top of page

24.3.24

יד אדר ב תשפד

פא

דף

ב



הַנְּשָׁמָה הִיא כֹּחַ עֶלְיוֹן עַל כָּל אֵלּוּ, וְהִיא מִכֹּחַ הַזָּכָר, הַסּוֹד שֶׁל עֵץ הַחַיִּים. וְזוֹ עוֹלָה לְמַעְלָה מִיָּד, וְכָל אֵלּוּ (אותן) שְׁלֹשׁ הַדְּרָגוֹת נִקְשָׁרוֹת יַחַד זֶה עִם זֶה. וּכְשֶׁנִּפְרָדוֹת, כֻּלָּן עוֹלוֹת וְשָׁבוֹת לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנּוּ.
כְּשֶׁהָרוּחַ הַזּוֹ יוֹצֵאת מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וְנִכְנֶסֶת לַמְּעָרָה שֶׁשָּׁם אָדָם וְהָאָבוֹת, הֵם נוֹתְנִים לָהּ פִּנְקָס סִימָן, וְנִכְנֶסֶת לְגַן הָעֵדֶן. קְרֵבָה לְשָׁם, וּמוֹצֵאת הַכְּרוּבִים וְאוֹתָהּ לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת. אִם זוֹכָה - רוֹאִים פִּנְקָס הַסִּימָן, וּפוֹתְחִים לָהּ פֶּתַח וְנִכְנֶסֶת. וְאִם לֹא - דּוֹחִים אוֹתָהּ הַחוּצָה.
וְיוֹשֶׁבֶת שָׁם. כָּל אוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁיּוֹשֶׁבֶת, מִתְלַבֶּשֶׁת שָׁם בִּדְמוּת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה. וּבְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְשַׁבָּתוֹת כְּשֶׁרוֹצָה לַעֲלוֹת, הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּגַן עֵדֶן נוֹתְנִים לָהּ פִּנְקָס סִימָן וְעוֹלָה בָּעַמּוּד הַהוּא, וּפוֹגֶשֶׁת אֶת אוֹתָם שׁוֹמְרֵי חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם. אִם זוֹכָה - פּוֹתְחִים לָהּ פֶּתַח וְנִכְנֶסֶת, וְאִם לֹא - נוֹטְלִים מִמֶּנָּה אוֹתוֹ הַפִּנְקָס וְדוֹחִים אוֹתָהּ הַחוּצָה. הִיא שָׁבָה לַגָּן וְאוֹמֶרֶת, (שיר ג) מְצָאוּנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר וְגוֹ', נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי מֵעָלַי. זֶהוּ פִּנְקָס הַסִּימָן שֶׁנָּטְלוּ מִמֶּנּוּ (ממנה). שׁוֹמְרֵי הַחוֹמוֹת, אֵלּוּ אוֹתָם שׁוֹמְרֵי חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם. (כדגמה הזו, הנשמה לנשמה מתפשטת מאותו הלבוש שלמעלה ומסתלקת למעלה למעלה ונהנית מאור השכינה, והנשמה (והנפש) נשארת בגוף, ובכל ראשי החדשים והמועדים והשבתות יורדת נשמה לנשמה ומזדוגת עם הנשמה שנשארה בגוף ומזדוגת עם הנשמה, והדמות של גן העדן שלמעלה היתה מן הרוח והעפר שנכר לגבי מעלה, וסוד חשוב הוא, ובלבוש זה מתלבש י"ה לבוש של גן עדן שלמטה, הוא אש ומים, שנאמר שמים, עד כאן הרוח של השמאל היורדת למטה, יורדת לדרגתה, ונפשה נשארת בגוף של הארץ, שכתוב (איוב יד) אך בשרו עליו יכאב וגו', ועל זה אמרו שהמתים יודעים בעולם הבא מכבוד הצדיקים ומהעולם התחתון ומספרים זה עם זה), עד כָּאן סתרי תורָה,
לך לך, י״ב
וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם. מָה הַטַּעַם לְמִצְרַיִם? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁשָּׁקוּל לְגַן ה', שֶׁכָּתוּב כְּגַן ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם. שֶׁשָּׁם שָׁקַל וְיָרַד נָהָר אֶחָד שֶׁהוּא לְיָמִין, שֶׁכָּתוּב (בראשית ב) שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב.
וְאַבְרָהָם כֵּיוָן שֶׁיָּדַע וְנִכְנַס בָּאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, רָצָה לָדַעַת כָּל אוֹתָן הַדְּרָגוֹת שֶׁנֶּאֶחְזוּ לְמַטָּה. וּמִצְרַיִם הָיָה נוֹסֵעַ מִיָּמִין (ד"א לימין), וּמִשּׁוּם כָּךְ יָרַד לְמִצְרַיִם. וּבֹא וּרְאֵה, הָרָעָב לֹא נִמְצָא בָאָרֶץ אֶלָּא כַּאֲשֶׁר מִסְתַּלְּקִים רַחֲמִים מִן הַדִּין.
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבא מִצְרָיְמָה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב? כַּאֲשֶׁר קָרַב הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! מַה זֶּה כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב? אֶלָּא כַּכָּתוּב (שמות יד) וּפַרְעֹה הִקְרִיב, שֶׁהוּא קֵרַב אֶת יִשְׂרָאֵל לִתְשׁוּבָה. אַף כָּאן הִקְרִיב, שֶׁהִקְרִיב אֶת עַצְמוֹ לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כָּרָאוּי. לָבֹא מִצְרָיְמָה, לְהִתְבּוֹנֵן בְּאוֹתָן הַדְּרָגוֹת וּלְהִתְרַחֵק מֵהֶן וּלְהִתְרַחֵק מִמַּעֲשֵׂי מִצְרַיִם.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, בֹּא רְאֵה, כֵּיוָן (ס"א משום) שֶׁיָּרַד אַבְרָהָם לְמִצְרַיִם בְּלִי רְשׁוּת, הִשְׁתַּעְבְּדוּ בָנָיו בְּמִצְרַיִם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב וַיֵּרֶד אַבְרָהָם מִצְרָיְמָה, וְלֹא כָתוּב רֵד מִצְרַיִם, וְהִצְטַעֵר כָּל הַלַּיְלָה הַהוּא בִּשְׁבִיל שָׂרָה.
וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרַי אִשְׁתּוֹ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ. וְכִי עַד הַשָּׁעָה הַהִיא לֹא הָיָה יוֹדֵעַ אַבְרָהָם שֶׁהָיְתָה אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה? אֶלָּא זֶה פֵּרְשׁוּהָ, שֶׁעַד הַשָּׁעָה הַהִיא לֹא הִסְתַּכֵּל בִּדְמוּת שָׂרָה מֵרֹב הַצְּנִיעוּת שֶׁהָיְתָה בֵינֵיהֶם. וּכְשֶׁקָּרַב לְמִצְרַיִם, הִיא הִתְגַּלְּתָה וְרָאָה אוֹתָהּ.
דָּבָר אַחֵר, בַּמֶּה יָדַע? אֶלָּא עַל יְדֵי טֹרַח הַדֶּרֶךְ אָדָם מִתְבַּזֶּה, וְהִיא עָמְדָה בְּיָפְיָהּ וְלֹא הִשְׁתַּנְּתָה. דָּבָר אַחֵר הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי, שֶׁרָאָה עִמָּהּ אֶת הַשְּׁכִינָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ בָּטַח אַבְרָהָם וְאָמַר אֲחֹתִי אָתְּ.
וְזֶה הַדָּבָר עוֹלֶה לִשְׁנֵי גְוָנִים - אֶחָד כְּמַשְׁמָעוֹ, וְאֶחָד כַּכָּתוּב (משלי ז) אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ, וְכָתוּב (דברים ה) וְאַתְּ תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ. לְמַעַן יִיטַב לִי בַּעֲבוּרֵךְ - כְּלַפֵּי שְׁכִינָה אָמַר, בַּעֲבוּרֵךְ יֵיטִיב לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ, מִשּׁוּם שֶׁבָּזֶה יִתְעַלֶּה אָדָם וְיִזְכֶּה לְהִתְעַלּוֹת לְדֶרֶךְ הַחַיִּים.
אִמְרִי נָא אֲחֹתִי וְגוֹ'. רַבִּי יֵיסָא אָמַר, יוֹדֵעַ הָיָה אַבְרָהָם שֶׁכָּל הַמִּצְרִים שְׁטוּפִים הֵם בְּזִמָּה, וְכֵיוָן שֶׁכָּל זֶה יָדַע, לָמָּה לֹא פָחַד עַל אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא חָזַר מִן הַדֶּרֶךְ וְלֹא יִכָּנֵס לְשָׁם? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁרָאָה עִמָּהּ שְׁכִינָה.

נְשָׁמָה הִיא חֵילָא עִלָּאָה על כָּל אִלֵּין, וְאִיהִי מֵחֵילָא דִדְכוּרָא רָזָא דְאִילָנָא דְחַיֵּי. וְדָא סָלְקָא לְעֵילָא מִיָּד. וְכָל הַנֵּי (ד"א אנון) תְּלַתּ דַּרְגִּין מִתְּקַשְׁרִין כְּחֲדָא דָּא בְּדָא. וְכַד מִתְּפָּרְשָׁן כֻּלְהוּ סָלְקִין ותָּבִין לְהַהוּא אֲתַּר דְּנַפְּקוּ מִנֵּיהּ.
כַּד הַאי רוּחָא נָפְּקַתּ מֵהַאי עָלְמָא וְעָאלַתּ בְּגוֹ מְעַרְתָּא דְּאָדָם וְאֲבָהָן תַּמָּן, אִנּוּן יָהֲבִין לָהּ פִּנְקָס סִימָנָא וְעָאלַתּ לְגַבֵּי גִנְתָּא דְעֵדֶן, קְרִיבַתּ תַּמָּן וְאַשְׁכָּחַתּ כְּרוּבִים וְהַהוּא לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְּהַפֶּכֶתּ. אִי זָכָאתּ חָמָאן פִּנְקָס סִימָנָא וּפָּתְּחִין לָהּ פִּתְּחָא וְעָאלַתּ. וְאִי לָא דַּחְיָין לָהּ לְבַר.
וְיָתְּבָא תַּמָּן, כָּל הַהוּא זִמְנָא דְּיָתְּבָא מִתְּלַבְּשָׁא תַּמָּן בְּדִיוּקְנָא דְהַאי עָלְמָא. וּבְרֵישׁ יַרְחֵי וְשַׁבַּתֵּי כַּד בָּעָאתּ לְסַלְקָא. צַּדִּיקַיָּיא דִּבְגִנְתָּא דְעֵדֶן יַהֲבִין לָהּ פִּנְקָס סִימָנָא, וְסָלְקַתּ בְּהַהוּא עַמּוּדָא וּפָּגְעַתּ בְּאִנּוּן נָטְרֵי חוֹמוֹתּ יְרוּשְׁלֵם, אִי זָכְאָה פָּתְּחִין לָהּ פִּתְּחָא וְעָאלַתּ. וְאִי לָא נָטְלִין מִינָהּ הַהוּא פִּנְקָס וְדַחְיָין לָהּ לְבַר. תָּבַתּ לְגִנְתָּא ואָמְרָה (שיר השירים ג׳:ג׳) מְצָּאוּנִי הַשׁוֹמְרִים הַסּוֹבְבִים בָּעִיר וְגו' נָשְׂאוּ אֶתּ רְדִידַי מֵעָלַי, דָּא אִיהוּ פִּנְקָס סִימָנָא דְּנָטְלֵי מִנֵּיהּ (ד"א מינה). שׁוֹמְרֵי הַחוֹמוֹתּ אִלֵּין אִנּוּן נָטְרֵי חוֹמוֹתּ יְרוּשָׁלַיִם. (כדוגמא דא נשמתא לנשמתא אתפשט מההוא לבושא דלעילא ומסתלק לעילא לעילא ואתהני מאור השכינה. ונשמה (ס"א ונפשא) אשתארת בגופא (שמות קמא ב) ובכל רישי ירחי וזמני ושבתי נחתא נשמה לנשמה ומזדווגא לנשמה דאשתארת בגופא ומזדווגא בנשמה ודיוקנא דגנתא דעדן דלתתא הוא אש ומים שנאמר שמים. עד הכא רוחא דשמאלא היורדת למטה אזלת לדרגא דיליה ונפש דיליה אשתארא בגופא דארעא דכתיב, (איוב י״ד:כ״ב) אך בשרו עליו יכאב וגו'. ועל דא אמרו דמתיא ידעי בעלמא דאתי מיקרא דצדיקייא ומעלמא תתאה ומשתעיין דא עם דא) (עד כאן סתרי תורה):
לך לך, י״ב
וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם. מַאי טַעְמָא לְמִצְרַיִם. אֶלָּא בְּגִין דְּשָׁקִיל לְגַן יְיָ. דִּכְתִיב כְּגַן יְיָ כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם. דְּתַמָּן שָׁקִיל וְנָחִית חַד נַהֲרָא דְּאִיהוּ לְיָמִינָא דִּכְתִיב, (בראשית ב׳:י״א) שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן הוּא הַסּוֹבֵב אֶת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב.
וְאַבְרָהָם כֵּיוָן דְּיָדַע וְעָאל בְּהֵימְנוּתָא שְׁלֵימָתָא. בָּעָא לְמִנְדַע כָּל אִנּוּן דַּרְגִּין דְּאִתְאַחֲדָן לְתַתָּא. וּמִצְרַיִם הֲוָה נָטִיל מִיָּמִינָא (ד"א לימינא) וּבְגִין כָּךְ נָחַת לְמִצְרַיִם. וְתָּא חֲזֵי, כַּפְנָא לָא אִשְׁתְּכַח בְּאַרְעָא אֶלָּא כַּד מִסְתַּלְּקֵי רַחֲמֵי מִן דִּינָא:
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבֹא מִצְרָיְמָה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב, כַּאֲשֶׁר קָרַב מִבָּעֵי לֵיהּ. מַאי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב, אֶלָּא כְּדִכְתִיב, (שמות י״ד:י׳) וּפַרְעֹה הִקְרִיב דְּאִיהוּ אַקְרִיב לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל לְתִיוּבְתָּא. אוּף הָכָא הִקְרִיב, דְּאַקְרִיב גַּרְמֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּדְקָא יְאוּת. לָבֹא מִצְרָיְמָה לְאַשְׁגָּחָא בְּאִנּוּן דַּרְגִּין וּלְאִתְרַחֲקָא מִנַּיְיהוּ וּלְאִתְרַחֲקָא מֵעוֹבְדֵי מִצְרַיִם.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה תָּא חֲזֵי, כֵיוָן (ס"א בגין) דְּנָחַת אַבְרָהָם לְמִצְרַיִם בְּלָא רְשׁוּ, אִשְׁתַּעְבִּידוּ בְּנוֹי בְּמִצְרַיִם אַרְבַּע מְאָה שְׁנִין, דְּהָא כְּתִיב וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרָיְמָה. וְלָא כְּתִיב רֵד מִצְרָיִם, וְאִצְטָעַר כָּל הַהוּא לֵילְיָא בְּגִינָהּ דְּשָׂרָה.
וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרָה אִשְׁתּוֹ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ. וְכִי עַד הַהִיא שַׁעֲתָא לָא הֲוָה יָדַע אַבְרָהָם דְּאִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה הֲוַת. אֶלָּא הָא אוּקְמוּהָ דְּעַד הַהִיא שַׁעֲתָא לָא אִסְתַּכַּל בְּדִיוּקְנָא דְשָׂרָה בִּסְגִיאוּת צְנִיעוּתָא דְּהֲוַת בֵּינֵיהוֹן, וְכַד קָרִיב לְמִצְרַיִם אִתְגַלְיָיא אִיהִי וְחָמָא בָּהּ.
דָּבָר אַחֵר בְּמָּה יָדַע, אֶלָּא עַל יְדָא דְּטוֹרַח אוֹרְחָא בַּר נָשׁ מִתְבַּזֶּה וְהִיא קָיְימָא בְּשַׁפִּירוּ דִילָהּ וְלָא אִשְׁתַּנִּי. דָּבָר אַחֵר הִנִּה נָא יָדַעְתִּי דְּחָמָא עִמָּהּ שְׁכִינְתָּא. וּבְגִין כָּךְ אִתְרְחַץ אַבְרָהָם וְאָמַר אֲחוֹתִי הִיא.
וּמִלָּה דָא אִסְתָּלַּק לִתְרֵי גְּוָונִין. חַד כְּמַשְׁמָעוֹ. וְחַד כְּדִכְתִיב, (משלי ז׳:ד׳) אֱמוֹר לַחָכְמָה אֲחוֹתִי אָתְּ. וּכְתִיב אִמְרִי נָא אֲחוֹתִי אָתְּ. וּכְתִיב, (דברים ה׳:כ״ד) וְאַתְּ תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ. לְמַעַן יִיטַב לִי בַּעֲבוּרֵךְ, כְּלַפֵּי שְׁכִינָה אָמַר בַּעֲבוּרֵךְ יִיטַב לִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ. בְּגִין דִּבְדָא יִסְתַּלַּק בַּר נָשׁ וְיִזְכֶּה לְאִסְתַּלְּקָא לְאָרְחָא דְחַיֵּי.
אִמְרִי נָא אֲחוֹתִי וְגו'. רַבִּי יֵיסָא אָמַר יָדַע הֲוָה אַבְרָהָם דְּכֻלְהוּ מִצְרָאֵי שְׁטִיפִין אִנּוּן בְּזִמָּה, וְכֵיוָן דְּכָל הַאי יָדַע אַמַּאי לָא דָחִיל עַל אִתְּתֵיהּ דְּלָא אַהֲדַר מֵאָרְחָא וְלָא יֵיעוּל לְתַמָּן. אֶלָּא בְּגִין דְּחָמָא שְׁכִינְתָּא עִמָּהּ:

bottom of page