top of page

23.2.24

יד אדר א תשפד

סו

דף

ב



וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מִכָּאן קִיּוּם הַבְּרִית לְמַעְלָה כְּקִיּוּם הַבְּרִית לְמַטָּה, מַשְׁמָע שֶׁכָּתוּב אִתָּךְ. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מִכָּאן לָמַדְנוּ, שֶׁכְּשֶׁהַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם, מִתְקַיֵּם הָעוֹלָם לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, דָּבָר נִסְתָּר הוּא, כְּשֶׁהִתְעוֹרְרוּת הַזָּכָר לַנְּקֵבָה כְּשֶׁהוּא מְקַנֵּא לָהּ
בֹּא רְאֵה סוֹד הַדָּבָר, כְּשֶׁצַּדִּיק יֵשׁ בָּעוֹלָם, מִיָּד הַשְּׁכִינָה לֹא זָזָה מִמֶּנּוּ וְהִשְׁתּוֹקְקוּתָהּ בּוֹ. וְאָז הִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁלְּמַעְלָה אֵלֶיהָ בְּאַהֲבָה כְּהִשְׁתּוֹקְקוּת הַזָּכָר לִנְקֵבָתוֹ כְּשֶׁהוּא מְקַנֵּא לָהּ. וְעַל זֶה, וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ. הַהִשְׁתּוֹקְקוּת מִתְעוֹרֶרֶת בִּגְלָלְךְ. כְּמוֹ זֶה (בראשית יז) וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק.
וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיךְ אִתָּךְ, לִהְיוֹת אוֹת בְּרִיתִי בָּעוֹלָם, וְאַחַר כָּךְ וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה. שֶׁאִלְמָלֵא אֵינוֹ צַדִּיק (ברית), לֹא יִכָּנֵס לַתֵּבָה. שֶׁהֲרֵי לֹא מִתְחַבֵּר לַתֵּבָה, רַק צַדִּיק. וְלָכֵן וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה, וַהֲרֵי זֶה נִתְבָּאֵר.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, בְּכָל זְמַן שֶׁבְּנֵי אָדָם יֶאֶחְזוּ בִּבְרִית זוֹ וְלֹא יַעַזְבוּ אוֹתָהּ, אֵין עַם וְלָשׁוֹן בָּעוֹלָם שֶׁיּוּכְלוּ לְהָרַע לָהֶם. וְנֹחַ הֶחֱזִיק בִּבְרִית זוֹ וְשָׁמַר אוֹתָהּ, וְלָכֵן שָׁמַר אוֹתוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (וכל אשר לו). וְכָל בְּנֵי דוֹרוֹ לֹא שָׁמְרוּ אוֹתָהּ, וְלָכֵן הֶעֱבִיר אוֹתָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵהָעוֹלָם. וַהֲרֵי נֶאֱמַר, בְּאוֹתוֹ חֵטְא מַמָּשׁ שֶׁהֵם חָטְאוּ - בְּאוֹתוֹ גָוֶן נִמְחוּ מֵהָעוֹלָם.
נח, כ״א
רַבִּי יְהוּדָה הָיָה מָצוּי לִפְנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְהָיוּ עוֹסְקִים בַּפָּסוּק הַזֶּה שֶׁכָּתוּב (מלכים א יח) וַיְרַפֵּא אֶת מִזְבַּח ה' הֶהָרוּס. מַה זֶּה וַיְרַפֵּא.? בֹּא רְאֵה, בִּימֵי אֵלִיָּהוּ כָּל יִשְׂרָאֵל עָזְבוּ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְעָזְבוּ אֶת בְּרִית הַמִּילָה שֶׁלָּהֶם. כְּשֶׁבָּא אֵלִיָּהוּ וּרְאֵה שֶׁעָזְבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּרִית מִילָה הַזּוֹ וְהֶעֱבִירוּ מֵהֶם אֶת הַבְּרִית הַזּוֹ.
כֵּיוָן שֶׁרָאָה כָּךְ אֵלִיָּהוּ, בָּא לְתַקֵּן דָּבָר בִּמְקוֹמוֹ. כֵּיוָן שֶׁהִקְרִיב דָּבָר לִמְקוֹמוֹ - הַכֹּל הִתְרַפֵּא. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיְרַפֵּא אֶת מִזְבַּח ה' הֶהָרוּס. זוֹ בְּרִית הַמִּילָה (שבא לתקן מזבח ה' ההרוס ברית המילה) שֶׁנֶּעֶזְבָה בָּעוֹלָם. וְכָתוּב (שם) וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים כְּמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי יַעֲקֹב. זֶהוּ תִקּוּן שֶׁל מִזְבַּח ה'.
