתָּרִים בְּמֵאָה, בְּסוֹד שֶׁל מֵאָה בְרָכוֹת שֶׁל כָּל יוֹם, וְכֵן עֶשְׂרִים שָׁנָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב שָׁנָה, סוֹד הַיִּחוּד, שֶׁלֹּא נִפְרָדִים הַמַּחֲשָׁבָה וְהַיּוֹבֵל לְעוֹלָמִים.
שֶׁבַע הַשָּׁנִים הַלָּלוּ הִתְפָּרְדוּ וְיָצְאוּ מִכְּלַל הַנִּסְתָּר שֶׁלְּמַעְלָה. וְאַף עַל גַּב שֶׁהַכֹּל יִחוּד אֶחָד, אֲבָל נִפְרָדִים בְּדִין וְרַחֲמִים בְּכַמָּה צְדָדִים וּדְרָכִים מַה שֶּׁלֹּא הָיָה כָּךְ לְמַעְלָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב שָׁנָה, סוֹד הַיִּחוּד שֶׁלֹּא נִפְרָד לְעוֹלָמִים. שֶׁבַע הַשָּׁנִים הַלָּלוּ נִפְרָדִים בְּדִין וְרַחֲמִים בְּכַמָּה צְדָדִים וּדְרָכִים מַה שֶּׁאֵין כֵּן לְמַעְלָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ בְּשֶׁבַע הַשָּׁנִים הַלָּלוּ כָּתוּב בָּהֶם שָׁנִים וְלֹא שָׁנָה. וְכֻלָּם נִקְרָאִים חַיִּים. וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, שֶׁהָיוּ מַמָּשׁ, שֶׁנִּבְרְאוּ וְהִתְקַיְּמוּ לְמַעְלָה.
אָמַר רַבִּי חִיָּיא, הִנֵּה פֵּרְשׁוּהָ, שֶׁהֲרֵי כַּאֲשֶׁר נֶעֱקַד יִצְחָק, הוּא הָיָה בֶּן שְׁלֹשִׁים וְשֶׁבַע שָׁנִים, וְכֵיוָן שֶׁנֶּעֱקַד, מֵתָה שָׂרָה, שֶׁכָּתוּב וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ. מֵאַיִן בָּא? מֵהַר הַמֹּרִיָּה בָּא, מִלַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק. וְאוֹתָם שְׁלֹשִׁים וְשֶׁבַע שָׁנִים מִיּוֹם שֶׁנּוֹלַד יִצְחָק וְעַד הַשָּׁעָה שֶׁנֶּעֱקַד, הֵם הָיוּ חַיֵּי שָׂרָה. וַדַּאי כְּחֶשְׁבּוֹן וַיִּהְי"וּ בְּגִימַטְרִיָּא שְׁלֹשִׁים וְשֶׁבַע שָׁנִים הָיוּ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, מִשֶּׁנּוֹלַד יִצְחָק וְעַד שֶׁנֶּעֱקַד.
רַבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי יְהוּדָה הָלַךְ לִרְאוֹת אֶת רַבִּי חִיָּיא. אָמַר לוֹ, יֹאמַר מַר אִם שָׁמַע אֶת הַפָּרָשָׁה הַזּוֹ, אֵיךְ אָמְרוּ בַּעֲלֵי הַבָּרַיְתָא שֶׁפֵּרְשׁוּהָ בְּעִנְיַן הַנְּשָׁמָה. אָמַר, אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁכָּךְ הַתּוֹרָה הִיא בְּלִבָּם כְּמַעְיָן גָּדוֹל שֶׁל מַיִם, שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁסּוֹתְמִים אוֹתוֹ - מֵרֹב הַמַּיִם פּוֹתְחִים מַעְיָנוֹת שֶׁנּוֹבְעִים לְכָל עֵבֶר.
בֹּא תִשְׁמַע, רַבִּי יוֹסֵי, אָהוּב אַתָּה. אֲנִי אֹמַר לְךְ בַּפָּרָשָׁה הַזּוֹ, לְעוֹלָם אֵין גּוּף הָאָדָם נִכְנָס בְּחֶשְׁבּוֹן הַצַּדִּיקִים עַל יַד דּוּמָה, עַד שֶׁתַּרְאֶה הַנְּשָׁמָה פִּנְקָס סִימָן שֶׁנּוֹתְנִים לָהּ הַכְּרוּבִים בְּגַן עֵדֶן. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁהִנֵּה הַנְּשָׁמָה, אַחַר שֶׁנִּכְנֶסֶת לְשָׁם, הִיא הוֹלֶכֶת לַעֲלוֹת לִמְקוֹמָהּ לְמַעְלָה, וְלֹא לָרֶדֶת לְמַטָּה. אֲבָל קֹדֶם שֶׁתַּעֲלֶה וְתִכָּנֵס, נַעֲשֵׂית אֶפּוֹטְרוֹפּוֹס הַגּוּף עַל יַד דּוּמָה, וּמַרְאָה לוֹ שֶׁרָאוּי הוּא לְקַבֵּל שָׂכָר אַרְבַּע מֵאוֹת עוֹלָמוֹת.
אָמַר רַבִּי חִיָּיא, הִנֵּה רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, שֶׁהֲרֵי דּוּמָה יוֹדֵעַ קֹדֶם, מִשּׁוּם שֶׁמַּכְרִיזִים עָלֶיהָ בְּגַן עֵדֶן. אֲבָל אֲנִי כָּךְ שָׁמַעְתִּי - שֶׁבִּזְמַן שֶׁנּוֹתְנִים לָהּ פִּנְקָס, חוֹזֶרֶת עַל הַגּוּף לְהַכְנִיסוֹ בַּפֶּתֶק שֶׁל הַצַּדִּיקִים עַל יְדֵי דוּמָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אַךְ אִם אַתָּה לוּ שְׁמָעֵנִי נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה קַח מִמֶּנִּי. מַה זֶּה כֶּסֶף הַשָּׂדֶה? זֶה הַכִּסּוּף שֶׁל אַרְבַּע מֵאוֹת הָעוֹלָמוֹת שֶׁנּוֹתְנִים לוֹ לִירֻשָּׁה.
כְּשֶׁרַב יוֹסֵף הָיָה שׁוֹמֵעַ הַפָּרָשָׁה הַזּוֹ מֵרָאשֵׁי הַיְשִׁיבָה, הָיָה אוֹמֵר: מִי שֶׁהוּא עָפָר, מַה הוּא (ריק) זוֹכֶה לָזֶה? מִי יִזְכֶּה וּמִי יָקוּם? זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים כד) מִי יַעֲלֶה בְּהַר ה' וְגוֹ'.
אָמַר רַבִּי אַבָּא, בּא רְאֵה מַה שֶּׁכָּתוּב, וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל עֶפְרוֹן וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת הַכֶּסֶף. זֶהוּ הַכִּסּוּף הַגָּדוֹל שֶׁהֵם עוֹלָמוֹת וְכִסּוּפִים. אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף - אַרְבַּע מֵאוֹת עוֹלָמוֹת וַהֲנָאוֹת וְכִסּוּפִים. עֹבֵר לַסֹּחֵר - רַב נַחְמָן אָמַר, שֶׁיַּעֲבֹר כָּל שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם וִירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה, וְאֵין מוֹחֶה בְיָדוֹ.
בֹּא רְאֵה מַה כָּתוּב, וְאַחֲרֵי כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ. וְנִמְנָה עִם שְׁאָר הַצַּדִּיקִים בַּחֲבוּרָתָם מִפֶּתֶק שֶׁל הַמְמֻנֶּה עַל יְדֵי דוּמָה. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, כָּךְ לָמַדְנוּ, כָּל אוֹתָם שֶׁכְּתוּבִים בִּידֵי דוּמָה וּמְמֻנִּים עַל יָדוֹ, יָקוּמוּ לִזְמַן שֶׁעָתִיד לְהַחֲיוֹת שׁוֹכְנֵי עָפָר. אוֹי לָרְשָׁעִים שֶׁאֵינָם כְּתוּבִים עַל יָדוֹ בַּפֶּתֶק, שֶׁיֹּאבְדוּ בַּגֵּיהִנֹּם לְעוֹלָמִים, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דניאל יב) וּבָעֵת הַהִיא יִמָּלֵט עַמְּךְ כָּל הַנִּמְצָא כָּתוּב בַּסֵּפֶר. עד כאן תוספתא

