top of page

7.4.24

כח אדר ב תשפד

פח

דף

ב



אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְגוֹ' - אֵלּוּ דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁכָּתוּב (דברים ה) אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר ה' אֶל כָּל קְהַלְכֶם. מַה לְּהַלָּן דִּבְרֵי תוֹרָה - אַף כָּאן דִּבְרֵי תוֹרָה. אַחַר שֶׁהִשְׁתַּדֵּל אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַשֵּׂר לוֹ וּמַקְדִּים לַנְּשָׁמָה שָׁלוֹם (בשורות טובות), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ, מִכָּל הַמִּינִים הָרָעִים שֶׁל הַגֵּיהִנֹּם.
שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד, מִשּׁוּם שֶׁכָּל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, זוֹכֶה וְנוֹחֵל יְרֻשַּׁת נַחֲלָה בָּעוֹלָם הַבָּא, כַּכָּתוּב (משלי ח) לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ. מַה זֶּה יֵ"שׁ? (זה י"ש מאין שלש עשרה נהרות אפרסמון טהור (מדּות) שנותנים לו ירשה עליונה בעולם הבא (נ"א: זה הָעולָם הבָּא). ואצרתיהם אמלא - בעולם הזה, מעשר וכל טוב של העולם.) מי שהולך לימין - זוכה לעולם הבא, ומי שהולך לשמאל - הנה עשר בעולם הזה (שיש שמאל קדוש ויש שמאל טמא, וזה הוא שאמרנו, מי שמתעסק בתורה, נותנים לו ארך ימים בעולם הבא ונותנים לו עשר וכבוד בעולם הזה, שנאמר (משלי ג) ארך ימים בימינה וגו', ומי שירצה שיהנה הגוף בעולם הזה ולא מתעסק בתורה ובמעשים טובים, נותנים לו עשר בעולם הזה מצד השמאל, מצד היצר הרע, ובעשר הזה עושה רע ויורש גיהנם, ואם תאמר, וכי אין בעולם הזה עשר מצד הקדשה? כן, שכל המקים את התורה מעני, סופו לקימה מעשר, וזהו עשר טוב שמצד הקדשה).
כשבא משם רבי אבא, היה מכריז: מי רוצה עשר ומי רוצה ארך חיים בעולם הבא, יבא וישתדל בתורה. היו מתכנסים אליו כל העולם. היה רוק אחד בשכונתו. יום אחד בא אליו. אמר לו: רבי, אני רוצה לעסק בתורה כדי שיהיה לי עשר. אמר לו: הנה ודאי. אמר לו: מה שמך? אמר לו: יוסי. אמר לתלמידיו שיקראו לו רבי יוסי בעל העשר והכבוד. ישב והתעסק בתורה.
לימים היה עומד לפניו. אמר לו: רבי, איפה העשר? אמר: נשמע מזה שלא עשה לשם שמים. נכנס לחדרו, שמע קול אחד שהיה אומר: אל תעניש אותו (שוב אליו), שיהיה איש גדול. שב אליו. אמר לו: שב, בני, שב, ואני נותן לך עשר.
בינתים בא איש אחד וכלי של פז בידו. הוציא אותו ונפל אור בבית. אמר לו: רבי, אני רוצה לזכות בתורה ואני לא זכיתי, ורוצה מי שישתדל בתורה בשבילי, שהרי יש לי עשר רב שהשאיר לי אבי, שכאשר ישב על שלחנו היה מסדר עליו שלשה עשר כוסות מאלו, ואני רוצה לזכות בתורה ואני נותן עשר.
אמר לאותו הרוק: תשתדל בתורה, וזה נותן לך עשר. נתן לו אותו הכוס של הפז. קרא עליו רבי אבא: (איוב כח) לא יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי פז. ישב ולמד בתורה, והאדם ההוא היה נותן לו עשר.
לימים נכנסה חמדת התורה למעיו. יום אחד היה יושב והיה בוכה. מצא אותו רבו שהיה בוכה. אמר לו: על מה אתה בוכה? אמר לו: ומה אני מניח את חיי העולם הבא בשביל זה? איני רוצה אלא לזכות אצלי. אמר: עכשו מזה נשמע שהנה עשה לשם שמים.
קָרָא לְאוֹתוֹ הָאִישׁ, אָמַר לוֹ: טֹל אֶת עָשְׁרְךְ וְתֵן אוֹתוֹ לִיתוֹמִים וַעֲנִיִּים, וַאֲנִי נוֹתֵן לְךְ חֵלֶק יָתֵר בַּתּוֹרָה בְּכָל מַה שֶּׁאֲנִי לוֹמֵד. הֶחֱזִיר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי אוֹתוֹ הַכּוֹס שֶׁל פָּז, וְעַד הַיּוֹם לֹא סָר שְׁמוֹ, וּמִבָּנָיו בֶּן פָּזִי, וְהַיְנוּ רַבִּי יוֹסֵי בֶּן פָּזִי, וְזָכָה לְכַמָּה תוֹרָה הוּא וּבָנָיו (משום שלמד תורה). שֶׁאֵין לְךְ שָׂכָר טוֹב בָּעוֹלָם כְּמִי שֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה וּמְקַיֵּם אוֹתָהּ.
אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר ה' אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר וְגוֹ'. בְּכָל מָקוֹם שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה בַּמַּחֲזֶה, זֶה הַשֵּׁם שֶׁהִתְגַּלָּה לָאָבוֹת, וּמִי הוּא? שַׁדַּ"י, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ו) וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדַּי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כד) אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה. וְזֶה הַמַּרְאֶה שֶׁכָּל הַמַּרְאוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת נִרְאִים מִתּוֹכוֹ. כְּמוֹ הַמַּרְאֶה הַזֶּה שֶׁכָּל הַדְּמֻיּוֹת נִרְאוֹת בּוֹ וְהַכֹּל אֶחָד. מַרְאֶה וּמַחֲזֶה הוּא אֶחָד. זֶה תַרְגּוּם וְזֶה לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, רַבִּים הֵם בַּתּוֹרָה, וְעַל כֵּן הָיְתָה רְשׁוּת לְאוּנְקְלוּס לְתַרְגֵּם בְּאוֹתָהּ הַלָּשׁוֹן שֶׁגִּלָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּתּוֹרָה, וְהַלָּשׁוֹן הַזּוֹ הִיא נִסְתֶּרֶת מֵהַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים. בַּמַּחֲזֶה, (שהנה) שֶׁהָיָה נִסְתָּר מֵהַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים בָּזֶה כְּשֶׁמְּדַבֵּר עִם אַבְרָהָם.
מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁאַבְרָהָם לֹא הָיָה מָהוּל, וְהָיָה עָרֵל סְתוּם בָּשָׂר, וּמִשּׁוּם כָּךְ הָיָה מַסְתִּיר מֵהֶם בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם. כְּמוֹ כֵן בְּבִלְעָם, שֶׁכָּתוּב אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה. יֶחֱזֶה, נִסְתָּר הָיָה הַדָּבָר מִתּוֹךְ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם פִּתְחוֹן פֶּה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַבֵּר עִם אוֹתוֹ הֶעָרֵל הַטָּמֵא, שֶׁהֲרֵי הַמַּלְאָכִים הַקְּדוֹשִׁים אֵינָם (קוראים) נִזְקָקִים לִלְשׁוֹן תַּרְגּוּם.
אִם תֹּאמַר שֶׁלֹּא יוֹדְעִים - וַהֲרֵי גַבְרִיאֵל לִמֵּד אֶת יוֹסֵף שִׁבְעִים לָשׁוֹן, וְהַתַּרְגּוּם הוּא אֶחָד מִשִּׁבְעִים לָשׁוֹן? אֶלָּא יָדוֹעַ יוֹדְעִים, אֲבָל שָׁנִינוּ שֶׁלֹּא נִזְקָקִים, שֶׁאֵין חוֹשְׁשִׁים וְאֵין מִתְבּוֹנְנִים עָלָיו, שֶׁהֲרֵי הוּא מָאוּס לִפְנֵיהֶם מִכָּל שְׁאָר הַלְּשׁוֹנוֹת.
וְאִם תֹּאמַר, שֶׁהוֹאִיל וְהוּא מָאוּס מִן הַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים, לָמָּה תִרְגֵּם אוּנְקְלוּס אֶת הַתּוֹרָה בַּלָּשׁוֹן הַזּוֹ, וְיוֹנָתָן בֶּן עֻזִּיאֵל אֶת הַמִּקְרָא? אֶלָּא מָאוּס הוּא לִפְנֵיהֶם, וְכָךְ צָרִיךְ! שֶׁאֵין קִנְאָה לַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים עִם יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר, וְעַל כֵּן תַּרְגּוּם תּוֹרָה וּמִקְרָא כָּךְ, וְאֵינוֹ מָאוּס, שֶׁהֲרֵי בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת כָּתַב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּתּוֹרָה כָּךְ.
וּמִשּׁוּם כָּךְ הוּא נִסְתָּר מִתּוֹךְ הַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים. וְעַל כֵּן הִתְגַּלָּה לְאַבְרָהָם בְּדֶרֶךְ נִסְתָּר, שֶׁלֹּא יַשְׁגִּיחוּ בוֹ הַמַּלְאָכִים הַקְּדוֹשִׁים, וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם פִּתְחוֹן פֶּה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִתְגַּלָּה עַל אִישׁ עָרֵל.
מָתַי הִתְגַּלָּה לוֹ בְּהִתְגַּלּוּת שֶׁל מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים? כַּאֲשֶׁר נָתַן לוֹ בְּרִית קִיּוּם הַקֹּדֶשׁ, שֶׁכָּתוּב וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהִים לֵאמֹר. אֱלֹהִים - הַשֵּׁם שֶׁל הַקֹּדֶשׁ, וְלֹא כָתוּב בְּמַחֲזֵה הַשֵּׁם בַּהִתְגַּלּוּת.
לֵאמֹר, מַה זֶּה לֵאמֹר? לֵאמֹר וּלְהַכְרִיז בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁלֹּא תִהְיֶה בִּמְכֻסֶּה, לֹא בְּלָשׁוֹן אַחֶרֶת, אֶלָּא בְּלָשׁוֹן שֶׁכֻּלָּם מְדַבְּרִים בָּהּ, שֶׁיְּכוֹלִים לוֹמַר זֶה לָזֶה וְלֹא יְכוֹלִים לְקַטְרֵג וְלוֹמַר פִּתְחוֹן פֶּה, וְעַל כֵּן וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהִים לֵאמֹר. אֱלֹהִים וְלֹא מַחֲזֶה, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה מַכְנִיס אוֹתוֹ לִבְרִית קִיּוּם הַקֹּדֶשׁ וְקֵרַב אוֹתוֹ אֵלָיו.
רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, מִשּׁוּם כָּךְ הַהֵ"א לֹא נִתְּנָה לוֹ עַד שֶׁנִּמּוֹל. מָה הַטַּעַם? שֶׁהִיא מַמָּשׁ נִקְרֵאת בְּרִית. וְעַל כֵּן, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס בַּבְּרִית, אָז נִתְּנָה לוֹ הָאוֹת הֵ"א, שֶׁכָּתוּב אֲנִי הִנֵּה בְּרִיתִי אִתָּךְ וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד שִׁמְךְ אַבְרָם וְגוֹ'.
לך לך, כ״ז
אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. רַבִּי חִיָּיא הָיָה הוֹלֵךְ לִרְאוֹת אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר. פָּגַשׁ אוֹתוֹ רַבִּי חַגַּאי. אָמַר לוֹ, הַדֶּרֶךְ הַזּוֹ שֶׁמְּתֻקֶּנֶת לִפְנֵי מַר, לְאָן הוֹלֶכֶת הִיא? אָמַר לוֹ, לִרְאוֹת אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר. אָמַר לוֹ, וְגַם אֲנִי אֵלֵךְ עִמְּךְ? אָמַר לוֹ, אִם תּוּכַל לְהָבִין לְהַשְׂכִּיל לְמַה שֶּׁתִּשְׁמַע - לֵךְ, וְאִם לֹא - שׁוּב לַאֲחוֹרֶיךְ. אָמַר לוֹ, שֶׁלֹּא יַחְשֹׁשׁ מוֹר לָזֶה, שֶׁהֲרֵי אֲנִי שָׁמַעְתִּי כַּמָּה סוֹדוֹת שֶׁל תּוֹרָה וְיָכֹלְתִּי לַעֲמֹד בָּהֶן.
פָּתַח רַבִּי חַגַּאי וְאָמַר, מַה שֶּׁכָּתוּב (במדבר כח) אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי וְגוֹ', אֶת קָרְבָּנִי - זֶה קָרְבַּן הַבָּשָׂר שֶׁנִּקְרָב לְכַפֵּר דָּם עַל דָּם, בָּשָׂר עַל בָּשָׂר, מִשּׁוּם שֶׁכָּל הַקָּרְבָּנוֹת לֹא נִקְרָבִים אֶלָּא הַבָּשָׂר לְכַפֵּר עַל הַבָּשָׂר.
וְכָךָ שָׁמַעְתִּי, אִם אָדָם חָטָא - בְּהֵמָה מֶה חָטְאָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר (ויקרא א) אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן וְגוֹ'? לָמָּה? אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה אֶת רוּחַ בְּנֵי אָדָם וְאֶת רוּחַ הַבְּהֵמָה, וְהִפְרִיד זוֹ מִזּוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ (קהלת ג) רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה וְרוּחַ הַבְּהֵמָה וְגוֹ'. וַדַּאי נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה.
בְּטֶרֶם שֶׁחָטָא אָדָם מַה כָּתוּב? (בראשית א) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זרֵעַ זֶרַע וְגוֹ', וְכָתוּב לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה, וְלֹא יוֹתֵר! כֵּיוָן שֶׁחָטָא וְהַיֵּצֶר נִשְׁאַב לְגוּפוֹ, וּבְכָל אוֹתָם הַתּוֹלָדוֹת עָשָׂה דִין,
וְאַחַר בָּא נֹחַ וְרָאָה שֶׁהִנֵּה הַגּוּף נִבְנָה מֵהַמָּקוֹם שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע, הִקְרִיב קָרְבָּן כְּמוֹ שֶׁהִקְרִיב אָדָם, מַה כָּתוּב? (שם ח) וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וְגוֹ', וְכָתוּב כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִכָּאן וָהָלְאָה, הוֹאִיל וְהַגּוּף נִשְׁאָב מֵאוֹתוֹ הַיֵּצֶר הָרָע, יִתְעַנֵּג הַגּוּף כְּמוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ, יֹאכַל בָּשָׂר. כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל.
כְּשֶׁאוֹכֵל בָּשָׂר, מֵאוֹתוֹ הַבָּשָׂר מִתְעַנֵּג הַבָּשָׂר שֶׁלּוֹ, וּמִתְעָרְבִים זֶה עִם זֶה וּמִתְגַּדֵּל מִמֶּנּוּ הַגּוּף, וּמֵאוֹתוֹ הָעֹנֶג הַגּוּף חוֹטֵא בְּכַמָּה חֲטָאִים. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַבָּשָׂר כַּפָּרָה עַל הַגּוּף. בָּשָׂר אוֹכֵל, וּבָשָׂר מִתְרַבֶּה מִמֶּנּוּ, וּבוֹ חָטָא. מִשּׁוּם כָּךְ בָּשָׂר לְכַפֵּר עַל גּוּפוֹ, וְהַבָּשָׂר שֶׁאוֹכֵל עוֹשֶׂה דָּם לַגּוּף (משום כך הדם שנשאר מאותו הבשר שאוכל, הבשר עושה לגוף דם). מִשּׁוּם כָּךְ, הַדָּם שֶׁנִּשְׁאָר מֵאוֹתוֹ הַבָּשָׂר בַּחוּץ, מִתְעַתֵּד לְכַפֵּר עַל הַדָּם שֶׁנַּעֲשָׂה מֵאוֹתוֹ הַבָּשָׂר שֶׁלּוֹ, שֶׁכָּתוּב (ויקרא יז) כִּי הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר.
כָּתוּב קָרְבָּנִי, וְכָתוּב קָרְבַּנְכֶם, שֶׁכָּתוּב (שם א) תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם. מַה בֵּין זֶה לָזֶה? אֶלָּא קָרְבָּנִי - כְּמוֹ שְׁלָמִים שֶׁבָּאִים עַל שָׁלוֹם. קָרְבַּנְכֶם - כְּמוֹ חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת שֶׁבָּאִים עַל חֵטְא וְאָשָׁם. מִשּׁוּם כָּךְ, (במדבר כח) אֶת קָרְבָּנִי - בָּשָׂר. לַחְמִי - לֶחֶם וְיַיִן. רֵיחַ - זוֹ הַקְּטֹרֶת. נִיחֹחִי - זוֹ נַחַת רוּחַ שֶׁעוֹשֶׂה הַכֹּהֵן בָּרָצוֹן שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, וְהַלְוִיִּם בְּרָצוֹן שֶׁל שִׁיר וּשְׁבָחָה.
תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ, מַה זֶּה בְּמוֹעֲדוֹ? אִם תֹּאמַר בְּכָל יוֹם בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, מַה זֶּה בְּמוֹעֲדוֹ? (נ"א: מה אומר שהוא מו דו)? אֶלָּא הַמּוֹעֲדוֹ שֶׁשּׁוֹלֵט בְּאוֹתָהּ עֵת רָצוֹן, הָרָצוֹן שֶׁנִּמְצָא לְמַעְלָה בְּדַרְגָּה יְדוּעָה. וְעַל כֵּן כָּתוּב בְּמוֹעֲדוֹ.
כְּשֶׁנִּקְרָב הַקָּרְבָּן. הַכֹּל נוֹטְלִים חֵלֶק, וּמִתְפַּזְּרוֹת הַקְּלִפּוֹת לְכָל צַד, וְהַיִּחוּד נִקְרָב וּמִתְיַחֵד, וְהַמְּאוֹרוֹת מְאִירִים, וְנִמְצָא רָצוֹן בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִמְצָא בְּסוֹד שֶׁל יִחוּד אֶחָד כָּרָאוּי. בָּא רַבִּי חִיָּיא וְנָשַׁק אוֹתוֹ. אָמַר לוֹ, נָאֶה אַתָּה, בְּנִי, מִמֶּנִּי לָלֶכֶת וְלִרְאוֹת אֶת סֵבֶר פְּנֵי הַיָּמִים.

סִתְרֵי תּוֹרָה אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְגו'. אִלֵּין פִּתְּגָּמֵי אוֹרַיְיתָּא, דִּכְתִּיב, (דברים ה׳:י״ט) אֶתּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר יְיָ אֶל כָּל קְהַלְכֶם. מַה לְּהַלָּן פִּתְּגָּמֵי אוֹרַיְיתָּא, אוּף הָכָא פִּתְּגָּמֵי אוֹרַיְיתָּא. בָּתַּר דְּאִשְׁתַּדַּל בַּר נָשׁ בְּהַאי עָלְמָא בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, קוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא מְבַשֵׂר לֵיהּ וְאַקְדִּים לָהּ לְנִשְׁמָתָּא שְׁלָם (בשורות טובות), הֲדָא הוּא דִכְתִּיב אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךָ. מִכָּל זַיְינִין בִּישִׁין דְּגֵיהִנֹּם.
שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד בְּגִין דְּכָל מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָּא בְּהַאי עָלְמָא זָכֵי וְאַחְסִין יְרוּתָּא אַחְסַנְתָּא בְּעָלְמָא דְּאָתֵּי כְּמָה דִכְתִּיב (משלי ח׳:כ״א) לְהַנְחִיל אוֹהֲבַי יִשׁ. מאי יֵ"שׁ (דא י"ש מאין תלת עשר נהרי דאפרסמונא דכיא (מכילן) דיהבי ליה אחסנתא עלאה בעלמא דאתי) (נ"א דא עלמא דאתי). וְאוֹצְּרוֹתֵּיהֶם אֲמַלֵּא, בְּהַאי עָלְמָא מֵעוּתְּרָא וּמִכָּל טִיבוּ דְעָלְמָא. מַאן דְּאָזִיל לְיָמִינָא זָכֵי לְעָלְמָא דְאָתֵּי, וּמַאן דְּאָזִיל לִשְׂמָאלָא הָא עוּתְּרָא בְּעָלְמָא דֵין, (דאית שמאלא קדישא ואית שמאלא מסאבא, ודא הוא דאמרינן מאן דמתעסק באורייתא יהבי ליה ארך ימים בעלמא דאתי, ויהבי ליה עשר וכבוד בעלמא דין שנאמר (משלי ג׳:ט״ז) ארך ימים בימינה וגו', ומאן דיתרעי דיתהני גופא בעלמא דין ולא אתעסק באורייתא ובעובדין טבין, יהבי ליה עותרא בעלמא דין מסטרא דשמאלא מסטרא דיצר הרע, ובעותרא דא עביד ביש ירית גיהנם. ואי תימא וכי לא אית בעלמא דין עותרא מסטרא דקדושה, אין, דכל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעשר, ודא הוא עותרא טבא דמסטרא דקדושה).
רַבִּי אַבָּא כַּד אֲתָּא מֵהָתָּם, הֲוָה מַכְרִיז מַאן בָּעֵי עוּתְּרָא וּמַאן בָּעֵי אוֹרְכָא דְּחַיֵּי בְּעָלְמָא דְאָתֵּי יֵיתֵּי וְיִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָּא. הֲווּ מִתְּכַּנְשִׁין כּוּלֵי עַלְמָא לְגַבֵּיהּ. רַוָּוק חַד הֲוָה בְּשִׁיבְבוּתֵּיהּ. יוֹמָא חַד אֲתָּא לְגַבֵּיהּ, אָמַר לֵיהּ רַבִּי בָּעֵינָא לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָּא כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לִי עוּתְּרָא. אָמַר לֵיהּ הָא וַדַּאי. אָמַר לֵיהּ מַה שְׁמֶךָ. אָמַר לֵיהּ דְּאָזִיל לְיָמִינָא זָכֵי לְעָלְמָא דְאָתֵּי, וּמַאן דְּאָזִיל לִשְׂמָאלָא הָא עוּתְּרָא בְּעָלְמָא דֵין, (דאית שמאלא קדישא ואית שמאלא מסאבא, ודא הוא דאמרינן מאן דמתעסק באורייתא יהבי ליה ארך ימים בעלמא דאתי, ויהבי ליה עשר וכבוד בעלמא דין שנאמר (משלי ג׳:ט״ז) ארך ימים בימינה וגו', ומאן דיתרעי דיתהני גופא בעלמא דין ולא אתעסק באורייתא ובעובדין טבין, יהבי ליה עותרא בעלמא דין מסטרא דשמאלא מסטרא דיצר הרע, ובעותרא דא עביד ביש ירית גיהנם. ואי תימא וכי לא אית בעלמא דין עותרא מסטרא דקדושה, אין, דכל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעשר, ודא הוא עותרא טבא דמסטרא דקדושה). רַבִּי אַבָּא כַּד אֲתָּא מֵהָתָּם, הֲוָה מַכְרִיז מַאן בָּעֵי עוּתְּרָא וּמַאן בָּעֵי אוֹרְכָא דְּחַיֵּי בְּעָלְמָא דְאָתֵּי יֵיתֵּי וְיִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָּא. הֲווּ מִתְּכַּנְשִׁין כּוּלֵי עַלְמָא לְגַבֵּיהּ. רַוָּוק חַד הֲוָה בְּשִׁיבְבוּתֵּיהּ. יוֹמָא חַד אֲתָּא לְגַבֵּיהּ, אָמַר לֵיהּ רַבִּי בָּעֵינָא לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָּא כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לִי עוּתְּרָא. אָמַר לֵיהּ הָא וַדַּאי. אָמַר לֵיהּ מַה שְׁמֶךָ. אָמַר לֵיהּ יוֹסֵי. אָמַר לוֹן לְתַּלְמִידוֹי דְּיִקְרוּן לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי מָארֵי דְּעוּתְּרָא ויקָרָא. יָתִּיב ואִתְּעַסַּק בְּאוֹרַיְיתָּא.
לְיוֹמִין הֲוָה קָאִים קַמֵּיהּ, אָמַר לֵיהּ רַבִּי אָן הוּא עוּתְּרָא. אָמַר שְׁמַע מִינָהּ דְּלָא לְשֵׁם שָׁמַיִם קָא עֲבִיד, וְעָאל לְאִדְרֵיהּ, שְׁמַע חַד קָלָא דְּהֲוָה אָמַר לָא תַּעַנְשֵׁיהּ (תוב לגביה) דְּגַבְרָא רַבָּא לִיהֱוִי. תָּב לְגַבֵּיהּ, אָמַר לֵיהּ תִּיב בְּרִי תִּיב וְאֲנָא יָהִיבְנָא לָךָ עוּתְּרָא.
אַדְהָכִי אֲתָּא גַּבְרָא חַד וּמָאנָא דְּפָּז בִּידֵיהּ, אַפְּקֵיהּ וּנְפַּל נְהוֹרָא בְּבֵיתָּא. אָמַר לֵיהּ רַבִּי בָּעֵינָא לְמִזְכֵּי בְּאוֹרַיְיתָּא וְאֲנָא לָא זָכִינָא, וּבָעֵינָא מָאן דְּיִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָּא בְּגִינִי. דְּהָא אִיתּ לִי עוּתְּרָא סַגֵּי דְּקָא שְׁבַק לִי אַבָּא, דְּכַד יָתִּיב על פְּתּוֹרֵיהּ הֲוָה מְסַדַּר עֲלֵיהּ תְּלֵיסַר כַּסֵּי מֵאִלֵּין. וּבָעֵינָא לְמִזְכֵּי בְּאוֹרַיְיתָּא וְאֲנָא יָהִיבְנָא עוּתְּרָא.
אָמַר לֵיהּ לְהַהוּא רַוָּוק תִּשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָּא וְדָא יָהִיב לָךָ עוּתְּרָא, יָהַב לֵיהּ הַהוּא כַּסָּא דְּפָּז. קָרָא עֲלֵיהּ רַבִּי אַבָּא (איוב כ״ח:י״ז) לא יַעַרְכֶנָּה זָהָב וּזְכוּכִיתּ וּתְּמוּרָתָּהּ כְּלִי פָּז. יָתִּיב וְלָעָא בְּאוֹרַיְיתָּא וְהַהוּא בַּר נָשׁ הֲוָה יָהִיב לֵיהּ עוּתְּרָא.
לְיוֹמִין עָאל חֲמִידוּ דְאוֹרַיְיתָּא בִּמְעוֹי. יוֹמָא חַד הֲוָה יָתִּיב וְהֲוָה בָּכֵי. אַשְׁכְּחֵיהּ רַבֵּיהּ דְּהֲוָה בָּכֵי, אָמַר לֵיהּ עַל מָה קָא בָּכִיתּ. אָמַר לֵיהּ וּמָה מַנַּחְנא חַיֵּי דְעָלְמָא דְאָתֵּי בְּגִין הַאי, לָא בְּעֵינָא אֶלָּא לְמִזְכֵּי לְגַבָּאי. אָמַר הַשְׁתָּא שְׁמַע מִינָהּ דְּהָא לְשֵׁם שָׁמַיִם קָא עֲבִיד.
קָרָא לֵיהּ לְהַהוּא גַבְרָא, אָמַר לֵיהּ טוֹל עוּתְּרָךָ וְהַב לֵיהּ לְיַתְּמֵי וּלְמִסְכְּנִי, וְאֲנָא יָהִיבְנָא לָךָ חוּלַק יַתִּיר בְּאוֹרַיְיתָּא בְּכָל מַה דְּאֲנַן לָעָאן. אַהֲדַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי הַהוּא כַּסָּא דְּפָּז, וְעַד יוֹמָא לָא אַעֲדֵי שְׁמֵיהּ, וּמִן בְּנוֹי בֶּן פַּזִּי, וְהַיְינוּ רַבִּי יוֹסֵי בֶּן פַּזִי, וְזָכָה לְכַמָּה אוֹרַיְיתָּא הוּא וּבְנוֹי (בגין דלעא באורייתא). דְּלֵיתּ לָךָ אֲגַר טַב בְּעָלְמָא כְּמָאן דְּלָעֵי בְּאוֹרַיְיתָּא וּמְקַיְימָהּ:
אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְּבַר יְיָ אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר וְגו', בְּכָל אֲתַּר דִּכְתִּיב בְּאוֹרַיְיתָּא בַּמַּחֲזֶה דָּא שְׁמָא דְּאִתְּגְּלֵי לַאֲבָהָן, וּמָאן אִיהוּ, שַׁדַּ"י, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ו׳:ג׳) וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְּחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדַּי. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (במדבר כ״ד:ד׳) אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַי יֶחזֶה. וְדָא אִיהוּ חֵיזוּ דְּכָל חֶזְוָון עִלָּאִין אִתְּחַזְּיָין מִגַּוִּיהּ, כְּהַאי מַרְאֶה דְּכָל דִּיוּקְנִין אִתְּחַזְּיָין בֵּיהּ וכֹלָּא חַד. מַרְאֶה מַחֲזֶה חַד הוּא, דָּא תַּרְגּוּם וְדָא לָשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי סַגִּיאִין אִנּוּן בְּאוֹרַיְיתָּא, וְעַל דָּא הֲוָה לֵיהּ רשוּ לְאוּנְקְלוּס לְתַּרְגֵּם בְּהַהוּא לִישְׁנָא דְּגָלֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא בְּאוֹרַיְיתָּא. וְלִישְׁנָא דָא סָתִּים אִיהוּ מִגּוֹ מַלְאֲכֵי עִלָאָה, בַּמַּחֲזֶה (דהא) דְּהֲוָה סָתִּים מִמַּלְאֲכֵי עִלָּאֵי דְּלָא יָדְעֵי בְּדָא כַּד מְמַלֵּיל בֵּיהּ בְּאַבְרָהָם.
מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּאַבְרָהָם לָא הֲוָה מָהוּל וְהֲוָה עָרֵל סָתִּים בִּשְׂרָא. וּבְגִין כָּךָ הֲוָה סָתִּים מִנַּיְיהוּ בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם. כְּגַוְונָא דָא בִּלְעָם דִּכְתִּיב אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחזְהִ, יְחֱזֶה. סָתִּים הֲוָה מִלָּה מִגּוֹ מַלְאֲכֵי הַשָׁרֵתּ בְּגִין דּלא יְהֵא לוֹן פִּטְרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא מְמַלֵּל בְּהַהוּא עָרֵל מְסָאֳבָא (עד ב, עה ב) דְּהָא מַלְאֲכֵי קַדִּישֵׁי לָאו (יקרון) נִזְקָקִין בִּלְּשׁוֹן תַּרְגּוּם.
אִי תֵּימָא דלא יָדְעֵי, וְהָא גַּבְרִיאֵל אוֹלִיף לְיוֹסֵף ע' לָשׁוֹן, ותַּרְגּוּם חַד מֵע' לָשׁוֹן הוּא, אֶלָּא מִנְדַע יָדְעֵי אֲבָל לָא נִזְקָקִין תְּנַן, דְּלָא חַיְישֵׁי ולא מַשְׁגִּיחִין עֲלֵיהּ דְּהָא מָאִיס אִיהוּ קַמַּיְיהוּ מִכָּל שְׁאָר לָשׁוֹן.
וְאִי תֵּימָא הוֹאִיל וּמָאִיס אִיהוּ מִמַּלְאֲכֵי עִלָּאֵי, אַמַּאי תִּרְגֵּם אוּנְקְלוּס אוֹרַיְיתָּא בְּהַאי לָשׁוֹן, וְיוֹנָתָּן בֶּן עוּזִיאֵל הַמִּקְרָא. אֶלָּא מָאִיס הוּא קַמַּיְיהוּ והָכִי אִצְּטְרִיךָ, דְּלֵיתּ קִנְאָה לְמַלְאֲכֵי עִלָּאֵי בַּהֲדַיְיהוּ דְיִשְׂרָאֵל (אלא אורייתא, ואלמלא הוו ידעי שבחי דאורייתא הוה להו קנאה בהדייהו דישראל) יַתִּיר, וְעַל דָּא תַּרְגּוּם תּוֹרָה וּמִקְרָא כָּךָ, ולא מָאִיס אִיהוּ דְּהָא בְּכַמָּה דוּכְתֵּי כָּתַּב קוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא בְּאוֹרַיְיתָּא הָכִי.
וּבְגִין כָּךָ סָתִּים אִיהוּ מִגּוֹ מַלְאֲכֵי עִלָּאֵי קַדִּישֵׁי. וְעַל דָּא אִתְּגְּלִי בֵּיהּ בְּאַבְרָהָם בְּאוֹרַח סָתִּים דְּלָא יִשְׁגְּחוּן בֵּיהּ מַלְאָכִין קַדִּישִׁין וְלָא יְהֵא לוֹן פִּטְרָא, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא אִתְּגְּלִי עַל בַּר נָשׁ עָרֵל.
אֵימָתַּי אִתְּגְּלִי לֵיהּ בְּאִתְּגַּלְּיָא דְּמַלְאֲכֵי עִלָּאֵי, כַּד יָהִיב לֵיהּ בְּרִיתּ קְיָימָא קַדִּישָׁא דִּכְתִּיב וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלהִים לֵאמֹר, אֱלהִים שְׁמָא דְקוּדְשָׁא ולא כְּתִּיב בַּמַּחֲזֶה. שְׁמָא בְּאִתְּגַּלְּיָיא.
לֵאמֹר מַאי לֵאמֹר, לֵאמֹר וּלְאַכְרָזָא בְּכָל לָשׁוֹן דְּלָא תְּהֵא בְּאִתְּכַּסְיָא, לָאו בְּלִישְׁנָא אָחֳרָא, אֶלָּא בְּלִישְׁנָא דְּכלָּא מִשְׁתָּעְיָין בָּהּ דְּיָכְלֵי לְמֵימַר דָּא לְדָא וְלָא יָכְלֵי לְקַטְרְגָא וּלְמֵימַר פִּטְרָא, וְעַל דָּא וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלהִים לֵאמֹר. אֱלהִים וְלא מַחֲזְה. בְּגִין דְּהֲוָה מְעֲיִּיל לֵיהּ בִּבְרִיתּ קְיָימָא קַדִּישָׁא וְקָרִיב לֵיהּ לְגַבֵּיהּ.
רַבִּי יְהוּדָה אָמַר בְגִין כָּךָ אָתּ ה' לָא אִתְּיְיהַב לֵיהּ עַד דְּאִתְּגַּזַּר, מַאי טַעְמָא דְּאִיהִי מַמָּשׁ בְּרִיתּ אִקְרֵי. וְעַל דָּא כֵּיוָן דְּעָאל בִּבְרִיתּ כְּדֵין אִתְּיְיהִיבַתּ לֵיהּ אָתּ ה"א. דִּכְתִּיב אֲנִי הִנֵּה בְּרִיתִּי אִתָּךָ וְהָיִיתָּ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם ולא יִקָרֵא עוֹד שִׁמְךָ אַבְרָם וְגו':
לך לך, כ״ז
אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. רַבִּי חִיָּיא הֲוָה אָזִיל לְמֶחֱמֵי לְרַבִּי אֶלְעָזָר, פְּגַע בֵּיהּ רַבִּי חַגַּאי, אָמַר לֵיהּ הַאי אָרְחָא דִּמְתַּקְנא קַמֵּיהּ דְּמַר לְאָן אִיהוּ אָזִיל, אָמַר לֵיהּ לְמֶחֱמֵי לְרַבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר לֵיהּ וְאֲנָא נָמֵי אֵיזִיל בַּהֲדָךָ, אָמַר לֵיהּ אִי תֵּיכוּל לְמִסְבַּר סְבָרָא לְמַאי דְתִּשְׁמַע זִיל וְאִי לָאו תּוּב אֲבַתְּרָךָ, אָמַר לֵיהּ לא לִיחוּשׁ מַר לְהַאי, דְּהָא אֲנָא שְׁמַעְנא כַּמָּה רָזֵי דְאוֹרַיְיתָּא וְיָכִילְנָא לְמֵיקַם בְּהוּ.
פָּתַּח רַבִּי חַגַּאי וְאָמַר, מַאי דִכְתִּיב, (במדבר כ״ח:ב׳) אֶתּ קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַׁי וְגו'. אֶתּ קָרְבָּנִי דָּא קָרְבַּן בִּשְׂרָא דְּאִתְּקְרַב לְכַפָּרָא דָּמָא על דָּמָא בִּשְׂרָא עַל בִּשְׂרָא, בְּגִין דְּכָל קָרְבָּנִין לָאו מִתְּקָרְבִין אֶלָּא עַל בִּשְׂרָא לְכַפָּרָא על בִּשְׂרָא.
וְהָכִי שְׁמַעְנָא אִי בַּר נָשׁ חָטָא בְּהֵמָה מַה חָטָאתּ, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא אָמַר (ויקרא א׳:ב׳) אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן וְגו'. אַמַּאי, אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא עֲבִיד רוּחַ בְּנֵי נָשָׁא וְרוּחַ הַבְּהֵמָה, וְאַפְּרִישׁ דָּא מִן דָּא. וּבְגִין כָּךָ (קהלת ג׳:כ״א) רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעוֹלָה הִיא לְמַעְלָה וְרוּחַ הַבְּהֵמָה וְגו' ודַּאי מִתְּפְּרַשׁ דָּא מִן דָּא.
עַד לָא חָטָא אָדָם מַה כְּתִּיב, (בראשית א׳:כ״ט) וַיֹּאמֶר אֱלהִים הִנִּה נָתַּתִּי לָכֶם אֶתּ כָּל עֵשֶׂב זוֹרֵעַ זָרַע וְגו' וּכְתִּיב לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה ולא יַתִּיר. כֵּיוָן דְּחָטָא וְיֵצֶּר הָרָע אִשְׁתָּאִיב בְּגוּפָּא דִילֵיהּ, וּבְכָל אִנּוּן תּוֹלָדִין עֲבַד בְּהוּ דִּינָא.
וּלְבָתַּר אֲתָּא נֹחַ וחָמָא דְּהָא גוּפָּא אִתְּבְּנֵי מֵאַתְּרָא דְּיֵצֶּר הָרָע, אַקְרִיב קָרְבָּן כְּמָה דְּאַקְרִיב אָדָם, מַה כְּתִּיב, (בראשית ח׳:כ״א) וַיָּרַח יְיָ אֶתּ רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וגו'. (וכתיב) כִּי יֵצֶּר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעוּרָיו. אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא מִכָּאן וּלְהָלְאָה הוֹאִיל וְגוּפָּא אִשְׁתָּאִיב מֵהַהוּא יֵצֶּר הָרָע, יִתְּעַנַּג גּוּפָּא כְּמָה דְאִתְּחֲזֵי לֵיהּ יֵיכוּל בִּשְׂרָא. כְּיְרֶק עֵשֶׂב נָתַּתִּי לָכֶם אֶתּ כֹּל.
כַּד אָכִיל בִּשְׂרָא. מֵהַהוּא בִּשְׂרָא אִתְּעַנַּג בִּשְׂרָא דִּילֵיהּ וְאִתְּעָרַב דָּא בְּדָא וְאִתְּרַבֵּי גוּפָּא מִנֵּיהּ, וּמֵהַהוּא עֹנֶג גּוּפָּא חָטָא בְּכַמָּה חֶטְאִין. אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא כַּפָּרָה על גּוּפָּא בִּשְׂרָא. בִּשְׂרָא אָכִיל וּבִשְׂרָא אִתְּרַבֵּי מִינֵיהּ וּבֵיהּ חָטָא. בְגִין כָּךָ לְכַפָּרָא על גּוּפֵּיהּ בִּשְׂרָא. וּבִשְׂרָא דְּאָכִיל בִּשְׂרָא עֲבִיד דָּמָא לְגוּפָּא (בגין כך דמא דאשתאר מההוא בשרא דאכיל בשרא עבד דמא לגופא) בְגִין כָּךָ דָּמָא דְּאִשְׁתָּאַר מֵהַהוּא בִּשְׂרָא לְבַר אִתְּעַתַּד לְכַפָּרָא עַל דָּמָא דְּאִתְּעֲבִיד מֵהַהוּא בִּשְׂרָא דִילֵיהּ דִּכְתִּיב, (ויקרא י״ז:י״א) כִּי הַדָּם הוּא בַּנְּפֶּשׁ יְכַפֵּר.
כְּתִּיב קָרְבָּנִי, וּכְתִּיב קָרְבַּנְכֶם דִּכְתִּיב, (ויקרא א׳:ב׳) תַּקְרִיבוּ אֶתּ קָרְבַּנְכֶם, מַה בֵּין הַאי לְהַאי, אֶלָּא קָרְבָּנִי. כְּגוֹן שְׁלָמִים דְּאַתְּיָין עַל שָׁלוֹם. קָרְבַּנְכֶם, כְּגוֹן חַטָאוֹתּ וַאֲשָׁמוֹתּ דְּאַתְּיָין עַל חֵטְא ואָשָׁם, בְגִין כָּךָ אֶתּ קָרְבָּנִי בִּשְׂרָא. לַחְמִי נַהֲמָא וְחַמְרָא. רֵיחַ דָּא קְטוֹרֶתּ. נִיחֹחִי דָּא נַחַתּ רוּחַ דְּעֲבִיד כַּהֲנָא בִּרְעוּתָּא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, וְלֵיוָאֵי בִּרְעוּתָּא דְּשִׁיר וּשְׁבָחָה.
תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ. בְּמוֹעֲדוֹ מַאי הֲוִי, אִי תֵּימָא בְּכָל יוֹמָא בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, מאי אִיהוּ בְּמוֹעֲדוֹ (נ"א מאי אריא דאיהו מועדו), אֶלָּא מוֹעֲדוֹ דְּשָׁלְטָא בְּהַהוּא זִמְנָא רַעֲוָא. רְעוּ דְּאִשְׁתְּכַח לְעֵילָא בְּדַרְגָּא יְדִיעָא. ועל דָּא כְּתִּיב בְּמוֹעֲדוֹ.
כַּד קָרְבָּן אִתְּקְרִיב. כּלָּא נָטְלִין חוּלָקָא, וְאִתְּבַּדְּרָן קְלִיפִּין לְכָל סִטְרָא, וְיִיחוּדָא אִתְּקְרִיב וְאִתְּיַיחַד וּבוֹצִּינִין אִתְּנַהֲרִין וְאִשְׁתְּכַח רַעֲוָא וּרְעוּ בְּכָל עָלְמִין וְקוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא אִשְׁתְּכַח בְּרָזָא דְיִחוּדָא חָדָא כְּדְקָא חָזֵי. אֲתָּא רַבִּי חִיָּיא וּנְשָׁקֵיהּ, אָמַר לֵיהּ יָאוֹתּ אַנְתְּ בְּרִי מִינִּי לְמֵיהַךָ לְמֶחֱמֵי לֵיהּ לִסְבָר אַנְפִּין דְּיוֹמִין.

bottom of page