15.2.24
ו אדר א תשפד
סב
דף
ב
בֹּא רְאֵה, נְשָׁמָה יוֹצֵאת וְנִכְנֶסֶת בֵּין הָרֵי פֵרוּד, וּמִתְחַבֶּרֶת הָרוּחַ בַּנְּשָׁמָה. יוֹרֶדֶת לְמַטָּה, מִתְחַבֶּרֶת הַנֶּפֶשׁ בָּרוּחַ, וְכֻלָּם (הולכים ד"א יורדים) וּמִתְחַבְּרִים זֶה עִם זֶה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, נֶפֶשׁ וְרוּחַ כְּלוּלִים זֶה עִם זֶה. הַנְּשָׁמָה שׁוֹרָה בִּדְרָכָיו שֶׁל בֶּן אָדָם, (וזה) וְהוּא מָדוֹר נִסְתָּר שֶׁלֹּא נוֹדָע מְקוֹמוֹ.
בָּא בֶּן אָדָם לְהִטָּהֵר - מְסַיְּעִים לוֹ בִּנְשָׁמָה קְדוֹשָׁה וּמְטַהֲרִים אוֹתוֹ וּמְקַדְּשִׁים אוֹתוֹ וְנִקְרָא קָדוֹשׁ. לֹא זָכָה וְלֹא בָא לְהִטָּהֵר - שְׁתֵּי דְרָגוֹת פּוֹתְחִים, שֶׁהֵם נֶפֶשׁ וְרוּחַ בּוֹ. אֵין בּוֹ נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה (סיוע שלמעלה, וזה כפי דרכו). וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאִם יִטְמָא - מְטַמְּאִים אוֹתוֹ. וְהַסִּיּוּעַ שֶׁלְּמַעְלָה מְסִירִים מִמֶּנּוּ. מִכָּאן וָהָלְאָה כָּל אֶחָד לְפִי דַרְכּוֹ.
קִשּׁוּרִים רָמִים שֶׁל הֵיכְלֵי הַהֵיכָלוֹת (של אותו צד) אָנוּ פְּתוּחֵי עֵינַיִם, פְּתוּחֵי אָזְנַיִם. קוֹל מֵהַקּוֹלוֹת יוֹרֵד מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, מְשַׁבֵּר הָרִים וּסְלָעִים. מִי הֵם שֶׁרוֹאִים וְלֹא רוֹאִים? אֲטוּמֵי אָזְנַיִם, סְתוּמֵי עֵינַיִם, לֹא רוֹאִים וְלֹא שׁוֹמְעִים, לֹא יוֹדְעִים בַּשֵּׂכֶל, אֶחָד שֶׁכָּלוּל בִּשְׁנַיִם בְּתוֹכָם. דּוֹחִים אוֹתָם הַחוּצָה.
הֵם נִדְבָּקִים בֵּין (ס"א בו) בְּאוֹתָם שְׁנַיִם, הָאֶחָד אֻמַּן הָאָמָּנִים לֹא שׁוֹרֶה (ס"א שמים) בְתוֹכָם. לֹא נִכְנָסִים בֵּין סְפָרִים קְדוֹשִׁים. כָּל אֵלּוּ שֶׁל אֻמָּן זֶה לֹא שׁוֹרֶה בְתוֹכָם, לֹא נִכְתְּבוּ בְּסֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת וְנִמְחִים מִסֵּפֶר הַחַיִּים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סט) יִמָּחוּ מִסֵּפֶר חַיִּים וְעִם צַדִּיקִים אַל יִכָּתֵבוּ.
אוֹי לָהֶם כְּשֶׁיֵּצְאוּ מֵהָעוֹלָם הַזֶּה. אוֹי לָהֶם (לחייהם). מִי יִתְבַּע אוֹתָם כַּאֲשֶׁר יִמָּסְרוּ בִּידֵי דוּמָה וְיִשָּׂרְפוּ בְּאֵשׁ שֶׁדּוֹלֶקֶת וְלֹא יֵצְאוּ מִמֶּנָּה רַק בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְשַׁבָּתוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סו) וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲווֹת לְפָנַי אָמַר ה'. אַחַר כָּךְ כָּרוֹז שֶׁבְּצַד צָפוֹן מַכְרִיז עֲלֵיהֶם וְאוֹמֵר, (תהלים ט) יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה וְגוֹ'. כַּמָּה אֲגֻדּוֹת שֶׁל יִסּוּרִים יִתְכַּנְּסוּ עֲלֵיהֶם בְּאַרְבָּעָה צְדָדִים. אֵשׁ לוֹהֶטֶת בְּגֵיא בֶן הִנּוֹם.
שָׁלש פְּעָמִים בְּיוֹם מִתְפַּקְּדִים (נשרפים). וְלֹא עוֹד, אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹנִים בְּקוֹל רָם אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְמַלֵּא רַחֲמִים וְחָס עַל הַכֹּל, וְרוֹמֵז לַמַּלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל שַׁעֲרֵי הַגֵּיהִנֹּם, שֶׁשְּׁמוֹ סמריא"ל, וּשְׁלֹשָׁה מַפְתְּחוֹת בְּיָדוֹ, וּפוֹתֵחַ שְׁלֹשָׁה שְׁעָרִים שֶׁבְּצַד הַמִּדְבָּר, וְרוֹאִים אֶת אוֹר הָעוֹלָם הַזֶּה. בָּא עָשָׁן שֶׁל אֵשׁ וְסוֹתֵם הַדְּרָכִים.
וְאָז שְׁלֹשָׁה מְמֻנִּים שֶׁתַּחַת יְדֵיהֶם שָׁלֹשׁ מַגְרֵפוֹת, מְנַשְּׁבִים בִּידֵיהֶם וּמַחֲזִירִים עָשָׁן לִמְקוֹמָם, וְנוֹתְנִים לָהֶם רְוָחָה שָׁעָה וָחֵצִי. וְאַחַר כָּךְ שָׁבִים לָאֵשׁ שֶׁלָּהֶם. וְכָךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּיוֹם. וּבְכָל זְמַן שֶׁאוֹמְרִים יִשְׂרָאֵל אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ וְכוּ', מְרַוְּחִים לָהֶם. אַשְׁרֵיהֶם הַצַּדִּיקִים שֶׁדַּרְכָּם מְאִירָה בְּאוֹתוֹ עוֹלָם לְכָל הַצְּדָדִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ד) וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם. (עד כאן התוספתא).
נח, י״א
רַבִּי אַבָּא אָמַר, בַּגֵּיהִנֹּם יֵשׁ מְדוֹרִים עַל מְדוֹרִים, שְׁנִיִּים שְׁלִישִׁיִּים, עַד שֶׁבַע. וַהֲרֵי בֵּאֲרוּהָ הַחֲבֵרִים. וְאַשְׁרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם נִשְׁמָרִים מֵחֲטָאֵי הָרְשָׁעִים וְלֹא הוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וְלֹא נִטְמָאִים בָּהֶם. וְכָל מִי שֶׁנִּטְמָא, כְּשֶׁהוֹלֵךְ לְאוֹתוֹ עוֹלָם יוֹרֵד לַגֵּיהִנֹּם, וְיוֹרֵד עַד הַמָּדוֹר הַתַּחְתּוֹן.
וּשְׁנֵי מְדוֹרִים הֵם שֶׁסְּמוּכִים זֶה עִם זֶה - שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן. מִי שֶׁיּוֹרֵד לַשְּׁאוֹל, דָּנִים אוֹתוֹ שָׁם וּמְקַבֵּל עָנְשׁוֹ, וּמַעֲלִים אוֹתוֹ לְמָדוֹר עֶלְיוֹן אַחֵר. וְכֵן דַּרְגָּה אַחַר דַּרְגָּה, עַד שֶׁהֵם מַעֲלִים אוֹתוֹ. אֲבָל מִי שֶׁיּוֹרֵד לָאֲבַדּוֹן, לֹא מַעֲלִים אוֹתוֹ לְעוֹלָמִים, וְלָכֵן נִקְרָא אֲבַדּוֹן, שֶׁהֲרֵי אָבוּד הוּא מֵהַכֹּל.
בֹּא רְאֵה, נֹחַ הַצַּדִּיק הָיָה מַתְרֶה בִּבְנֵי דוֹרוֹ, וְלֹא הָיוּ שׁוֹמְעִים לוֹ, עַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵבִיא עֲלֵיהֶם דִּין הַגֵּיהִנֹּם. מַהוּ דִּין גֵּיהִנֹּם? אֵשׁ וְשֶׁלֶג, מַיִם וְאֵשׁ. זֶה צוֹנֵן וְזֶה רוֹתֵחַ. וְכֻלָּם נִדּוֹנוּ בְּדִין הַגֵּיהִנֹּם וְאָבְדוּ מֵהָעוֹלָם,
וְאַחַר כָּךְ הִתְקַיֵּם הָעוֹלָם כָּרָאוּי לוֹ. וְנִכְנַס נֹחַ בַּתֵּבָה וְהִכְנִיס בָּהּ כָּל מִין וּמִין (מבריות) הָעוֹלָם. וַדַּאי נֹחַ עֵץ עֹשֶׂה פְּרִי הָיָה. וְיָצְאוּ מֵהַתֵּבָה כָּל מִינֵי הָעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה.
בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁעֵץ זֶה עוֹשֶׂה הַפְּרִי, מִתְחַבֵּר בְּעֵץ פְּרִי כָּל אוֹתָם מִינִים שֶׁלְּמַעְלָה חַיּוֹת גְּדוֹלוֹת וּקְטַנּוֹת, וְכַמָּה מִינִים כָּל מִין לְמִינוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד) חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדוֹלוֹת. כְּמוֹ זֶה נֹחַ בַּתֵּבָה. וְכֻלָּם יָצְאוּ מֵהַתֵּבָה, וְהִתְקַיֵּם הָעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה. וְלָכֵן נֹחַ נִקְרָא אִישׁ הָאֲדָמָה. נֹחַ נִקְרָא אִישׁ צַדִּיק. וַהֲרֵי בֵּאֲרוּהָ.
רַבִּי חִיָּיא אָמַר, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה עַד שֶׁלֹּא בָא הַמַּבּוּל הָיָה נֹחַ מַתְרֶה בָהֶם עַל מַעֲשֵׂיהֶם וְלֹא הָיוּ שׁוֹמְעִים לוֹ, עַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִשְׁלִים הַזְּמַן שֶׁחִכָּה לָהֶם וְאָבְדוּ מֵהָעוֹלָם בֹּא רְאֵה מַה כָּתוּב לְמַעְלָה, וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּבָנוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם. וְהָיוּ הוֹלְכִים עֲרֻמִּים לְעֵין כֹּל. מַה כָּתוּב? (בראשית ו) וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם וְגוֹ'. וְזֶה הָיָה יְסוֹד וְעִקָּר לְהִמָּשֵׁךְ בְּחֶטְאָם עַד שֶׁגָּרַם לָהֶם לְהִשָּׁמֵד מֵהָעוֹלָם, וְלָכֵן נִמְשְׁכוּ אַחַר יֵצֶר הָרָע וּבְגִזְעוֹ וּבְשָׁרְשׁוֹ וְדָחוּ אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה מִבֵּינֵיהֶם, וְנִטְמְאוּ (נ"א: ונאבדו) כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר. לָכֵן קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - לְלַמֵּד קָטֵגוֹרְיָה עֲלֵיהֶם.
נח, י״ב
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי. (חזרנו לדבר הראשון, קץ כל בשר בא לפני, בא לפני ודאי, משום שהם גרמו). רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח, (תהלים לט) הוֹדִיעֵנִי ה' קִצִּי וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא אֵדְעָה מֶה חָדֵל אָנִי. אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שְׁנֵי קִצִּים הֵם, אֶחָד לְיָמִין וְאֶחָד לִשְׂמֹאל, וְהֵם שְׁתֵּי דְרָכִים לָלֶכֶת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם לְאוֹתוֹ הָעוֹלָם. קֵץ לְיָמִין - שֶׁכָּתוּב (דניאל יב) לְקֵץ הַיָּמִין. וְקֵץ לִשְׂמֹאל - שֶׁכָּתוּב (איוב כח) קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ וּלְכָל תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר (אבן אפל וצלמות, מה זה ולכל תכלית הוא חוקר? מי הוא החוקר? אלא אותו קץ לשמאל שמחשיך פני הבריות). מַהוּ וּלְכָל תַּכְלִית? בִּזְמַן שֶׁשָּׁרוּי הַדִּין עַל הָעוֹלָם לְהַשְׁמִיד - אֶבֶן אֹפֶל וְצַלְמָוֶת. קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ - זֶה מַלְאַךְ הַמָּוֶת, זֶה נָחָשׁ. קֵץ כָּל בָּשָׂר, קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ, שֶׁהֲרֵי מִצַּד שֶׁל הִתּוּךְ הַזָּהָב הוּא בָא. וּלְכָל תַּכְלִית - בִּזְמַן שֶׁדִּין שָׁרוּי עַל הָעוֹלָם, הוּא חוֹקֵר לִהְיוֹת קָטֵגוֹר לָעוֹלָם לְהַחְשִׁיךְ פְּנֵי הַבְּרִיּוֹת. קֵץ לְיָמִין, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁכָּתוּב לְקֵץ הַיָּמִין.
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדָנִיֵּאל: וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ. אָמַר לוֹ: מְנוּחָה בָּעוֹלָם הַזֶּה אוֹ בָּעוֹלָם הַהוּא? אָמַר לוֹ: בָּעוֹלָם הַהוּא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם. (דניאל יב) (ותעמד לגורלך לקץ הימין, אמר לו, ' לאיזה מקום, שהרי לא ידעתי מה יהיה עלי באותו עולם? אמר לו', ותנוח). אָמַר לוֹ: בִּזְמַן שֶׁיָּקוּמוּ מֵהֶעָפָר, אָקוּם בֵּינֵיהֶם אוֹ לֹא? אָמַר לוֹ: וְתַעֲמֹד. אָמַר לוֹ: הֲרֵי יָדַעְתִּי שֶׁיָּקוּמוּ כִּתּוֹת כִּתּוֹת, מֵהֶם שֶׁל צַדִּיקֵי אֱמֶת וּמֵהֶם שֶׁל רִשְׁעֵי הָעוֹלָם, וְלֹא יָדַעְתִּי עִם מִי מֵהֶם אָקוּם. אָמַר לוֹ: לְגוֹרָלְךְ. אָמַר לוֹ: הֲרֵי אָמַרְתָּ וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ. יֵשׁ קֵץ לְיָמִין וְיֵשׁ קֵץ לִשְׂמֹאל, וְלֹא יָדַעְתִּי לְאֵיזֶה קֵץ, לְקֵץ הַיָּמִין אוֹ לְקֵץ הַיָּמִים? אָמַר לוֹ: לְקֵץ הַיָּמִין.
גַּם כָּאן דָּוִד אָמַר לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ- הוּא, (תהלים לט), הוֹדִיעֵנִי ה' קִצִּי, מַהוּ חֵלֶק גּוֹרָלִי. וְלֹא נָחָה דַעְתּוֹ עַד שֶׁהִתְבַּשֵּׂר שֶׁיִּהְיֶה לְיָמִין, שֶׁכָּתוּב (שם קי) שֵׁב לִימִינִי.
תָּא חֲזֵי, נִשְׁמָתָא נָפְקַאת וְאָעִיל בֵּין טוּרֵי פִּרוּדָא וְאִתְחַבַּר רוּחָא בְּנִשְׁמָתָא. נָחִית לְתַתָּא אִתְחַבַּר נֶפֶשׁ בְּרוּחַ וְכֻלְהוּ (אזלי ד"א נחתין) וּמִתְחַבְּרִין דָּא עִם דָּא. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה נֶפֶשׁ וְרוּחַ כְּלִילָן דָּא עִם דָּא. נִשְׁמְתָא שַׁרְיָא בְּאָרְחוֹי דְּבַר נָשׁ. (והאי) וְהִיא מְדוֹרָא טְמִירָא דְּלָא אִתְיְידַע אַתְרָהָא.