15.6.24 ט סיוון תשפד

קכג

דף

א

עמוד

וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה. אִינוּן חַיִּין כֻּלְּהוּ לְעֵילָא, מֵאָה שָׁנָה לְעֵילָא. וְעֶשְׂרִים שָׁנָה לְעֵילָא, וְשֶׁבַע שָׁנִים לְעֵילָא, כֻּלְּהוּ הֲווּ כְּדְקָא יְאוּת. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן תָּא חֲזֵי רָזָא דְמִלָּה, מַאי שְׁנָא בְּכֻלְּהוּ דְּאָמַר שָׁנָה שָׁנָה, וּבְאִינוּן שֶׁבַע דְּאָמַר שָׁנִים. דִּכְתִיב מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, וּלְבָתַר שֶׁבַע שָׁנִים.
אֶלָּא כֹּלָּא חֲד. מֵאָה שָׁנָה כְּלָלָא דְכֹלָּא (נ"א כלא כחדא ברזא דמאה ברכאן בכל יומא. וכן עשרים שנה דאתכליל עלאה סתימא דכל סתימין, ובגין כך כתיב שנה רזא דיחודא). קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּאִתְכְּלִיל מֵאֲתַר עִלָּאָה סְתִימָא דְכָל סְתִימִין בְּמֵאָה בְּרָזָא דְמֵאָה בִּרְכָאָן דְּכָל יוֹמָא, וְכֵן עֶשְׂרִים שָׁנָה, וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב שָׁנָה רָזָא דְּיִחוּדָא דְּלָא אִתְפְּרַשׁ (צא ב) מַחֲשָׁבָה וְיוֹבְלָא לְעָלְמִין.
שֶׁבַע שָׁנִים אִלֵּין אִתְפָּרְשָׁן וְנָפְקָאן מִכְּלָלָא סְתִימָאָה דִלְעֵילָא. וְאַף עַל גַּב דְּכֹלָּא יִחוּדָא חָדָא, אֲבָל מִתְפָּרְשָׁן בְּדִינָא וְרַחֲמֵי בְּכַמָּה סִטְרִין וְאוֹרְחִין מַה דְּלָא הֲוִי הָכִי לְעֵילָא. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב שָׁנָה רָזָא דְּיִחוּדָא דְּלָא אִתְפְּרַשׁ לְעָלְמִין. שֶׁבַע שָׁנִים אִלֵּין אִתְפָּרְשָׁאן בְּדִינָא וְרַחֲמֵי בְּכַמָּה סִטְרִין וְאוֹרְחִין מַה דְּלָא הֲוֵי הָכִי לְעֵילָא. וּבְגִין כָּךְ בְּאִלֵּין שֶׁבַע שָׁנִים כְּתִיב בְּהוּ שָׁנִים וְלָא שָׁנָה, וְכֻלְּהוּ אִקְרוּן חַיִּים. וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, דְּהֲווּ מַמָּשׁ דְּאִתְבְּרִיאוּ וְאִתְקַיְּימוּ לְעֵילָא.
אָמַר רַבִּי חִיָּיא הָא אוּקְמוּהָ דְהָא כַּד אִתְעַקַּד יִצְחָק בַּר תְּלָתִין וְשֶׁבַע שָׁנִים הֲוָה, וְכֵיוָן דְּאִתְעַקַּד יִצְחָק מִיתַת שָׂרָה, דִּכְתִיב וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ. מֵאַיִן בָּא, מֵהַר הַמּוֹרִיָּה בָּא מִלְּמֶעֱקַד לֵיהּ לְיִצְחָק, וְאִינוּן תְּלָתִין וְשֶׁבַע שְׁנִין מִיּוֹמָא דְּאִתְיְילִיד יִצְחָק עַד שַׁעְתָּא דְּאִתְעַקַּד אִינוּן הֲווּ חַיֵּי שָׂרָה וַדַּאי כְּחוּשְׁבַּן וַיִּהְי"וּ בְּגִימַטְרִיָּ"א תְּלָתִין וּשְׁבַע שְׁנִין הֲווּ כְּמָה דְּאִתְּמָר מִדְּאִתְיְלִיד יִצְחָק עַד דְּאִתְעַקַּד.
תּוֹסֶפְתָּא רִבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי יְהוּדָה אָזִיל לְמֵיחֱמֵי לְרַבִּי חִיָּיא, אָמַר לֵיהּ לֵימָא מַר אִי שָׁמַע הַאי פַּרְשָׁתָּא הֵיךָ אָמְרוּ מָארֵי מַתְּנִיתָּא דְּפֵּרְשׁוּהָ בְּעִנְיָינָא דְּנִשְׁמָתָּא. אָמַר זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּצַּדִּיקַיָּא בְּעַלְמָא דְאָתֵּי, דְּכָךָ הִיא אוֹרַיְיתָּא בְּלִבְּהוֹן כְּמַבּוּעָא רַבָּא דְמַיָא, דְּאַף עַל גַּב דְּמַסְתִּימִין לֵיהּ, מִסְגִּיאוּתּ מַיָּיא פָּתְּחִי מַבּוּעִין דְּנָבְעִין לְכָל עֵיבַר.
תָּא שְׁמַע רַבִּי יוֹסֵי רְחִימָא אַתְּ, אֲנָא אֵימָא לָךָ בְּהַאי פָּרְשָׁתָּא, לְעוֹלָם אֵין גּוּף הָאָדָם נִכְנַס בְּחֶשְׁבּוֹן הַצַּדִּיקִים עַל יַד דּוּמָה, עַד שֶׁתַּרְאֶה הַנְּשָׁמָה פִּנְקָס סִימָנָא שֶׁנּוֹתְּנִין לָהּ הַכְּרוּבִים בַּגַּן עֵדֶן. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי אֲנָא שְׁמַעֲנָא דְּהָא נִשְׁמָתָּא בָּתַּר דְּעַיְילַתּ תַּמָּן הִיא אָזְלַתּ לְסָלְקָא לְאַתְּרָה לְעֵילָא ולָא לְמֵיחַתּ לְתַּתָּא, אֲבָל קוֹדֶם שֶׁתַּעֲלֶה ותִּכָּנֵס נַעֲשֵׂתּ אַפַּטְרוֹפּוֹס הַגּוּף על יַד דּוּמָה וּמַרְאָה לוֹ שֶׁרָאוּי הוּא לְקַבֵּל שָׂכָר אַרְבַּע מֵאוֹתּ עוֹלָמוֹתּ.
אָמַר רַבִּי חִיָּיא הָא רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, דְּהָא דוּמָה יָדַע קוֹדֶם מִשׁוּם דְּמַכְרְזֵי עֲלָהּ בְּגִנְתָּא דְעֵדֶן. אֲבָל אֲנָא כָּךָ שָׁמַעְנָא, דִּי בְּעִדָּנָא דְּיָהֲבִין (ליה פנקסא חזר על גופא לאעיל ליה בפתקא דצדיקיא על ידוי דדומה. הדא הוא דכתיב אך אם אתה לו שמעני נתתי כסף השדה קח ממני. מהו כסף השדה, דא כסופא דעלמין ארבע מאות דיהבין ליה לאחסנא).
רַב יוֹסֵף כַּד הֲוָה שָׁמַע פָּרְשָׁתָּא דָא מִמָּארֵיהוֹן דִּמְתִּיבְתָּא, הֲוָה אָמַר, מַאן דְּאִיהוּ עַפְּרָא מַאי קָא (ריקנא) זָכֵי לְהַאי. מַאן יִזְכֶּה וּמַאן יָקוּם הֲדָא הוּא דִכְתִּיב, (תהילים כ״ד:ג׳) מִי יַעֲלֶה בְּהַר יְיָ וגו'.
אָמַר רַבִּי אַבָּא תָּא חֲזֵי מַאי דִכְתִּיב ויִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל עֶפְּרוֹן ויִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְּרוֹן אֶתּ הַכֶּסֶף, דָּא הוּא כִּסוּפָּא רַבָּתָּא דְּאִינוּן עָלְמִין וְכִסוּפִּין. אַרְבַּע מֵאוֹתּ שֶׁקֶל כֶּסֶף, אַרְבַּע מֵאוֹתּ עוֹלָמוֹתּ וְהֲנָאוֹתּ וכִסוּפִּין. עוֹבֵר לַסוֹחֵר. רַב נַחְמָן אָמַר שֶׁיַּעֲבוֹר כָּל שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם וירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה ואֵין מוֹחֶה בְּיָדָהּ.
תָּא חֲזֵי מַה כְּתִּיב ואַחֲרֵי כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶתּ שָׂרָה אִשְׁתּוֹ, ונִמְנֶה עִם שְׁאָר הַצַּדִּיקִים בַּחֲבוּרָתָּם מִפִּתְּקָא דִּמְמַנָּא עַל יְדוֹי דְדוּמָה. אָמַר רַבִּי יִצְּחָק הָכִי גְמִירְנָא כָּל אִינוּן דִּכְתִּיבִין בִּידוֹי דְדוּמָה וּמְמַנָּן עַל יְדוֹי יְקוּמוּן לְזִמְנָא דְּזָמִּין לְאַחֲיָא דָיְירֵי עַפְּרָא. וַוי לְהוֹן לְרַשִׁיעַיָּא דְּלָא כְתִּיבִין על יְדוֹי בְּפִּתְּקָא, שֶׁיֹּאבְדוּ בַּגֵּיהִנָּם לְעָלְמִין, וְעַל דָּא נְאֱמַר (דניאל י״ב:א׳) וּבָעֵתּ הַהִיא יִמָּלֵט עִמְךָ כָּל הַנִּמְצָּא כָּתּוּב בַּסֵפֶּר, (עד כאן תוספתא)

