וְרוּחַ עָבְרָה וַתְּטַהֲרֵם - שֶׁהֲרֵי אַחַר כָּךְ שָׁבוּ בִּתְשׁוּבָה תֶּרַח וְכָל בְּנֵי בֵיתוֹ (נ"א: וכל בני עירו). בְּנֵי בֵיתוֹ (נ"א: בני עירו), שֶׁכָּתוּב וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן. תֶּרַח, שֶׁכָּתוּב וְאַתָּה תָבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךְ בְּשָׁלוֹם וְגוֹ'.
וְאֶעָשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל. זּוֹ בְרָכָה אַחַת. וַאֲבָרֶכְךְ - שְׁתַּיִם. וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךְ - שָׁלֹשׁ. וֶהְיֵה בְּרָכָה - אַרְבַּע. וַאֲבָרְכָה מְבָרֲכֶיךְ - חָמֵשׁ. וּמְקַלֶּלְךְ אָאֹר - שֵׁשׁ. וְנִבְרְכוּ בְךְ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה - הִנֵּה שֶׁבַע. כֵּיוָן שֶׁהִתְבָּרֵךְ בְּשֶׁבַע הַבְּרָכוֹת הַלָּלוּ, מַה כָּתוּב? וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה', לָרֶדֶת לָעוֹלָם הַזֶּה כְּפִי שֶׁהִצְטַוָּה.
מִיָּד וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט. זֶה הַנָּחָשׁ שֶׁהִתְקַלֵּל וְהִתְקַלֵּל הָעוֹלָם בִּגְלָלוֹ, שֶׁהוּא עוֹמֵד לַפֶּתַח לְהַסְטִין לַגּוּף, וְלֹא תִפְעַל הַנְּשָׁמָה עֲבוֹדָה שֶׁהִצְטַוְּתָה עַד שֶׁיַּעַבְרוּ עָלֶיהָ בָּעוֹלָם הַזֶּה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים. שֶׁהֲרֵי מִשְּׁנֵים עָשָׂר שָׁנִים וָמַעְלָה מִתְעוֹרֶרֶת הַנְּשָׁמָה לַעֲבֹד אֶת הָעֲבוֹדָה שֶׁהִצְטַוְּתָה. זֶהוּ שִּכָּתוּב, ואַברָם בִּן חָמשּ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה. שֶׁבַע וְחָמֵשׁ הֵם שְׁנֵים עָשָׂר (ושני עליונים עליהם ארבעה עשר הם).
וְאָז נִרְאֵית הַנְּשָׁמָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהִיא בָּאָה מֵחָמֵשׁ שָׁנִים שֶׁהֵם ת"ק פַּרְסוֹת שֶׁל עֵץ הַחַיִּים. וְשִׁבְעִים שָׁנָה - זֶהוּ אוֹתוֹ אִילָן מַמָּשׁ, שֶׁהוּא שְׁבִיעִי לַדְּרָגוֹת וְנִקְרָא שִׁבְעִים שָׁנָה.
אָז יוֹצֵאת מֵאוֹתָהּ זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, וְנִכְנֶסֶת לָעֲבוֹדָה הַקְּדוֹשָׁה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן (ימי שבעים שנה לא ספורות חיים מאותם ארבע עשרה) מֵאוֹתוֹ הָרֹגֶז וְהַתֹּקֶף שֶׁל (השטן) הַהוּא הַנָּחָשׁ שֶׁהָיָה מֵסִית אוֹתוֹ עַד עַכְשָׁו אֶת הַגּוּף וְשׁוֹלֵט עָלָיו.
בָּאִילָן שׁוֹלֶטֶת עָרְלָה שָׁלֹשׁ שָׁנִים. בָּאָדָם שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים שֶׁנִּקְרָאִים שְׁנֵי עָרְלָה. כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ עַל הַגּוּף אוֹתָן הַשָּׁנִים וְהִתְעַבְּרָה (ד"א והתעוררה) הַנְּשָׁמָה לַעֲבֹד אֶת עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ, הִיא מְצַוָּה אֶת הַגּוּף לְרָצוֹן טוֹב, לְהַכְנִיעַ אֶת אוֹתוֹ הַנָּחָשׁ שֶׁהִנֵּה לֹא יָכוֹל לִשְׁלֹט כְּמוֹ שֶׁהָיָה,
שֶׁכָּתוּב וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְגוֹ' (אברם זו י', את שרי זו ה', י' זו הנשמה לנשמה, והוא זכר, ה' זו הנשמה של הנקבה). זֶה הַגּוּף, שֶׁהוּא אֵצֶל הַנְּשָׁמָה כְּמוֹ נְקֵבָה אֵצֶל הַזָּכָר. וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו - זֶה (יצר הרע) הַנָּחָשׁ שֶׁלֹּא זָז כָּל כָּךְ מִן הַגּוּף, מִשּׁוּם הַדְּבֵקוּת שֶׁל הַגּוּף לֹא כָּל כָּךְ זָזִים (הזמן ההוא) מִמֶּנּוּ. אֲבָל הִתְעוֹרְרוּת הַנְּשָׁמָה תָּמִיד מַלְקָה אוֹתוֹ וּמַתְרָה בּוֹ וּמוֹכִיחָה אוֹתוֹ וּמַכְנִיעָה אוֹתוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ, וְלֹא יָכוֹל לִשְׁלֹט.
וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ - אֵלּוּ הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים שֶׁעוֹשֶׂה אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה בַּהִתְעוֹרְרוּת שֶׁל הַנְּשָׁמָה. וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן - אוֹתָהּ הַנֶּפֶשׁ שֶׁהָיְתָה בָּרִאשׁוֹנָה בַּדְּבֵקוּת בַּחֲבֵרוּת שֶׁל הָעָרְלָה הַהִיא עִם הַגּוּף וְתִקֵּן אוֹתָהּ לְאַחַר מִכֵּן, שֶׁהֲרֵי אַחַר שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים וָמַעְלָה, כְּשֶׁהַנְּשָׁמָה מִתְעוֹרֶרֶת לְתַקֵּן אֶת הַגּוּף, שְׁנֵיהֶם מְתַקְּנִים אֶת אוֹתָהּ הַנֶּפֶשׁ שֶׁמִּשְׁתַּתֶּפֶת עִם חֹזֶק הַנָּחָשׁ וּתְשׁוּקָתוֹ הָרָעָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן.
וְעִם כָּל זֶה הַנְּשָׁמָה מִתְגַּבֶּרֶת בְּאוֹתוֹ הַנָּחָשׁ לִשְׁבֹּר אוֹתוֹ בְּחֹזֶק בְּשִׁעְבּוּד שֶׁל תְּשׁוּבָה (נ"א: בשעבוד של תורה, ומושך אותו לבתי כנסיות ובתי מדרשות כדי שלא יתגבר על הרוח כבראשונה). זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיַּעֲבֹר. (ע"כ סתרי תורה).
לך לך, ח׳
וַיֵּלֶךָ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה'. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, בֹּא רְאֵה, שֶׁהֲרֵי לֹא כָתוּב וַיֵּצֵא אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה', אֶלָּא וַיֵּלֶךְ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לֶךְ לְךְ, שֶׁהֲרֵי בָּרִאשׁוֹנָה עָשׂוּ יְצִיאָה, שֶׁכָּתוּב וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן. וְעַכְשָׁו כָּתוּב וַיֵּלֶךְ, וְלֹא כָתוּב וַיֵּצֵא.
כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה' - שֶׁהִבְטִיחַ לוֹ אֶת כָּל הַהַבְטָחוֹת. וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט - שֶׁהִתְחַבֵּר עִמּוֹ כְּדֵי לִלְמֹד מִמַּעֲשָׂיו, וְעִם כָּל זֶה לֹא לָמַד כָּל זֶה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אַשְׁרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁלּוֹמְדִים דַּרְכֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּדֵי לָלֶכֶת בָּהֶם וְלִירָא מִמֶּנּוּ מֵאוֹתוֹ יוֹם הַדִּין שֶׁעָתִיד אָדָם לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לַקָּדוֹשׁ- בָּרוּךְ-הוּא.
פָּתַח וְאָמַר, (איוב לז) בְּיַד כָּל אָדָם יַחְתּוֹם לָדַעַת כָּל אַנְשֵׁי מַעֲשֵׂהוּ. הַפָּסוּק הַזֶּה בֵּאֲרוּהוּ. אֲבָל בֹּא רְאֵה, בַּיּוֹם הַהוּא שֶׁנִּשְׁלָמִים יְמֵי הָאִישׁ לָצֵאת מִן הָעוֹלָם, הַיּוֹם הַהוּא שֶׁהַגּוּף נִשְׁבָּר וְהַנֶּפֶשׁ רוֹצָה לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ, אָז נִתֶּנֶת רְשׁוּת לָאָדָם לִרְאוֹת מַה שֶּׁלֹּא הָיְתָה לוֹ רְשׁוּת לִרְאוֹת בִּזְמַן שֶׁהַגּוּף שָׁלַט וְעָמַד עַל בֻּרְיוֹ.
וְאָז עוֹמְדִים עָלָיו שְׁלֹשָׁה שְׁלִיחִים וּמְחַשְּׁבִים יָמָיו וַחֲטָאָיו וְכָל מַה שֶּׁעָשָׂה בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהוּא מוֹדֶה עַל הַכֹּל בְּפִיו, וְאַחַר כָּךְ הוּא חוֹתֵם עָלָיו בְּיָדוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב בְּיַד כָּל אָדָם יַחְתּוֹם.
וּבְיָדוֹ כֻּלָּם חֲתוּמִים לָדוּן אוֹתוֹ (באותו ד"א בזה) הָעוֹלָם עַל הָרִאשׁוֹנִים וְעַל הָאַחֲרוֹנִים, עַל חֲדָשִׁים וְעַל יְשָׁנִים, לֹא נִשְׁכָּח אֶחָד מֵהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב לָדַעַת כָּל אַנְשֵׁי מַעֲשֵׂהוּ. וְכָל אוֹתָם הַמַּעֲשִׂים שֶׁעָשָׂה בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּגוּף וְרוּחַ, כָּךְ גַּם נוֹתֵן חֶשְׁבּוֹן בְּגוּף וְרוּחַ בְּטֶרֶם יָצָא מִן הָעוֹלָם
בֹּא רְאֵה כַּמָּה הָרְשָׁעִים קְשֵׁי עֹרֶף בָּעוֹלָם הַזֶּה, כָּךְ גַּם אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁרוֹצִים לָצֵאת מִן הָעוֹלָם הַזֶּה הֵם קְשֵׁי עֹרֶף. מִשּׁוּם כָּךְ אַשְׁרֵי הָאִישׁ שֶׁלּוֹמֵד בָּעוֹלָם הַזֶּה אֶת דַּרְכֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּדֵי לָלֶכֶת בָּהֶם. וְהָרָשָׁע, אַף עַל פִּי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵלּוּ (נ"א: שמשתדל עם) הַצַּדִּיקִים, מַקְשֶׁה עֹרֶף וְלֹא רוֹצֶה לִלְמֹד.
וּמִשּׁוּם כָּךְ יֵשׁ לַצַּדִּיק לְהַחֲזִיק בּוֹ. וְאַף עַל גַּב שֶׁהָרָשָׁע מַקְשֶׁה עֹרֶף הוּא, לֹא יַעֲזֹב אוֹתוֹ, וְיֵשׁ לוֹ לְהַחֲזִיק בְּיָדוֹ וְלֹא יַעֲזב אוֹתוֹ. כִּי אִם יַעֲזב אוֹתוֹ, יֵלֶךְ וְיַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם.
בֹּא רְאֵה מֵאֱלִישָׁע שֶׁדָּחָה אֶת גֵיחֲזִי. וְכֵן בְּאַבְרָהָם - כָּל פַּעַם שֶׁלּוֹט הָיָה עִמּוֹ, לֹא הִתְחַבֵּר עִם הָרְשָׁעִים. כֵּיוָן שֶׁנִּפְרַד מִמֶּנּוּ, מַה כָּתוּב? וַיִּבְחַר לוֹ לוֹט אֵת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן. וְכָתוּב וַיֶּאֱהַל עַד סְדוֹם. מַה כָּתוּב אַחַר כָּךְ? וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַה' מְאֹד.
אָמַר רַבִּי אַבָּא, זֶה שֶׁאָמַרְתָּ וַיֵּלֶךְ אַבְרָם וְלֹא כָתוּב וַיֵּצֵא אַבְרָם - זֶה יָפֶה. אֲבָל בְּסוֹף הַפָּסוּק מַה כָּתוּב? בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כָּתוּב מֵחָרָן, וְהַיְצִיאָה הַהִיא מֵאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ הָיְתָה בָּרִאשׁוֹנָה.
לך לך, ט׳
וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ. מַה זֶּה וַיִּקַּח? אֶלָּא מָשַׁךְ אוֹתָהּ בִּדְבָרִים נְעִימִים, מִשּׁוּם שֶׁאֵין רְשׁוּת לְאָדָם לְהוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ לָלֶכֶת לְאֶרֶץ אַחֶרֶת לְלֹא רְצוֹנָהּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר כ) קַח אֶת אַהֲרֹן, (שם ג) קַח אֶת הַלְוִיִּם. וּמִשּׁוּם כָּךְ וַיִּקַּח אַבְרָם. מָשַׁךְ אוֹתָהּ בִּדְבָרִים וְהוֹדִיעַ לָהּ אֶת דַּרְכֵי בְּנֵי הַדּוֹר כַּמָּה הֵם רָעִים. וּמִשּׁוּם כָּךְ וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ.
וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו. מָה רָאָה אַבְרָם לְהַדְבִּיק עִמּוֹ אֶת לוֹט? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁצָּפָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעָתִיד לָצֵאת מִמֶּנּוּ דָּוִד. וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן - אֵלּוּ הַגֵּרִים וְהַגֵּרוֹת שֶׁתִּקְּנוּ אֶת נַפְשׁוֹתָם. אַבְרָהָם מְגַיֵּר אֲנָשִׁים, וְשָׂרָה מְגַיֶּרֶת נָשִׁים, וּמַעֲלֶה עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ עָשׂוּ אוֹתָם.
אָמַר רַבִּי אַבָּא, אִם כָּךְ, כַּמָּה בְּנֵי אָדָם הָיוּ, אִם תֹּאמַר שֶׁכֻּלָּם הָלְכוּ עִמּוֹ? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כֵּן, (ומשום שכלם ד"א ומשום כך כלם) הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים עִמּוֹ, כֻּלָּם נִקְרְאוּ עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם. וְהָיָה עוֹבֵר בָּאָרֶץ וְלֹא הָיָה פוֹחֵד, שֶׁכָּתוּב וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ.
אָמַר לוֹ רַבִּי אַבָּא, אִם הָיָה כָּתוּב וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן - הָיִיתִי אוֹמֵר כָּךְ. אֶלָּא כָתוּב וְאֶת הַנֶּפֶשׁ. אֶת - לְרַבּוֹת אֶת הַזְּכוּת שֶׁל כָּל הַנְּפָשׁוֹת שֶׁהָיוּ הוֹלְכוֹת עִמּוֹ. שֶׁכָּל מִי שֶׁמְּזַכֶּה אֶת הָאַחֵר, אוֹתָהּ הַזְּכוּת תְּלוּיָה בּוֹ וְלֹא זָזָה מִמֶּנּוּ. מִנַּיִן לָנוּ? שֶׁכָּתוּב וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן. הַזְּכוּת שֶׁל אוֹתָן הַנְּפָשׁוֹת הָיְתָה הוֹלֶכֶת עִם אַבְרָהָם. לֶךָ לְךְ.