אֲתָא בַּר נָשׁ לְאִתְדַּכָּאָה, מְסַיְיעִין לֵיהּ בְּנִשְׁמְתָא קַדִּישָׁא וְדָכָאן לֵיהּ וּמְקַדְּשִׁין לֵיהּ וְאִקְרֵי קָדוֹשׁ. לָא זָכָה וְלָא אָתֵי לְאִתְדַּכָּאָה, תְּרֵין דַּרְגִּין פְּתִיחִין דְּאִנּוּן נֶפֶ"שׁ וְרוּ"חַ בֵּיהּ. נִשְׁמְתָא קַדִּישָׁא לֵית בֵּיהּ (סיועא דלעילא ודא כפום ארחיה). וְלָא עוֹד אֶלָּא דְּאִי יִסְתָּאַב מְסָאֲבִין לֵיהּ. וְסִיּוּעָא דִלְעֵילָא אַעֲדִיוּ מִינֵיהּ. מִכָּאן וּלְהָלְאָה כָּל חַד לְפוּם אָרְחֵיהּ.
תוֹסֶפְתָּא קְטוּרֵי רָמָאי, דְּקַסְטוֹרֵי דְהוּסְטְרָא (ס"א דההוא סטרא) אֲנַן פְּתִּיחָן עַיְינִין פְּתִּיחָן אוּדְנִין. קָל מִן קָלַיָא נָחִיתּ מֵעֵילָא לְתַּתָּא. מְתַּבַּר טּוּרִין וטִנָּרִין. מָאן אִנּוּן דְּחָמָאן וְלָא חָמָאן. אֲטִימִין אוּדְנִין. סְתִּימִין עַיְינִין. לָא חָמָאן ולָא שָׁמְעִין לָא יָדְעִין בְּסֻכְלְתָּנוּ, חַד דִּכְלִילָא בִּתְּרֵין בְּגַוויְיהוּ. דָּחְיָין לֵיהּ לְבַר.
אִנּוּן מִתְּדַּבְּקָן בֵין (ס"א ביה) בְּאִנּוּן תְּרֵי, חַד אוּמָנָא דְּאוּמָנָא לָא שַׁרְיָא (ס"א שווין) בְּגַוַּויְיהוּ. לָא עָאלִין בֵּין סִפְּרֵי קַדִּישִׁין. כָּל אִנּוּן דְּאוּמָנָא דָּא לָא שַׁרְיָא בְּגַוַויְיהוּ לָא אִכְתְּבוּ בְּסִפְּרֵי דָכְרָנַיָיא אִתְּמְחוּן מִסִפְּרָא דְחַיֵּי כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר (תהילים ס״ט:כ״ט) יִמָּחוּ מִסֵפֶּר חַיִּים וְעִם צַּדִּיקִים אַל יִכָּתֵּבוּ.
ווי לוֹן כַּד יִפְּקוּן מֵהַאי עָלְמָא ווי לוֹן (לחייהון). מַאן יִתְּבַּע לוֹן כַּד יִתְּמַסְרוּן בִּידָא דְדוּמָה ויתּוֹקְדוּן בְּנוּרָא דְּדָלִיק וְלָא יִפְּקוּן מִנֵּיהּ בַּר בְּרֵישׁ יַרְחֵי ושַׁבַּתֵּי כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (ישעיהו ס״ו:כ״ג) והָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּתּ בְּשַׁבַּתּוֹ יָבֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲווֹתּ לְפָּנַי אָמַר יְיָ. לְבָתַּר כָּרוֹזָא דְּבִסְטַר צָּפּוֹן אַכְרִיז עֲלַיְיהוּ ואָמַר (תהילים ט׳:י״ח) יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה וְגו'. כַּמָּה חֲבִילֵי טְרִיקִין אִתְּכַּנְשׁוּ עֲלַיְיהוּ בְּאַרְבַּע סִטְרִין. אֶשָׁא מְלַהֲטָא בְּגֵי בֶּן הִנֹּם.
תְּלַתּ זִמְנִין בְּיוֹמָא מִתְּפַּקְדָן (ס"א מתוקדן). וְלָא עוֹד אֶלָּא בְּזִמְנָא דְיִשְׂרָאֵל אֲתִּיבוּ בְּקוֹל רָם אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךָ, קוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא אִתְּמְלֵי רַחֲמִין וְחַיִיס עַל כֹּלָּא. ורָמִיז לְמַלְאָכָא דִּמְמַנָּא עַל תַּרְעֵי דְּגֵיהִנֹּם סמריאל שְׁמֵיהּ וּתְּלַתּ מַפְּתְּחָן בִּידֵיהּ וּפְּתַּח תְּלַתּ תַּרְעִין דְּבִסְטַר מַדְבְּרָא וְחָמָאן נְהוֹרָא דְּהַאי עָלְמָא. אֲתָּא תְּנָנָא דְנוּרָא וסָתִּים אוֹרְחִין.
כְּדֵין תְּלַתּ מְמַנָּן דִּתְּחוֹתּ יְדַיְיהוּ תְּלַתּ מַגְרוֹפִּין מְנַשְׁבָן בִּידַיְיהוּ ואֲתִּיבוּ תְּנָנָא לְאַתְּרַיְיהוּ ורַוְוחִין לוֹן שַׁעֲתָּא וּפַּלְגוּתּ שַׁעֲתָּא. וּלְבָתַּר תַּיְיבִין לְאֶשַׁיְיהוּ. וְכֵן תְּלַתּ זִמְנִין בְּיוֹמָא וּבְכָל זִמְנִין דְּאָמְרֵי יִשְׂרָאֵל אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךָ וכוּ' אִנּוּן רַוְוחִין לוֹן. זַכָּאִין אִנּוּן צַּדִּיקַיָיא דְּאוֹרְחֵיהוֹן מְנַהֲרָא בְּהַהוּא עָלְמָא לְכָל סִטְרִין כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (משלי ד׳:י״ח) ואוֹרַח צַּדִּיקִים כְּאוֹר נוֹגַהּ הוֹלֵךָ ואוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם (עד כאן לשון התוספתא):
נח, י״א
רַבִּי אַבָּא אָמַר, בַּגֵּיהִנָּם אִית מְדוֹרִין עַל מְדוֹרִין תִּנְיָינִין תְּלִיתָאִין עַד שֶׁבַע. וְהָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָיא. וְזַכָּאִין אִנּוּן צַדִּיקַיָא דְּאִנּוּן מִסְתַּמְּרִין מֵחוֹבֵי חַיָּיבַיָא וְלָא אָזְלֵי בְּאָרְחַיְיהוּ וְלָא מִסְתָּאֲבֵי בְּהוּ. וְכָל מַאן דְּאִסְתָּאַב כַּד אָזִיל לְהַהוּא עָלְמָא, נָחִית לַגֵּיהִנֹּם. וְנָחִית עַד מְדוֹרָא תַּתָּאָה.
וּתְרֵין מְדוֹרִין אִנּוּן דִּסְמִיכִין דָּא עִם דָּא שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן. מָאן דְּנָחִית לִשְׁאוֹל דַּיְינִין לֵיהּ תַּמָּן וּמְקַבֵּל עָנְשֵׁיהּ וּסְלִיקוּ לֵיהּ לִמְדוֹרָא אָחֳרָא עִלָּאָה. וְכֵן דַּרְגָּא בָּתַר דַּרְגָּא עַד דְּאִנּוּן סָלְקִין לֵיהּ. אֲבָל מָאן דְּנָחִית לַאֲבַדּוֹן לָא סָלְקִין לֵיהּ לְעָלְמִין. וּבְגִין כָּךְ אִקְרֵי אֲבַדּוֹן דְּהָא אָבִיד הוּא מִכֹּלָּא.
תָּא חֲזֵי נֹחַ זַכָּאָה, הֲוָה אַתְרֵי בִּבְנֵי דָרֵיהּ וְלָא הֲווּ שָׁמְעֵי לֵיהּ. עַד דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַיְיתֵי עֲלַיְיהוּ דִינָא דְּגֵיהִנֹּם. מַאי דִינָא דְּגֵיהִנֹּם אֶשָׁא וְתַלְגָא. מַיָיא וְאֶשָׁא. דָּא צְנִינָא וְדָא רְתִיחָא. וְכֻלְהוּ בְּדִינָא דְּגֵיהִנֹּם אִתְדָּנוּ וְאִתְאֲבִידוּ מֵעָלְמָא.
וּלְבָתַר אִתְקְיַּים עָלְמָא כְּדְקָא חָזֵי לֵיהּ. וְעָאל נֹחַ בַּתֵּבָה וְאָעִיל בָּהּ כָּל זִינָא וְזִינָא (ד"א מבריין) דְּעָלְמָא. וַדַּאי נֹחַ עֵץ עוֹשֶׂה פְּרִי הֲוָה. וְנָפְקוּ מִן תֵּבָה כָּל זְיָינֵי עָלְמָא כְּגַוְונָא דִלְעֵילָא.
תָּא חֲזֵי, כַּד הַאי עֵץ עוֹשֶׂה פְּרִי אִתְחַבַּר בְּעֵץ פְּרִי כָּל אִנּוּן זַיְינִין דִּלְעֵילָא חֵיוָון רַבְרְבָן וּזְעֵירָן וְכַמָּה זַיְינִין וְכָל חַד לְזִינֵיהּ כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (תהילים ק״ד:כ״ה) חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדוֹלוֹת. כְּגַוְונָא דָא נֹחַ בַּתֵּבָה. וְכֻלְהוּ נָפְקוּ מִן תֵּיבוּתָא וְאִתְקְיַּים עָלְמָא כְּגַוְונָא דִלְעֵילָא. וּבְגִינֵי כָךְ נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה אִקְרֵי. נֹחַ אִישׁ צַדִּיק אִקְרֵי וְהָא אוּקְמוּהָ.
רַבִּי חִיָּיא אָמַר תְּלַת מְאָה שְׁנִין עַד לָא אָתֵי טוֹפָנָא הֲוָה נֹחַ אַתְרֵי בְּהוּ עַל עוֹבָדֵיהוֹן וְלָא הֲווּ שָׁמְעִין לֵיהּ. עַד דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַשְׁלִים זִמְנָא דְּאוֹרִיךְ לוֹן וְאִתְאֲבִידוּ מֵעָלְמָא. תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב לְעֵילָא וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם לָרוֹב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּבָנוֹת יֻלְדוּ לָהֶם. וְהֲווּ אָזְלִין עַרְטִילָאִין לְעֵינֵיהוֹן דְּכֹלָּא. מַה כְּתִיב, (בראשית ו׳:ב׳) וַיִּרְאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם וְגו'. וְדָא הֲוָה יְסוֹדָא וְעִקָּרָא לְמֵיגַד בְּחוֹבֵיהוֹן עַד דְּגָרִים לוֹן לְאִשְׁתֵּצָאָה מֵעָלְמָא. וּבְגִין כָּךְ אִתְמַשְׁכָאן בָּתַר יֵצֶר הָרָע וּבְגִזְעוֹי וְשָׁרְשׁוֹי. וְדָחוּ מְהֵימְנוּתָא קַדִּישָׁא מִבֵּינַיְיהוּ. וְאִסְתָּאֲבוּ (נ"א ואיתאבידו) כְּמָה דְּאִתְּמָר. בְּגִין כָּךְ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי, לַאֲלָפָא קָטֵיגוֹרְיָא עֲלַיְיהוּ:
נח, י״ב
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל נֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי. (אהדרנא למלה קדמאה קץ כל בשר בא לפני. בא לפני ודאי בגין דאנון גרמו). רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח (תהילים ל״ט:ה׳) הוֹדִיעֵנִי יְיָ קִצִּי וּמִדַּת יָמַי מָה הִיא אֵדְעָה מֶה חָדֵל אָנִי. אָמַר (לעיל נד א) דָּוִד קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, תְּרֵין קִצִּין אִנּוּן, חַד לְיָמִינָא וְחַד לִשְׂמָאלָא, וְאִנּוּן תְּרֵין אוֹרְחִין לְמֵיהַךְ בְּהוּ בְּנֵי נָשָׁא לְהַהוּא עָלְמָא. קֵץ לְיָמִינָא דִּכְתִיב, (דניאל יב) לְקֵץ הַיָּמִין, וְקֵץ לִשְׂמָאלָא דִּכְתִיב, (איוב כ״ח:ג׳) קֵץ שָׂם לַחשֶׁךְ וּלְכָל תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר (אבן אופל וצלמות. מאי ולכל תכלית הוא חוקר, מאן הוא חוקר. אלא ההוא קץ לשמאלא דמחשיך אפיהון דברייתא) מַאי וּלְכָל תַּכְלִית, בְּזִמְנָא דְדִינָא שָׁרְיָא עַל עָלְמָא לְשֵׁיצָאָה אֶבֶן אוֹפֶל וְצַלְמָוֶת. קֵץ שָׂם לַחשֶׁךְ. דָּא מַלְאַךְ הַמָוֶת, דָּא נָחָשׁ, קֵץ כָּל בָּשָׂר, קֵץ שָׂם לַחשֶׁךְ, דְהָא מִסִטְרָא דְהִתּוּכָא דְדַהֲבָא קָאָתֵי. וּלְכָל תַּכְלִית בְּזִמְנָא דְדִינָא שָׁרְיָא עַל עָלְמָא הוּא חוֹקֵר לְמֶהוֵי קַטֵיגוֹרְיָא לְעָלְמָא לְאַחְשָׁכָא אַפֵּיהוֹן דִּבְּרַיְיתָא וְכוּ'.
קֵץ לְיָמִינָא כִּדְקָאֲמָרָן דִּכְתִיב לְקֵץ הַיָּמִין. אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְדָנִיֵּאל וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ. אָמַר לֵיהּ מְנוּחָה בְּהַאי עָלְמָא אוֹ בְּהַהוּא עָלְמָא, אָמַר לֵיהּ בְּהַהוּא עָלְמָא כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם. (דניאל י״ב:י״ג) (ותעמוד לגורלך לקץ הימין. אמרז ליה לאן אתר דהא לא ידענא מה יהא עלי בההוא עלמא. אמר ליה ותנוח). אָמַר לֵיהּ בְּזִמְנָא דִיקוּמוּן מֵעַפְרָא אֵיקוּם בֵּינַיְיהוּ אוֹ לָאו. אָמַר לֵיהּ וְתַעֲמֹד. אָמַר לֵיהּ הָא יְדַעְנָא דִּי יְקוּמוּן כִּתּוֹת כִּתּוֹת, מִנְּהוֹן דְּזַכָּאֵי קְשׁוֹט וּמִנְּהוֹן דְּחַיָּיבֵי עָלְמָא, וְלָא יְדַעְנָא עִם מָאן מִנְּהוֹן אֵיקוּם. אָמַר לֵיהּ לְגוֹרָלְךָ. אָמַר לֵיהּ הָא אֲמַרְתְּ וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ. אִית קֵץ לְיָמִינָא וְאִית קֵץ לִשְׂמָאלָא, וְלָא יְדַעְנָא לְאָן קֵץ. לְקֵץ הַיָּמִין אוֹ לְקֵץ הַיָּמִים. אָמַר לֵיהּ לְקֵץ הַיָּמִין.
אוּף הָכָא דָּוִד אָמַר לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (תהילים ל״ט:ה׳) הוֹדִיעֵנִי יְיָ קִצִּי. מָה אִיהוּ חוּלַק עַדְבִי. וְלָא נָח דַּעְתֵּיהּ עַד דְּאִתְבַּשַּׂר דְּיֶהוֵי לְיָמִינָא דִּכְתִיב, (תהילים ק״י:א׳) שֵׁב לִימִינִי.