15.6.24 ט סיוון תשפד

קכג

דף

א

וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה. אוֹתָם הַחַיִּים כֻּלָּם לְמַעְלָה. מֵאָה שָׁנָה לְמַעְלָה, וְעֶשְׂרִים שָׁנָה לְמַעְלָה, וְשֶׁבַע שָׁנִים לְמַעְלָה, כֻּלָּם הָיוּ כָּרָאוּי. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בֹּא רְאֵה אֶת סוֹד הַדָּבָר, מַה שּׁוֹנֶה בְּכֻלָּם שֶׁאָמַר שָׁנָה שָׁנָה, וּבְאוֹתָם שֶׁבַע אָמַר שָׁנִים, שֶׁכָּתוּב מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, וְאַחַר כָּךְ שֶׁבַע שָׁנִים?
אֶלָּא הַכֹּל אֶחָד. מֵאָה שָׁנָה - הַכְּלָל שֶׁל הַכֹּל (נ"א: הכל כאחד בסוד של מאה ברכות בכל יום, וכן עשרים שנה, שנכלל העליון, הנסתר של כל הנסתרים, ומשום כך כתוב שנה, הסוד של היחוד). הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּכְלָל מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן, הַנִּסְתָּר שֶׁל כָּל הַנִּסְתָּרִים בְּמֵאָה, בְּסוֹד שֶׁל מֵאָה בְרָכוֹת שֶׁל כָּל יוֹם, וְכֵן עֶשְׂרִים שָׁנָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב שָׁנָה, סוֹד הַיִּחוּד, שֶׁלֹּא נִפְרָדִים הַמַּחֲשָׁבָה וְהַיּוֹבֵל לְעוֹלָמִים.
שֶׁבַע הַשָּׁנִים הַלָּלוּ הִתְפָּרְדוּ וְיָצְאוּ מִכְּלַל הַנִּסְתָּר שֶׁלְּמַעְלָה. וְאַף עַל גַּב שֶׁהַכֹּל יִחוּד אֶחָד, אֲבָל נִפְרָדִים בְּדִין וְרַחֲמִים בְּכַמָּה צְדָדִים וּדְרָכִים מַה שֶּׁלֹּא הָיָה כָּךְ לְמַעְלָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב שָׁנָה, סוֹד הַיִּחוּד שֶׁלֹּא נִפְרָד לְעוֹלָמִים. שֶׁבַע הַשָּׁנִים הַלָּלוּ נִפְרָדִים בְּדִין וְרַחֲמִים בְּכַמָּה צְדָדִים וּדְרָכִים מַה שֶּׁאֵין כֵּן לְמַעְלָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ בְּשֶׁבַע הַשָּׁנִים הַלָּלוּ כָּתוּב בָּהֶם שָׁנִים וְלֹא שָׁנָה. וְכֻלָּם נִקְרָאִים חַיִּים. וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, שֶׁהָיוּ מַמָּשׁ, שֶׁנִּבְרְאוּ וְהִתְקַיְּמוּ לְמַעְלָה.
אָמַר רַבִּי חִיָּיא, הִנֵּה פֵּרְשׁוּהָ, שֶׁהֲרֵי כַּאֲשֶׁר נֶעֱקַד יִצְחָק, הוּא הָיָה בֶּן שְׁלֹשִׁים וְשֶׁבַע שָׁנִים, וְכֵיוָן שֶׁנֶּעֱקַד, מֵתָה שָׂרָה, שֶׁכָּתוּב וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ. מֵאַיִן בָּא? מֵהַר הַמֹּרִיָּה בָּא, מִלַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק. וְאוֹתָם שְׁלֹשִׁים וְשֶׁבַע שָׁנִים מִיּוֹם שֶׁנּוֹלַד יִצְחָק וְעַד הַשָּׁעָה שֶׁנֶּעֱקַד, הֵם הָיוּ חַיֵּי שָׂרָה. וַדַּאי כְּחֶשְׁבּוֹן וַיִּהְי"וּ בְּגִימַטְרִיָּא שְׁלֹשִׁים וְשֶׁבַע שָׁנִים הָיוּ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, מִשֶּׁנּוֹלַד יִצְחָק וְעַד שֶׁנֶּעֱקַד.
רַבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי יְהוּדָה הָלַךְ לִרְאוֹת אֶת רַבִּי חִיָּיא. אָמַר לוֹ, יֹאמַר מַר אִם שָׁמַע אֶת הַפָּרָשָׁה הַזּוֹ, אֵיךְ אָמְרוּ בַּעֲלֵי הַבָּרַיְתָא שֶׁפֵּרְשׁוּהָ בְּעִנְיַן הַנְּשָׁמָה. אָמַר, אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁכָּךְ הַתּוֹרָה הִיא בְּלִבָּם כְּמַעְיָן גָּדוֹל שֶׁל מַיִם, שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁסּוֹתְמִים אוֹתוֹ - מֵרֹב הַמַּיִם פּוֹתְחִים מַעְיָנוֹת שֶׁנּוֹבְעִים לְכָל עֵבֶר.
