17.2.24
ח אדר א תשפד
סג
דף
ב
אָמַר רַבִּי חִיָּיא, הָעוֹלָם הָיָה בְּעֹנִי מִיּוֹם שֶׁעָבַר אָדָם עַל מִצְווֹת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַד שֶׁבָּא נֹחַ וְהִקְרִיב קָרְבָּן וְהִתְיַשֵּׁב הָעוֹלָם. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, לֹא הִתְיַשֵּׁב הָעוֹלָם וְלֹא יָצְאָה הָאָרֶץ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ, עַד שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַר סִינַי וְנֶאֶחְזוּ בְּעֵץ הַחַיִּים, וְאָז הִתְיַשֵּׁב הָעוֹלָם.
וְאִלְמָלֵא שֶׁחָזְרוּ יִשְׂרָאֵל וְחָטְאוּ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא הָיוּ מֵתִים לְעוֹלָמִים, שֶׁהֲרֵי נִפְסְקָה מֵהֶם זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ. כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ, אָז נִשְׁבְּרוּ אוֹתָם הַלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיְתָה בָּהֶם חֵרוּת שֶׁל הַכֹּל, הַחֵרוּת מֵאוֹתוֹ הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא קֵץ כָּל בָּשָׂר.
וּכְשֶׁקָּמוּ הַלְוִיִּם לַהֲרֹג הֶרֶג, אָז הִתְעוֹרֵר הַנָּחָשׁ הָרָע וְהָיָה הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם, וְלֹא יָכֹל לִשְׁלֹט בָּהֶם, מִשּׁוּם שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ מִזְדָּרְזִים כֻּלָּם בַּחֲגוֹרוֹת מְזֻיָּנוֹת, וְלֹא יָכֹל הַנָּחָשׁ לִשְׁלֹט בָּהֶם. וְכֵיוָן שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה (שמות לג) וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךְ מֵעָלֶיךְ, נִתְּנָה רְשׁוּת לַנָּחָשׁ הַזֶּה לִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם
בֹּא רְאֵה מַה כָּתוּב (שם), וַיִּתְנַצְּלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם מֵהַר חֹרֵב. וַיִּתְנַצְּלוּ? וַיְנַצְּלוּ צָרִיךְ לִהְיוֹת! אֶלָּא וַיִּתְנַצְּלוּ עַל יְדֵי הָאַחֵר, מִשּׁוּם שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לַנָּחָשׁ לִשְׁלֹט. אֶת עֶדְיָם מֵהַר חֹרֵב, שֶׁקִּבְּלוּ מֵהַר חוֹרֵב כְּשֶׁנִּתְּנָה תוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל.
אָמַר רַבִּי חִיָּיא, נֹחַ שֶׁהָיָה צַדִּיק, לָמָּה לֹא הָיָה מְבַטֵּל מָוֶת מֵהָעוֹלָם? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁעֲדַיִן לֹא הִסְתַּלְּקָה הַזֻּהֲמָה מִן הָעוֹלָם. וְעוֹד, שֶׁהֵם לֹא הֶאֱמִינוּ בַּקָּדוֹשׁ- בָּרוּךְ-הוּא, וְכֻלָּם אֲחוּזִים בֶּעָלִים שֶׁל הָאִילָן לְמַטָּה וּמִתְלַבְּשִׁים בְּרוּחַ טֻמְאָה.
וְעוֹד הוֹסִיפוּ אַחַר כָּךְ לַחֲטֹא וְלָלֶכֶת אַחַר יֵצֶר הָרָע כְּבָרִאשׁוֹנָה. וְהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהִיא עֵץ הַחַיִּים, עֲדַיִן לֹא הוֹרִיד אוֹתָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאָרֶץ, וְעוֹד שֶׁהוּא מָשַׁךְ אוֹתוֹ בָּעוֹלָם אַחַר כָּךְ, שֶׁכָּתוּב וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה, וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר.
נח, י״ד
עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, רָאוּ יְהוּדִי אֶחָד שֶׁהָיָה בָּא. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, הָאִישׁ הַזֶּה הוּא יְהוּדִי וְנִרְאֶה. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֲלֵיהֶם, שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ. אָמַר לָהֶם, אֲנִי שְׁלִיחַ מִצְוָה, שֶׁהֲרֵי אָנוּ גָרִים בִּכְפָר רָאמִין, וְהִגִּיעַ זְמַן הֶחָג, וְאָנוּ צְרִיכִים לוּלָב עִם הַמִּינִים שֶׁלּוֹ עִמּוֹ, וַאֲנִי הוֹלֵךְ לִקְטֹף אוֹתָם לְמִצְוָה. הָלְכוּ כְּאֶחָד.
