18.4.24

צד

דף

א

עמוד

י ניסן תשפד

פָּתַח אַחֵר וְאָמַר, (תהים צד) לוּלֵי ה' עֶזְרָתָה לִּי כִּמְעַט שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִׁי. לָמַדְנוּ, בַּמֶּה זוֹכִים יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינָם יוֹרְדִים לַגֵּיהִנֹּם כְּמוֹ שְׁאָר הָעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וְאֵין נִמְסָרִים בִּידֵי דוּמָה? (אלא) בָּאוֹת הַזּוֹ.
שֶׁכָּךָ לָמַדְנוּ, בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם יוֹצֵא מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, כַּמָּה קְבוּצוֹת שֶׁל (מלאכי חבלה) מְחַבְּלִים נִפְקָדִים עָלָיו. מְרִימִים עֵינַיִם וְרוֹאִים אֶת הָאוֹת הַזּוֹ, שֶׁהִיא בְּרִית הַקֹּדֶשׁ, וְנִפְרָדִים מִמֶּנּוּ, וְאֵינוֹ נִתָּן בִּידֵי דוּמָה לָרֶדֶת לַגֵּיהִנֹּם. שֶׁכָּל מִי שֶׁנִּמְסָר בְּיָדוֹ, וַדַּאי יוֹרֵד לַגֵּיהִנֹּם.
וּמֵהָאוֹת הַזּוֹ פּוֹחֲדִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְהַדִּינִים הָרָעִים אֵין שׁוֹלְטִים בּוֹ בָּאָדָם אִם הוּא זוֹכֶה לִשְׁמֹר אֶת הַבְּרִית הַזּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא נֶאֱחָז בִּשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
כֵּיוָן שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ לֹא שָׁמַר אֶת אוֹת הַבְּרִית הַזּוֹ כָּרָאוּי, הָעָבְרָה מִמֶּנּוּ הַמַּלְכוּת, וְנִטְרַד מִירוּשָׁלַיִם. מִיָּד פָּחַד, כִּי סָבַר שֶׁיּוֹרִידוּ אוֹתוֹ מִיָּד, וְיִמְסְרוּ אוֹתוֹ בְּיַד דּוּמָה וְיָמוּת בָּעוֹלָם הַהוּא, עַד שֶׁהִתְבַּשֵּׂר עָלָיו, שֶׁכָּתוּב (שמואל ב ב) גַּם ה' הֶעֱבִיר חַטָּאתְךְ לֹא תָמוּת. בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה פָּתַח וְאָמַר, לוּלֵי ה' עֶזְרָתָה לִּי כִּמְעַט שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִׁי.
פָּתַח אַחֵר וְאָמַר, מַה זֶּה (שכתוב) שֶׁאָמַר דָּוִד (שם טו) וְהִרְאַנִי אֹתוֹ וְאֶת נָוֵהוּ? (מהו והראני אתו ואחר כך ואת נוהו)? מִי יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? אֶלָּא כָּךְ שָׁנִינוּ, בַּשָּׁעָה הַהִיא שֶׁגָּזַר עָלָיו אוֹתוֹ הָעֹנֶשׁ, וְדָוִד יָדַע שֶׁעַל שֶׁלֹּא שָׁמַר הָאוֹת הַזּוֹ כָּרָאוּי נֶעֱנָשׁ בָּזֶה, שֶׁהַכֹּל יַחַד אָחוּז, וְהַכֹּל נִרְמָז בָּאוֹת הַזּוֹ, וְלֹא נִקְרָא צַדִּיק מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר אוֹתוֹ כָּרָאוּי - הָיָה מְבַקֵּשׁ בַּקָּשָׁתוֹ וְאוֹמֵר, וְהִרְאַנִי אֹתוֹ וְאֶת נָוֵהוּ.
מַה זֶּה אֹתוֹ? (האות שלו, אות הברית, שהרי אותו של הקב"ה האות שלו) זוֹ אוֹת הַבְּרִית (שלו) הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהֲרֵי אֲנִי פּוֹחֵד שֶׁאָבְדָה מִמֶּנִּי. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁשְּׁנֵי אֵלּוּ - הַמַּלְכוּת וִירוּשָׁלַיִם - אֲחוּזוֹת בָּזֶה. וּמִשּׁוּם כָּךְ תָּלָה בְּבַקָּשָׁתוֹ אֹתוֹ וְאֶת נָוֵהוּ, שֶׁתַּחֲזֹר הַמַּלְכוּת שֶׁל הָאוֹת הַזּוֹ לִמְקוֹמָהּ, וְהַכֹּל דָּבָר אֶחָד.