בֹּא תִשְׁמַע, רַבִּי יוֹסֵי, אָהוּב אַתָּה. אֲנִי אֹמַר לְךְ בַּפָּרָשָׁה הַזּוֹ, לְעוֹלָם אֵין גּוּף הָאָדָם נִכְנָס בְּחֶשְׁבּוֹן הַצַּדִּיקִים עַל יַד דּוּמָה, עַד שֶׁתַּרְאֶה הַנְּשָׁמָה פִּנְקָס סִימָן שֶׁנּוֹתְנִים לָהּ הַכְּרוּבִים בְּגַן עֵדֶן. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁהִנֵּה הַנְּשָׁמָה, אַחַר שֶׁנִּכְנֶסֶת לְשָׁם, הִיא הוֹלֶכֶת לַעֲלוֹת לִמְקוֹמָהּ לְמַעְלָה, וְלֹא לָרֶדֶת לְמַטָּה. אֲבָל קֹדֶם שֶׁתַּעֲלֶה וְתִכָּנֵס, נַעֲשֵׂית אֶפּוֹטְרוֹפּוֹס הַגּוּף עַל יַד דּוּמָה, וּמַרְאָה לוֹ שֶׁרָאוּי הוּא לְקַבֵּל שָׂכָר אַרְבַּע מֵאוֹת עוֹלָמוֹת.
אָמַר רַבִּי חִיָּיא, הִנֵּה רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, שֶׁהֲרֵי דּוּמָה יוֹדֵעַ קֹדֶם, מִשּׁוּם שֶׁמַּכְרִיזִים עָלֶיהָ בְּגַן עֵדֶן. אֲבָל אֲנִי כָּךְ שָׁמַעְתִּי - שֶׁבִּזְמַן שֶׁנּוֹתְנִים לָהּ פִּנְקָס, חוֹזֶרֶת עַל הַגּוּף לְהַכְנִיסוֹ בַּפֶּתֶק שֶׁל הַצַּדִּיקִים עַל יְדֵי דוּמָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אַךְ אִם אַתָּה לוּ שְׁמָעֵנִי נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה קַח מִמֶּנִּי. מַה זֶּה כֶּסֶף הַשָּׂדֶה? זֶה הַכִּסּוּף שֶׁל אַרְבַּע מֵאוֹת הָעוֹלָמוֹת שֶׁנּוֹתְנִים לוֹ לִירֻשָּׁה.
כְּשֶׁרַב יוֹסֵף הָיָה שׁוֹמֵעַ הַפָּרָשָׁה הַזּוֹ מֵרָאשֵׁי הַיְשִׁיבָה, הָיָה אוֹמֵר: מִי שֶׁהוּא עָפָר, מַה הוּא (ריק) זוֹכֶה לָזֶה? מִי יִזְכֶּה וּמִי יָקוּם? זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים כד) מִי יַעֲלֶה בְּהַר ה' וְגוֹ'.
אָמַר רַבִּי אַבָּא, בּא רְאֵה מַה שֶּׁכָּתוּב, וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל עֶפְרוֹן וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת הַכֶּסֶף. זֶהוּ הַכִּסּוּף הַגָּדוֹל שֶׁהֵם עוֹלָמוֹת וְכִסּוּפִים. אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף - אַרְבַּע מֵאוֹת עוֹלָמוֹת וַהֲנָאוֹת וְכִסּוּפִים. עֹבֵר לַסֹּחֵר - רַב נַחְמָן אָמַר, שֶׁיַּעֲבֹר כָּל שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם וִירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה, וְאֵין מוֹחֶה בְיָדוֹ.
בֹּא רְאֵה מַה כָּתוּב, וְאַחֲרֵי כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ. וְנִמְנָה עִם שְׁאָר הַצַּדִּיקִים בַּחֲבוּרָתָם מִפֶּתֶק שֶׁל הַמְמֻנֶּה עַל יְדֵי דוּמָה. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, כָּךְ לָמַדְנוּ, כָּל אוֹתָם שֶׁכְּתוּבִים בִּידֵי דוּמָה וּמְמֻנִּים עַל יָדוֹ, יָקוּמוּ לִזְמַן שֶׁעָתִיד לְהַחֲיוֹת שׁוֹכְנֵי עָפָר. אוֹי לָרְשָׁעִים שֶׁאֵינָם כְּתוּבִים עַל יָדוֹ בַּפֶּתֶק, שֶׁיֹּאבְדוּ בַּגֵּיהִנֹּם לְעוֹלָמִים, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דניאל יב) וּבָעֵת הַהִיא יִמָּלֵט עַמְּךְ כָּל הַנִּמְצָא כָּתוּב בַּסֵּפֶר. עד כאן תוספתא

וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה. אִינוּן חַיִּין כֻּלְּהוּ לְעֵילָא, מֵאָה שָׁנָה לְעֵילָא. וְעֶשְׂרִים שָׁנָה לְעֵילָא, וְשֶׁבַע שָׁנִים לְעֵילָא, כֻּלְּהוּ הֲווּ כְּדְקָא יְאוּת. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן תָּא חֲזֵי רָזָא דְמִלָּה, מַאי שְׁנָא בְּכֻלְּהוּ דְּאָמַר שָׁנָה שָׁנָה, וּבְאִינוּן שֶׁבַע דְּאָמַר שָׁנִים. דִּכְתִיב מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, וּלְבָתַר שֶׁבַע שָׁנִים.
אֶלָּא כֹּלָּא חֲד. מֵאָה שָׁנָה כְּלָלָא דְכֹלָּא (נ"א כלא כחדא ברזא דמאה ברכאן בכל יומא. וכן עשרים שנה דאתכליל עלאה סתימא דכל סתימין, ובגין כך כתיב שנה רזא דיחודא). קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּאִתְכְּלִיל מֵאֲתַר עִלָּאָה סְתִימָא דְכָל סְתִימִין בְּמֵאָה בְּרָזָא דְמֵאָה בִּרְכָאָן דְּכָל יוֹמָא, וְכֵן עֶשְׂרִים שָׁנָה, וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב שָׁנָה רָזָא דְּיִחוּדָא דְּלָא אִתְפְּרַשׁ (צא ב) מַחֲשָׁבָה וְיוֹבְלָא לְעָלְמִין.
שֶׁבַע שָׁנִים אִלֵּין אִתְפָּרְשָׁן וְנָפְקָאן מִכְּלָלָא סְתִימָאָה דִלְעֵילָא. וְאַף עַל גַּב דְּכֹלָּא יִחוּדָא חָדָא, אֲבָל מִתְפָּרְשָׁן בְּדִינָא וְרַחֲמֵי בְּכַמָּה סִטְרִין וְאוֹרְחִין מַה דְּלָא הֲוִי הָכִי לְעֵילָא. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב שָׁנָה רָזָא דְּיִחוּדָא דְּלָא אִתְפְּרַשׁ לְעָלְמִין. שֶׁבַע שָׁנִים אִלֵּין אִתְפָּרְשָׁאן בְּדִינָא וְרַחֲמֵי בְּכַמָּה סִטְרִין וְאוֹרְחִין מַה דְּלָא הֲוֵי הָכִי לְעֵילָא. וּבְגִין כָּךְ בְּאִלֵּין שֶׁבַע שָׁנִים כְּתִיב בְּהוּ שָׁנִים וְלָא שָׁנָה, וְכֻלְּהוּ אִקְרוּן חַיִּים. וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, דְּהֲווּ מַמָּשׁ דְּאִתְבְּרִיאוּ וְאִתְקַיְּימוּ לְעֵילָא.
אָמַר רַבִּי חִיָּיא הָא אוּקְמוּהָ דְהָא כַּד אִתְעַקַּד יִצְחָק בַּר תְּלָתִין וְשֶׁבַע שָׁנִים הֲוָה, וְכֵיוָן דְּאִתְעַקַּד יִצְחָק מִיתַת שָׂרָה, דִּכְתִיב וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ. מֵאַיִן בָּא, מֵהַר הַמּוֹרִיָּה בָּא מִלְּמֶעֱקַד לֵיהּ לְיִצְחָק, וְאִינוּן תְּלָתִין וְשֶׁבַע שְׁנִין מִיּוֹמָא דְּאִתְיְילִיד יִצְחָק עַד שַׁעְתָּא דְּאִתְעַקַּד אִינוּן הֲווּ חַיֵּי שָׂרָה וַדַּאי כְּחוּשְׁבַּן וַיִּהְי"וּ בְּגִימַטְרִיָּ"א תְּלָתִין וּשְׁבַע שְׁנִין הֲווּ כְּמָה דְּאִתְּמָר מִדְּאִתְיְלִיד יִצְחָק עַד דְּאִתְעַקַּד.
תּוֹסֶפְתָּא רִבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי יְהוּדָה אָזִיל לְמֵיחֱמֵי לְרַבִּי חִיָּיא, אָמַר לֵיהּ לֵימָא מַר אִי שָׁמַע הַאי פַּרְשָׁתָּא הֵיךָ אָמְרוּ מָארֵי מַתְּנִיתָּא דְּפֵּרְשׁוּהָ בְּעִנְיָינָא דְּנִשְׁמָתָּא. אָמַר זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּצַּדִּיקַיָּא בְּעַלְמָא דְאָתֵּי, דְּכָךָ הִיא אוֹרַיְיתָּא בְּלִבְּהוֹן כְּמַבּוּעָא רַבָּא דְמַיָא, דְּאַף עַל גַּב דְּמַסְתִּימִין לֵיהּ, מִסְגִּיאוּתּ מַיָּיא פָּתְּחִי מַבּוּעִין דְּנָבְעִין לְכָל עֵיבַר.
תָּא שְׁמַע רַבִּי יוֹסֵי רְחִימָא אַתְּ, אֲנָא אֵימָא לָךָ בְּהַאי פָּרְשָׁתָּא, לְעוֹלָם אֵין גּוּף הָאָדָם נִכְנַס בְּחֶשְׁבּוֹן הַצַּדִּיקִים עַל יַד דּוּמָה, עַד שֶׁתַּרְאֶה הַנְּשָׁמָה פִּנְקָס סִימָנָא שֶׁנּוֹתְּנִין לָהּ הַכְּרוּבִים בַּגַּן עֵדֶן. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי אֲנָא שְׁמַעֲנָא דְּהָא נִשְׁמָתָּא בָּתַּר דְּעַיְילַתּ תַּמָּן הִיא אָזְלַתּ לְסָלְקָא לְאַתְּרָה לְעֵילָא ולָא לְמֵיחַתּ לְתַּתָּא, אֲבָל קוֹדֶם שֶׁתַּעֲלֶה ותִּכָּנֵס נַעֲשֵׂתּ אַפַּטְרוֹפּוֹס הַגּוּף על יַד דּוּמָה וּמַרְאָה לוֹ שֶׁרָאוּי הוּא לְקַבֵּל שָׂכָר אַרְבַּע מֵאוֹתּ עוֹלָמוֹתּ.
אָמַר רַבִּי חִיָּיא הָא רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, דְּהָא דוּמָה יָדַע קוֹדֶם מִשׁוּם דְּמַכְרְזֵי עֲלָהּ בְּגִנְתָּא דְעֵדֶן. אֲבָל אֲנָא כָּךָ שָׁמַעְנָא, דִּי בְּעִדָּנָא דְּיָהֲבִין (ליה פנקסא חזר על גופא לאעיל ליה בפתקא דצדיקיא על ידוי דדומה. הדא הוא דכתיב אך אם אתה לו שמעני נתתי כסף השדה קח ממני. מהו כסף השדה, דא כסופא דעלמין ארבע מאות דיהבין ליה לאחסנא).
רַב יוֹסֵף כַּד הֲוָה שָׁמַע פָּרְשָׁתָּא דָא מִמָּארֵיהוֹן דִּמְתִּיבְתָּא, הֲוָה אָמַר, מַאן דְּאִיהוּ עַפְּרָא מַאי קָא (ריקנא) זָכֵי לְהַאי. מַאן יִזְכֶּה וּמַאן יָקוּם הֲדָא הוּא דִכְתִּיב, (תהילים כ״ד:ג׳) מִי יַעֲלֶה בְּהַר יְיָ וגו'.
אָמַר רַבִּי אַבָּא תָּא חֲזֵי מַאי דִכְתִּיב ויִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל עֶפְּרוֹן ויִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְּרוֹן אֶתּ הַכֶּסֶף, דָּא הוּא כִּסוּפָּא רַבָּתָּא דְּאִינוּן עָלְמִין וְכִסוּפִּין. אַרְבַּע מֵאוֹתּ שֶׁקֶל כֶּסֶף, אַרְבַּע מֵאוֹתּ עוֹלָמוֹתּ וְהֲנָאוֹתּ וכִסוּפִּין. עוֹבֵר לַסוֹחֵר. רַב נַחְמָן אָמַר שֶׁיַּעֲבוֹר כָּל שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם וירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה ואֵין מוֹחֶה בְּיָדָהּ.
תָּא חֲזֵי מַה כְּתִּיב ואַחֲרֵי כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶתּ שָׂרָה אִשְׁתּוֹ, ונִמְנֶה עִם שְׁאָר הַצַּדִּיקִים בַּחֲבוּרָתָּם מִפִּתְּקָא דִּמְמַנָּא עַל יְדוֹי דְדוּמָה. אָמַר רַבִּי יִצְּחָק הָכִי גְמִירְנָא כָּל אִינוּן דִּכְתִּיבִין בִּידוֹי דְדוּמָה וּמְמַנָּן עַל יְדוֹי יְקוּמוּן לְזִמְנָא דְּזָמִּין לְאַחֲיָא דָיְירֵי עַפְּרָא. וַוי לְהוֹן לְרַשִׁיעַיָּא דְּלָא כְתִּיבִין על יְדוֹי בְּפִּתְּקָא, שֶׁיֹּאבְדוּ בַּגֵּיהִנָּם לְעָלְמִין, וְעַל דָּא נְאֱמַר (דניאל י״ב:א׳) וּבָעֵתּ הַהִיא יִמָּלֵט עִמְךָ כָּל הַנִּמְצָּא כָּתּוּב בַּסֵפֶּר, (עד כאן תוספתא)