אָמַר לָהֶם אוֹתוֹ יְהוּדִי, אַרְבַּעַת מִינֵי הַלּוּלָב הַלָּלוּ שֶׁבְּכֻלָּם בָּאִים לְרַצּוֹת בְּעַד הָעוֹלָם (נ"א: על המים), שְׁמַעְתֶּם לָמָּה אָנוּ צְרִיכִים אוֹתָם בֶּחָג? אָמַר לוֹ, כְּבָר הֵעִירוּ בָזֶה הַחֲבֵרִים, אֲבָל אִם דָּבָר חָדָשׁ הוּא תַּחַת יָדְךְ - אֱמֹר אוֹתָהּ.
אָמַר לָהֶם, וַדַּאי אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁאָנוּ גָרִים בּוֹ הוּא קָטָן, וְכֻלָּם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, וְיֵשׁ עָלֵינוּ תַּלְמִיד חָכָם וּשְׁמוֹ רַבִּי יִצְחָק בַּר יוֹסֵי מָחוֹזָאָה, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם אוֹמֵר לָנוּ דִּבְרֵי תוֹרָה חֲדָשִׁים, וְאָמַר שֶׁהֲרֵי בֶּחָג זְמַן הוּא לִשְׁלֹט. (ישראל שולטים באותו זמן ולוקחים לולב שמראה שאנו נצחנו על כל אותם שנקראים המון העם ולשלט עליהם) (אזי עבר על נפשנו המים הזידונים ברוך ה' שלא נתננו טרף לשניהם, וכי יש שנים למים? אלא) (שכל אותם גדולים) אוֹתָם שְׁאָר הָעַמִּים. אוֹתָם מְמֻנִּים גְּדוֹלִים עַל שְׁאָר הָעַמִּים עַכּוּ"ם, וּמִתְבָּרְכִים מִצִּדָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְקוֹרְאִים לָהֶם מַיִם הַזֵּידוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכד) הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים.
וּבִשְׁבִיל לִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם בָּאנוּ בְּסוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ בְּאוֹתָם אַרְבָּעָה מִינֵי הַלּוּלָב לְרַצּוֹת אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (עליהם) וְלִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם בְּסוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, וּלְהָעִיר עָלֵינוּ מַיִם קְדוֹשִׁים לְנַסֵּךְ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.
אָמַר רַבִּי חִיָּיא בְּמִסְכְּנוּתָא הֲוָה עָלְמָא מִיּוֹמָא דְּעֲבַר אָדָם עַל פִּקּוּדֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עַד דְּאָתָא נֹחַ וְקָרִיב קָרְבָּן וְאִתְיְישַׁב עָלְמָא. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי לָא אִתְיְישַׁב עָלְמָא וְלָא נַפְקָא אַרְעָא מִזּוּהֲמָא דְּנָחָשׁ עַד דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְסִינַי וְאִתְאֲחִידוּ בְּאִילָנָא דְחַיֵּי כְּדֵין אִתְיְישַׁב עָלְמָא.
וְאִלְמָלֵא דְהָדְרוּ יִשְׂרָאֵל וְחָאבוּ קַמֵּיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא הֲווּ מֵתִין לְעָלְמִין. דְּהָא אִתְפַּסַּק מִנַּיְיהוּ זוּהֲמָא דְנָחָשׁ. כֵּיוָן דְּחָבוּ כְּדֵין אִתְבָּרוּ אִנּוּן לוּחֵי קַדְמָאֵי, דְּהֲווּ בְּהוּ חֵירוּ דְּכֹלָּא. חֵירוּ דְּהַהוּא נָחָשׁ דְּאִיהוּ קֵץ כָּל בָּשָׂר.
וְכַד קָמוּ לֵיוָאֵי לְקַטְלָא קְטָלָא, כְּדֵין אִתְעַר חִוְיָא בִּישָׁא וְהֲוָה אָזִיל קַמַּיְיהוּ וְלָא יָכִיל לְשַׁלְטָאָה בְּהוּ, בְּגִין דְּהֲווּ יִשְׂרָאֵל מִזְדָּרְזִין כֻּלְהוּ בְּחֲגִירוּ מְזַיְינָן וְלָא יָכִיל הַהוּא נָחָשׁ לְשַׁלְטָאָה בְּהוּ. וְכֵיוָן דְּאָמַר לְמשֶׁה (שמות ל״ג:ה׳) וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ, אִתְיְיהִיב רְשׁוּ לְהַאי נָחָשׁ לְשַׁלְטָאָה עֲלַיְיהוּ.
תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב, (שמות ל״ג:ו׳) וַיִּתְנַצְּלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם מֵהַר חֹרֵב. וַיִּתְנַצְּלוּ וַיְנַצְּלוּ מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא וַיִּתְנַצְּלוּ עַל יְדָא דְּאַחֲרָא בְּגִין דְּאִתְיְיהִיב רְשׁוּ לְנָחָשׁ לְשַׁלְטָאָה. אֶת עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב דְּקִבְּלוּ מִטּוּרָא דְחוֹרֵב כַּד אִתְיְיהִיב אוֹרַיְיתָא לְיִשְׂרָאֵל.
אָמַר רַבִּי חִיָּיא נֹחַ דְּהֲוָה צַדִּיק אַמַּאי לָא הֲוָה בָּטִיל מוֹתָא מֵעָלְמָא. אֶלָּא בְּגִין דְּעַד לָא סָלְקַת זוּהֲמָא מֵעָלְמָא. וְעוֹד דְּאִנּוּן לָא הֲווּ מְהֵימְנִין בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְכֻלְהוּ אֲחִידָן בְּטַרְפֵּי אִילָנָא לְתַתָּא וּמִתְלַבְּשָׁאן בְּרוּחַ מְסָאֳבָא.
וְתוּ לְבָתַר אוֹסְפוּ לְמֶחטֵי וּלְמֵהַךְ בָּתַר יֵצֶר הָרָע כַּד בְּקַדְמִיתָא: וְאוֹרַיְיתָא קַדִּישָׁא דְּאִיהִי אִילָנָא דְחַיֵּי אַכַּתֵּי לָא נָחִית לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּאַרְעָא. וְתוּ דְּאִיהוּ אַמְשִׁיךְ לֵיהּ בְּעָלְמָא לְבָתַר דִּכְתִיב וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגָּל בְּתוֹךְ אָהֳלה וְהָא אִתְּמָר.
נח, י״ד
עַד דְּהֲווּ אָזְלֵי, חָמוּ חַד יוּדָאי דְּהֲוָה אָתֵי. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַאי בַּר נָשׁ יוּדָאי אִיהוּ וְאִתְחֲזֵי. כַּד מָטָא גַּבַּיְיהוּ שְׁאִילוּ לֵיהּ. אָמַר לוֹן שְׁלִיחָא דְמִצְוָה אֲנָא. דְּהָא אֲנַן דָּיְירֵי בִּכְפַר דְּרָאמִין, וּמָטֵי זִמְנָא דְחַג, וְאֲנַן צְרִיכִין לוּלָב וְזִינִין דְּעִמֵּיהּ, וְאֲנָא אָזִיל לְקָטְעָא לוֹן לְמִצְוָה. אֲזְלוּ כְּחֲדָא.
אָמַר לְהוּ הַהוּא יוּדָאי הַנִּי אַרְבַּע מִינִין דְּלוּלָב דְּבְּכֻלְהוֹ אָתָאן לְרַצוּיֵי עָלְמָא (נ"א על מיא) שְׁמַעְתּוּן אַמַּאי אֲנַן צְרִיכִין לוֹן בַּחַג. אָמַר לֵיהּ כְּבָר אִתְעָרוּ בְּהוּ חַבְרַיָיא. אֲבָל אִי מִלָּה חַדְתָּא אִיהוּ תְּחוֹת יְדָךְ אֵימָא לָהּ.
אָמַר לוֹן וַדַּאי הַהוּא אֲתַר דְּאֲנַן דָּיְירֵי בֵּיהּ הוּא זְעֵיר וְכֻלְהוּ עָסְקֵי בְּאוֹרַיְיתָא. וְאִית עֲלָן צוּרְבָא מֵרַבָּנָן רַבִּי יִצְחָק בַּר יוֹסֵי מֵחוֹזָאָה שְׁמֵיהּ. וּבְכָל יוֹמָא וְיוֹמָא אָמַר לָן מִלִּין חַדְתִּין בְּאוֹרַיְיתָא. וְאָמַר דְּהָא בְּחַג זִמְנָא הוּא לְשַׁלְטָאָה. (ישראל שליטין בההוא זמנא, ונקיטנא לולב דמתחזי דאנן נציחנא עלייהו על כל אנון דאקרון הממ העם ולשלטאה עלייהו) (אזי עבר על נפשנו המים הזדונים ברוך יי שלא נתננו טרף לשניהם. וכי אית שנים למים, אלא) (ס"א דכל אנון רברבין) אִנּוּן שְׁאָר עַמִּין. אִנּוּן רַבְרְבִין מְמַנָּן עַל שְׁאָר עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וּמִתְבָּרְכָאן מִסִּטְרַיְיהוּ דְיִשְׂרָאֵל וְקָרִינָן לוֹן מַיִם הַזֵּידוֹנִים. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (תהילים קכ״ד:ה׳) הַמַּיִם הַזֵּדוֹנִים.
וּבְגִין לְשַׁלְטָאָה עֲלַיְיהוּ אָתֵינָא בְּרָזָא דִשְׁמָא קַדִּישָׁא בְּאִנּוּן אַרְבַּע מִינִין שֶׁבַּלּוּלָב לְרַצּוּיֵי לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (עלייהו) וּלְשַׁלְטָאָה עֲלַיְיהוּ בְּרָזָא דִשְׁמָא קַדִּישָׁא. וּלְאַתְעָרָא עֲלָן מַיִין קַדִּישִׁין לְנַסְכָא עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא.