top of page

7.2.24

כח שבט תשפד

נח

דף

ב




בַּתְּחִלָּה לֹא הָיוּ יוֹדְעִים לִזְרֹעַ וְלִקְצֹר וְלַחֲר!שׁ, וְהָיוּ עוֹשִׂים עֲבוֹדַת הָאֲדָמָה בִּידֵיהֶם. כֵּיוָן שֶׁבָּא נֹחַ, הִתְקִין אֻמָּנוּת לָהֶם וְכָל הַכֵּלִים שֶׁצְּרִיכִים לְתַקֵּן אֶת הָאֲדָמָה לַעֲשׂוֹת פֵּרוֹת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה. שֶׁהוּא הוֹצִיא אֶת הָאָרֶץ מִמַּה שֶּׁהִתְקַלְּלָה שֶׁהָיוּ זוֹרְעִים חִטִּים - וְקוֹצְרִים קוֹצִים וְדַרְדָּרִים. וְלָכֵן כָּתוּב אִישׁ הָאֲדָמָה.
רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, אִישׁ הָאֲדָמָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (רות א) אִישׁ נָעֳמִי. מִשּׁוּם שֶׁנִּקְרָא צַדִּיק וְהוֹצִיא אֶת הָאָרֶץ בְּקָרְבָּן שֶׁעָשָׂה מִמַּה שֶּׁהִתְקַלְּלָה, שֶׁכָּתוּב לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם. וְלָכֵן נִקְרָא אִישׁ הָאֲדָמָה, וְעַל זֶה קָרָא לוֹ שֵׁם עַל מַה שֶּׁיָּבֹא.
בראשית, ק״ב
רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח, (תהלים מו) לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ. פָּסוּק זֶה הֱקִימוּהוּ וְנִתְבָּאֵר. אֲבָל לְכוּ חֲזוּ וְגוֹ' (מה זה חזו? כמו שנאמר (ישעיה כא) חזות קשה הגד לי, במעשי הקדוש ברוך הוא נגלתה נבואה עליונה לבני אדם, אשר שם שמות בארץ שמות ודאי, שהרי השם גורם לכל) (והוא לשון שממון). שֶׁאִלּוּ הָיוּ מִפְעֲלוֹת יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א - שָׂם קִיּוּם בָּאָרֶץ, אֲבָל מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ מִפְעֲלוֹת הַשֵּׁם שֶׁל אֱלֹהִים - שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ.
אָמַר לוֹ רַבִּי חִיָּיא, כָּעֵת הִתְעוֹרַרְתָּ לָזֶה? לֹא כָּךְ אֲנִי אָמַרְתִּי לוֹ, מִשּׁוּם שֶׁבֵּין שֵׁם זֶה וּבֵין שֵׁם זֶה הַכֹּל הוּא שֶׁבַח. אֲבָל אֲנִי אָמַרְתִּי לוֹ כְּמוֹ שֶׁהֵעִירוּ הַחֲבֵרִים שֶׁשָּׂם שֵׁמוֹת. שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ, שֵׁמוֹת מַמָּשׁ (שם בארץ, ולמה? בשביל להשתמש בהם העולם ולהיות קיום בעולם).
רַבִּי יִצְחָק אָמַר, הַכֹּל הוּא, וַאֲפִלּוּ מַה שֶּׁאָמַר רַבִּי יְהוּדָה - יָפֶה אָמַר. שֶׁאִלּוּ הָעוֹלָם יִהְיֶה בְּשֵׁם הָרַחֲמִים, יִתְקַיֵּם הָעוֹלָם. אֲבָל מִשּׁוּם שֶׁהָעוֹלָם נִבְרָא עַל דִּין וְעוֹמֵד עַל דִּין, שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ, וְיָפֶה הוּא, שֶׁאִלְמָלֵא כָּךְ לֹא יוּכַל הָעוֹלָם לְהִתְקַיֵּם מִלִּפְנֵי חֲטָאֵי בְּנֵי הָאָדָם.
בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁנּוֹלַד נֹחַ קָרְאוּ לוֹ עַל שֵׁם שֶׁל נֶחָמָה (נח נוח לו, נוח לעולם, נוח לאבות, נוח לבנים, נוח לעליונים, נוח לתחתונים, נוח לעולם הזה, נוח לעולם הבא) וְשֶׁיִּהְיֶה (ולהיות) הַשֵּׁם גּוֹרֵם. אֲבָל לְגַבֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא כָּךְ. נֹחַ בְּהִפּוּךְ אוֹתִיּוֹת - חֵ"ן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְנֹחַ מָצָא חֵן. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, חֵן הַיְנוּ נֹחַ. בַּצַּדִּיקִים, הַשֵּׁם שֶׁלָּהֶם גּוֹרֵם לְטוֹב. בָּרְשָׁעִים, הַשֵּׁם שֶׁלָּהֶם גּוֹרֵם לְרַע. בְּנֹחַ כָּתוּב וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'. בְּעֵר בְּכוֹר יְהוּדָה הִתְהַפְּכוּ אוֹתִיּוֹתָיו לְרַע. עֵ"ר רַ"ע. רַע בְּעֵינֵי ה'.
בֹּא רְאֵה, כֵּיוָן שֶׁנּוֹלַד נֹחַ, רָאָה אֶת מַעֲשֵׂי בְּנֵי הָאָדָם שֶׁהֵם חוֹטְאִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהָיָה גוֹנֵז עַצְמוֹ וְעָסַק בַּעֲבוֹדַת רִבּוֹנוֹ כְּדֵי לֹא לָלֶכֶת בְּדַרְכָּם. וְכִי תֹאמַר, בַּמָּה הוּא עָסַק? בְּאוֹתוֹ סֵפֶר שֶׁל אָדָם וְסֵפֶר שֶׁל חֲנוֹךְ. וְהָיָה עוֹסֵק בָּהֶם לַעֲבֹד אֶת רִבּוֹנוֹ.
בֹּא רְאֵה שֶׁכָּךְ הוּא, שֶׁהֲרֵי מֵאֵיפֹה יָדַע נֹחַ לְהַקְרִיב קָרְבָּן לְרִבּוֹנוֹ? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁמָּצָא חָכְמָה עַל מָה הָעוֹלָם עוֹמֵד, וְיָדַע שֶׁהוּא עוֹמֵד עַל הַקָּרְבָּן, וְאִלְמָלֵא הַקָּרְבָּן לֹא הָיוּ עוֹמְדִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים.

בְּקַדְמִיתָא לָא הֲווּ יָדְעֵי לְמִזְרַע וּלְמֶחֱצָד וּלְמֶחֱרַשׁ וְהֲווּ עָבְדֵי פּוּלְחָנָא דְאַרְעָא בִּידַיְיהוּ. כֵּיוָן דְּאָתָא נֹחַ אַתְקִין אוּמְנוּתָא לְהוּ וְכָל מָאנִין (צו ב) דִּצְרִיכִין לְתַקְנָא אַרְעָא לְמֶעְבַּד פֵּירִין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְבוֹן יָדֵינוּ, מִן הָאֲדָמָה. דְּאִיהוּ אַפִּיק אַרְעָא מִמַּה דְּאִתְלַטְיָיא. דְּהֲווּ זָרְעִין חִטִּין וְקָצְרִין גּוֹבִין וְדַרְדַּרִין. וּבְגִינֵי כָךְ כְּתִיב אִישׁ הָאֲדָמָה.
רַבִּי יְהוּדָה אָמַר אִישׁ הָאֲדָמָה כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (רות א׳:ג׳) אִישׁ נָעֳמִי. בְּגִין דְּאִקְרֵי צַדִּיק וְאַפִּיק לָהּ לְאַרְעָא בְּקָרְבָּנָא דְּעֲבַד מִמַּה דְּאִתְלַטְיָיא דִּכְתִיב לא אוֹסִיף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם. וּבְגִין דָּא אִקְרֵי אִישׁ הָאֲדָמָה. וְעַל דָּא קְרָא לֵיהּ שְׁמָא עַל מַה דְּיֵיתֵי.
בראשית, ק״ב
רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח (תהילים מ״ו:ט׳) לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ. הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ וְאִתְּמָר. אֲבָל לְכוּ חֲזוּ וְגו'. (מאי חזו כמא דאת אמר, (ישעיהו כ״א:ב׳) חזות קשה הוגד לי. בעובדוי דקודשא בריך הוא אתגלי נבואה עלאה לבני נשא. אשר שם שמות בארץ. שמות ודאי דהא שמא גרים לכלא) (והוא לשון שממון) דְּאִלּוּ הֲווּ מִפְעֲלוֹת יוד הא ואו הא שָׂם קִיּוּם בָּאָרֶץ, אֲבָל בְּגִין דְּהֲווּ מִפְעֲלוֹת שְׁמָא דֵאלהִים שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ.
אָמַר לֵיהּ רַבִּי חִיָּיא הַשְׁתָּא אִתְעָרַת לְהַאי. לָאו, אֲנָא הָכִי אֲמִינָא לֵיהּ. בְּגִין דְּבֵין שְׁמָא דָא וּבֵין שְׁמָא דָא כֹּלָּא הוּא שְׁבַחָא. אֲבָל אֲנָא אֲמִינָא לֵיהּ כְּמָה דְּאִתְעָרוּ חַבְרַיָא דְּשָׁוֵי שְׁמָהָן. שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ שֵׁמוֹת מַמָּשׁ (שם בארץ ואמאי בגין לאשתמשא בהו עלמא ולמהוי קיומא בעלמא).
רַבִּי יִצְחָק אָמַר כֹּלָּא הוּא. וְאֲפִילּוּ מַה דְאָמַר רַבִּי יְהוּדָה שַׁפִּיר קָאֲמַר. דְּאִלּוּ יְהֵא עָלְמָא בִּשְׁמָא דְרַחֲמֵי יִתְקַיָּים עָלְמָא, אֲבָל בְּגִין דְּאִתְבְּרֵי עָלְמָא עַל דִּינָא וְקָיְימָא עַל דִּינָא שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ וְשַׁפִּיר הוּא דְּאִלְמָלֵא כָּךְ לָא יָכִיל עָלְמָא לְאִתְקָיְימָא מִקַּמֵּי חוֹבֵיהוֹן דִּבְנֵי נָשָׁא.
תָּא חֲזֵי, נֹחַ כַּד אִתְיְילִיד קָרוּן לֵיהּ עַל שְׁמָא דִּנְחָמָה (נח, נייחאליה, נייחא לעלמא, נייחא לאבהן, נייחא לבנין, נייחא לעלאין, נייחא לתתאין, נייחא לעלמא דין, נייחא לעלמא דאתי) וְלֶהֱוֵי (ד"א ולמהוי) שְׁמָא גָרִים. אֲבָל (נ"א לגבי) קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָאו הָכִי. נֹחַ בְּהִפּוּךְ אָתְוָון חֵן כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר וְנֹחַ מָצָא חֵן. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי חֵן הַיְינוּ נֹחַ. בְּצַדִּיקַיָיא שְׁמֵיהוֹן גָּרִים לְטַב. בְּחַיָּיבַיָא שְׁמֵיהוֹן גָּרִים לְבִישׁ. בְּנֹחַ כְּתִיב וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְיָ. בְּעֵר בְּכוֹר יְהוּדָה אִתְהַפָּכוּ אָתְווֹי לְבִישׁ. עֵ"ר רָ"ע. רַע בְּעֵינֵי יְיָ.
תָּא חֲזֵי, כֵּיוָן דְּאִתְיְילִיד נֹחַ חָמָא עוֹבָדֵיהוֹן דִּבְנֵי נָשָׁא דְּאִנּוּן חָטָאן קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְהֲוָה גָּנִיז גַּרְמֵיהּ וְאִשְׁתְּדָּל בְּפוּלְחָנָא דְּמָארֵיהּ. בְּגִין דְּלֹא לְמֵהַךְ בְּאוֹרְחַיְיהוּ. וְכִי תֹּאמַר בַּמָּה אִשְׁתַּדַּל. בְּהַהוּא (ל"ז ב) סִפְרָא דְאָדָם וְסִפְרָא דְּחֲנוֹךְ וְהֲוָה אִשְׁתַּדַּל בְּהוּ לְמִפְלַח לְמָרֵיהּ.
תָּא חֲזֵי, דְּהָכִי הוּא דְּהָא נֹחַ מְנָא הֲוָה יָדַע לִקְרַב קָרְבָּנָא לְמָרֵיהּ. אֶלָּא בְּגִין דְּאַשְׁכַּח חָכְמְתָא עַל מַה מִּתְקַיֵּים עָלְמָא וְיָדַע דְּעַל קָרְבָּנָא מִתְקַיֵּים. וְאִלְמָלֵא קָרְבָּנָא לָא הֲווּ קָיְימֵי עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי.

bottom of page