פָּתַח אַחֵר וְאָמַר, (איוב יט) וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ. מַה זֶּה וּמִבְּשָׂרִי? הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת וּמֵעַצְמִי! אֶלָּא מִבְּשָׂרִי מַמָּשׁ, וּמַה הִיא? שֶׁכָּתוּב (ירמיה יא) וּבְשַׂר קֹדֶשׁ יַעַבְרוּ מֵעָלָיִךְ, וְכָתוּב (בראשית יז) וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם. שֶׁשָּׁנִינוּ, בְּכָל זְמַן שֶׁנִּרְשָׁם אָדָם בָּרֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הָאוֹת הַזּוֹ, מִמֶּנָּה רוֹאֶה אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִמֶּנּוּ מַמָּשׁ, וְהַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה נֶאֱחֶזֶת בּוֹ.
וְאִם לֹא זוֹכֶה, שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר אֶת הָאוֹת הַזּוֹ, מַה כָּתוּב? (איוב ד) מִנִּשְׁמַת אֱלוֹהַּ יֹאבֵדוּ, שֶׁהֲרֵי הָרֹשֶׁם שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא נִשְׁמָר. וְאִם זוֹכֶה וְשׁוֹמֵר אוֹתוֹ, אֵין הַשְּׁכִינָה נִפְרֶדֶת מִמֶּנּוּ.
מָתַי מִתְקַיֵּם בּוֹ? כַּאֲשֶׁר הוּא נִשָּׂא, וְהָאוֹת הַזּוֹ נִכְנֶסֶת לִמְקוֹמָהּ (ששנינו, מה הטעם וא"ו ה"א הולכות יחד? אלא אחת זכר ואחת נקבה). מִשְׁתַּתְּפִים יַחַד, וְנִקְרָא שֵׁם אֶחָד, אָז שׁוֹרֶה עֲלֵיהֶם הַחֶסֶד הָעֶלְיוֹן. בְּאֵיזֶה מָקוֹם שׁוֹרֶה? בְּצַד הַזָּכָר. וּמִי הַחֶסֶד? חֶסֶ"ד אֵ"ל שֶׁבָּא וְיוֹצֵא מֵהַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה וּמִתְעַטֵּר בַּזָּכָר. וּמִשּׁוּם כָּךְ נִתְבַּשֶּׂמֶת הַנְּקֵבָה. (נ"א: ששנינו, הסוד של וי"ו ה"א הולכים יחד כמו שזכר ונקבה משתתפים יחד והם אחד, אז שורה עליהם החסד העליון, ומתעטר בזכר ונתבשמת הנקבה).
עוֹד שָׁנִינוּ, אֱלוֹהַּ כָּךְ הוּא. א"ל, אוֹר הַחָכְמָה. ו' זָכָר, ה' נְקֵבָה. כְּשֶׁמִּשְׁתַּתְּפִים יַחַד נִקְרָא אֱלוֹהַּ. וְהַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה מֵהַמָּקוֹם הַזֶּה נֶאֱחֶזֶת, וְהַכֹּל תָּלוּי בָּאוֹת הַזּוֹ,
וְעַל כֵּן כָּתוּב וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ. זוֹ הִיא שְׁלֵמוּת הַכֹּל, מִבְּשָׂרִי מַמָּשׁ, מֵהָאוֹת הַזּוֹ מַמָּשׁ. וְעַל כֵּן אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁאֲחוּזִים בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַשְׁרֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, עֲלֵיהֶם כָּתוּב (דברים ד) וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' וְגוֹ', וּמִשּׁוּם כָּךְ חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם.

18.4.24 י ניסן תשפד

צד

דף

א

עמוד

פָּתַח אִידָךְ וְאָמַר (תהילים צ״ד:י״ז) לוּלֵי יְיָ עֶזְרָתָה לִי כִּמְעַט שָׁכְנָה דּוּמָה נַפְשִׁי. תָּאנָא בַּמֶּה זָכָאן יִשְׂרָאֵל דְּלָא נָחֲתֵי לַגֵּיהִנֹּם כִּשְׁאָר עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְלָא אִתְמַסְרָן בִּידוֹי דְּדוּמָה, (אלא) בְּהַאי אָת.
דְּהָכִי תָאנָא בְּשַׁעֲתָא דְּבַּר נָשׁ נָפִיק מֵעָלְמָא כַּמָּה חֲבִילֵי (מלאכי חבלה) טְהִירִין אִתְפַּקְדָּן עֲלֵיהּ. זְקִפִין עֵינָא וְחָמָאן הַאי אָת דְּהוּא קְיָימָא דְּקוּדְשָׁא, אִתְפָּרְשָׁן מִנֵּיהּ, וְלָא אִתְיְיהִיב בִּידוֹי דְּדוּמָה לְנַחֲתָא לַגֵּיהִנֹּם, דְּכָל מַאן דְּאִתְמָסַר בִּידוֹי נָחִית לַגֵּיהִנֹּם וַדַּאי,
וּמֵהַאי אָת דָּחֲלִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין, וְדִינִין בִּישִׁין לָא שָׁלְטִין בֵּיהּ בַּבַּר נָשׁ אִי אִיהוּ זָכִי לִנְטוּרֵי לֵיהּ לְהַאי אָת, בְּגִין דְּהוּא אִתְאַחִיד בִּשְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
כֵּיוָן דְּדָוִד מַלְכָּא לָא נָטַר אָת קְיָימָא דָא כְּדְקָא חָזֵי, אִתְעַדֵּי מִנֵּיהּ מַלְכוּתָא וְאִתְטְרִיד מִיְרוּשָׁלַם. מִיָּד דָּחִיל דְסָבַר דְּיֵיחֲתוּן לֵיהּ מִיָּד וְיִמְסְרוּן לֵיהּ בִּידוֹי דְדוּמָה וְיָמוּת בְּהַהוּא עָלְמָא, עַד דְּאִתְבַּשַּׂר בֵּיהּ דִּכְתִיב, (שמואל ב ב) גַּם יְיָ הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ לֹא תָמוּת. בֵּיהּ שַׁעֲתָא פָּתַח וְאָמַר לוּלֵי יְיָ עֶזְרָתָה לִי כִּמְעַט שָׁכְנָה דוּמָ"ה נַפְשִׁי.
פָּתַח אִידָךְ וְאָמַר מַאי הַאי (דכתיב) דְּאָמַר דָּוִד וְהַרְאֵנִי אוֹתוֹ וְאֶת נָוִהוּ. (מאי והראני אותו ואחר כך ואת נוהו), מַאן יָכִיל לְמֶחמֵי לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אֶלָּא הָכִי תָּנִינָן בְּהַהִיא שַׁעֲתָא דְּאִתְגְּזַר עֲלֵיהּ הַהוּא עוֹנָשָׁא, וְדָוִד יָדַע דְּעַל דְּלָא נָטַר הַאי אָת כְּדְקָא יְאוּת אִתְעַנַּשׁ בְּהַאי, דְּכֹלָּא כְּחֲדָא אֲחִידָא, וְכֹלָּא מִתְרְמִיז בְּהַאי אָת, וְלָא אִקְרֵי צַדִּיק מַאן דְּלָא נָטַר לֵיהּ כְּדְקָא יְאוּת, הֲוָה בָּעֵי בְּעוּתֵיהּ וְאָמַר (שמואל ב ט״ו:כ״ה) וְהַרְאֵנִי אוֹתוֹ וְאֶת נָוִהוּ.
מַאי אוֹתוֹ, (אות דיליה אות הברית דהא אותו דקודשא בריך הוא, את דיליה) דָּא אָת קְיָימָא (דיליה) קַדִּישָׁא דְּהָא דָּחִילְנָא דְּאִתְאֲבִיד מִנָּאי. מַאי טַעְמָא בְּגִין דִּתְרֵין אִלֵּין מַלְכוּתָא וִיְרוּשָׁלַ ם בְּהַאי אֲחִידָן, וּבְגִין כָּךְ תָּלֵי בְּבָעוּתֵיהּ אוֹתוֹ וְאֶת נָוֵהוּ דְּיִתְהַדַּר מַלְכוּתָא דְּהַאי אָת לְאַתְרֵיהּ. וְכֹלָּא חַד מִלָּה.
פָּתַח אִידָךְ וְאָמַר (איוב י״ט:כ״ו) וּמִבְּשָׂרִי אֶחזֶה אֱלוֹהַּ, מַאי וּמִבְּשָׂרִי, וּמֵעַצְמִי מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא מִבְּשָׂרִי מַמָּשׁ. וּמַאי הִיא. דִּכְתִיב, (ירמיהו י״א:ט״ו) וּבְשַׂר קֹדֶשׁ יַעַבְרוּ מֵעָלָיִךְ. וּכְתִיב (בראשית י״ז:י״ג) וְהָיְתָה בְּרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם. דְּתַנְיָא בְּכָל זִמְנָא דְּאִתְרְשִׁים בַּר נָשׁ בְּהַאי רְשִׁימָא קַדִּישָׁא דְּהַאי אָת, מִנֵּיהּ חָמֵי לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. מִנֵּיהּ מַמָּשׁ. וְנִשְׁמְתָא קַדִּישָׁא אִתְאֲחִידַת בֵּיהּ.
וְאִי לָא זָכֵי. דְּלָא נָטִיר הַאי אָת. מַה כְּתִיב, (איוב ד׳:ט׳) מִנִּשְׁמַת אֱלוֹהַּ יֹאבֵדוּ. דְּהָא רְשִׁימוּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא אִתְנְטִיר. וְאִי זָכֵי וְנָטִיר לֵיהּ, שְׁכִינְתָּא לָא אִתְפְּרַשׁ מִנֵּיהּ.
אֵימָתַי מִתְקָיְימָא בֵּיהּ כַּד אִתְנְסִיב וְהַאי אָת עָיִיל בְּאַתְרֵיהּ, (מצוין דתניא מאי טעמא וא"ו ה"א אזלין כחדא, אלא חד דכר וחד נוקבא) אִשְׁתַּתָּפוּ כַּחֲדָא וְאִקְרֵי חַד שְׁמָא, כְּדֵין חֶסֶד עִלָּאָה שַׁרְיָיא עֲלַיְיהוּ. בְּאָן אֲתַר שַׁרְיָא בְּסִטְרָא דִּדְכוּרָא. וּמַאן חֶסֶ"ד חֶסֶ"ד אֵ"ל דְּאָתֵי וְנָפַק מֵחָכְמָה עִלָּאָה וְאִתְעַטַּר בִּדְכוּרָא וּבְגִין כָּךְ אִתְבַּסְמַת נוּקְבָא. (נ"א דתנן רזא דוי"ו ה"א אזלין כחדא כגוונא דדכר ונוקבא אשתתפו כחדא ואנון חד, כדין חסד עלאה שרייא עלייהו ואתעטר בדכורא ואתבסמת נוקבא).
תוּ תָּנִינָן אֱלוֹהַ הָכִי הוּא אָמַר לֵיהּ נְהִירוּ דְּחָכְמְתָא. ו' דְּכַר ה' נוּקְבָא. אִשְׁתַּתָּפוּ כְּחֲדָא אֱלוֹהַּ אִקְרֵי. וְנִשְׁמְתָא קַדִּישָׁא מֵהַאי אֲתַר אִתְאַחְדַת, וְכֹלָּא תַּלְיָא בְּהַאי אָת.
וְעַל דָּא כְּתִיב וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ. דָּא שְׁלֵימוּתָא דְּכֹלָּא, מִבְּשָׂרִי מַמָּשׁ, מֵהַאי אָת מַמָּשׁ, וְעַל דָּא זַכָּאִין אִנּוּן יִשְׂרָאֵל קַדִּישִׁין דְּאֲחִידָן בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, זַכָּאִין אִנּוּן בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְאָתֵי, עֲלַיְיהוּ כְּתִיב, (דברים ד׳:ד׳) וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיְיָ וְגו', וּבְגִין כָּךְ חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם.

18.4.24 י ניסן תשפד

צד

דף

א

פָּתַח אַחֵר וְאָמַר, (תהים צד) לוּלֵי ה' עֶזְרָתָה לִּי כִּמְעַט שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִׁי. לָמַדְנוּ, בַּמֶּה זוֹכִים יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינָם יוֹרְדִים לַגֵּיהִנֹּם כְּמוֹ שְׁאָר הָעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וְאֵין נִמְסָרִים בִּידֵי דוּמָה? (אלא) בָּאוֹת הַזּוֹ.
שֶׁכָּךָ לָמַדְנוּ, בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם יוֹצֵא מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, כַּמָּה קְבוּצוֹת שֶׁל (מלאכי חבלה) מְחַבְּלִים נִפְקָדִים עָלָיו. מְרִימִים עֵינַיִם וְרוֹאִים אֶת הָאוֹת הַזּוֹ, שֶׁהִיא בְּרִית הַקֹּדֶשׁ, וְנִפְרָדִים מִמֶּנּוּ, וְאֵינוֹ נִתָּן בִּידֵי דוּמָה לָרֶדֶת לַגֵּיהִנֹּם. שֶׁכָּל מִי שֶׁנִּמְסָר בְּיָדוֹ, וַדַּאי יוֹרֵד לַגֵּיהִנֹּם.
וּמֵהָאוֹת הַזּוֹ פּוֹחֲדִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְהַדִּינִים הָרָעִים אֵין שׁוֹלְטִים בּוֹ בָּאָדָם אִם הוּא זוֹכֶה לִשְׁמֹר אֶת הַבְּרִית הַזּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא נֶאֱחָז בִּשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
כֵּיוָן שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ לֹא שָׁמַר אֶת אוֹת הַבְּרִית הַזּוֹ כָּרָאוּי, הָעָבְרָה מִמֶּנּוּ הַמַּלְכוּת, וְנִטְרַד מִירוּשָׁלַיִם. מִיָּד פָּחַד, כִּי סָבַר שֶׁיּוֹרִידוּ אוֹתוֹ מִיָּד, וְיִמְסְרוּ אוֹתוֹ בְּיַד דּוּמָה וְיָמוּת בָּעוֹלָם הַהוּא, עַד שֶׁהִתְבַּשֵּׂר עָלָיו, שֶׁכָּתוּב (שמואל ב ב) גַּם ה' הֶעֱבִיר חַטָּאתְךְ לֹא תָמוּת. בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה פָּתַח וְאָמַר, לוּלֵי ה' עֶזְרָתָה לִּי כִּמְעַט שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִׁי.
פָּתַח אַחֵר וְאָמַר, מַה זֶּה (שכתוב) שֶׁאָמַר דָּוִד (שם טו) וְהִרְאַנִי אֹתוֹ וְאֶת נָוֵהוּ? (מהו והראני אתו ואחר כך ואת נוהו)? מִי יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? אֶלָּא כָּךְ שָׁנִינוּ, בַּשָּׁעָה הַהִיא שֶׁגָּזַר עָלָיו אוֹתוֹ הָעֹנֶשׁ, וְדָוִד יָדַע שֶׁעַל שֶׁלֹּא שָׁמַר הָאוֹת הַזּוֹ כָּרָאוּי נֶעֱנָשׁ בָּזֶה, שֶׁהַכֹּל יַחַד אָחוּז, וְהַכֹּל נִרְמָז בָּאוֹת הַזּוֹ, וְלֹא נִקְרָא צַדִּיק מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר אוֹתוֹ כָּרָאוּי - הָיָה מְבַקֵּשׁ בַּקָּשָׁתוֹ וְאוֹמֵר, וְהִרְאַנִי אֹתוֹ וְאֶת נָוֵהוּ.
מַה זֶּה אֹתוֹ? (האות שלו, אות הברית, שהרי אותו של הקב"ה האות שלו) זוֹ אוֹת הַבְּרִית (שלו) הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהֲרֵי אֲנִי פּוֹחֵד שֶׁאָבְדָה מִמֶּנִּי. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁשְּׁנֵי אֵלּוּ - הַמַּלְכוּת וִירוּשָׁלַיִם - אֲחוּזוֹת בָּזֶה. וּמִשּׁוּם כָּךְ תָּלָה בְּבַקָּשָׁתוֹ אֹתוֹ וְאֶת נָוֵהוּ, שֶׁתַּחֲזֹר הַמַּלְכוּת שֶׁל הָאוֹת הַזּוֹ לִמְקוֹמָהּ, וְהַכֹּל דָּבָר אֶחָד.
פָּתַח אַחֵר וְאָמַר, (איוב יט) וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ. מַה זֶּה וּמִבְּשָׂרִי? הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת וּמֵעַצְמִי! אֶלָּא מִבְּשָׂרִי מַמָּשׁ, וּמַה הִיא? שֶׁכָּתוּב (ירמיה יא) וּבְשַׂר קֹדֶשׁ יַעַבְרוּ מֵעָלָיִךְ, וְכָתוּב (בראשית יז) וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם. שֶׁשָּׁנִינוּ, בְּכָל זְמַן שֶׁנִּרְשָׁם אָדָם בָּרֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הָאוֹת הַזּוֹ, מִמֶּנָּה רוֹאֶה אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִמֶּנּוּ מַמָּשׁ, וְהַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה נֶאֱחֶזֶת בּוֹ.
וְאִם לֹא זוֹכֶה, שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר אֶת הָאוֹת הַזּוֹ, מַה כָּתוּב? (איוב ד) מִנִּשְׁמַת אֱלוֹהַּ יֹאבֵדוּ, שֶׁהֲרֵי הָרֹשֶׁם שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא נִשְׁמָר. וְאִם זוֹכֶה וְשׁוֹמֵר אוֹתוֹ, אֵין הַשְּׁכִינָה נִפְרֶדֶת מִמֶּנּוּ.
מָתַי מִתְקַיֵּם בּוֹ? כַּאֲשֶׁר הוּא נִשָּׂא, וְהָאוֹת הַזּוֹ נִכְנֶסֶת לִמְקוֹמָהּ (ששנינו, מה הטעם וא"ו ה"א הולכות יחד? אלא אחת זכר ואחת נקבה). מִשְׁתַּתְּפִים יַחַד, וְנִקְרָא שֵׁם אֶחָד, אָז שׁוֹרֶה עֲלֵיהֶם הַחֶסֶד הָעֶלְיוֹן. בְּאֵיזֶה מָקוֹם שׁוֹרֶה? בְּצַד הַזָּכָר. וּמִי הַחֶסֶד? חֶסֶ"ד אֵ"ל שֶׁבָּא וְיוֹצֵא מֵהַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה וּמִתְעַטֵּר בַּזָּכָר. וּמִשּׁוּם כָּךְ נִתְבַּשֶּׂמֶת הַנְּקֵבָה. (נ"א: ששנינו, הסוד של וי"ו ה"א הולכים יחד כמו שזכר ונקבה משתתפים יחד והם אחד, אז שורה עליהם החסד העליון, ומתעטר בזכר ונתבשמת הנקבה).
עוֹד שָׁנִינוּ, אֱלוֹהַּ כָּךְ הוּא. א"ל, אוֹר הַחָכְמָה. ו' זָכָר, ה' נְקֵבָה. כְּשֶׁמִּשְׁתַּתְּפִים יַחַד נִקְרָא אֱלוֹהַּ. וְהַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה מֵהַמָּקוֹם הַזֶּה נֶאֱחֶזֶת, וְהַכֹּל תָּלוּי בָּאוֹת הַזּוֹ,
וְעַל כֵּן כָּתוּב וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ. זוֹ הִיא שְׁלֵמוּת הַכֹּל, מִבְּשָׂרִי מַמָּשׁ, מֵהָאוֹת הַזּוֹ מַמָּשׁ. וְעַל כֵּן אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁאֲחוּזִים בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַשְׁרֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, עֲלֵיהֶם כָּתוּב (דברים ד) וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' וְגוֹ', וּמִשּׁוּם כָּךְ חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם.

פָּתַח אִידָךְ וְאָמַר (תהילים צ״ד:י״ז) לוּלֵי יְיָ עֶזְרָתָה לִי כִּמְעַט שָׁכְנָה דּוּמָה נַפְשִׁי. תָּאנָא בַּמֶּה זָכָאן יִשְׂרָאֵל דְּלָא נָחֲתֵי לַגֵּיהִנֹּם כִּשְׁאָר עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְלָא אִתְמַסְרָן בִּידוֹי דְּדוּמָה, (אלא) בְּהַאי אָת.
דְּהָכִי תָאנָא בְּשַׁעֲתָא דְּבַּר נָשׁ נָפִיק מֵעָלְמָא כַּמָּה חֲבִילֵי (מלאכי חבלה) טְהִירִין אִתְפַּקְדָּן עֲלֵיהּ. זְקִפִין עֵינָא וְחָמָאן הַאי אָת דְּהוּא קְיָימָא דְּקוּדְשָׁא, אִתְפָּרְשָׁן מִנֵּיהּ, וְלָא אִתְיְיהִיב בִּידוֹי דְּדוּמָה לְנַחֲתָא לַגֵּיהִנֹּם, דְּכָל מַאן דְּאִתְמָסַר בִּידוֹי נָחִית לַגֵּיהִנֹּם וַדַּאי,
וּמֵהַאי אָת דָּחֲלִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין, וְדִינִין בִּישִׁין לָא שָׁלְטִין בֵּיהּ בַּבַּר נָשׁ אִי אִיהוּ זָכִי לִנְטוּרֵי לֵיהּ לְהַאי אָת, בְּגִין דְּהוּא אִתְאַחִיד בִּשְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
כֵּיוָן דְּדָוִד מַלְכָּא לָא נָטַר אָת קְיָימָא דָא כְּדְקָא חָזֵי, אִתְעַדֵּי מִנֵּיהּ מַלְכוּתָא וְאִתְטְרִיד מִיְרוּשָׁלַם. מִיָּד דָּחִיל דְסָבַר דְּיֵיחֲתוּן לֵיהּ מִיָּד וְיִמְסְרוּן לֵיהּ בִּידוֹי דְדוּמָה וְיָמוּת בְּהַהוּא עָלְמָא, עַד דְּאִתְבַּשַּׂר בֵּיהּ דִּכְתִיב, (שמואל ב ב) גַּם יְיָ הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ לֹא תָמוּת. בֵּיהּ שַׁעֲתָא פָּתַח וְאָמַר לוּלֵי יְיָ עֶזְרָתָה לִי כִּמְעַט שָׁכְנָה דוּמָ"ה נַפְשִׁי.
פָּתַח אִידָךְ וְאָמַר מַאי הַאי (דכתיב) דְּאָמַר דָּוִד וְהַרְאֵנִי אוֹתוֹ וְאֶת נָוִהוּ. (מאי והראני אותו ואחר כך ואת נוהו), מַאן יָכִיל לְמֶחמֵי לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אֶלָּא הָכִי תָּנִינָן בְּהַהִיא שַׁעֲתָא דְּאִתְגְּזַר עֲלֵיהּ הַהוּא עוֹנָשָׁא, וְדָוִד יָדַע דְּעַל דְּלָא נָטַר הַאי אָת כְּדְקָא יְאוּת אִתְעַנַּשׁ בְּהַאי, דְּכֹלָּא כְּחֲדָא אֲחִידָא, וְכֹלָּא מִתְרְמִיז בְּהַאי אָת, וְלָא אִקְרֵי צַדִּיק מַאן דְּלָא נָטַר לֵיהּ כְּדְקָא יְאוּת, הֲוָה בָּעֵי בְּעוּתֵיהּ וְאָמַר (שמואל ב ט״ו:כ״ה) וְהַרְאֵנִי אוֹתוֹ וְאֶת נָוִהוּ.
מַאי אוֹתוֹ, (אות דיליה אות הברית דהא אותו דקודשא בריך הוא, את דיליה) דָּא אָת קְיָימָא (דיליה) קַדִּישָׁא דְּהָא דָּחִילְנָא דְּאִתְאֲבִיד מִנָּאי. מַאי טַעְמָא בְּגִין דִּתְרֵין אִלֵּין מַלְכוּתָא וִיְרוּשָׁלַ ם בְּהַאי אֲחִידָן, וּבְגִין כָּךְ תָּלֵי בְּבָעוּתֵיהּ אוֹתוֹ וְאֶת נָוֵהוּ דְּיִתְהַדַּר מַלְכוּתָא דְּהַאי אָת לְאַתְרֵיהּ. וְכֹלָּא חַד מִלָּה.
פָּתַח אִידָךְ וְאָמַר (איוב י״ט:כ״ו) וּמִבְּשָׂרִי אֶחזֶה אֱלוֹהַּ, מַאי וּמִבְּשָׂרִי, וּמֵעַצְמִי מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא מִבְּשָׂרִי מַמָּשׁ. וּמַאי הִיא. דִּכְתִיב, (ירמיהו י״א:ט״ו) וּבְשַׂר קֹדֶשׁ יַעַבְרוּ מֵעָלָיִךְ. וּכְתִיב (בראשית י״ז:י״ג) וְהָיְתָה בְּרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם. דְּתַנְיָא בְּכָל זִמְנָא דְּאִתְרְשִׁים בַּר נָשׁ בְּהַאי רְשִׁימָא קַדִּישָׁא דְּהַאי אָת, מִנֵּיהּ חָמֵי לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. מִנֵּיהּ מַמָּשׁ. וְנִשְׁמְתָא קַדִּישָׁא אִתְאֲחִידַת בֵּיהּ.
וְאִי לָא זָכֵי. דְּלָא נָטִיר הַאי אָת. מַה כְּתִיב, (איוב ד׳:ט׳) מִנִּשְׁמַת אֱלוֹהַּ יֹאבֵדוּ. דְּהָא רְשִׁימוּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא אִתְנְטִיר. וְאִי זָכֵי וְנָטִיר לֵיהּ, שְׁכִינְתָּא לָא אִתְפְּרַשׁ מִנֵּיהּ.
אֵימָתַי מִתְקָיְימָא בֵּיהּ כַּד אִתְנְסִיב וְהַאי אָת עָיִיל בְּאַתְרֵיהּ, (מצוין דתניא מאי טעמא וא"ו ה"א אזלין כחדא, אלא חד דכר וחד נוקבא) אִשְׁתַּתָּפוּ כַּחֲדָא וְאִקְרֵי חַד שְׁמָא, כְּדֵין חֶסֶד עִלָּאָה שַׁרְיָיא עֲלַיְיהוּ. בְּאָן אֲתַר שַׁרְיָא בְּסִטְרָא דִּדְכוּרָא. וּמַאן חֶסֶ"ד חֶסֶ"ד אֵ"ל דְּאָתֵי וְנָפַק מֵחָכְמָה עִלָּאָה וְאִתְעַטַּר בִּדְכוּרָא וּבְגִין כָּךְ אִתְבַּסְמַת נוּקְבָא. (נ"א דתנן רזא דוי"ו ה"א אזלין כחדא כגוונא דדכר ונוקבא אשתתפו כחדא ואנון חד, כדין חסד עלאה שרייא עלייהו ואתעטר בדכורא ואתבסמת נוקבא).
תוּ תָּנִינָן אֱלוֹהַ הָכִי הוּא אָמַר לֵיהּ נְהִירוּ דְּחָכְמְתָא. ו' דְּכַר ה' נוּקְבָא. אִשְׁתַּתָּפוּ כְּחֲדָא אֱלוֹהַּ אִקְרֵי. וְנִשְׁמְתָא קַדִּישָׁא מֵהַאי אֲתַר אִתְאַחְדַת, וְכֹלָּא תַּלְיָא בְּהַאי אָת.
וְעַל דָּא כְּתִיב וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ. דָּא שְׁלֵימוּתָא דְּכֹלָּא, מִבְּשָׂרִי מַמָּשׁ, מֵהַאי אָת מַמָּשׁ, וְעַל דָּא זַכָּאִין אִנּוּן יִשְׂרָאֵל קַדִּישִׁין דְּאֲחִידָן בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, זַכָּאִין אִנּוּן בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְאָתֵי, עֲלַיְיהוּ כְּתִיב, (דברים ד׳:ד׳) וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיְיָ וְגו', וּבְגִין כָּךְ חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם.