אֲשֶׁר הָיָה דְבַר ה' אֵלָיו לֵאמֹר יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךְ. מָה הַטַּעַם נִזְכַּר כָּאן יִשְׂרָאֵל? אֶלָּא וַדַּאי יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךְ וַדַּאי לְהִתְעַלּוֹת לְמַעְלָה וּלְהָשִׁיב אֶת בְּרִית הַמִּילָה לִמְקוֹמָהּ. וְהַיְנוּ שֶׁכָּתוּב (שם יט) כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּמִשּׁוּם כָּךְ אֶת מִזְבְּחֹתֶיךְ הָרָסוּ.
בֹּא רְאֵה, כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל שָׁמְרוּ בְּרִית הַקָּדוֹשׁ, אָז עָשׂוּ קִיּוּם לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. וּכְשֶׁעָזְבוּ אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת, אָז לֹא נִמְצָא קִיּוּם לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, שֶׁכָּתוּב (ירמיה לג) אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי. וְלָכֵן וַיְרַפֵּא אֶת מִזְבַּח ה' הֶהָרוּס. וְכִי זוֹ רְפוּאָה? כָּךְ זֶה וַדַּאי, שֶׁהֲרֵי מְקַיֵּם אֶת אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁהָאֱמוּנָה תְּלוּיָה בּוֹ.
בֹּא רְאֵה, גַּם כָּךְ פִּנְחָס, בְּשָׁעה שֶׁקִּנֵּא לְמַעֲשֵׂה זִמְרִי, הִתְקִין אֶת הַבְּרִית הַזּוֹ בִּמְקוֹמָהּ, וְלָכֵן כָּתוּב (במדבר כה) הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם. וְכִי יַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךְ שֶׁמִּשּׁוּם פִּנְחָס הָיָה? אֵיזוֹ קְטָטָה הָיְתָה לוֹ לְפִנְחָס בַּבְּרִית הַזּוֹ? אֶלָּא כָּאן נִקְשָׁר הַדָּבָר בִּמְקוֹמוֹ. הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי. וּמָה אֶתֵּן לוֹ? שָׁלוֹם (להתחבר כל אחד במקומו) לְהִתְחַבֵּר הַבְּרִית בִּמְקוֹמָהּ, וְעַל זֶה הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם. וּמַהוּ? שָׁלוֹם, שֶׁהוּא מָקוֹם לְהִתְחַבֵּר עִמּוֹ. מַה שֶּׁנִּפְרַד מִמֶּנּוּ בְּחֶטְאָם - בִּגְלָלוֹ הִתְחַבֵּר בּוֹ. וְעַל זֶה, הוֹאִיל וְהוּא הִתְקִין הַדָּבָר בִּמְקוֹמוֹ, מִכָּאן וָהָלְאָה - וְהָיְתָה לוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֵין לְךְ דָּבָר בָּעוֹלָם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַנֵּא לוֹ כְּמוֹ חֵטְא הַבְּרִית, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו) חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית. וּבא וּרְאֵה, לֹא הֻשְׁלַם חֵטְא דּוֹר הַמַּבּוּל אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁחָטְאוּ בְּהַשְׁחָתַת דַּרְכָּם עַל הָאָרֶץ, וְאַף עַל גַּב שֶׁהָיוּ חוֹמְסִים זֶה אֶת זֶה, כַּכָּתוּב וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס (וחמס מהכל היה, ולכן), וְכָתוּב כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם. מִכָּל מָקוֹם וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים. וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם - מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. הִנְנִי מַשְׁחִיתָם בְּחֵטְא הַהַשְׁחָתָה.

וַהֲקִימוֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מֵהָכָא קִיּוּמָא דִּבְרִית לְעֵילָא כְּקִיוּמָא דִּבְרִית לְתַתָּא. מַשְׁמַע דִּכְתִיב אִתָּךְ. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מִכָּאן אוֹלִיפְנָא דְּכַד זַכָּאִין אִנּוּן בְּעָלְמָא אִתְקְיַּים עָלְמָא לְעֵילָא וְתַתָּא. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן מִלָּה סָתִים אִיהוּ. כַּד אִתְעֲרוּתָא דִדְכוּרָא לְגַבֵּי נוּקְבָא כַּד אִיהוּ מְקַנֵּי לָהּ.
תָּא חֲזֵי, רָזָא דְמִלָּה כַּד צַדִּיקָא אִיהוּ בְּעָלְמָא מִיָּד שְׁכִינְתָּא לָא אִתְעֲדִיאַת מִנֵּיהּ וְתִיאוּבְתָּא דִּילָהּ בֵּיהּ. כְּדֵין תִּיאוּבְתָּא דִלְעֵילָא לְגַבָּהּ בִּרְחִימוּ כְּתִיאוּבְתָּא דִדְכוּרָא לְנוּקְבֵיהּ כַּד אִיהוּ מְקַנִּי לָהּ. וְעַל דָּא וַהֲקִימוֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ. אִתְעַר תִּיאוּבְתָּא בְּגִינָךְ. כְּגַוְונָא דָא (בראשית י״ז:כ״א) וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק.
וַהֲקִימוֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ לְמֶהֱוֵי אָת בְּרִיתִי בְּעָלְמָא. וּלְבָתַר וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה, דְּאִלְמָלֵא לָאו אִיהוּ צַדִּיק (ברית) לָא יֵיעוּל לְתֵיבוּתָא דְּהָא לָא אִתְחַבַּר לַתֵּבָה בַּר צַדִּיק, וּבְגִינֵי כָךְ וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה וְהָא אִתְּמָר.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּכָל זִמְנָא דִּבְנֵי נָשָׁא יִתְאַחֲדוּן בִּבְרִית דָּא, וְלָא יִשְׁבְּקוּן לֵיהּ, לֵית עַם וְלִישָׁן בְּעָלְמָא דְּיֵיכוּל לְאַבְאָשָׁא לוֹן. וְנֹחַ אַתְקִיף בִּבְרִית דָּא וְנָטַר לֵיהּ, בְּגִינֵי כָךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָטַר לֵיהּ (וכל דיליה). וְכָל בְּנִי דָרֵיהּ לָא נָטְרוּ לֵיהּ, בְּגִין כָּךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַעֲבַר לוֹן מֵעָלְמָא. וְהָא אִתְּמָר בְּהַהוּא חוֹבָא מַמָּשׁ דְּאִנּוּן חָאבוּ בְּהַהוּא גַוְונָא אִתְמְחוּן מֵעָלְמָא.
נח, כ״א
רַבִּי יְהוּדָה הֲוָה שְׁכִיחַ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, וְהֲווּ עָסְקֵי בְּהַאי קְרָא דִּכְתִיב, (מלכים א י״ח:ל׳) וַיְרַפֵּא אֶת מִזְבַּח ה' הֶהָרוּס. מַאי וַיְרַפֵּא. תָּא חֲזֵי, בִּימֵי אֵלִיָּהוּ, יִשְׂרָאֵל כֻּלְהוּ שָׁבְקוּ לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְשָׁבְקוּ בְּרִית קַיָּימָא דִלְהוֹן. כַּד אֲתָא אֵלִיָּהוּ וְחָמָא דְקָא שָׁבְקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַאי בְּרִית קַיָּימָא וְאַעֲבָרוּ מִנַּיְיהוּ הַאי בְּרִית.
כֵּיוָן דְּחָמָא אֵלִיָּהוּ כָךְ אֲתָא לְאַתְקָנָא מִלָּה לְדוּכְתֵּיהּ. כֵּיוָן דְּקָרִיב מִלָּה לְדוּכְתֵּיהּ אִתְּסֵי כֹּלָּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיְרַפֵּא אֶת מִזְבַּח יְיָ הֶהָרוּס. דָּא בְּרִית קַיָּימָא (ד"א ל"ג דאתא לאתקנא מזבח יי ההרוס ברית קיימא) דְּהֲוָה שָׁבִיק מֵעָלְמָא. וּכְתִיב, (מלכים א י״ח:ל״א) וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים לְמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְּנֵי יַעֲקֹב. דָּא הוּא תִּקּוּנָא דְּמִזְבַּח יְיָ.