15.6.24

קכג

דף

א

עמוד

ט סיוון תשפד

וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה. אוֹתָם הַחַיִּים כֻּלָּם לְמַעְלָה. מֵאָה שָׁנָה לְמַעְלָה, וְעֶשְׂרִים שָׁנָה לְמַעְלָה, וְשֶׁבַע שָׁנִים לְמַעְלָה, כֻּלָּם הָיוּ כָּרָאוּי. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בֹּא רְאֵה אֶת סוֹד הַדָּבָר, מַה שּׁוֹנֶה בְּכֻלָּם שֶׁאָמַר שָׁנָה שָׁנָה, וּבְאוֹתָם שֶׁבַע אָמַר שָׁנִים, שֶׁכָּתוּב מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, וְאַחַר כָּךְ שֶׁבַע שָׁנִים?
אֶלָּא הַכֹּל אֶחָד. מֵאָה שָׁנָה - הַכְּלָל שֶׁל הַכֹּל (נ"א: הכל כאחד בסוד של מאה ברכות בכל יום, וכן עשרים שנה, שנכלל העליון, הנסתר של כל הנסתרים, ומשום כך כתוב שנה, הסוד של היחוד). הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּכְלָל מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן, הַנִּסְתָּר שֶׁל כָּל הַנִּסְתָּרִים בְּמֵאָה, בְּסוֹד שֶׁל מֵאָה בְרָכוֹת שֶׁל כָּל יוֹם, וְכֵן עֶשְׂרִים שָׁנָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב שָׁנָה, סוֹד הַיִּחוּד, שֶׁלֹּא נִפְרָדִים הַמַּחֲשָׁבָה וְהַיּוֹבֵל לְעוֹלָמִים.
שֶׁבַע הַשָּׁנִים הַלָּלוּ הִתְפָּרְדוּ וְיָצְאוּ מִכְּלַל הַנִּסְתָּר שֶׁלְּמַעְלָה. וְאַף עַל גַּב שֶׁהַכֹּל יִחוּד אֶחָד, אֲבָל נִפְרָדִים בְּדִין וְרַחֲמִים בְּכַמָּה צְדָדִים וּדְרָכִים מַה שֶּׁלֹּא הָיָה כָּךְ לְמַעְלָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב שָׁנָה, סוֹד הַיִּחוּד שֶׁלֹּא נִפְרָד לְעוֹלָמִים. שֶׁבַע הַשָּׁנִים הַלָּלוּ נִפְרָדִים בְּדִין וְרַחֲמִים בְּכַמָּה צְדָדִים וּדְרָכִים מַה שֶּׁאֵין כֵּן לְמַעְלָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ בְּשֶׁבַע הַשָּׁנִים הַלָּלוּ כָּתוּב בָּהֶם שָׁנִים וְלֹא שָׁנָה. וְכֻלָּם נִקְרָאִים חַיִּים. וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, שֶׁהָיוּ מַמָּשׁ, שֶׁנִּבְרְאוּ וְהִתְקַיְּמוּ לְמַעְלָה.
אָמַר רַבִּי חִיָּיא, הִנֵּה פֵּרְשׁוּהָ, שֶׁהֲרֵי כַּאֲשֶׁר נֶעֱקַד יִצְחָק, הוּא הָיָה בֶּן שְׁלֹשִׁים וְשֶׁבַע שָׁנִים, וְכֵיוָן שֶׁנֶּעֱקַד, מֵתָה שָׂרָה, שֶׁכָּתוּב וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ. מֵאַיִן בָּא? מֵהַר הַמֹּרִיָּה בָּא, מִלַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק. וְאוֹתָם שְׁלֹשִׁים וְשֶׁבַע שָׁנִים מִיּוֹם שֶׁנּוֹלַד יִצְחָק וְעַד הַשָּׁעָה שֶׁנֶּעֱקַד, הֵם הָיוּ חַיֵּי שָׂרָה. וַדַּאי כְּחֶשְׁבּוֹן וַיִּהְי"וּ בְּגִימַטְרִיָּא שְׁלֹשִׁים וְשֶׁבַע שָׁנִים הָיוּ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, מִשֶּׁנּוֹלַד יִצְחָק וְעַד שֶׁנֶּעֱקַד.
רַבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי יְהוּדָה הָלַךְ לִרְאוֹת אֶת רַבִּי חִיָּיא. אָמַר לוֹ, יֹאמַר מַר אִם שָׁמַע אֶת הַפָּרָשָׁה הַזּוֹ, אֵיךְ אָמְרוּ בַּעֲלֵי הַבָּרַיְתָא שֶׁפֵּרְשׁוּהָ בְּעִנְיַן הַנְּשָׁמָה. אָמַר, אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁכָּךְ הַתּוֹרָה הִיא בְּלִבָּם כְּמַעְיָן גָּדוֹל שֶׁל מַיִם, שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁסּוֹתְמִים אוֹתוֹ - מֵרֹב הַמַּיִם פּוֹתְחִים מַעְיָנוֹת שֶׁנּוֹבְעִים לְכָל עֵבֶר.
