4.4.24
כה אדר ב תשפד
פז
דף
א
וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן. רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, (תהלים עו) וַיְהִי בְשָׁלֵם סוּכּוֹ וְגוֹ'. בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁעָלָה בִּרְצוֹן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם, הוֹצִיא שַׁלְהֶבֶת אַחַת שֶׁל הַמָּאוֹר שֶׁל הַנִּיצוֹץ הַקָּשֶׁה, וְנָשַׁף רוּחַ בְּרוּחַ חֲשׁוּכָה וְשׂוֹרֶפֶת. וְהוֹצִיא מִתּוֹךְ צִדְדֵי הַתְּהוֹם טִפָּה אַחַת, וְחִבֵּר אוֹתָם יַחַד, וּבָרָא בָהֶם אֶת הָעוֹלָם.
אוֹתָהּ הַשַּׁלְהֶבֶת עָלְתָה וְהִתְעַטְּרָה בִּשְׂמֹאל, וְאוֹתָהּ הַטִּפָּה עָלְתָה וְהִתְעַטְּרָה בְּיָמִין. עָלוּ אֶחָד עִם אֶחָד, הֶחֱלִיפוּ מְקוֹמוֹת, זֶה לְצַד זֶה וְזֶה לְצַד זֶה. זֶה שֶׁיָּרַד עָלָה, וְזֶה שֶׁעָלָה יָרַד. נִ
קְשְׁרוּ זֶה עִם זֶה וְיָצְאָה מִבֵּינֵיהֶם רוּחַ שְׁלֵמָה, וְאָז אוֹתָם שְׁנֵי הַצְּדָדִים נַעֲשׂוּ אֶחָד, וְנִתְּנָה בֵינֵיהֶם (הרוח) וְהִתְעַטְּרוּ הָאֶחָד עִם הָאֶחָד. וְאָז נִמְצָא שָׁלוֹם לְמַעְלָה וְשָׁלוֹם לְמַטָּה, וְהַדַּרְגָּה הִתְקַיְּמָה.
הִתְעַטְרָה הֵ"א עִם וָא"ו, וָא"ו עִם הֵ"א, וְאָז עָלְתָה הֵ"א וְנִקְשְׁרָה בְּקֶשֶׁר שָׁלֵם. וְאָז וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם. מֶלֶךְ שָׁלֵם הוּא וַדַּאי מֶלֶךְ שֶׁשּׁוֹלֵט בִּשְׁלֵמוּת. מָתַי הוּא מֶלֶךְ שָׁלֵם? בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּשֶׁכָּל הַפָּנִים מְאִירוֹת. (דבר אחר מלכי צדק מלך שלם, אמר רבי שמעון, רצה הקדוש ברוך הוא להוציא כהנה משם, כמו שנאמר ברוך אברם לאל עליון, כיון שהקדים ברכת אברהם לברכת רבונו, אמר לו אברהם', וכי מקדימים ברכת העבד לברכת רבו? מיד נתנה הכהנה לאברהם, שכתוב (תהלים קי) נאם ה' לאדני שב לימיני, וכתוב אחריו, נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק, שכתוב והוא כהן לאל עליון, ואין זרעו כהן).
דָּבָר אַחֵר וּמַלְכִּי צֶדֶק - זֶה הָעוֹלָם הָאַחֲרוֹן. מֶלֶךְ שָׁלֵם - זֶה הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. שֶׁהִתְעַטֵּר אֶחָד עִם אֶחָד בְּלִי פֵרוּד שְׁנֵי עוֹלָמוֹת יַחַד, וַאֲפִלּוּ הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן הוּא הַכֹּל, וְהוּא דָבָר אֶחָד. הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן - שֶׁבּוֹ שְׁנֵי אֵלּוּ. וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן - מְשַׁמֵּשׁ עוֹלָם נֶגֶד עוֹלָם. וְהוּא כֹהֵן - זֶה הַיָּמִין. לְאֵל עֶלְיוֹן - הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, וּמִשּׁוּם כָּךְ צָרִיךְ הַכֹּהֵן לְבָרֵךְ אֶת הָעוֹלָם.
בֹּא רְאֵה, הַבְּרָכוֹת נוֹטֵל הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן הַזֶּה, כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר עִם הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, וְאָז וַיְבָרֲכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן. כָּךְ זֶה וַדַּאי. כְּמוֹ כֵן צָרִיךְ הַכֹּהֵן לְמַטָּה לִקְשֹׁר קְשָׁרִים וּלְבָרֵךְ אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה, כְּדֵי שֶׁיִּתְקַשֵּׁר הַיָּמִין לִקְשֹׁר שְׁנֵי עוֹלָמוֹת יַחַד. בָּרוּךְ אַבְרָם - סוֹד הַדָּבָר הוּא תִקּוּן הַבְּרָכוֹת.
בָּרוּךָ אַבְרָם - כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, בָּרוּךְ אַתָּה. לְאֵל עֶלְיוֹן - ה' אֱלֹהֵינוּ. קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ - מֶלֶךְ הָעוֹלָם. וְהַפָּסוּק הַזֶּה הוּא סוֹד הַבְּרָכוֹת. (ומשום כך) וַיְבָרֲכֵהוּ - מִמַּטָּה לְמַעְלָה. וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן (אשר מגן צריך בידך), וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן - מִמַּעְלָה לְמַטָּה. וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל - לְהִתְדַּבֵּק בַּמָּקוֹם שֶׁהַקֶּשֶׁר נִקְשָׁר לְמַטָּה.
בְּעוֹדָם הוֹלְכִים פָּגַשׁ בָּהֶם רַבִּי יֵיסָא וִיהוּדִי אֶחָד עִמּוֹ. וְהָיָה אוֹתוֹ הַיְּהוּדִי אוֹמֵר, (שם כה) לְדָוִד אֵלֶיךְ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא. לְדָוִד, וְכִי לָמָּה לֹא כָתוּב מִזְמוֹר לְדָוִד אוֹ לְדָוִד מִזְמוֹר?
אֶלָּא בִּשְׁבִיל דַּרְגָּתוֹ אָמַר דָּוִד אֶת הַתִּשְׁבַּחַת שֶׁאָמַר בִּשְׁבִילוֹ. אֵלֶיךְ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא, אֵלֶיךְ ה' לְמַעְלָה. נַפְשִׁי, מִי זוֹ נַפְשִׁי? (אשא) זֶה דָוִד, (הוא) הַדַּרְגָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאָמַרְנוּ. אֶשָּׂא - אַעֲלֶה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם קכא) אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים. מִשּׁוּם שֶׁדָּוִד הָיָה מִשְׁתַּדֵּל כָּל יָמָיו לְהַעֲלוֹת אֶת דַּרְגָּתוֹ לְהִתְעַטֵּר לְמַעְלָה וּלְהִתְקַשֵּׁר שָׁם בְּקֶשֶׁר שָׁלֵם כָּרָאוּי.
כְּמוֹ כֵן (שם קג) לְדָוִד בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה'. מִשּׁוּם דַּרְגָּתוֹ אָמַר. וּמָה אָמַר בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה'? אֶת - לְהִתְקַשֵּׁר בְּקֶשֶׁר לְמַעְלָה. וְכָל קְרָבַי, מִי הֵם קְרָבַי? אֵלּוּ שְׁאָר חַיּוֹת הַשָּׂדֶה שֶׁנִּקְרָאוֹת קְרָבַיִם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שיר ה) וּמֵעַי הָמוּ עָלָיו. דָּבָר אַחֵר בָּרְכִי נַפְשִׁי - בִּשְׁבִילוֹ הוּא אָמַר. אֶת ה' - זוֹ שְׁלֵמוּת הַכֹּל. אֶת ה' - הַכְּלָל שֶׁל הַכֹּל.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבִּי יֵיסָא, רָאִיתִי אוֹתְךְ שֶׁבָּאתָ עִם הַשְּׁכִינָה וְהִתְחַבַּרְתָּ. אָמַר לוֹ, כָּךְ זֶה וַדַּאי. וְשָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת שֶׁהָלַכְתִּי עִמָּהּ וְאָמְרָה לִי כַּמָּה דְבָרִים מְעֻלִּים, וַאֲנִי שָׁמַרְתִּי אוֹתָם לַיּוֹם הַזֶּה, וְלֹא יָדַעְתִּי שֶׁהוּא הַמָּאוֹר שֶׁמֵּאִיר כְּמוֹ שֶׁרָאִיתִי כָּעֵת.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לַיְּהוּדִי הַהוּא, מַה שְּׁמֶךְ? אָמַר לוֹ, יוֹעֵזֶר. אָמַר לוֹ, יוֹעֵזֶר וְאֶלְעָזָר (דבר אחד) יוֹשְׁבִים יַחַד. יָשְׁבוּ עַל סֶלַע אֶחָד בַּשָּׂדֶה הַהוּא.
וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן. רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר (תהילים ע״ו:ג׳) וַיְהִי בְּשָׁלֵם סֻכּוֹ וְגו'. תָּא חֲזֵי כַּד סָלִיק בִּרְעוּתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמִבְרֵי עָלְמָא חַד שַׁלְהוֹבָא דְּבוּצִינָא דְּקַרְדִינוּתָא. וּנְשַׁף זִיקָא בְּזִיקָא חָשְׁכַאת וְאוֹקִידַת. וְאַפִּיק מִגּוֹ סִטְרֵי תְּהוֹמָא חַד טִיף וְחִבֵּר לוֹן כְּחַד וּבָרָא בְּהוּ עָלְמָא.
הַהוּא שַׁלְהוֹבָא סָלִיק וְאִתְעַטְּרָא בִּשְּׂמָאלָא, וְהַהוּא טִיף סָלִיק וְאִתְעַטַּר בְּיָמִינָא, סָלְקוּ חַד בְּחַד אִחְלָפוּ דּוּכְתֵּי דָּא לְסִטְרָא דָא וְדָא לְסִטְרָא דָא, דְּנָחִית סָלִיק וּדְסָלִיק נָחִית.
אִתְקַטְּרוּ דָּא בְּדָא, נָפִיק מִבֵּינַיְיהוּ רוּחַ שְׁלִים. כְּדֵין אִנּוּן תְּרֵין סִטְרִין אִתְעֲבִידוּ חַד וְאִתְיְיהִיב בֵּינַיְיהוּ וְאִתְעַטְּרוּ חַד בְּחַד. כְּדֵין אִשְׁתְּכַח שְׁלָם לְעֵילָא וּשְׁלָם לְתַתָּא, וְדַרְגָּא אִתְקַיָּים.
אִתְעַטְּרַת ה"א בְּוא"ו וָא"ו בְּה"א, כְּדֵין סַלְקָא ה"א וְאִתְקַשְּׁרָא בְּקִשּׁוּרָא שְׁלִים. כְּדֵין וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם. מֶלֶךְ שָׁלֵם וַדַּאי מֶלֶךְ אִיהוּ דְּשַׁלִּיט בִּשְׁלִימוּ, אֵימָתַי אִיהוּ מֶלֶךְ שָׁלֵם בְּיוֹמָא דְכִפּוּרֵי דְּכָל אַנְפִּין נְהִירִין. (דבר אחר מלכי צדק מלך שלם, אמר רבי שמעון בעא קודשא בריך הוא למיפק כהונתא משם כמא דאת אמר ברוך אברם לאל עליון, כיון דאקדים ברכתא דאברהם לברכתא דמריה, אמרז ליה אברהם וכי מקדימין ברכתא דעבדא לברכתא דמריה, מיד אתיהיבת כהונתא לאברהם דכתיב, (תהילים ק״י:א׳) נאם יי לאדני שב לימיני. וכתיב בתריה נשבע יי ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק, דכתיב והוא כהן לאל עליון, ואין זרעו כהן)
דָּבָר אַחֵר וּמַלְכִּי צֶדֶק. דָּא עָלְמָא בַּתְרָאָה. מֶלֶךְ שָׁלֵם, דָּא עָלְמָא עִלָּאָה. דְּאִתְעַטַּר חַד בְּחַד בְּלָא פִּירוּדָא תְּרֵין עָלְמִין כְּחֲדָא, וְאֲפִילּוּ עָלְמָא תַּתָּאָה כֹּלָּא הוּא. וְחַד מִלָּה אִיהוּ. הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן דִּתְרֵי אִלֵּין בֵּיהּ. וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן מְשַׁמֵּשׁ עָלְמָא לָקֳבֵל עָלְמָא. וְהוּא כֹהֵן דָּא יָמִינָא. לְאֵל עֶלְיוֹן עָלְמָא עִלָּאָה. וּבְגִין כָּךְ בָּעֵי כַּהֲנָא לְבָרְכָא עָלְמָא.
תָּא חֲזֵי, בִּרְכָאן (ד"א ל"ג כד) נָטִיל הַאי עָלְמָא תַּתָּאָה כַּד אִתְחַבַּר בְּכַהֲנָא רַבָּא כְּדֵין וַיְבָרַכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם (וגו) לְאֵל עֶלְיוֹן הָכִי הוּא וַדַּאי. כְּגַוְונָא דָא בָּעֵי כַּהֲנָא לְתַתָּא לְקָשְׁרָא קִשְׁרִין וּלְבָרְכָא הַאי דוּכְתָּא בְּגִין דְּיִתְקַשַּׁר בְּיָמִינָא לְאִתְקַשְּׁרָא תְּרֵין עָלְמִין כְּחַד. בָּרוּךְ אַבְרָם רָזָא דְמִלָּה תִּקּוּנָא דְּבִרְכָאן אִיהוּ.
בָּרוּךָ אַבְרָם כְּמָה דְּאַמְרִינָן בָּרוּךְ אַתָּה. לְאֵל עֶלְיוֹן. יְיָ אֱלהֵינוּ. קוֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. מֶלֶךְ הָעוֹלָם. וְהַאי קְרָא רָזָא דְּבִרְכָאן אִיהוּ. (ובגין כך) וַיְבָרַכֵהוּ מִתַּתָּא לְעֵילָא. וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן (אשר מגן צריך בידך). מֵעֵילָא לְתַתָּא. וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל לְאִתְדַּבְּקָא בְּאֲתַר דְּקִשּׁוּרָא אִתְקַּשַּׁר לְתַתָּא.
עַד דְּהֲווּ אָזְלֵי, אִעֲרַע בְּהוּ רַבִּי יֵיסָא וְחַד יוּדָאי בַּהֲדֵיהּ. וְהֲוָה אָמַר הַהוּא יוּדָאי (תהילים כ״ה:א׳) לְדָוִד אֵלֶיךָ יְיָ נַפְשִׁי אֶשָּׂא. לְדָוִד. וְכִי אַמַּאי לָא כְּתִיב מִזְמוֹר לְדָוִד אוֹ לְדָוִד מִזְמוֹר.
אֶלָא בְּגִין דַרְגֵּיהּ קָאֲמַר לְדָוִד תּוּשְׁבַּחְתָּא דְּאָמַר בְּגִינֵיהּ אֵלֶיךָ יְיָ נַפְשִׁי אֶשָּׂא. אֵלֶיךָ יְיָ לְעֵילָא. נַפְשִׁי, מַאן נַפְשִׁי, (אשא) דָּא דָּוִד (הוא) דַּרְגָּא קַדְמָאָה דְּקָאֲמָרָן. אֶשָּׂא, אֲסַלֵּק. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (תהילים קכ״א:א׳) אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים. בְּגִין דְּכָל יוֹמוֹי דְדָוִד הֲוָה מִשְׁתַּדֵּל לְסַלְקָא דַרְגֵּיהּ לְאִתְעַטְּרָא לְעֵילָא וּלְאִתְקַשְּׁרָא תַּמָּן בְּקִשּׁוּרָא שְׁלִים כְּדְקָא יְאוּת.
כְּגַוְונָא דָא (תהילים ק״ג:א׳) לְדָוִד בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ בְּגִין דַּרְגֵּיהּ קָּאֲמַר, וּמַאי אָמַר בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ. אֶת לְאִתְקַשְּׁרָא בְּקִשּׁוּרָא לְעֵילָא. וְכָל קְרָבַי, מַאן קְרָבַי. אִלֵּין שְׁאָר חֵיוָן בְּרָא. דְּאִקְרוּן קְרָבַיִם כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (שיר השירים ה׳:ד׳) וּמֵעַי הָמוּ עָלָיו. דָּבָר אַחֵר בָּרְכִי נַפְשִׁי, בְּגִינֵיהּ קָאֲמַר. אֶת יְיָ דָּא שְׁלִימוּ דְכֹלָּא, אֶת יְיָ כְּלָלָא דְּכֹלָּא.
אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבִּי יֵיסָא חָמִינָא לָךְ דְּהָא עִם שְׁכִינְתָּא קָאֲתִית וְאִתְחַבָּרַת. אָמַר לֵיהּ הָכִי הוּא וַדַּאי, וּתְלַת פַּרְסֵי הוּא דְּאָזִילְנָא בַּהֲדֵיהּ וְאָמַר לִי כַּמָּה מִלֵי מַעַלְיָיתָא וְאֲנָא אֲגִירְנָא לֵיהּ לְיוֹמָא דָא וְלָא יְדַעְנָא דְּאִיהוּ בּוֹצִינָא דְּנָהִיר כִּדְחָמִינָא הַשְׁתָּא.
אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר לְהַהוּא יוּדָאי מַה שְּׁמָךְ, אָמַר לֵיהּ יוֹעֶזְרִ. אָמַר לֵיהּ יוֹעֶזֶר וְאֶלְעָזָר (מלה חדא) יְתִיבָן כְּחֲדָא, יָתְבוּ גַּבֵּי חַד טִנָּרָא בְּהַהוּא חֲקַל.