אֲשֶׁר הָיָה דְּבַר יְיָ אֵלָיו לֵאמֹר יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ. מַאי טַעְמָא אִדְכַּר הָכָא יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא וַדַּאי יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ וַדַּאי לְאִסְתַּלָּקָא לְעֵילָא וְלְאֲתָבָא בְּרִית קַיָּימָא לְאַתְרֵיהּ. וְהַיְנוּ דִּכְתִיב כִּי עָזְבוּ בְּרִיתְךָ בְּנִי יִשְׂרָאֵל. וּבְגִין כָּךְ אֶת מִזְבְּחוֹתֶיךָ הָרָסוּ.
תָּא חֲזֵי, כָּל זִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל נָטְרוּ קְיָימָא קַדִּישָׁא כְּדֵין עָבְדֵי קִיּוּמָא לְעֵילָא וְתַתָּא. וְכַד שָׁבְקֵי לְהַאי בְּרִית כְּדֵין לָא אִשְׁתְּכַח קִיּוּם לְעֵילָא וְתַתָּא דִּכְתִיב, (ירמיהו ל״ג:כ״ה) אִם לא בְרִיתִי יוֹמָם וָלַיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לא שָׂמְתִּי. וּבְגִין כָּךְ וַיְרַפֵּא אֶת מִזְבַּח יְיָ הֶהָרוּס. וְכִי רְפוּאָה אִיהוּ. הָכִי הוּא וַדַּאי דְּהָא מְקַיֵּים לְהַהוּא אֲתַר דִּמְהֵימְנוּתָא תַּלְיָא בֵּיהּ.
תָּא חֲזֵי, אוּף הָכִי פִּנְחָס בְּשַׁעֲתָא דְקַנֵּי לְעוֹבָדָא דְזִמְרִי אַתְקִין לְהַאי בְּרִית בְּאַתְרֵיהּ. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב, (במדבר כ״ה:י״ב) הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם. וְכִי סַלְקָא דַעְתָּךְ דִּבְגִין פִּנְחָס הֲוָה. וּמַה קְטָטָא הֲוָה לֵיהּ לְפִנְחָס בְּהַאי בְּרִית. אֶלָּא הָכָא אִתְקְשַׁר מִלָּה בְּדוּכְתֵּיהּ. הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי. וּמָה אֶתֵּן לוֹ שָׁלוֹם (לאתחברא כל חד בדוכתיה) לְאִתְחַבְּרָא בְּרִית בְּאַתְרֵיהּ. וְעַל דָּא הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי (שלום). וּמַה (נ"א איהו) שָׁלוֹם דְּאִיהוּ אַתְרֵיהּ לְאִתְחַבְּרָא בַּהֲדֵיהּ. מַה דְּאִתְפָּרַשׁ מִנֵּיהּ בְּחוֹבַיְיהוּ. בְּגִינֵיהּ אִתְחַבַּר בֵּיהּ. וְעַל דָּא הוֹאִיל וְהוּא אַתְקִין מִלָּה בְּדוּכְתֵּיהּ, מִכָּאן וּלְהָלְאָה וְהָיְתָה לוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם, תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו וְגו'.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לֵית לָךְ מִלָּה בְּעָלְמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קַנֵּי לָהּ כְּמוֹ חוֹבָא דִבְרִית כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (ויקרא כ״ו:כ״ה) חֶרֶב נוֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית. וְתָּא חֲזֵי, לָא אִשְׁתְּלִים חוֹבָא דְדָרָא דְּטוֹפָנָא, אֶלָּא בְּגִין דְּחָבוּ בְּחַבִּילוּ (דארחייהו) עַל אַרְעָא. וְאַף עַל גַּב דְּהֲווּ מְקַפְּחֵי דָא לְדָא כְּדִכְתִיב וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס (וחמס מכלא הוה ובגין כך) וּכְתִיב כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם. מִכָּל מָקוֹם וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים. וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, הִנְנִי מַשְׁחִיתָם בְּחוֹבָא דְּחַבָּלוּתָא.

bottom of page