top of page

30.1.24

כ שבט תשפד

נד

דף

ב



וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וּמִפְּרִי הָעֵץ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מִפְּרִי הָאֲדָמָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ג) אוֹי לְרָשָׁע רָע כִּי גְמוּל יָדָיו וְגוֹ' (כי פרי מעלליהם יאכלו, פרי מעלליהם יאכלו זה מלאך המות יאכלו). (גמול ידיו זה מלאך המות, יעשה לו שנמשך) עֲלֵיהֶם וְיִדְבַּק בָּהֶם לַהֲרֹג אוֹתָם וּלְטַמֵּא אוֹתָם. וְעַל זֶה קַיִן הִקְרִיב מִצִּדּוֹ.
וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת - לְרַבּוֹת הַצַּד הָעֶלְיוֹן שֶׁבָּא מִצַּד הַקְּדֻשָּׁה (מצד קדוש), וְלָכֵן וַיִּשַׁע ה' אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה. לֹא קִבֵּל אוֹתָם (אותו) הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְלָכֵן וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו. שֶׁהֲרֵי לֹא הִתְקַבְּלוּ פָנָיו, אוֹתָם פָּנִים שֶׁל צִדּוֹ, וְקִבֵּל אֶת הֶבֶל.
וְלָכֵן כָּתוּב וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה. בַּשָּׂדֶה זוֹ הָאִשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב) כִּי בַּשָּׂדֶה מְצָאָהּ. וְקַיִן קִנֵּא עַל הַנְּקֵבָה הַיְתֵרָה שֶׁנּוֹלְדָה עִם הֶבֶל, שֶׁכָּתוּב וַתֹּסֶף לָלֶדֶת, וַהֲרֵי נֶאֱמַר.
בראשית, צ״ג
הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר. אֲבָל שְׂאֵת כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבִּי אַבָּא, שְׂאֵת תַּעֲלֶה לְמַעְלָה וְלֹא תֵרֵד לְמַטָּה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, דָּבָר זֶה כָּעֵת נֶאֱמָר וְנָאֶה הוּא, אֲבָל כָּךְ שָׁמַעְתִּי, שְׂאֵת יַעֲלֶה מִמְּךְ וְיַעֲזֹב לְךְ הִדָּבְקוּת זוֹ שֶׁל רוּחַ הַטֻּמְאָה.
וְאִם לֹא - לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ. מַה זֶּה לַפֶּתַח? זֶה הַדִּין הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא הַפֶּתַח שֶׁל הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיח) פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק. חַטָּאת רֹבֵץ - אוֹתוֹ הַצַּד שֶׁנִּדְבְּקָה בּוֹ וְנִמְשָׁךְ עָלֶיךְ, יִשְׁמֹר אוֹתְךְ לְהִפָּרַע מִמְּךְ, כְּתַרְגּוּמוֹ.
בראשית, צ״ד
אָמַר רַבִּי יִצְחָק, בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁקַּיִן הָרַג אֶת הֶבֶל, לֹא יָדַע אֵיךְ יוֹצִיא (יוצאת) נִשְׁמָתוֹ מִמֶּנּוּ, וְהָיָה נוֹשֵׁךְ אוֹתוֹ בְּשִׁנָּיו כְּנָחָשׁ, וַהֲרֵי בֵּאֲרוּהָ הַחֲבֵרִים. בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה קִלְּלוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהָיָה הוֹלֵךְ לְכָל צִדְדֵי הָעוֹלָם, וְלֹא הָיָה מָקוֹם שֶׁמְּקַבֵּל אוֹתוֹ, עַד שֶׁטָּפַח עַל רֹאשׁוֹ וְשָׁב לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ, וְהָאָרֶץ קִבְּלָה אוֹתוֹ בַּמָּדוֹר הַתַּחְתּוֹן לְמַטָּה.
רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, הָאָרֶץ קִבְּלָה אוֹתוֹ לָלֶכֶת בָּהּ, שֶׁכָּתוּב וַיָּשֶׂם ה' לְקַיִן אוֹת. רַבִּי יִצְחָק אָמַר, לֹא כָּךְ, אֶלָּא לְמַטָּה קִבְּלָה אוֹתוֹ הָאָרֶץ בְּמָדוֹר אֶחָד שֶׁתַּחְתֶּיהָ, שֶׁכָּתוּב הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה גֹּרַשׁ, אֲבָל לְמַטָּה לֹא גֹרַשׁ.
וּבְאֵיזֶה מָקוֹם קִבְּלָה אוֹתוֹ הָאֲדָמָה? בְּאַרְקָא, וְעַל כָּל אֵלֶּה שֶׁדָּרִים שָׁם כָּתוּב (ירמיה י) יֹאבְדוּ מִן הָאָרֶץ וּמִתַּחַת הַשָּׁמַיִם הָאֵלֶּה. וְשָׁם שָׂם אֶת מְדוֹרוֹ, וְהַיְנוּ שֶׁכָּתוּב וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד קִדְמַת עֵדֶן.
כֵּיוָן שֶׁאָמַר קַיִן גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא, מָחַל לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֲצִי מֵעָנְשׁוֹ. מִשּׁוּם שֶׁגָּזַר עָלָיו בַּהַתְחָלָה וְאָמַר לוֹ נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ, וְעַכְשָׁו נִשְׁאָר בְּנוֹד בִּלְבַדּוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי ה' וְגוֹ'. כְּלוֹמַר, שֶׁכְּשֶׁיָּצָא מִלִּפְנֵי ה' הָיָה בִּשְׁבִיל לִהְיוֹת נָד בָּאָרֶץ וְלֹא נָע.
וְעוֹד אָמְרוּ, כְּשֶׁיָּצָא קַיִן מִלִּפְנֵי ה', אָמַר לוֹ אָדָם: בְּנִי, מַה נַּעֲשָׂה עַל דִּינְךְ? אָמַר לוֹ קַיִן: אַבָּא, כְּבָר הִתְבַּשַּׂרְתִּי שֶׁמָּחַל לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּנוֹד בִּלְבַדּוֹ. אָמַר לוֹ: הֵיאַךְ הוּא? אָמַר לוֹ: מִשּׁוּם שֶׁחָטָאתִי וְהוֹדֵיתִי לְפָנָיו. אָמַר אָדָם: וְכִי זֶהוּ גֹּדֶל וְחֹזֶק כֹּחַ הַתְּשׁוּבָה וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי!? הִתְחִיל לְשַׁבֵּחַ לְרִבּוֹנוֹ וּלְהוֹדוֹת לוֹ. פָּתַח וְאָמַר (תהלים צב) מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת טוֹב לְהוֹדוֹת לַה'. כְּלוֹמַר, טוֹב לְשַׁבֵּחַ וְלָשׁוּב וּלְהִתְוַדּוֹת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. עד כאן התוספתא.
וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק, מֵאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁהָרַג קַיִן אֶת הֶבֶל, שֶׁנִּפְרַד (נפרד) אָדָם מֵאִשְׁתּוֹ, שְׁתֵּי רוּחוֹת נְקֵבוֹת הָיוּ בָּאוֹת וּמִזְדַּוְּגוֹת עִמּוֹ, וְהוֹלִיד רוּחוֹת וְשֵׁדִים שֶׁמְּשׁוֹטְטִים בָּעוֹלָם.
וְזֶה לֹא יַקְשֶׁה לְךְ, שֶׁהֲרֵי בֶּן אָדָם כְּשֶׁהוּא בַּחֲלוֹמוֹ, בָּאוֹת רוּחוֹת נְקֵבוֹת וְצוֹחֲקוֹת עִמּוֹ וּמִתְחַמְּמוֹת מִמֶּנּוּ וּמוֹלִידוֹת אַחַר כָּךְ, וְאֵלֶּה נִקְרָאִים נִגְעֵי בְּנֵי אָדָם, וְלֹא מִתְהַפְּכִים אֶלָּא לִדְמֻיּוֹת בְּנֵי אָדָם, וְאֵין לָהֶם שְׂעָרוֹת בָּרֹאשׁ. וְעַל זֶה כָּתוּב בִּשְׁלֹמֹה (שמואל ב ז) וְהוֹכַחְתִּיו בְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים וּבְנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם. וַאֲפִלּוּ כְּמוֹ זֶה רוּחוֹת זְכָרִים בָּאִים לִנְשׁוֹת הָעוֹלָם, וְהֵן מִתְעַבְּרוֹת מֵהֶם וּמוֹלִידוֹת רוּחוֹת. וְכֻלָּם נִקְרָאִים נִגְעֵי בְּנֵי אָדָם.

וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר וּמִפְּרִי הָעֵץ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מִפְּרִי הָאֲדָמָה כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (ישעיהו ג׳:י״א) אוֹי לָרָשָׁע רָע כִּי גְמוּל יָדָיו וְגו'. (כי פרי מעלליהם יאכלו. פרי מעלליהם יאכלו דא מלאך המות יאכלו) (נ"א גמול ידיו דא מלאך המות. יעשה לו דאתמשך) עֲלַיְיהוּ וְיִתְדַּבַּק בְּהוּ לְקָטְלָא לוֹן וּלְסָאֳבָא לוֹן. וְעַל דָּא קַיִן אַקְרִיב מִסִּטְרָא דִילֵיהּ.
וְהֶבֶל הֵבִיא גַּם הוּא מִבְּכוֹרוֹת לְאַסְגָּאָה סִטְרָא עִלָּאָה דְּאַתְיָא מִסְּטַר קְדוּשָׁתָא (ד"א מסטרא קדישא). וּבְגִינֵי כָךְ וַיִּשַּׁע יְיָ אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לא שָׁעָה. לָא קַבִּיל (לון) (ד"א ליה) קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְעַל דָּא וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד. וַיִּפְּלוּ פָנָיו דְּהָא לָא אִתְקַבִּילוּ אַנְפּוֹי, אִנּוּן אַנְפִּין דְּסִטְרוֹי וְקַבִּיל לֵיהּ לְהֶבֶל.
וּבְגִינֵי כָךְ כָּתוּב וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה. בַּשָּׂדֶה דָּא אִתְּתָא. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר (דברים כ״ב:כ״ז) כִּי בַּשָּׂדֶה מְצָאָהּ, וְקַיִן קָנֵי עַל נוּקְבָא יְתֵירָה דְּאִתְיְלִידַת עִם הֶבֶל דִּכְתִיב וַתּוֹסֶף לָלֶדֶת וְהָא אִתְּמָר:
בראשית, צ״ג
הֲלֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת כְּמָה דְאִתְּמָר. אֲבָל שְׂאֵת כְּדְאֲמַר רַבִּי אַבָּא שְׂאֵת תִּסְתַּלַּק לְעֵילָא וְלָא תֵיחוֹת לְתַתָּא. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַאי מִלָּה הַשְׁתָּא אִתְּמָר וְיָאוּת הוּא. אֲבָל הָכִי שְׁמַעְנָא שְׂאֵת יְסַלַּק מִינָךְ וְיִשְׁבּוֹק לָךְ אִתְדַּבְּקוּתָא דָא דְּרוּחַ מְסָאֲבָא.
וְאִי לָא לַפֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ. מַאי לַפֶּתַח דָּא דִינָא עִלָּאָה דְּאִיהוּ פִּתְחָא דְכֹלָּא כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר (תהילים קי״ח:י״ט) פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק. חַטָּאת רוֹבֵץ הַהוּא סִטְרָא דְּאִתְדַּבְּקַת בֵּיהּ וְאִתְמַשְׁכַת עֲלָךְ יְהֵא נָטִיר לָךְ לְאִתְפְּרָעָא מִנָּךְ כְּתַרְגּוּמָא.
בראשית, צ״ד
אָמַר רַבִּי יִצְחָק, תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּקָטִיל קַיִן לְהֶבֶל, לָא הֲוָה יָדַע הֵיךְ (נפיק) (ד"א יפיק) נִשְׁמָתֵיהּ מִנֵּיהּ. וְהֲוָה נָשִׁיךְ לֵיהּ בְּשִׁינֵיהּ כְּחִוְיָא. וְהָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָא. בֵּיהּ שַׁעֲתָא לַיְיט לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְהֲוָה אָזִיל לְכָל סִטְרֵי עָלְמָא, וְלָא הֲוָה אֲתַר דִּמְקַבֵּל לֵיהּ. עַד דְאַטְפַח עַל רֵישֵׁיהּ וְתָב קַמֵּי מָארֵיהּ. וְקַבִּילַת לֵיהּ אַרְעָא בְּמָדוֹרָא לְתַתָּא.
רַבִּי יוֹסֵי אָמַר אַרְעָא קַבִּילַת לֵיהּ לְמֵיהַךְ בָּהּ דִּכְתִיב וַיָּשֶׂם יְיָ לְקַיִן אוֹת. רַבִּי יִצְחָק אָמַר לָאו הָכִי. אֶלָּא לְתַתָּא קַבִּילַת לֵיהּ אַרְעָא בְּמָדוֹרָא חָדָא דִתְחוֹתָהּ דִּכְתִיב הֵן גֵּרַשְׁתָּ אוֹתִי הַיּוֹם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה גּוֹרָשׁ. אֲבָל לְתַתָּא לָא גוֹרָשׁ.
וּבְאָן אֲתַר קַבִּילַת לֵיהּ אַרְעָא, בְּאַרְקָא. וְכָל אִנּוּן דְּדָיְירֵי תַּמָּן עֲלֵיהוֹן כְּתִיב (ירמיהו י׳:י״א) יֵאבַדוּ מֵאַרְעָא וּמִתְּחוֹת שְׁמַיָא אֵלֶּה. וְתַמָּן שַׁוֵּי מְדוֹרֵיהּ. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד קִדְמַת עֵדֶן.
תּוֹסֶפְתָּא כֵּיוָן דְּאָמַר קַיִן גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְשׂא, מָחַל לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא פַּלְגוּ מֵעוֹנְשֵׁיהּ. בְּגִין דְּגָזַר עֲלֵיהּ בְּקַדְמִיתָּא ואָמַר לֵיהּ נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ וְהַשְׁתָּא אִשְׁתָּאַר בְּנוֹד בִּלְחוֹדוֹי. הֲדָא הוּא דִכְתִּיב ויֵּצֵּא קַיִן מִלִּפְּנֵי ה, וגו; כְּלוֹמַר דְּכַד נָפַּק מִן קָדָם ה"הֲוָה בְּגִין לְמֶהֱוִי נָד בְּאַרְעָא ולָא נָע.
ועוֹד אָמְרוּ כַּד נָפַּק קַיִן מִן קָדָם ה"אָמַר לוֹ אָדָם בְּרִי מָה אִתְּעֲבִיד על דִּינָךָ. אָמַר לוֹ קַיִן אַבָּא כְּבָר אִתְּבַּשְׂרִיתּ דִּמְחַל לִי קוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא בְּנוֹד בִּלְחוֹדוֹי. אָמַר לוֹ הֵיאַךָ הוּא. אָמַר לוֹ בְּגִין דְּתָּבִיתּ וְאוֹדִיתּ קַמֵּיהּ. אָמַר אָדָם וכִי דֵּין הוּא רַב וְתַּקִּיף חֵילָא דִתְּשׁוּבָה וְאֲנָא לָא יָדִיעַתּ. שְׁרָא לְשַׁבְּחָא לְמָרֵיהּ וּלְאוֹדָאָה לֵיהּ פָּתַּח ואָמַר, (תהילים צ״ב:א׳-ב׳) מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַׁבָּתּ טוֹב לְהוֹדוֹתּ לַה; כְּלוֹמַר טוֹב לְשַׁבָּחָא ולְאֲתָּבָא וּלְאוֹדָאָה קַמֵּיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא. (עד כאן תוספתא)
וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק מֵהַהִיא שַׁעֲתָא דְּקָטִיל קַיִן לְהֶבֶל, דְאִתְפְּרַשׁ (ד"א אתפרש) אָדָם מֵאִתְּתֵיהּ. תְּרֵין רוּחִין נוּקְבִין הֲווּ אַתְיָין וּמִזְדָּוְגָן עִמֵּיהּ, וְאוֹלִיד רוּחִין וְשֵׁדִין דְּשָׁאטָן בְּעָלְמָא.
וְלָא תִּקְשֵׁי לָךְ הַאי. דְּהָא בַּר נָשׁ כַּד אִיהוּ בְּחֶלְמֵיהּ אַתְיָין רוּחִין נוּקְבִין וְחַיְיכָן עִמֵּיהּ וּמִתְחַמְּמָן מִנֵּיהּ וְאוֹלִידִין לְבָתַר. וְאִלֵּין אִקְרוּן נִגְעֵי בְּנֵי אָדָם. וְלָא מִתְהַפְּכָן אֶלָּא לִדְיוֹקְנֵי בְּנֵי נָשָׁא. וְלֵית לוֹן שַׂעֲרִין בְּרֵישָׁא. וְעַל דָּא כְּתִיב בִּשְׁלֹמֹה (שמואל ב ז׳:י״ד) וְהוֹכַחְתִּיו בְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים וּבְנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם. וְאֲפִילּוּ כְּהַאי גַוְונָא רוּחִין דְּכוּרִין אַתְיָין לִנְשֵׁי עָלְמָא וּמִתְעַבְּרָן מִנַּיְיהוּ וְאוֹלִידָן רוּחִין. וְכֻלְהוֹן נִגְעֵי בְּנֵי אָדָם אִקְרוּן.

bottom of page