בֹּא תִשְׁמַע, רַבִּי יוֹסֵי, אָהוּב אַתָּה. אֲנִי אֹמַר לְךְ בַּפָּרָשָׁה הַזּוֹ, לְעוֹלָם אֵין גּוּף הָאָדָם נִכְנָס בְּחֶשְׁבּוֹן הַצַּדִּיקִים עַל יַד דּוּמָה, עַד שֶׁתַּרְאֶה הַנְּשָׁמָה פִּנְקָס סִימָן שֶׁנּוֹתְנִים לָהּ הַכְּרוּבִים בְּגַן עֵדֶן. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁהִנֵּה הַנְּשָׁמָה, אַחַר שֶׁנִּכְנֶסֶת לְשָׁם, הִיא הוֹלֶכֶת לַעֲלוֹת לִמְקוֹמָהּ לְמַעְלָה, וְלֹא לָרֶדֶת לְמַטָּה. אֲבָל קֹדֶם שֶׁתַּעֲלֶה וְתִכָּנֵס, נַעֲשֵׂית אֶפּוֹטְרוֹפּוֹס הַגּוּף עַל יַד דּוּמָה, וּמַרְאָה לוֹ שֶׁרָאוּי הוּא לְקַבֵּל שָׂכָר אַרְבַּע מֵאוֹת עוֹלָמוֹת.
אָמַר רַבִּי חִיָּיא, הִנֵּה רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, שֶׁהֲרֵי דּוּמָה יוֹדֵעַ קֹדֶם, מִשּׁוּם שֶׁמַּכְרִיזִים עָלֶיהָ בְּגַן עֵדֶן. אֲבָל אֲנִי כָּךְ שָׁמַעְתִּי - שֶׁבִּזְמַן שֶׁנּוֹתְנִים לָהּ פִּנְקָס, חוֹזֶרֶת עַל הַגּוּף לְהַכְנִיסוֹ בַּפֶּתֶק שֶׁל הַצַּדִּיקִים עַל יְדֵי דוּמָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אַךְ אִם אַתָּה לוּ שְׁמָעֵנִי נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה קַח מִמֶּנִּי. מַה זֶּה כֶּסֶף הַשָּׂדֶה? זֶה הַכִּסּוּף שֶׁל אַרְבַּע מֵאוֹת הָעוֹלָמוֹת שֶׁנּוֹתְנִים לוֹ לִירֻשָּׁה.
כְּשֶׁרַב יוֹסֵף הָיָה שׁוֹמֵעַ הַפָּרָשָׁה הַזּוֹ מֵרָאשֵׁי הַיְשִׁיבָה, הָיָה אוֹמֵר: מִי שֶׁהוּא עָפָר, מַה הוּא (ריק) זוֹכֶה לָזֶה? מִי יִזְכֶּה וּמִי יָקוּם? זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים כד) מִי יַעֲלֶה בְּהַר ה' וְגוֹ'.
אָמַר רַבִּי אַבָּא, בּא רְאֵה מַה שֶּׁכָּתוּב, וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל עֶפְרוֹן וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת הַכֶּסֶף. זֶהוּ הַכִּסּוּף הַגָּדוֹל שֶׁהֵם עוֹלָמוֹת וְכִסּוּפִים. אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף - אַרְבַּע מֵאוֹת עוֹלָמוֹת וַהֲנָאוֹת וְכִסּוּפִים. עֹבֵר לַסֹּחֵר - רַב נַחְמָן אָמַר, שֶׁיַּעֲבֹר כָּל שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם וִירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה, וְאֵין מוֹחֶה בְיָדוֹ.
בֹּא רְאֵה מַה כָּתוּב, וְאַחֲרֵי כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ. וְנִמְנָה עִם שְׁאָר הַצַּדִּיקִים בַּחֲבוּרָתָם מִפֶּתֶק שֶׁל הַמְמֻנֶּה עַל יְדֵי דוּמָה. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, כָּךְ לָמַדְנוּ, כָּל אוֹתָם שֶׁכְּתוּבִים בִּידֵי דוּמָה וּמְמֻנִּים עַל יָדוֹ, יָקוּמוּ לִזְמַן שֶׁעָתִיד לְהַחֲיוֹת שׁוֹכְנֵי עָפָר. אוֹי לָרְשָׁעִים שֶׁאֵינָם כְּתוּבִים עַל יָדוֹ בַּפֶּתֶק, שֶׁיֹּאבְדוּ בַּגֵּיהִנֹּם לְעוֹלָמִים, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דניאל יב) וּבָעֵת הַהִיא יִמָּלֵט עַמְּךְ כָּל הַנִּמְצָא כָּתוּב בַּסֵּפֶר. עד כאן תוספתא