פָּתַח אֶחָד (רבי אבא) וְאָמַר, (שופטים ה) בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל בְּהִתְנַדֵּב עָם בָּרְכוּ ה'. מָה רָאוּ דְבוֹרָה וּבָרָק שֶׁפָּתְחוּ בַּפָּסוּק הַזֶּה? אֶלָּא כָּךְ שָׁנִינוּ, אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אֶלָּא עַל הַבְּרִית הַזּוֹ, שֶׁכָּתוּב (ירמיה לג) אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלַיְלָה וְגוֹ'. שֶׁהֲרֵי שָׁמַיִם וָאָרֶץ עַל זֶה קַיָּמִים.
מִשּׁוּם כָּךְ, כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְקַיְּמִים אֶת הַבְּרִית הַזּוֹ, חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ עוֹמְדִים בְּקִיּוּמָם. וְכָל זְמַן שֶׁחַס וְשָׁלוֹם מְבַטְּלִים אֶת הַבְּרִית הַזּוֹ, אֵין שָׁמַיִם וָאָרֶץ מִתְקַיְּמִים, וְאֵין נִמְצָאוֹת בְּרָכוֹת בָּעוֹלָם.
בֹּא רְאֵה, לֹא שָׁלְטוּ שְׁאָר הָעַמִּים עַל יִשְׂרָאֵל אֶלָּא כְּשֶׁבִּטְּלוּ מֵהֶם אֶת הַבְּרִית הַזּוֹ. וּמַה בִּטְּלוּ מֵהֶם? שֶׁלֹּא נִפְרְעוּ וְלֹא נִתְגַּלּוּ. וְעַל זֶה כָּתוּב (שמואל א יב) וַיַּעַזְבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת ה' וְגוֹ' וַיִּמְכֹּר אֹתָם בְּיַד סִיסְרָא. וַיַּעַזְבוּ אֶת ה' מַמָּשׁ. עַד שֶׁבָּאָה דְבוֹרָה וְנִדְּבָה אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל לַדָּבָר הַזֶּה, אָז נִכְנְעוּ שׂוֹנְאֵיהֶם תַּחְתֵּיהֶם.
וְהַיְנוּ מַה שֶּׁשָּׁנִינוּ, שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיהוֹשֻׁעַ, וְכִי יִשְׂרָאֵל הֵם אֲטוּמִים וְלֹא נִפְרְעוּ וְלֹא הִתְגַּלּוּ וְלֹא מְקַיְּמִים אֶת בְּרִיתִי, וְאַתָּה רוֹצֶה לְהַכְנִיסָם לָאָרֶץ וּלְהַכְנִיעַ אֶת שׂוֹנְאֵיהֶם? (יהושע ה) שׁוּב מֹל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֵׁנִית. וְעַד שֶׁנִּפְרְעוּ וְנִתְגַּלְּתָה הַבְּרִית הַזּוֹ, לֹא נִכְנְסוּ לָאָרֶץ וְלֹא נִכְנְעוּ שׂוֹנְאֵיהֶם. אַף כָּאן, כֵּיוָן שֶׁהִתְנַדְּבוּ יִשְׂרָאֵל בָּאוֹת הַזּוֹ, נִכְנְעוּ שׂוֹנְאֵיהֶם תַּחְתֵּיהֶם וְחָזְרוּ הַבְּרָכוֹת לָעוֹלָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל בְּהִתְנַדֵּב עָם בָּרְכוּ ה'.
קָם אַחֵר, פָּתַח וְאָמַר, (שמות ד) וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן וַיִּפְגְּשֵׁהוּ ה' וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ. אֶת מִי? אֶת מֹשֶׁה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכִי אַתָּה הוֹלֵךְ לְהוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וּלְהַכְנִיעַ מֶלֶךְ גָּדוֹל וְשַׁלִּיט, וְאַתָּה שָׁכַחְתָּ מִמְּךְ אֶת הַבְּרִית, שֶׁבִּנְךְ לֹא נִמּוֹל? מִיָּד - וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ.
לָמַדְנוּ, יָרַד גַּבְרִיאֵל בְּשַׁלְהֶבֶת שֶׁל אֵשׁ לִשְׂרֹף אוֹתוֹ, וְנִרְמַז לְנָחָשׁ אֶחָד שׂוֹרֵף לִשְׁאֹף אוֹתוֹ לְתוֹכוֹ. לָמָּה נָחָשׁ? אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה הוֹלֵךְ לַהֲרֹג אֶת הַנָּחָשׁ הַגָּדוֹל וְהֶחָזָק, וּבִנְךְ לֹא נִמּוֹל!? מִיָּד נִרְמַז לְנָחָשׁ אֶחָד לַהֲרֹג אוֹתוֹ,
עַד שֶׁרָאֲתָה צִפּוֹרָה וּמָלָה אֶת בְּנָהּ וְנִצּוֹל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַתִּקַּח צִפּוֹרָה צֹר. מַה זֶּה צֹר? אֶלָּא רְפוּאָה. וּמָה הָרְפוּאָה? שֶׁכָּתוּב וַתִּכְרֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ. שֶׁנִּצְנְצָה בָּהּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ.