18.4.24

צד

דף

א

עמוד

י ניסן תשפד

פָּתַח אַחֵר וְאָמַר, (תהים צד) לוּלֵי ה' עֶזְרָתָה לִּי כִּמְעַט שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִׁי. לָמַדְנוּ, בַּמֶּה זוֹכִים יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינָם יוֹרְדִים לַגֵּיהִנֹּם כְּמוֹ שְׁאָר הָעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וְאֵין נִמְסָרִים בִּידֵי דוּמָה? (אלא) בָּאוֹת הַזּוֹ.
שֶׁכָּךָ לָמַדְנוּ, בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם יוֹצֵא מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, כַּמָּה קְבוּצוֹת שֶׁל (מלאכי חבלה) מְחַבְּלִים נִפְקָדִים עָלָיו. מְרִימִים עֵינַיִם וְרוֹאִים אֶת הָאוֹת הַזּוֹ, שֶׁהִיא בְּרִית הַקֹּדֶשׁ, וְנִפְרָדִים מִמֶּנּוּ, וְאֵינוֹ נִתָּן בִּידֵי דוּמָה לָרֶדֶת לַגֵּיהִנֹּם. שֶׁכָּל מִי שֶׁנִּמְסָר בְּיָדוֹ, וַדַּאי יוֹרֵד לַגֵּיהִנֹּם.
וּמֵהָאוֹת הַזּוֹ פּוֹחֲדִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְהַדִּינִים הָרָעִים אֵין שׁוֹלְטִים בּוֹ בָּאָדָם אִם הוּא זוֹכֶה לִשְׁמֹר אֶת הַבְּרִית הַזּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא נֶאֱחָז בִּשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
כֵּיוָן שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ לֹא שָׁמַר אֶת אוֹת הַבְּרִית הַזּוֹ כָּרָאוּי, הָעָבְרָה מִמֶּנּוּ הַמַּלְכוּת, וְנִטְרַד מִירוּשָׁלַיִם. מִיָּד פָּחַד, כִּי סָבַר שֶׁיּוֹרִידוּ אוֹתוֹ מִיָּד, וְיִמְסְרוּ אוֹתוֹ בְּיַד דּוּמָה וְיָמוּת בָּעוֹלָם הַהוּא, עַד שֶׁהִתְבַּשֵּׂר עָלָיו, שֶׁכָּתוּב (שמואל ב ב) גַּם ה' הֶעֱבִיר חַטָּאתְךְ לֹא תָמוּת. בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה פָּתַח וְאָמַר, לוּלֵי ה' עֶזְרָתָה לִּי כִּמְעַט שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִׁי.
פָּתַח אַחֵר וְאָמַר, מַה זֶּה (שכתוב) שֶׁאָמַר דָּוִד (שם טו) וְהִרְאַנִי אֹתוֹ וְאֶת נָוֵהוּ? (מהו והראני אתו ואחר כך ואת נוהו)? מִי יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? אֶלָּא כָּךְ שָׁנִינוּ, בַּשָּׁעָה הַהִיא שֶׁגָּזַר עָלָיו אוֹתוֹ הָעֹנֶשׁ, וְדָוִד יָדַע שֶׁעַל שֶׁלֹּא שָׁמַר הָאוֹת הַזּוֹ כָּרָאוּי נֶעֱנָשׁ בָּזֶה, שֶׁהַכֹּל יַחַד אָחוּז, וְהַכֹּל נִרְמָז בָּאוֹת הַזּוֹ, וְלֹא נִקְרָא צַדִּיק מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר אוֹתוֹ כָּרָאוּי - הָיָה מְבַקֵּשׁ בַּקָּשָׁתוֹ וְאוֹמֵר, וְהִרְאַנִי אֹתוֹ וְאֶת נָוֵהוּ.
מַה זֶּה אֹתוֹ? (האות שלו, אות הברית, שהרי אותו של הקב"ה האות שלו) זוֹ אוֹת הַבְּרִית (שלו) הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהֲרֵי אֲנִי פּוֹחֵד שֶׁאָבְדָה מִמֶּנִּי. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁשְּׁנֵי אֵלּוּ - הַמַּלְכוּת וִירוּשָׁלַיִם - אֲחוּזוֹת בָּזֶה. וּמִשּׁוּם כָּךְ תָּלָה בְּבַקָּשָׁתוֹ אֹתוֹ וְאֶת נָוֵהוּ, שֶׁתַּחֲזֹר הַמַּלְכוּת שֶׁל הָאוֹת הַזּוֹ לִמְקוֹמָהּ, וְהַכֹּל דָּבָר אֶחָד.
פָּתַח אַחֵר וְאָמַר, (איוב יט) וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ. מַה זֶּה וּמִבְּשָׂרִי? הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת וּמֵעַצְמִי! אֶלָּא מִבְּשָׂרִי מַמָּשׁ, וּמַה הִיא? שֶׁכָּתוּב (ירמיה יא) וּבְשַׂר קֹדֶשׁ יַעַבְרוּ מֵעָלָיִךְ, וְכָתוּב (בראשית יז) וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם. שֶׁשָּׁנִינוּ, בְּכָל זְמַן שֶׁנִּרְשָׁם אָדָם בָּרֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הָאוֹת הַזּוֹ, מִמֶּנָּה רוֹאֶה אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִמֶּנּוּ מַמָּשׁ, וְהַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה נֶאֱחֶזֶת בּוֹ.
וְאִם לֹא זוֹכֶה, שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר אֶת הָאוֹת הַזּוֹ, מַה כָּתוּב? (איוב ד) מִנִּשְׁמַת אֱלוֹהַּ יֹאבֵדוּ, שֶׁהֲרֵי הָרֹשֶׁם שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא נִשְׁמָר. וְאִם זוֹכֶה וְשׁוֹמֵר אוֹתוֹ, אֵין הַשְּׁכִינָה נִפְרֶדֶת מִמֶּנּוּ.
מָתַי מִתְקַיֵּם בּוֹ? כַּאֲשֶׁר הוּא נִשָּׂא, וְהָאוֹת הַזּוֹ נִכְנֶסֶת לִמְקוֹמָהּ (ששנינו, מה הטעם וא"ו ה"א הולכות יחד? אלא אחת זכר ואחת נקבה). מִשְׁתַּתְּפִים יַחַד, וְנִקְרָא שֵׁם אֶחָד, אָז שׁוֹרֶה עֲלֵיהֶם הַחֶסֶד הָעֶלְיוֹן. בְּאֵיזֶה מָקוֹם שׁוֹרֶה? בְּצַד הַזָּכָר. וּמִי הַחֶסֶד? חֶסֶ"ד אֵ"ל שֶׁבָּא וְיוֹצֵא מֵהַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה וּמִתְעַטֵּר בַּזָּכָר. וּמִשּׁוּם כָּךְ נִתְבַּשֶּׂמֶת הַנְּקֵבָה. (נ"א: ששנינו, הסוד של וי"ו ה"א הולכים יחד כמו שזכר ונקבה משתתפים יחד והם אחד, אז שורה עליהם החסד העליון, ומתעטר בזכר ונתבשמת הנקבה).
עוֹד שָׁנִינוּ, אֱלוֹהַּ כָּךְ הוּא. א"ל, אוֹר הַחָכְמָה. ו' זָכָר, ה' נְקֵבָה. כְּשֶׁמִּשְׁתַּתְּפִים יַחַד נִקְרָא אֱלוֹהַּ. וְהַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה מֵהַמָּקוֹם הַזֶּה נֶאֱחֶזֶת, וְהַכֹּל תָּלוּי בָּאוֹת הַזּוֹ,
וְעַל כֵּן כָּתוּב וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ. זוֹ הִיא שְׁלֵמוּת הַכֹּל, מִבְּשָׂרִי מַמָּשׁ, מֵהָאוֹת הַזּוֹ מַמָּשׁ. וְעַל כֵּן אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁאֲחוּזִים בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַשְׁרֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, עֲלֵיהֶם כָּתוּב (דברים ד) וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' וְגוֹ', וּמִשּׁוּם כָּךְ חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם.