14.6.24

קכב

דף

ב

עמוד

ח סיוון תשפד

בֹּא רְאֵה, בָּאָה חַוָּה לָעוֹלָם וְנִדְבְּקָה בַּנָּחָשׁ הַזֶּה, וְהִטִּיל בָּהּ זֻהֲמָה, וְגָרְמָה מָוֶת לָעוֹלָם וּלְבַעְלָהּ. בָּאָה שָׂרָה וְיָרְדָה וְעָלְתָה וְלֹא נִדְבְּקָה בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יג) וַיַּעַל אַבְרָם מִמִּצְרַיִם הוּא וְאִשְׁתּוֹ וְכָל אֲשֶׁר לוֹ. בָּא נֹחַ לָעוֹלָם, מַה כָּתוּב? (שם ט) וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל וְגוֹ'.
וּמִשּׁוּם שֶׁאַבְרָהָם וְשָׂרָה לֹא נִדְבְּקוּ בוֹ, מִשּׁוּם כָּךְ זָכְתָה לְחַיִּים עֶלְיוֹנִים לָהּ וּלְבַעְלָהּ וּלְבָנֶיהָ אַחֲרֶיהָ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נא) הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם וְאֶל מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם. וְעַל כֵּן וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, שֶׁזָּכְתָה בָהֶם בְּכֻלָּם. וְלֹא כָתוּב בְּכָל הַנָּשִׁים וַיִּהְיוּ חַיֵּי חַוָּה, וְכֵן בְּכֻלָּם. הִיא נִדְבְּקָה בַּחַיִּים, וְעַל כֵּן שֶׁלָּהּ הָיוּ הַחַיִּים.
חיי שרה, ד׳
אַשְׁרֵי מִי שֶׁמַּקְטִין אֶת עַצְמוֹ בָּעוֹלָם. כַּמָּה הוּא גָדוֹל וְעֶלְיוֹן בָּעוֹלָם הַהוּא. וְכָךְ פָּתַח רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה: מִי שֶׁהוּא קָטָן - הוּא גָדוֹל. מִי שֶׁהוּא גָדוֹל - הוּא קָטָן. שֶׁכָּתוּב וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה וְגוֹ'. מֵאָה שֶׁהוּא חֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל, כָּתוּב בּוֹ שָׁנָה. קֹטֶן הַשָּׁנִים אֶחָד הִקְטִין אוֹתוֹ. שֶׁבַע שֶׁהוּא חֶשְׁבּוֹן קָטָן, הִגְדִּיל אוֹתוֹ וְרִבָּה אוֹתוֹ, שֶׁכָּתוּב שָׁנִים. בֹּא רְאֵה שֶׁאֵינוֹ מְגַדֵל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא לְמִי שֶׁמַּקְטִין, וְלֹא מַקְטִין אֶלָּא לַמִּתְגַּדֵּל. אַשְׁרֵי הוּא מִי שֶׁמַּקְטִין אֶת עַצְמוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, כָּה הוּא גָדוֹל בְּעִלּוּי לְאוֹתוֹ הָעוֹלָם. עַד כָּאן.
מִי שֶׁפָּסַק יִפָּסֵק. מִי שֶׁקִּצֵּר יִתְקַצֵּר. מִי שֶׁקִּצֵּר יִתְאָרֵךְ. רְצוֹנוֹ לוֹמַר, מִי שֶׁפּוֹסֵק בְּדִבְרֵי תוֹרָה עַל דְּבָרִים בְּטֵלִים - יִפָּסְקוּ חַיָּיו מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, וְדִינוֹ קַיָּם בָּעוֹלָם הַהוּא. מִי שֶׁמְּקַצֵּר בְּאָמֵן וְלֹא מַאֲרִיךְ תּוֹךְ מְנוּחָה - יִתְקַצֵּר מֵהַחַיִּים שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה. מִי שֶׁאוֹמֵר אֶחָד, צָרִיךְ לַחְטֹף הָאָלֶ"ף וּלְקַצֵּר אֶת הַקְּרִיאָה שֶׁלָּהּ, וְלֹא יִתְעַכֵּב בָּאוֹת הַזּוֹ כְּלָל, וּמִי שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת זֶה יִתְאָרְכוּ יָמָיו. (אלו החדושים שהגידו לרבי שמעון בר יוחאי בישיבה של מעלה,) ע"כ התוספתא

14.6.24 ח סיוון תשפד

קכב

דף

ב

עמוד

תָּא חֲזֵי, אָתַת חַוָּה לְעַלְמָא אִתְדַּבְּקַת בְּהַאי חִוְּיָא וְאַטִּיל בָהּ זוּהֲמָא. וְגָרְמָא מוֹתָא לְעַלְמָא וּלְבַעֲלָהּ. אָתַת שָׂרָה וְנָחֲתַת וְסָלְקַת וְלָא אִתְדַּבְּקַת בֵּיהּ כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (בראשית י״ג:א׳) וַיַּעַל אַבְרָם מִמִּצְרַיִם הוּא וְאִשְׁתּוֹ וְכָל אֲשֶׁר לוֹ. אֲתָא נֹחַ לְעַלְמָא מַה כְּתִיב (בראשית ט׳:כ״א) וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגָּל וְגו'.
וּבְגִין דְּאַבְרָהָם וְשָׂרָה לָא אִתְדַּבָּקוּ בֵּיהּ, בְגִין כָּךְ שָׂרָה זָכְתָה לְחַיִּין עִלָּאִין לָהּ וּלְבַעֲלָהּ וְלִבְנָהָא בַּתְרָאָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיהו נ״א:א׳) הַבִּיטוּ אֶל צוּר חוּצַבְתֶּם וְאֶל מַקֶּבֶת בּוֹר נוּקַרְתֶּם. וְעַל דָּא וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה דְּזָכְתָה בְּהוּ בְּכֻלְּהוּ, וְלָא כְּתִיב בְּכֻלְּהוּ נַשֵּׁי וַיִּהְיוּ חַיֵּי חַוָּה, וְכֵן בְּכֹלָּא, הִיא אִתְדַּבְּקַת בַּחַיִּין, וְעַל דָּא דִילָהּ הֲווּ חַיִּין:
חיי שרה, ד׳
תּוֹסֶפְתָּא זַכָּאָה אִיהוּ מַאן דְּאַזְעִיר גַּרְמֵיהּ בְּהַאי עַלְמָא. כַּמָּה אִיהוּ רַב וְעִלָּאָה בְּהַהוּא עַלְמָא. וְהָכִי פָּתַּח רַב מְתִּיבְתָּא מַאן דְּאִיהוּ זְעֵיר אִיהוּ רַב. מַאן דְּאִיהוּ רַב אִיהוּ זְעֵיר. דִּכְתִּיב וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה וְגו' מֵאָה דְּאִיהוּ חוּשְׁבַּן רַב כְּתִּיב בֵּיהּ שָׁנָה, זְעִירוּ דִשְׁנִין חַד אַזְעִיר לֵיהּ. שֶׁבַע דְּאִיהוּ חוּשְׁבַּן זָעִיר אַסְגֵּי לֵיהּ ורַבֵּי לֵיהּ דִּכְתִּיב שָׁנִים. תָּא חֲזֵי, דְּלָא רַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא אֶלָּא לִדְאַזְעִיר, ולָא אַזְעִיר אֶלָּא לִדְרַבֵּי. זַכָּאָה אִיהוּ מַאן דְּאַזְעִיר גַּרְמֵיהּ בְּהַאי עַלְמָא, כַּמָּה אִיהוּ רַב בְּעִלּוּיָא לְהַהוּא עַלְמָא. עַד כָּאן.
מַאן דְּפָּסַק יִתְּפַּסַק. מַאן דְּקָצַּר יִתְּקַצַּר. מַאן דְּקָצַּר יִתְּאָרַךָ. רְצּוֹנוֹ לוֹמַר מַאן דְּפָּסַק מִלִּין דְּאוֹרַיְיתָּא על מִלִּין בְּטֵלִין יִתְּפַּסְקוּן חַיּוֹהִי מֵהַאי עַלְמָא וְדִינִיהּ קָיְימָא בְּהַהוּא עָלְמָא. מַאן דְּקָצַּר אָמֵן ולָא מַאֲרִיךָ גּוֹ נַיְיחָא יִתְּקַצַּר מֵחַיִּין דְּהַאי עָלְמָא. מַאן דְּאָמַר אֶחָד אִצְּטְרִיךָ לְחָטְפָּא אָלֶ"ף וּלְקַצֵּר קַרְנָא דִילֵיהּ ולָא יְעַכֵּב בְּהַאי אוֹתּ כְּלָל, וּמַאן דְּיַעֲבִיד דָּא יִתְּאָרְכוּן חַיָּיו. (אלו הם חדושים שהגידו לרבי שמעון בר יוחאי בישיבה של מעלה), (עד כאן התוספתא השייך לדף קכב ע"ב)

14.6.24 ח סיוון תשפד

קכב

דף

ב

בֹּא רְאֵה, בָּאָה חַוָּה לָעוֹלָם וְנִדְבְּקָה בַּנָּחָשׁ הַזֶּה, וְהִטִּיל בָּהּ זֻהֲמָה, וְגָרְמָה מָוֶת לָעוֹלָם וּלְבַעְלָהּ. בָּאָה שָׂרָה וְיָרְדָה וְעָלְתָה וְלֹא נִדְבְּקָה בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יג) וַיַּעַל אַבְרָם מִמִּצְרַיִם הוּא וְאִשְׁתּוֹ וְכָל אֲשֶׁר לוֹ. בָּא נֹחַ לָעוֹלָם, מַה כָּתוּב? (שם ט) וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל וְגוֹ'.
וּמִשּׁוּם שֶׁאַבְרָהָם וְשָׂרָה לֹא נִדְבְּקוּ בוֹ, מִשּׁוּם כָּךְ זָכְתָה לְחַיִּים עֶלְיוֹנִים לָהּ וּלְבַעְלָהּ וּלְבָנֶיהָ אַחֲרֶיהָ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נא) הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם וְאֶל מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם. וְעַל כֵּן וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, שֶׁזָּכְתָה בָהֶם בְּכֻלָּם. וְלֹא כָתוּב בְּכָל הַנָּשִׁים וַיִּהְיוּ חַיֵּי חַוָּה, וְכֵן בְּכֻלָּם. הִיא נִדְבְּקָה בַּחַיִּים, וְעַל כֵּן שֶׁלָּהּ הָיוּ הַחַיִּים.
חיי שרה, ד׳
אַשְׁרֵי מִי שֶׁמַּקְטִין אֶת עַצְמוֹ בָּעוֹלָם. כַּמָּה הוּא גָדוֹל וְעֶלְיוֹן בָּעוֹלָם הַהוּא. וְכָךְ פָּתַח רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה: מִי שֶׁהוּא קָטָן - הוּא גָדוֹל. מִי שֶׁהוּא גָדוֹל - הוּא קָטָן. שֶׁכָּתוּב וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה וְגוֹ'. מֵאָה שֶׁהוּא חֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל, כָּתוּב בּוֹ שָׁנָה. קֹטֶן הַשָּׁנִים אֶחָד הִקְטִין אוֹתוֹ. שֶׁבַע שֶׁהוּא חֶשְׁבּוֹן קָטָן, הִגְדִּיל אוֹתוֹ וְרִבָּה אוֹתוֹ, שֶׁכָּתוּב שָׁנִים. בֹּא רְאֵה שֶׁאֵינוֹ מְגַדֵל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא לְמִי שֶׁמַּקְטִין, וְלֹא מַקְטִין אֶלָּא לַמִּתְגַּדֵּל. אַשְׁרֵי הוּא מִי שֶׁמַּקְטִין אֶת עַצְמוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, כָּה הוּא גָדוֹל בְּעִלּוּי לְאוֹתוֹ הָעוֹלָם. עַד כָּאן.
מִי שֶׁפָּסַק יִפָּסֵק. מִי שֶׁקִּצֵּר יִתְקַצֵּר. מִי שֶׁקִּצֵּר יִתְאָרֵךְ. רְצוֹנוֹ לוֹמַר, מִי שֶׁפּוֹסֵק בְּדִבְרֵי תוֹרָה עַל דְּבָרִים בְּטֵלִים - יִפָּסְקוּ חַיָּיו מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, וְדִינוֹ קַיָּם בָּעוֹלָם הַהוּא. מִי שֶׁמְּקַצֵּר בְּאָמֵן וְלֹא מַאֲרִיךְ תּוֹךְ מְנוּחָה - יִתְקַצֵּר מֵהַחַיִּים שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה. מִי שֶׁאוֹמֵר אֶחָד, צָרִיךְ לַחְטֹף הָאָלֶ"ף וּלְקַצֵּר אֶת הַקְּרִיאָה שֶׁלָּהּ, וְלֹא יִתְעַכֵּב בָּאוֹת הַזּוֹ כְּלָל, וּמִי שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת זֶה יִתְאָרְכוּ יָמָיו. (אלו החדושים שהגידו לרבי שמעון בר יוחאי בישיבה של מעלה,) ע"כ התוספתא

תָּא חֲזֵי, אָתַת חַוָּה לְעַלְמָא אִתְדַּבְּקַת בְּהַאי חִוְּיָא וְאַטִּיל בָהּ זוּהֲמָא. וְגָרְמָא מוֹתָא לְעַלְמָא וּלְבַעֲלָהּ. אָתַת שָׂרָה וְנָחֲתַת וְסָלְקַת וְלָא אִתְדַּבְּקַת בֵּיהּ כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (בראשית י״ג:א׳) וַיַּעַל אַבְרָם מִמִּצְרַיִם הוּא וְאִשְׁתּוֹ וְכָל אֲשֶׁר לוֹ. אֲתָא נֹחַ לְעַלְמָא מַה כְּתִיב (בראשית ט׳:כ״א) וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגָּל וְגו'.
וּבְגִין דְּאַבְרָהָם וְשָׂרָה לָא אִתְדַּבָּקוּ בֵּיהּ, בְגִין כָּךְ שָׂרָה זָכְתָה לְחַיִּין עִלָּאִין לָהּ וּלְבַעֲלָהּ וְלִבְנָהָא בַּתְרָאָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיהו נ״א:א׳) הַבִּיטוּ אֶל צוּר חוּצַבְתֶּם וְאֶל מַקֶּבֶת בּוֹר נוּקַרְתֶּם. וְעַל דָּא וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה דְּזָכְתָה בְּהוּ בְּכֻלְּהוּ, וְלָא כְּתִיב בְּכֻלְּהוּ נַשֵּׁי וַיִּהְיוּ חַיֵּי חַוָּה, וְכֵן בְּכֹלָּא, הִיא אִתְדַּבְּקַת בַּחַיִּין, וְעַל דָּא דִילָהּ הֲווּ חַיִּין:
חיי שרה, ד׳
תּוֹסֶפְתָּא זַכָּאָה אִיהוּ מַאן דְּאַזְעִיר גַּרְמֵיהּ בְּהַאי עַלְמָא. כַּמָּה אִיהוּ רַב וְעִלָּאָה בְּהַהוּא עַלְמָא. וְהָכִי פָּתַּח רַב מְתִּיבְתָּא מַאן דְּאִיהוּ זְעֵיר אִיהוּ רַב. מַאן דְּאִיהוּ רַב אִיהוּ זְעֵיר. דִּכְתִּיב וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה וְגו' מֵאָה דְּאִיהוּ חוּשְׁבַּן רַב כְּתִּיב בֵּיהּ שָׁנָה, זְעִירוּ דִשְׁנִין חַד אַזְעִיר לֵיהּ. שֶׁבַע דְּאִיהוּ חוּשְׁבַּן זָעִיר אַסְגֵּי לֵיהּ ורַבֵּי לֵיהּ דִּכְתִּיב שָׁנִים. תָּא חֲזֵי, דְּלָא רַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא אֶלָּא לִדְאַזְעִיר, ולָא אַזְעִיר אֶלָּא לִדְרַבֵּי. זַכָּאָה אִיהוּ מַאן דְּאַזְעִיר גַּרְמֵיהּ בְּהַאי עַלְמָא, כַּמָּה אִיהוּ רַב בְּעִלּוּיָא לְהַהוּא עַלְמָא. עַד כָּאן.
מַאן דְּפָּסַק יִתְּפַּסַק. מַאן דְּקָצַּר יִתְּקַצַּר. מַאן דְּקָצַּר יִתְּאָרַךָ. רְצּוֹנוֹ לוֹמַר מַאן דְּפָּסַק מִלִּין דְּאוֹרַיְיתָּא על מִלִּין בְּטֵלִין יִתְּפַּסְקוּן חַיּוֹהִי מֵהַאי עַלְמָא וְדִינִיהּ קָיְימָא בְּהַהוּא עָלְמָא. מַאן דְּקָצַּר אָמֵן ולָא מַאֲרִיךָ גּוֹ נַיְיחָא יִתְּקַצַּר מֵחַיִּין דְּהַאי עָלְמָא. מַאן דְּאָמַר אֶחָד אִצְּטְרִיךָ לְחָטְפָּא אָלֶ"ף וּלְקַצֵּר קַרְנָא דִילֵיהּ ולָא יְעַכֵּב בְּהַאי אוֹתּ כְּלָל, וּמַאן דְּיַעֲבִיד דָּא יִתְּאָרְכוּן חַיָּיו. (אלו הם חדושים שהגידו לרבי שמעון בר יוחאי בישיבה של מעלה), (עד כאן התוספתא השייך לדף קכב ע"ב)

14.6.24

קכב

דף

ב

עמוד

ח סיוון תשפד

בֹּא רְאֵה, בָּאָה חַוָּה לָעוֹלָם וְנִדְבְּקָה בַּנָּחָשׁ הַזֶּה, וְהִטִּיל בָּהּ זֻהֲמָה, וְגָרְמָה מָוֶת לָעוֹלָם וּלְבַעְלָהּ. בָּאָה שָׂרָה וְיָרְדָה וְעָלְתָה וְלֹא נִדְבְּקָה בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יג) וַיַּעַל אַבְרָם מִמִּצְרַיִם הוּא וְאִשְׁתּוֹ וְכָל אֲשֶׁר לוֹ. בָּא נֹחַ לָעוֹלָם, מַה כָּתוּב? (שם ט) וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל וְגוֹ'.
וּמִשּׁוּם שֶׁאַבְרָהָם וְשָׂרָה לֹא נִדְבְּקוּ בוֹ, מִשּׁוּם כָּךְ זָכְתָה לְחַיִּים עֶלְיוֹנִים לָהּ וּלְבַעְלָהּ וּלְבָנֶיהָ אַחֲרֶיהָ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נא) הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם וְאֶל מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם. וְעַל כֵּן וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, שֶׁזָּכְתָה בָהֶם בְּכֻלָּם. וְלֹא כָתוּב בְּכָל הַנָּשִׁים וַיִּהְיוּ חַיֵּי חַוָּה, וְכֵן בְּכֻלָּם. הִיא נִדְבְּקָה בַּחַיִּים, וְעַל כֵּן שֶׁלָּהּ הָיוּ הַחַיִּים.
חיי שרה, ד׳
אַשְׁרֵי מִי שֶׁמַּקְטִין אֶת עַצְמוֹ בָּעוֹלָם. כַּמָּה הוּא גָדוֹל וְעֶלְיוֹן בָּעוֹלָם הַהוּא. וְכָךְ פָּתַח רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה: מִי שֶׁהוּא קָטָן - הוּא גָדוֹל. מִי שֶׁהוּא גָדוֹל - הוּא קָטָן. שֶׁכָּתוּב וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה וְגוֹ'. מֵאָה שֶׁהוּא חֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל, כָּתוּב בּוֹ שָׁנָה. קֹטֶן הַשָּׁנִים אֶחָד הִקְטִין אוֹתוֹ. שֶׁבַע שֶׁהוּא חֶשְׁבּוֹן קָטָן, הִגְדִּיל אוֹתוֹ וְרִבָּה אוֹתוֹ, שֶׁכָּתוּב שָׁנִים. בֹּא רְאֵה שֶׁאֵינוֹ מְגַדֵל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא לְמִי שֶׁמַּקְטִין, וְלֹא מַקְטִין אֶלָּא לַמִּתְגַּדֵּל. אַשְׁרֵי הוּא מִי שֶׁמַּקְטִין אֶת עַצְמוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, כָּה הוּא גָדוֹל בְּעִלּוּי לְאוֹתוֹ הָעוֹלָם. עַד כָּאן.
מִי שֶׁפָּסַק יִפָּסֵק. מִי שֶׁקִּצֵּר יִתְקַצֵּר. מִי שֶׁקִּצֵּר יִתְאָרֵךְ. רְצוֹנוֹ לוֹמַר, מִי שֶׁפּוֹסֵק בְּדִבְרֵי תוֹרָה עַל דְּבָרִים בְּטֵלִים - יִפָּסְקוּ חַיָּיו מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, וְדִינוֹ קַיָּם בָּעוֹלָם הַהוּא. מִי שֶׁמְּקַצֵּר בְּאָמֵן וְלֹא מַאֲרִיךְ תּוֹךְ מְנוּחָה - יִתְקַצֵּר מֵהַחַיִּים שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה. מִי שֶׁאוֹמֵר אֶחָד, צָרִיךְ לַחְטֹף הָאָלֶ"ף וּלְקַצֵּר אֶת הַקְּרִיאָה שֶׁלָּהּ, וְלֹא יִתְעַכֵּב בָּאוֹת הַזּוֹ כְּלָל, וּמִי שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת זֶה יִתְאָרְכוּ יָמָיו. (אלו החדושים שהגידו לרבי שמעון בר יוחאי בישיבה של מעלה,) ע"כ התוספתא