קָם אַחֵר וְאָמַר, (בראשית מה) וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו גְּשׁוּ נָא אֵלַי וַיִּגָּשׁוּ וַיֹּאמֶר וְגוֹ'. וְכִי לָמָּה קָרָא לָהֶם, וַהֲרֵי הֵם הָיוּ קְרוֹבִים אֵלָיו? אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לָהֶם אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם, תָּמְהוּ שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ בְּמַלְכוּת עֶלְיוֹנָה. אָמַר יוֹסֵף, הַמַּלְכוּת הַזּוֹ, מִשּׁוּם זֶה הִרְוַחְתִּי אוֹתָהּ. גְּשׁוּ נָא אֵלַי וַיִּגָּשׁוּ, שֶׁהֶרְאָה לָהֶם אֶת בְּרִית הַמִּילָה. אָמַר, זוֹ גָרְמָה לִי אֶת הַמַּלְכוּת הַזּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁשָּׁמַרְתִּי אוֹתָהּ.
מִכָּאן לָמַדְנוּ, שֶׁמִּי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת אוֹת הַבְּרִית הַזּוֹ, הַמַּלְכוּת שְׁמוּרָה לוֹ. מִנַּיִן לָנוּ? מִבֹּעַז, שֶׁכָּתוּב (רות ג) חַי ה' שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר. שֶׁיִּצְרוֹ הָיָה מִתְגָּרֶה בּוֹ, עַד שֶׁנִּשְׁבַּע שְׁבוּעָה וְשָׁמַר אֶת הַבְּרִית הַזּוֹ, מִשּׁוּם כָּךְ זָכָה שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנּוּ מְלָכִים שַׁלִּיטִים עַל כָּל שְׁאָר הַמְּלָכִים, וְהַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁנִּקְרָא בִּשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
פָּתַח אַחֵר וְאָמַר, כָּתוּב (תהלים כז) אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְגוֹ'. כָּךְ שָׁנִינוּ, בְּזאת אֲנִי בוֹטֵחַ, מַה זֶּה בְּזאת? זוֹ אוֹת הַבְּרִית הַמְזֻמֶּנֶת תָּמִיד אֵצֶל אָדָם, וְנִרְמְזָה לְמַעְלָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ נֶאֱמַר בְּזֹאת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב זֹאת אוֹת הַבְּרִית, זאת בְּרִיתִי, וְהַכֹּל בְּדַרְגָּה אַחַת. וְשָׁנִינוּ, זֶה וְזאת הֵם בְּדַרְגָּה אַחַת וְלֹא נִפְרָדִים.
וְאִם תֹּאמַר, אִם כָּךְ, הֲרֵי שְׁאָר בְּנֵי הָאָדָם כָּךְ, לָמָּה דָוִד בִּלְבַדּוֹ וְלֹא אַחֵר? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁהִיא אֲחוּזָה בּוֹ וְנִרְמְזָה בּוֹ, וְהִיא כֶּתֶר הַמַּלְכוּת.
בֹּא רְאֵה, מִשּׁוּם שֶׁאֶת הַ את הַזּוֹ לֹא שָׁמַר אוֹתָהּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ כָּרָאוּי, הַמַּלְכוּת הָעָבְרָה מִמֶּנּוּ כָּל אוֹתוֹ הַזְּמַן. וְכָךְ לָמַדְנוּ, הַ את הַזּוֹ נִרְמְזָה בַּמַּלְכוּת שֶׁלְּמַעְלָה, וְנִרְמְזָה בִּירוּשָׁלַיִם, הַקִּרְיָה הַקְּדוֹשָׁה.
בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה שֶׁדָּוִד עָבַר עָלֶיהָ, יָצָא קוֹל וְאָמַר: דָּוִד, בְּמַה שֶּׁנִּקְשַׁרְתָּ תִּוָּתֵר. אוֹתְךְ טוֹרְדִים מִירוּשָׁלַיִם, וְהַמַּלְכוּת תּוּסַר מִמְּךְ. מִנַּיִן לָנוּ? שֶׁכָּתוּב (שמואל ב יב) הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךְ רָעָה מִבֵּיתְךְ. מִבֵּיתְךְ בִּמְדֻיָּק. וְכָךְ הָיָה. בְּמַה שֶּׁעָבַר עָלָיו נֶעֱנַשׁ. וּמַה דָּוִד הַמֶּלֶךְ כָּךְ - שְׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.